אתה באמת רוצה לערוך השוואה מבחינת פציעות/חיסורים? סקולס נפצע לחודשיים(ולא לחודש כפי שרמזו כאן), תוסיף לזה את ההרחקה שהוא קיבל כעת ותקבל תקופה ארוכה שהוא נעדר מהמגרשים. רוד ואן ניסטלרוי כבר חודש בחוץ. בראון נעדר כמעט חצי עונה. הווארד פרק את הכתף אחרי המשחק מול אברטון, מאז שיחק משחק בליגה מול מילדסבורו, משחק באירופה מול פורטו ומאז הוא על הספסל מחשש שהוא יחמיר את הפציעה. דג'מבה דג'מבה(וזה לשאלתך עדי) היה פצוע במשך זמן ממושך, והיה לו בעיות משפחתיות, רק לאחרונה הוא חזר לסגל. גיגס נעדר במשך 5 משחקים. קלברסון נעדר במשך חודש וחצי. סילבסטרה נעדר כשריו הורחק לחודש בגלל פציעה. סולשיאר פיספס את רוב העונה. ריו שהיה הבולט בהגנה שלנו הורחק באמצע העונה למס' חודשים. ואלו רק הפציעות/הרחקות של מעל לחודש, ובלי להתייחס לקין למשל שבעקבות הפציעה שלו נעדר ממס' לא מבוטל של משחקים. אז עם כל הכבוד לשחקנים כמו קיאון ופאולר(שבכלל לא בתמונת ההרכב בארסנל) שהורחקו לשלושה משחקים, אני רוצה לראות את ארסנל מתמודדת בלי הנרי במשך חודשים, או בלי פירס במשך מעל חצי עונה, או בלי סול במשך רוב העונה. על היוניטד השנה עברה מכת פציעות והרחקות שהרבה זמן לא ראיתי, ושאי אפשר להתעלם ממנה. אני לא משתמש בזה כתירוץ, הגיע לארסנל לקחת אליפות בלי קשר למה שקרה ביוניטד, אבל לא יתכן שעדי מביא סטיסטיקה של שחקן כמו סקולס שנעדר מעל חודשיים(ביחד עם ההרחקה עכשיו), או שחקן כמו סולשיאר(שהיה אמור להיות שם עם 2 בישולים) שנעדר רוב העונה, או סאהה שעבר לקראת סיום העונה. אותי לימדו, ותקנו אותי עם אני טועה, כשחקן פצוע או מורחק הוא לא יכול לבשל. כאשר עדי אומר שהיוניטד קבוצה של שחקן אחד, הוא מתעלם משחקים כמו סולשיאר וסקולס שבלי הפציעות היו עם 8 ו9 בישולים. ואגב, מצחיק אותי שמצד אחד אוהדי ארסנל טוענים שהיוניטד נשענה העונה על גיגס, ומצד שני טוענים שאין לו מקום בנבחרת העונה, זה לא מנוגד? בכל זאת, שחקן שמוביל קבוצה למקום השלישי או השני לפי מה שאתם אומרים, אין לו מקום בנבחרת השנה? במיוחד ששחקן כמו סטיבן מליברפול נמצא שם. ולכל אוהדי ארסנל, עדיין לא קיבלתי תשובה איך זה יכול להיות שארסנל לא ניצחה את יוניטד השנה בשום מסגרת, בשום מגרש. במעמד המחייב של חצי גמר הגביע, במעמד המחייב של מפגש שיא בהיבורי, לא ניצחתם אותנו השנה. אתם יכולים לתרץ עד מחר(השופטים, הבונקר, מזג האוויר) אבל לא ניצחתם אותנו, וזה אומר לי, ולשאר אוהדי יוניטד, את הדבר הפשוט ביותר, השנה ארסנל היו בכושר יותר טוב ולכן הם לקחו אליפות, בשנה הבאה, זה בהחלט יכול להשתנות. נ.ב ScottishGunner, חשבתי שעברנו את התהליך של ההכחשות ושל "הגיע לארסנל לזכות באליפות בשנה שעברה". אנחנו לקחנו את האליפות, האליפות לא הובאה לנו. או שאני צריך להסכיר לך את המפגש בהיבורי שנה שעברה, או את משחק החוץ שלנו בניוקסאל?
