אחת משלושת הנבחרות הראשונות מאירופה שהעפילו למונדיאל, ככה שהתוצאות לא כאלה רעות, הדרך לעומת זאת לא מרשימה..
אם כבר טופ טן.. ואני מדרג לפי איכות, כיון שכל מונדיאל חוץ מן השתיים הראשונות יש הפתעות. 1. ברזיל. 2. ארגנטינה. 3. איטליה. 4. גרמניה. 5. סנגל. 6. צ'כיה. 7. אנגליה. 8. אורוגוואי. 9. הולנד. 10. צרפת.
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx נבחרת שהכוכב הגדול שלה משווע למקום בהרכב של בולטון?
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx נבחרת שהכוכב הגדול שלה מקבל כמות דקות שבועית בעונה?
לא, נבחרת שהגיעה לרבע הגמר במונדיאל שעבר יחד עם ד. קוריאה וארה"ב. ובקשר לאורוגוואי, הכוכב הגדול שלה, שהוא? רקובה?! פאבלו גרסיה לדוג' ודיוגו נציגי אורוגוואי בריאל עושים חיל ומראים רק חלק מן הפוטנציאל שטמון בנבחרת הזו.
תחליט אם אתה מדרג לפי איכות או לפי מונדיאל, סנגל להזכירך, בגרמניה כבר לא תהיה, וסיכוי טוב שגם אורוגוואי לא. שום דייגו גארסיה לא הופך את אורוגוואי לעדיפה על נבחרת כמו ספרד שלא הכללת, או אותה טורקיה אם לדרג לפי איכות ולא תוצאות, או שבדיה סרביה וקרואטיה שהרשימו במוקדמות.
מי זה לעזאזל דייגו גרסיה? התכוונתי לקרלוס דיוגו ולפאבלו גרסיה, זה דבר ראשון. אכן, חשבתי שהכנסתי את הסלקסיון ומאוד מוזר לי שלא הכנסתי כיון שזו הנבחרת שאני מחזיק לה אצבעות במונדיאל. עכשיו, שבדיה? סרביה והרשימה בגלל שני שחקנים וחצי, ושיחקה בבית החלש ביותר. עם ספרד באותו בית איני מכחיש אך עובדה שעם נבחרת כמו ספרד היא סחטה תיקו.
אנגליה - ארגנטינה: (שבת, 18:45, סטאד זה ז'נב, ז'נבה, שוייץ) it doesn't get much friendlier than this. מחר בערב יצאו אנגליה וארגנטינה למלחמה על כר הדשא הנייטראלי בז'נבה, במסגרת מפגש "ידידותי" לקראת המונדיאל בעל פוטנציאל גבוה למדי לפיצוץ וגלישה לפסים מכוערים. היריבות בין שתי המדינות במישור הספורטיבי ובמישור ההיסטורי-פוליטי היא מהמפורסמות בעולם, ומשחק ההכנה מחר רווי במטענים רגשיים כבדים מצד שתי הנבחרות. במסגרת משחקי המונדיאל המפגש הראשון בין השתיים היה בצ'ילה 1962, מפגש שעבר בשקט יחסי אותו ניצחה אנגליה 3-1. את ראשית היריבות המרה מייחסים למשחק רבע-הגמר האגדי במונדיאל 1966, אז הפגינו הארגנטינאים משחק ברוטאלי במיוחד, סיימו ב-10 שחקנים לאחר הרחקתו של הקפטן אנטוניו ראטין ולבסוף נכנעו 1-0 לאנגליה המארחת משער של ג'ף הירסט. באנגליה, שגם זכתה בגביע העולמי באותה שנה, הופתעו מאוד מהמשחק הברוטאלי שהפגינה ארגנטינה, עד כי המנג'ר האגדי סיר אלף רמזי אסר על שחקניו להחליף חולצות עם שחקני ארגנטינה בסיום המשחק וכינה אותם "חיות". http://www.soccernet.com/images/2002wc/hurst1966_hultongetty_150x200.Xxx ג'ף הירסט האגדי בפעולה 20 שנים מאוחר יותר, במכסיקו 1986, אירע הקרב הבא בין שתי הענקיות האלה, שוב בשלב רבע-הגמר, במשחק שהפך לאחד המפורסמים בתולדות הכדורגל. הזכרונות ממלחמת פוקלנד העקובה מדם שהתנהלה בין שתי המדינות