הסיפור עם פיטורי מנכ"לית משרד המשפטים אולי מריח קצת מסריח, אבל במקביל גם דוד אמסלם פיטר את כל לשכת המנכ"ל. לא שאני מחובביו של אמסלם, וזה כנראה ידוע פה, אבל ברגע שנכנסים לתוך הכתבות בנושא, מתברר שהסיפור הוא שלאמסלם היה צוות שלם של אנשים שברגע שהתמנה לשר היה צריך לעזוב. הוא היה חייב לקחת אותם לאנשהו. אז מן הסתם הוא יעדיף את אנשי אמונו על אנשים שמישהו אחר מינה. בעיקר בגלל שאני תמיד מוצא את עצמי בצד שצריך להגן על התקשורת, אני חייב להגיד שהתקשורת חייבת לעשות עבודה טובה יותר כדי לתת נראטיב כמה שיותר קרוב למציאות.
https://besttv232-ynet-images1-prod.cdn.it.best-tv.com/PicServer5/2019/07/25/9384512/10.Xxx מפלגת הבית האשכנזי.
השאלה הבאמת מעניינת היא האם אתה מסוגל להסתכל על רשימה של אנשים ולא לספור כמה מהם מזרחים וכמה אשכנזים.
באמת סליחה שאני חושב שבשנת 2019 מפלגת שמאל צריכה לכלול ייצוג אנושי מגוון ולא להיות קליקה סגורה של האליטות הישנות שגנבו להן את המדינה, עם נגיעות של גנרלים ושל הון-שלטון.
איזה מגוון יש שם? בעשירייה יש שבעה אשכנזים, וזה כשאני לא יודע מה המוצא של יעל כהן-פארן. רובם ככולם עשירים, מדושנים, מהצבא או מהתקשורת או בעלי ייחוס משפחתי (נועה רוטמן). אני לא רואה פה מי (אולי למעט יפעת ביטון) יילחם למען הפריפריות וצמצום הפערים, למען הכרה בעוול למזרחים ובחטיפת הילדים, למען ייצוג מזרחי באקדמיה, בתקשורת ובבתי המשפט ועוד ועוד. גם אג'נדת שמאל מדיני ומאבק בכיבוש אני לא רואה שם. האג'נדה היחידה זה רקלאביבי, רק רצון שהשלטון יחזור לידיים המדושנות שלהם במקום לפרענקים מהליכוד ואפשר יהיה לחזור לסדר החברתי הישן, כמו בימים של ארץ ישראל הישנה והטובה.
יש ערבי, נכה לא מדושן ומזרחית אחת לפחות, ככה שהמגוון קיים, הבעיה שלך זה עם המכסות. מלבד ברק שהוא באמת אלפיון עליון ורוטמן שלא ברור לי למה נלקחה להיות מועמדת לכנסת. השאר הם אנשים שעשו מספיק פעילות ציבורית בחייהם כדי שתוריד מהם את האות על המצח של "סבתא שלו נולדה בצד הלא נכון של ארץ ישראל".אצלי מה שמשנה זה מי האדם ומה עשה. אני לא יודע מה המוצא של אף אחד מהאנשים, מניח שאת זה אתה יודע טוב ממני. השאלה היחידה מבחינתי במקומות האלו היא האם היו אנשים ראויים שלא נבחרו לעשירייה רק בגלל שהם לא חלק מהקליקה המדושנת מזרחית.
לא צריך לבוא מן הפריפריה כדי לדאוג לפריפריה. לא צריך להיות עני כדי לדאוג לעניים. לא צריך להיות מזרחי כדי להכיר בעוול שנעשה להם, והצבת אחד כזה בראש הרשימה בטח לא מבטיחה משיכת מצביעים מן העדה. מדינאי יכול להטיב עם כל אלה, גם אם הוריו צקצקו בלשונותיהם בידייש על ה"ברברים" שהרגע ירדו מהאונייה מצנעא. הטבה בכל התחומים הללו נעשית ע"י מדיניות נכונה, לא ע"י האישיות הנכונה. ברק שנים מדבר על הצורך שהוא רואים בנסיגה מן השטחים וגולן הביע את אותן הדעות אצל אילנה דיין, שלא לדבר על שאר חברי מרצ. לפעמים נדמה שלאשכנזים יותר מפריע הייצוג המזרחי מלמזרחים עצמם, שע"פ סקרים לרוב מצביעים לרשימות עם רוב אשכנזי בכלל. השורה התחתונה, על כך שמדובר באליטה ישנה ונוסטלגית שמרגישה שגנבו להם את המדינה נכונה. אבל פוליטיקת הזהויות שמתעסקת בייצוגיות, הכאה על חטא על עוולות עבר למגזרים כאלה ואחרים וקידוש מעמד הקורבן שלהם(ומתוך כך גם תחזוקה שלו) לא תחזיר את השמאל לרלוונטיות או לצדקת הדרך שלה.