לפחות דייק בעובדות, או תסתכל על הנתונים לפני שאתה כותב. סקולס נפצע לחודש ונעדר בתקופה שבין ההפסד הביתי לפולהאם בסוף אוקטובר עד הניצחון 4:0 על אסטון וילה ב-6 בדצמבר. עד כמה שידוע לי, מדובר בחמישה שבועות, ארבעה משחקים. סקולס= 22 משחקים, 3 בישולים. עכשיו הוא נעדר מעוד 3 משחקים בגלל ההרחקה שלו, אף אחד לא אשם באלימות שלו פרט לו- בדיוק כמו שאף אחד לא אשם שריו פרדיננד מחמיץ בדיקת סמים פרט לפרדיננד. וזה לא כמו קיאון? עשה לי טובה. הוא היום בתמונת ההרכב רק בגלל שריו בחוץ. הוא חזר מהפציעה עוד לפני שריו הורחק, אבל להרכב הוא חזר רק באמצע העונה. בכלל לא פקטור... פשוט לא נכון! הוא גם שיחק נגד מנצ'סטר סיטי וחטף רביעייה כמו טירון. פרגוסון אמר בפירוש לשאלות למה האוורד בחוץ כי הסיבה היא לתת לו להירגע מתקופה מנטלית. במילים אחרות, הוא הוריד אותו לספסל בגלל שהוא עלה ליונייטד בשערים יקרים. הבחירה בקארול הייתה מקצועית. שוב, לא רלוונטי בכלל, הוא לא קיבל הזדמנויות. כל העונה הוא לא הגיע ל-10 משחקי ליגה, ממש כמו קיאון. אותו דבר דג'מבה דג'מבה. אתה מדבר על פארלור שכן שיחק השנה ועל קיאון, אבל מתעלם מכך לגבי הקבוצה שלך. עקביות אפשר? סילבסטרה נעדר שבועיים. נפצע במשחק נגד לידס בסוף פברואר, חזר באמצע מרץ לדרבי. וברגקאמפ נעדר ב-19 משחקים, אז מה? אתה נכנס לקטנות, גם פירס נעדר ארבעה משחקים. גם הנרי נעדר העונה מכמה משחקים, אז? גם וילטורד היה למעלה מ-4 חודשים בחוץ, אז? ויירה היה למעלה מחודשיים בחוץ, הסתדרנו יופי... ספגנו 9 הרחקות בעקבות אולד טראפורד, לא דבר זניח, ולומר שהשנה לארסנל לא היו פציעות זה לא נכון. מצטער. העובדות מדברות בעד עצמן- מה לא בסדר, עדיין לא הבנתי? סקולס שיחק 22 משחקים ובישל שלושה שערים, מה הבעייה בלהביא אותו כדוגמא? דניס ברגקאמפ שיחק 19 משחקים ובישל שמונה. פרדי ליונגברג שיחק 23 ובישל שבעה, ובעצמו הוא היה פצוע פעמיים העונה למשך שלושה שבועות כל אחד. השוואה לגיטימית? אני הבאתי סטטיסטיקה של ארבעה שחקנים בארסנל, אתה מספר לי על סולשיאר שבישל שניים, ועל סיפורים ומעשיות. את סאהה הכללתי בגלל שהתרומה שלו הייתה משמעותית, יכולתי פשוט לקחת את ארבעת השחקנים בלעדיו. העובדה היא שביונייטד חלוקה כזו של ארבעה שחקנים עם מספר בישולים כמו הארבעה שאני הבאתי, שהם השחקנים המרכזיים של ארסנל בהתקפה, אין! ביונייטד יש שישה שחקנים שבישלו 24 שערים (הנה- הכללתי בשבילך את סולשיאר), ואחד מהם בישל 11! שום בעייה- היה שחקן אחד טוב ממנו בהרבה העונה- רובר פירס. אם לא פירס, גיגס היה צריך להיכנס להרכב. התנה תשובה- קורה. קורה שלא מנצחים קבוצה מסוימת, גם אם קוראים לה מנ' יונייטד, ולהזכירך יונייטד ניצחה במשחק אחד בלבד, משחק נוק-אאוט ונעזוב את הדרך בה הוא הושג. האם משחק אחד מעיד על דברים, או עונה שלמה? אז מה אם הוא בגביע? גם אנחנו ניצחנו אתכם בגביע בשנה שעברה, ב-OT, אבל כשזה קרה זה לא העיד על כלום. בעונת הדאבל שלנו ב-2002 לא ניצחנו את לידס בשום משחק, ב-1998 הפסדנו פעמיים לליברפול, אפילו שער לא כבשנו מולם. אז מה? זה אומר שהן היו יותר טובות? זה בכלל מעיד על משהו...? ובמילים אחרות- הטבלה היא האינדיקטור הטוב ביותר. אינדיקטור לא רע הוא גם ההפסד המתבשל שלכם לבלקבורן, אינשאללה.