ב-1982 עוד היו טריים, והאיבה חילחלה גם למגרש הכדורגל. ארגנטינה, עם דייגו ארמנדו מראדונה המופלא, הגיעה למשחק כפייבוריטית, אך הדרך בה הושג ניצחונה היתה בלתי-נתפסת בעליל. לאחר מחצית ראשונה מאופסת ושקולה הגיעה הדקה ה-51: כדור גובה הוחזר אחורנית ע"י ההגנה האנגלית לשוער פיטר שילטון, שיצא לקלוט את הכדור, אך דייגו מראדונה עלה גם הוא לכדור ואיגרף אותו בידו לרשת האנגלית. מראדונה עצמו לא האמין שהשופט אישר את ה"שער", אותו כינה אח"כ בכינוי האלמותי "יד האלוהים", שלא לדבר על שחקני אנגליה ההמומים. 4 דקות מאוחר יותר סגר דייגו את הסיפור, והפעם ברגע של גאונות כדורגל צרופה, כשהיתל בכל ההגנה האנגלית וסיים סלאלום מרהיב ברשת של שילטון, בשער שנחשב ליפה ביותר בכל הזמנים. שער מצמק של גארי ליניקר לא הועיל לאנגלים, שיצאו מהמשחק בתחושת קיפוח וזעם על התנהגותו הבלתי-ספורטיבית של מראדונה. http://news.bbc.co.uk/media/images/38421000/Xxx/_38421485_maradona101.Xxx "יד האלוהים" של מראדונה מכניעה את שילטון ואנגליה ב-1998 זכתה אנגליה בהזדמנות לנקמה. בשמינית-הגמר של המונדיאל בצרפת אלילת המזל שוב הפגישה את האריות עם הארגנטינאים, בעוד מפגש שהפך לקלאסיקה בגלל סיבות נכונות ולא נכונות. הפתיחה היתה מסחררת, וכבר אחרי 6 דקות נפסק פנדל לזכות ארגנטינה, אותו שלח באטיסטוטה לרשת. חלפו להן 4 דקות בלבד ונפסק פנדל נוסף, הפעם לזכות אנגליה, אותו שלח שירר פנימה וקבע שויון 1-1. בדקה ה-16 הגיע הרגע הגדול ביותר בקריירה של מייקל אואן. בגיל 18 בלבד קיבל הילד מליברפול את הכדור במחצית המגרש, עשה סלאלום בין שחקני ארגנטינה שהזכיר את הסלאלום ההוא של מראדונה ב-1986 וירה את הכדור לחיבורים, שער ענק שהזניק את הקריירה של אואן הצעיר, כיום החלוץ הבכיר של נבחרת אנגליה. על סף המחצית איזן זאנטי את התוצאה בבעיטה חופשית. דקות ספורות לאחר ההפסקה הגיע עוד אירוע מכוער, שנכנס גם הוא לספרי ההיסטוריה של הכדורגל: דייויד בקהאם היה שרוע על הדשא לאחר עבירה שבוצעה עליו, וליטף קלות בבעיטה את רגלו של דייגו סימאונה. סימאונה נפל בצורה שלא היתה מביישת פצוע ירי, השופט הדני קים מילטון נילסן קנה את ההצגה של הארגנטינאי ושלח את בקהאם ההמום לחדרי ההלבשה. בסופו של דבר הגיע המשחק לפנדלים, וכמו תמיד אצל נבחרת אנגליה, זה נגמר רע. פול אינס ודייויד באטי החמיצו מהנקודה הלבנה ושלחו את אנגליה הביתה בדמעות, כשלב האומה עדיין מלא זעם על המתחזה סימאונה (וגם על ה"ילד הטיפש" בקהאם). http://news.bbc.co.uk/olmedia/1190000/images/_1191357_owen300.Xxx אואן מבקיע את אחד השערים היפים בתולדות נבחרת אנגליה את ההזדמנות הבאה שלה לנקמה ניצלה אנגליה ובגדול. במונדיאל 2002 שובצו ארגנטינה ואנגליה לאותו בית יחד עם שבדיה וניגריה, בית שזכה לכינוי "בית המוות". המפגש בין השתיים בספורו דום היה טקטי ונוקשה ביותר, ולא התעלה לרמה גבוהה. פריצת הדרך האנגלית הגיעה בדקה ה-42: מייקל אואן הוכשל ברחבה וזכה בפנדל, אותו ניגש לבעוט לא אחר מדייויד