נו אל תתנו לדיון למות... אני הוא... אצלי הסיפור הנכון היה זה עם השש-בש. באמת שיחקתי מול אלוף לוס אנג'לס בשש-בש, וזה היה מדהים. הייתי בטוח שכמו שאני מנצח ומפסיד לכל אחד ככה גם אני אהיה מולו, כי מה זה כבר אחד שטוב בשש-בש, הרי זה הכל קוביות. אבל הוא פשוט ענק, תותח. אני בכלל לא שמתי לב מה הוא עושה ופתאום אני קולט שרק רצף של 3 דאבלים יציל אותי... לגבי הסיפור הראשון - באמת הייתי פעם בסיור כזה, רק שקשר בין הסיור לבין פטרסקו אין (חוץ מזה שראיתי את החולצה שלו תלוייה אבל זה לא קשה).
טוב כדי שלא ימות, גם לי יש שניים: 1. לפני כמה שנים בחופשה בירושלים ירדתי ללובי של המלון ופתאום מי נכנס למעלית? יוסי אבוקסיס, בכיפה(יום שישי בערב). 2. לפני כמה שנים בחופשה בהולנד, בטיול בכיכר הדם(או איך שלא קוראים לאזור), ובדיוק נייק או מישהו צילמו את הפרסומות עם השחקני כדורגל שמקפיצים כדורים(בערך)
גם אני חושב שהראשון הוא הנכון. אני אוסיף עוד: 1. בטקס הסיום של הבית ספר שלנו המנהל שלנו עלה על הבמה, אבל בגלל שזו השנה הראשונה שלו הוא כל כך התרגש, ומרוב שהוא מסודר הוא גם לא הכין נאום. הוא פשוט עמד ככה ליד המקרופון, מול מאות אנשים, ולא אמר שום דבר. אחרי לא פחות מחצי דקה הוא התעשת והתחיל לדבר. 2. במסיבת הסיום של הבית ספר שלנו מישהו חסר לנו, לא הגיע. פתאום באמצע המסיבה הוא מופיע, ולידו לא פחות ולא יותר מאגם רודברג! הם רקדו איזה דקה וחצי, ואז היא הלכה.
לילך- אני אלך דווקא על השני. הוא יותר מפורט... דאייר II- רודברג. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/huh.Xxx
גם אני אלך על הסיפור הראשון של לילך הרבה יותר סביר ואגב דייר לפי דעתי גם מהסיפורים שלך הראשון הוא הנכון.. גם לי יש 2 סיפורים 1. פעם עשיתי התרמות ופתח לי את הדלת דודו טפז ותרם 400 שקל לילדים חולי סרטן. 2. צביקה הדר היה בבסיס שלי (כנף 25) וראיתי אותו שם כשהייתי בתורנות רס"ר גינון בא לאיזה אירוע.
הסיפורים שלי- 1)כשראיתי את הסרט "מת לצעוק 3" בבית קולנוע שבקניון רננים,בכסא שלידי ישב לא אחר מאשר יותם הלפרין ממכבי ת"א שנקרע מצחוק כמעט לאורך כל הסרט. 2)ביום הולדתי ה-9 קבלתי מגדי ברומר תמונה ועליה חתימה שלו,וזאת לאחר שאחותי היתה אצלו בבית וביקשה ממנו במיוחד בשביל יום ההולדת שלי.
אוף, קיויתי שתספרו יותר סיפורים סטייל לחרבן לתוך שקית ולזרוק אותה לתוך בית, ולא לפגוש סלברטאים שחותמים/תורמים וכו'.
אוקיי, הסיפור הנכון שלי הוא סיפור מספר 1. במשחק של מכבי מול בית"ר ביום של הפיינל פור ידרתי לצלם בדשא, ובאיזשהו שלב נעמדתי באותו מקום לאיזה חמש שניות. אח"כ הסתבר לי שהגב שלי היה מול המצלמה של ערוץ הספורט.. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/unsure.Xxx
סיפרוים חלשים יש לכם... טוב יאללה.. 1. בגיל 7 הלכתי להביא גפרורים מהגגון של הבית ונפלתי על הפנים.. (5-6 מ' גובהה) 2. בדרך לאילת בעיקול המוות דפקתי החלקה לתוך הקיר ב140 קמ"ש..
1. בגיל 4, כשגרתי בדטרויט פגשתי את דניס רודמן והוא חתם לי על חולצת האליפות של דטרויט (עונת 89-90) וכתב (אני מתרגם): "שתהיה לך מזכרת לכל החיים מהאליפות הכי מתוקה שאי-פעם ראית, התולעת (הכינוי של רודמן)". אז רודמן עוד היה יחסית נורמלי, אגב. 2. בגיל 3, ביום שבו היינו אמורים לטוס מדטרויט למיאמי, הרגשתי ממש רע, ולפני שיצאנו מהמלון לשדה תעופה, אני ואח שלי חיכינו ובאמצע הלובי של המלון, הורדתי את המכנסיים ולפני שהספקתי להגיע לשירותים, חרבנתי לאח שלי הגדול על הרגל. מה אתם אומרים?