אני אתערב רק טיפה ואגיד שיכול להיות שלגיגס הייתה עונה לא רעה, אבל אני בספק אם היא הייתה יותר גדולה משל רובר.
אז ככה, נתחיל בשתי שמות, סולשיאר ופרדניננד. סולשיאר הוא המחליף הטוב בעולם. מסוג השחקנים, שגם כשהם לא פותחים, הם עולים מהספסל ועושים שינוי. בכלל שדיויד עזב, הוא היה אמור להיות המחליף שלו באגף ימין. אולם, פציעה שלו גמרה לו את העונה לפני שהיא התחילה. השחקן השני הוא ריו, לטעמי הבלם הטוב באנגליה. ריו היה אחד מעמודי התווך של ההגנה, והררחקה שלו פגעה קשות בקבוצה. ובכן עדי, מכיוון שבני ביקש לערוך השוואה בין פציעות והרחקות, אז ערכתי השוואה. זה שריו נעדר בגלל שרצו לעשות אותו לדוגמא, או שסולשיאר נעדר בגלל שמגן של קבוצה יריבה פצע אותו, זה לא קשור לעובדה ששניהם, שחקנים מובילים ביוניטד, גמרו את העונה מוקדם. ועם כל הכבוד לארסנל, לא היה לה השנה שני חיסורים בסדר גודל כזה למשך זמן כל כך ממושך. ועדי, בקשר לשאר הנעדרים: סקולס נעדר מעל לחודש, 5 שבועות, תוסיף לזה שבועיים שלקח לו לחזור לכושר ופרגי החזיר אותו בהדרגתיות, וההעדרות שלו כעת, ותגיע למעל חודשיים של העדרות. בראון הוא לא קיאון. בראון שנה שעברה היה אחד מהאחראים לעיצוב ההגנה שלנו בסוף השנה. לצערי הוא נפצע קשה בסוף השנה, וזה פגע בו קשה. כשהוא חזר השנה הוא חזר לא ביכולת שיא, הוא צבר הרבה אבק, הוא פחד להיכנס לתאקלים חזקים בגלל הפציעות הרבות במהלך הקרירה שלו. בראון של סוף שנה שעברה היה יציב וטוב, ההפך המוחלט מבראון של השנה. רק במחזורים האחרונים בראון התיצב וחזר לעצמו. תוסיף לזה את העובדה, שהיה לנו מצב השנה שריו היה מורחק, שסילבסטרה היה פצוע, ושגם בראון היה פצוע, ותגיע למצב שעלינו למשחק חשוב ברבע גמר הגביע מול פולהאם, עם קין ופיל נוול כצמד הבלמים(כשפורצ'אן וגארי נוול באגפים). בקשר להווארד ולפריקת הכתף, שוב אני אומר לך, את הידיעה הזאת לא אני הבאתי. משתמש אחר בפורום, שהוא בכלל אוהד טוטנהאם, אמר שהווארד פרק את הכתף. רק אחרי בירור קטן, ראיתי ראיון של פרגי שאמר שהוא מוריד אותו לספסל בגלל הלחץ העצום, גם פיזי וגם מנטלי שעבר עליו השנה, לחץ שגרם לו לפרוק את הכתף. במחזורים האחרונים הוא חזר לשחק, למרות שבקיץ לפי מה שהבנתי הוא אמור לעבור ניתוח בכתף. בקשר לקלברסון, להזכיר לך הפציעה באה דווקא אחרי שהוא פתח בהרכב. אחרי ההעדרות, כמו כל שחקן פצוע, לקח לו זמן להיכנס לכושר, הוא חזר אחורה ביכולת, והפסדנו אותו. אותו הדבר בקשר לדג'מבה דג'מבה, שהשנה לא שיחק בכלל בגלל פציעות ובעיות משפחתיות. הוא לא הגיע ל10 