כמעט תמיד יש התאמה בין פעילות של חבר כנסת למען אוכלוסיות מוחלשות לבין היותו חלק מהן. יוצא הדופן היחיד שאני חושב עליו זה דב חנין. בוא ניקח למשל זכויות נשים-מי שקידמו אותן לאורך השנים היו שולמית אלוני, יעל דיין, זהבה גלאון, שלי יחימוביץ', מירב מיכאלי. אני בטוח שאם תשאל נגיד את ניצן הורוביץ מה דעתו בעניין הוא יגיד לך שהוא תומך, אבל זה לא בוער בו כמו בהן וזה לא בראש מעייניו.
@Michael Carrick השאלה היותר מעניינת היא למה כאשר מזרחי עומד בראש מפלגת מרכז-שמאל (גבאי בבחירות האחרונות או עמיר פרץ בעבר היותר רחוק) המנדטים צונחים, וכאשר אשכנזי מקבל לידיו מפלגה, גם מבלי שאמר מילה אחת שחוקה בנוגע לאני מאמין שלו - הוא מקבל 35 מנדטים. אולי הבעיה היא בחצר האחורית שלכם, ובמפלגה החדשה פשוט מסיקים מסקנות?
צבי הנדל האשכנזי היה מהדוחפים לטובת הקמת מאגר שיסייע בזיהוי המשפחות הביולוגיות של ילדים תימנים שיש חשד שהועברו לאימוץ באופן לא חוקי. התנגד לזה שטרית המרוקאי. מאוחר יותר, הנגבי האשכנזי מונה ע"י נתניהו האשכנזי, לחשיפת הפרוטוקולים בנושא. את ההצעה לביטול העונש על יחסים הומוסקסואליים בשנות ה-80' יזמו חבורת סטרייטים(שולמית, שריד, וירשובסקי, עקיבא נוף). רוב הגנרלים בפוליטיקה, שחלקם פיקדו ביו"ש בעצמם, תומכים בנסיגה משם. המיליונר אבי גבאי פרסם מצע שכולל העלאות מיסים לאנשים עם עו"ש דומה מאוד לשלו. בכלל, לא תמיד מי שבוער בו הנושא גם יודע לטפל בו בצורה הנכונה. כוונות זה יפה, אבל הן לא מעידות על טיב המדיניות שהן מביאות.
אין כמעט אף חבר כנסת, כולל מזרחים, ששייך לאוכלוסיה מוחלשת. בהגדרה זה פשוט לא קיים. עזוב את השכר הגבוה שמגיע עם התפקיד. גם חברי כנסת מזרחים עברו לכל הפחות כמה שלבים וכמה מיליונים בבנק לפני שהפכו לכאלו. גם אם ציינת שתי עובדות נכונות היסטורית, ברור לגמריי שהנרטיב שגוי. העבודה נחלשה בקדנציה של פרץ לא בגלל שהיה מזרחי, אלא בגלל שמפלגת קדימה בדיוק קיימה את ההתנתקות ושתתה קולות גם מהליכוד וגם מהעבודה. גבאי נכשל לא בגלל שהוא מזרחי, אלא בגלל שהמפלגה שלו זוהתה עם תקיעות סכינים בגב ולא עם משהו אחר, וכי הוא התגלה כפוליטיקאי די בינוני.
הבעיה היסודית של השמאל היא הגישה. אפשר להניח שחלק גדול מהציבור לא מתחיל להשוות בין מפלגות ע"פ הצעות החוק שהעלו אלא על פי הדיבורים בתקשורת או ברשתות. הרבה באים בטענות לנתניהו (סה"כ בצדק) שהוא מדבר נטו לבייס שלו ושם פס על שאר האנשים - אבל כאשר בא אהוד ברק ואומר לכחול לבן לקחת קולות מהימין (כאילו מדובר בפתקים ולא בבני אדם) או שהוא מדבר על דתיים כמי ששומעים קולות מהשמיים, מה הסיבה שמישהו מהמחנה הנגדי יצביע להם? ככה לא עושים מהפך שלטוני, ואני לא מדבר אפילו על הציבור הערבי. רק תראו מה עשו לעמיר פרץ שהעז לנסות לפנות לקהל אחר ולצרף את אורלי לוי-אבוקסיס.