בקהאם. הפעם בקהאם היה זה שצחק אחרון: הוא ירה את הפנדל לרשת והשיג את נקמתו בארגנטינאים. אנגליה ניצחה את המשחק 1-0, נצחון שהעלה אותה לשלב שמינית-הגמר ויתרה מזאת, שלח את הארגנטינאים החזקים לארוז כבר אחרי שלב הבתים. http://news.bbc.co.uk/media/images/38061000/Xxx/_38061201_becks_sinclair300200_pa.Xxx בקהאם משיג את נקמתו בארגנטינה ומה צפוי לנו מחר? לשתי הנבחרות מדובר במשחק מבחן. אנגליה אומנם העפילה למונדיאל מראשות הבית שלה, אך הציגה כדורגל חלש למדי במספר משחקים בקמפיין, שהגיעו לשיאם בהפסד 1-0 לצפון-אירלנד החלשה. ארגנטינה מנגד גם כן העפילה למונדיאל בקלילות יתרה, אך היא עדיין נחשבת בעיני רוב העולם לחלשה בהרבה מיריבתה היבשתית המושבעת ברזיל. שתיהן יירצו להוכיח שגם להן יהיה מה למכור במונדיאל הקרוב. האווירה לקראת המשחק, כאילו שלא היתה טעונה מספיק עוד לפני כן, חוממה ע"י שוער אנגליה פול רובינסון, שכינה את דייגו מראדונה "רמאי". הקפטן האנגלי בקהאם אמר: "זה משחק מיוחד, בגלל שמדובר במשחק מול נבחרת שנחשבת בעיניי מס' אנשים כטובה בעולם. בכל פעם שאנחנו משחקים נגדה יש היסטריה". חלוץ ארגנטינה הרנן קרספו: "במשחק נגד אנגליה אתה לא צריך מוטיבציה. זה בא לך לבד, כמו דרבי". על הדשא עצמו אנגליה תצטרך להסתדר בלי שני המגנים הקבועים הפצועים שלה, גארי נוויל בימין ואשלי קול בשמאל. לוק יאנג מצ'רלטון צפוי למלא את מקומו של נוויל וויין ברידג' של צ'לסי, שרק חזר מפציעה שהשביתה אותו לתקופה ארוכה, כנראה יקבל את חולצת המגן השמאלי. במרכז ההגנה עומדת שוב בפני אריקסון ההתלבטות בין פרדיננד לקמבל לצידו של ג'ון טרי, כשנראה כי הפעם הוא יעדיף את בלמה של מנצ'סטר יונייטד, שעושה קולות של חזרה לפורמה לאחרונה. בקישור כנראה יפתח בלמה של טוטנהאם לדלי קינג כקשר אחורי, לאחר שהחלים מפציעה ממנה סבל לאחרונה וערך אימון מלא אמש. יחד עימו ישחקו בקישור במעין מערך יהלום קפטן דייויד בקהאם, פרנק למפארד וסטיבן ג'רארד. ויין רוני ומייקל אואן יהיו הצמד האנגלי בחוד. בארגנטינה מומלץ לשים לב לילד הפלא של ברצלונה ליונל מסי, שעשוי בגיל 18 בלבד לקבל מהמאמן חוזה פקרמן את חולצת ההרכב במשחק יוקרתי זה. עבור חלוצה של צ'לסי הרנן קרספו זה יהיה מפגש מול חבריו לקבוצה ג'ון טרי, ויין ברידג' ופרנק למפארד, בו הוא ירצה להוכיח למאמנו ז'וזה מוריניו כי הוא ראוי ליותר קרדיט ודקות משחק.
לפי הדירוג שלך סנגל ואורוגוואי טובות יותר מהולנד? אתה מודע לחלק ההומוריסטי בדירוג? אפילו את אקוואדור הייתי שם לפניהם.
עמי, כנראה שגם אתה התבלבלת, בגלל שאני מעריץ את חואקין. שם המשתמש הקודם שלי לא היה השם הזה... לי קשה לדרג את ה10 הנבחרות הכי טובות בעולם לפי הסדר, אבל אני יכול למנות אותם: ברזיל, ארגנטינה, ספרד, אנגליה, הולנד, גרמניה, איטליה, שבדיה, צרפת ופורטוגל.
3-2 מדהים לאנגליה!!!!!!!!!!!!11 צמד של אואן ואחד של רוני, הספיקו כדי לנצח את השערים של אז'אלה וקרספו! אחד המשחקים הטובים ביותר שראיתי מאז ברסה-צ'לסי.