משחקים כי לא היה לו צאנס לזה. גם עם הוא היה פותח בכל הפעמים שהוא היה בריא, הוא לא היה מגיע אפילו ל15 הופעות בעקבות מה שעבר עליו השנה. בקשר לסילבסטרה, הוא נעדר 4 משחקים, אחד בגביע, אחד בליגת האלופות, ושניים בליגה. בתקופה שריו הורחק, שבראון רק חזק מהפציעה, ושוב המשחק מול פולהאם בגביע, שבו עלינו לשחק עם קין ופיל נוול כצמד הבלמים בעקבות אותם פציעות והרחקות. בקשר לגיגס. הכנסתי אותו לכאן בגלל שהבאתי שחקנים שנעדרו תקופה של חודש ומעלה. ושוב, עם כל הכבוד לארסנל ולשני המשחקים שהנרי הפסיד, אני רוצה לראות אותה מסתדרת בלי שלושה שחקנים מובילים לתקופה כל כך ארוכה. אני לא אומר שבגלל ההעדרויות ביוניטד ארסנל לקחה אליפות, היא לקחה כי היא הייתה בכושר יותר טוב. אבל לומר שארסנל סבלה מאותה כמות של העדרויות כמו היוניטד זה פשוט לא נכון. ושוב, בקשר לאסיסטים. עונה מלאה של סקולס וסולשיאר והכל נראה שונה. ושוב, בקשר למפגשים מול יוניטד. יוניטד זאת לא לידס או אברטון שארסנל פוגשת פעמיים בשנה ובשבילה זה משחק חשוב אבל לא משחק עונה. המפגשים מול היוניטד הם שונים מכל המפגשים של ארסנל(אולי חוץ מצ'לסי). כל מפגש מול יוניטד הוא משחק עונה, לכל מפגש ארסנל באה במוטבציה גבוהה יותר משאר המשחקים, היא מחויבת לניצחון יותר משאר המשחקים. ובכלל, זה לא רק שבליגה ארסנל לא ניצחה את היוניטד, אלא גם בחצי גמר הגביע, כשארסנל רצתה לשבור שיאים, שהיא הייתה הכי מחויבת, גם שם היא פישלה. ובעונה שעברה, נכון שארסנל ניצחה את יוניטד בגביע, אבל היוניטד ניצחו אותה בבית. כפי שטענתי לפני המשחקים של יוניטד - ארסנל, והרבה מאוהדי ארסנל הסכימו(כולל אתה עם אני לא טועה), המפגשים בין יוניטד לארסנל הם הרבה מעבר למשחק רגיל. אל תהפוך את המפגשים בין יוניטד לארסנל לסתם משחק ליגה, או סתם מפגש בחצי גמר הגביע, הם הרבה מעבר לזה. וארסנל כשלו, ובגדול, לנצח את היוניטד העונה, בבית, בחוץ, ובמגרש נייטרלי. ובקשר לטבלה שאתה כה מתגאה בה, אל תגיד לי שלא מפריע לך שארסנל יכלה למנוע מהיוניטד את התואר היחידי של העונה, ולא עשתה זאת. מעבר לזה, לא רק שהיא יכלה למנוע מיוניטד, היא יכלה לזרוע מלח על הפצעים בעזרת דאבל ושיאי גביע חדשים, אבל היא לא עשתה את זה, וזה אומר הכל על העונה של ארסנל. בהחלט עונה טובה של ארסנל, אבל מי ששוכח את ההדחה הכואבת בליגת האלופות מול צ'לסי(אחרי שנים שארסנל חיכתה להצלחה באירופה), או את ההדחה הכואבת ליוניטד בגביע (שמנעה מארסנל דאבל ושבירת שיאים בגביע), שוכח מה עושה את ההבדל בין עונה גדולה לעונה טובה.
