לאחר 10 שנים של מגורים משותפים באותה דירה, הימצאות תמידית אחד בתוך החיים של השני, הכרה של כל פני החיים והאישיות, אני לא מאמין כי אין רגעים בהם כל אחד ירצה חופש לחודש לניקוי ראש אישי, הכרה מחודשת והבנה למה אתם ביחד וכו'. בשלב מסוים כל קשר נהיה מייגע ומעיק, ודווקא הכרתי בכך היא לטעמי בריאה. הפסקות עם סטוצים פה ושם יכולים להחזיק קשר הרבה יותר טוב, מאשר מוסד עתיק שקושר אותך בלית ברירה לאותו בן אדם. לא מאמין במונוגמיה, פשוט לא. חיים, אני איתך בעניין הזנות. במאת האחוזים! מתנגד רעיונית להליכה אליהן, אין שום בעיה עם כך שזה יהיה ממוסד באזורים מסויימים. ( דוגמת נבאדה והבורדלים שם). השוגר דדי'ז היא תופעה שהייתה תמיד ותימשך תמיד. ובואו נגיד את האמת, גבר בן 50 מתפקד עם נסיון חיים, ליברלי, שאוהב את החיים ובין היתר הינו בעל ממון, לעתים קרובות הרבה יותר מושך מסטודנט מרופט בדירת חדר, מדבר בפלאפון ללא קץ, מעדיף את חבריו וקורא לכל אחד "אחי".
גיא, איך הצלחת לשרבב אותי אני לא יודע... לא הספיק לך שרשמתי ? אני ככלל לא נדחף לתוך החיים והקשרים של אנשים אחרים "תופעה" או לא "תופעה".
דחפתי את שימך כי אלה כל האנשים שמשתתפים בדיון הזה, רציתי להמחיש בכך שאנקוב בשמות כולם את העבודה שמה לעשות - אף אחד כאן לא קורא מחשבות.
תגובתי: - "הכל באשמת סבר פלוצקר! העיתונאי והכלכלן הכושל, כושל בן כושל! קהל יקר, קהל נכבד, מה סבר פלוצקר?" -"כושל בן כושל". -"מה סבר פלוצקר"? -"כושל בן כושל!!!"