לא יעזור לך גם אם תעמוד על הראש, אולה גונאר סולשייאר בחיים שלו לא היה ובחיים שלא לא יהיה שחקן משמעותי. הוא שחקן מעולה, הוא עושה את העבודה שלו כמעט תמיד, הוא נלחם והוא לא מוותר - אבל בין זה ללהיות שחקן שקבוצה תלויה בו, יש הבדל מאוד גדול. תסלח לי מאוד, אבל אם סר לוזר בנה על סולשייאר כעל מי שיסתום את הבור שהוא יצר כשהוא העיף את בקס - אז הוא אידיוט. אבל הוא לא אידיוט, נו טוב, לא תמיד אידיוט, הוא הביא שני מחליפים - ואף אחד מהם לא התקרב להיכנס לנעליים של בקהאם. ככה זה, קבוצה לא יכולה לקחת אליפות כי קוראים לה מאן יו. יונייטד איבדה בקיץ את הכוכב שלה ולא הביאה מחליף ראוי, בגלל זה יונייטד לא אלופה. וגם בגלל שסר לוזר וההנהלה שלו קמצנים - כל בן אדם עם זוג עיניים ראה את בדיוק מה הולך לקרות כשריו הורחק, ליונייטד היה את כל הזמן והכסף שבעולם לקנות מחליף - הם לא קנו, ובגלל זה הם לא אלופים. זה שווס בראון חרא שחקן, כולם ידעו - גם פרגוסון ידע.
קירק, תקשיב לסיפור הבא: ארבעה אנשים מחזיקים שולחן כבד. החלש מבינהם מפסיק להחזיק את השולחן והולך, הם עדיין מצליחים להחזיק אותו. אחריו הולך עוד אחד, לא החזק ביותר אבל אחד מהחזקים, והם מצליחים להחזיק, אבל בקושי. ואחריו הולך עוד אחד, שוב לא החזק ביותר, והוא גם מודיע שהוא חוזר בהקדם, אבל זה לא משנה, האחד שנשאר, למרות שהוא החזק ביותר, לא מצליח להחזיק את השולחן. אז נכון, סולשיאר הוא לא סקולס, ולא גיגס ולא קין, ואפילו לא רוד, אבל הוא משמעותי ליוניטד. הוא המחליף הטוב בעולם, ומשנה גורלות של משחקים, וסותם חורים כשצריך. העדרות שלו בלבד הייתה מתקבלת על הדעת. אבל כשמצטרף אליו סקולס, ולאחר מכן ריו, אז החסרונות בולטים. ושוב, אני לא מסכים בנושא בראון. מדובר על שחקן לגיטמי לליגה האנגלית, בטח לא גרוע. גל הפציעות המטורף שעבר עליו(3 פציעות קשות בזה אחרי זה) בהחלט הורידו לו מהביטחון והיכולת. לאחרונה הוא יציב ולא עושה שטויות. קל לשפוט אדם בצערו, קל לבוא ולומר אחרי טעות זו או אחרת של בראון שהוא גרוע. אבל אחרי שהוא התגבר על הפציעה והתיצב הוא שחקן לגיטמי. אז נכון, ריו חסר,מאוד חסר, מצד שני גם קנייה של מקסס לא הייתה משכיחה את ריו, שלטעמי הוא מהבלמים הטובים בעולם. קל לומר היוניטד קמצנים, היו צריכים לקנות בלם, אבל השאלה, איזה בלם היה מוכן לבוא בידיעה שככל הנראה בשנה הבאה כשריו חוזר הוא יורד לספסל, וכמה זמן היה לוקח לו להתאקלם בקבוצה.
אני מסכים שהמשחקים עם יונייטד הם הרבה יותר ממשחק רגיל, היא הפכה ליריבה משמעותית בשנים האחרונות. זה לא סותר מה שאני אומר. Fact remains- העובדה שלא הפסדתם לנו שווה לכם גביע ככל הנראה, לא יותר, וזה מבלי להפחית מחשיבותו של הגביע. אתם לא אלופים, אנחנו כן. הפרט הזה שלא הפסדתם לארסנל משנה משהו לאוהדי יונייטד בלבד, הוא אולי עוזר לשקם את הכבוד אחרי ההפסד המשמעותי באמת- ההפסד של האליפות, וזה התואר שמשנה הכי הרבה, אתה יודע את זה היטב, כמו פרגוסון. ה"הישג" שלכם לא מפחית שום דבר מההישגים העובדתיים של ארסנל, הוא לא עושה את ההבדל בין שום דבר למשנהו. היו עונות שיונייטד זכתה באליפות אבל הפסידה פעמיים לליברפול (עונת 2001 למשל, בה ליברפול גם השלימה זכייה בשלושה גביעים), עניין הרבה יותר משפיל מלהפסיד לארסנל, ואני משוכנע שלא תגיד שזה מפחית משהו מהעובדה שיונייטד הייתה אלופה וטובה יותר מכל השאר- כולל ליברפול, אפילו שליברפול נתנה עונה מוצלחת. אז למה אנחנו צריכים להתנצל ולהפחית אפילו אחוז מההישג שלנו? ניחא ההדחה באירופה שבאמת הייתה כואבת בעיקר בגלל היריבה שהודחנו מולה (רבע גמר ליגת האלופות זה לא נורא), אבל אנחנו זכינו בשני גביעים בשנתיים הקודמות, הפסד של גביע- גם למנצ'סטר יונייטד!- הוא בטח לא משהו שנתגאה בו והוא הרגיז, אבל בוודאי לא אסון כ"כ גדול כמו שאתה מצייר את זה,בזמן שזכינו באליפות! דאבל הוא לא עניין שבשגרה, וגם מנצ'סטר יונייטד יודעת את זה... גביע איננו מאסט אלא בונוס. אי אפשר לזכות בכל התארים, מה שיונייטד עשתה בעונת 99' זה היה יוצא דופן, זה לא הפרמטר לעונה גדולה. זו ללא ספק עונה שהיא מעבר לסתם "עונה טובה", זו הייתה שליטה מוחלטת בליגה, וכשיונייטד הבטיחה את האליפות באפריל וזכתה בפער דו ספרתי ודאי חשבת אחרת. זו עונה עם אליפות, כשבכל פרמטר ארסנל עלתה על היריבות שלה. אם אני זוכר נכון, אתה בעצמך אמרת שלארסנל אין יכולת לזכות בליגת האלופות כי היא לא ברמה לעשות זאת, אז אם לארסנל לא הייתה האפשרות לזכות בליגת האלופות- מלכתחילה זו לא סתם עונה "טובה"... יאללה, אם ואם ואם. תוסיף את סולשיאר, ותוסיף עוד 10 משחקים לסקולס, ותוסיף עוד כמה שחקני התקפה שתרצה, ותוסיף גם את הבישולים הקריטיים של פיל נוויל, ועדיין לא תגיע לתפוקה שארבעה (לא שישה או שבעה- ארבעה!) שחקנים בארסנל הפיקו מעצמם. העובדה נותרת שגיגס היה השחקן שבישל אחוז אדיר משערי הקבוצה. והעובדה נשארת כזו- סקולס שיחק 22 משחקים, בישל שלושה שערים. ליונגברג, שחקן שהעונה שלו נחשבה לבינונית לעומת השחקנים שהוא שיחק לצידם, בישל שבעה ב-23 משחקים. ברגקאמפ בישל 8 שערים ב-19 משחקים. התירוצים בעינם, אבל אנחנו מדברים על שחקן אחד שסבל לא פחות מסקולס העונה מפציעות, ושחקן בן 35. אתה לא רואה את ההבדל, משה? ותחליט, סולשיאר הוא המחליף הטוב בעולם, או שחקן הרכב? אגב, אני ועוד איך מתגאה בטבלה, ואני חושב שמגיע לי ולשאר אוהדי ארסנל. זכינו באליפות, אנחנו בפער מרשים מהשאר, שאני לא אתגאה בטבלה? ולשאלתך- הפריע לך אותו דבר בשנה שעברה? חשבתי ככה. יאללה, תן לשמוח, אנחנו אלופים. לא אגיד שההדחה ליונייטד לא כאבה, כי זה פשוט לא נכון. אבל אליפות מפצה על זה יופי יופי. פרפרזה על דבריו של פיני "זה בגלל אלוהים" גרשון- זה לא גביע, זה לא גביע הליגה, זו אליפות. תבחין בין הדבר האמיתי לדבר המשני, מבלי לתת פחות כבוד לדבר המשני. ולגבי שיא הזכיות ברציפות- זכינו שנתיים ברציפות בגביע, הישג שמעט קבוצות עשו בכל זאת. שלושה גביעים יש לנו ב-6 שנים. השיא הזה בגביע מבחינתי הוא משני כמו האפשרות שנסיים עונה שלמה ללא הפסד, זה סטטיסטיקה- וסטטיסטיקה והיסטוריה הם דבר יפה, משהו שתמיד אפשר להשוויץ בו, אבל הם לא החשיבות העליונה. הקבוצה הזו תחת ונגר שברה מספיק שיאים (עונה ללא הפסד במשחק חוץ, רצף המשחקים ללא הפסד, כיבושים בכל משחק וכו'), אני לא אבכה על עוד שיא שהלך. בקיצור- אנחנו אלופים, ואנחנו לא צריכים להתנצל על כך. שהשאר יאכלו את הלב, ויחפשו את התירוצים וההצדקות.
ושוב תדע לשים את ההבדל, אף אחד לא אומר שהאליפות שלכם לא גדולה, שאסור לכם לשמוח, או שלא הגיע לכם(וברור שהגיע). אבל מה שאני כן אומר, שעשיתם עונה טובה, לא עונה גדולה. ושוב, בפרמטרים שלי כל קבוצה יכולה לזכות באליפות, אבל בשביל להוסיף לאליפות הזאת גביע, או כפי שאנחנו עשינו, גביע וליגת האלופות, זה הגדולה. ולא, אני לא ציפתי שתקחו טראבל(היחידים שדיברו על זה הם אוהדי ארסנל), וגם לא דאבל(שוב אוהדי ארסנל), אבל עדיין, בפרמטרים שלי(ואצלך זה יכול להיות שונה) העונה הזאת של ארסנל היא טובה, אבל מכיוון שהיא יכלה יותר(גם בליגת האלופות וגם בגביע) היא טובה ולא גדולה. ואגב, יש אוהדים של ארסנל שלא חשים כמוך: אותם אוהדים שלא יכולים לשכוח את ההפסד בגביע האנגלי ואת ההפסד בליגת האלופות(בטח עם צ'לסי תזכה בו). מצטער, יש אוהדים של ארסנל שלא רואים בגביע בונוס אלא רואים בו מטרה. עדי כשאני אומר שסולשיאר הוא המחליף הטוב בעולם, זה לא שולל את העובדה שהוא גם שחקן הרכב טוב. סולשיאר, בניגוד לשחקנים אחרים, הוא לא שחקן עם אגו. הוא לא מסוג השחקנים שרואים בספסל כדרך של המאמן לומר אתה לא מספיק טוב, הם רואים בספסל כדרך של המאמן לומר שיש טובים ממך עד שתוכיח אחרת. וזה למה, עליה מהספסל של סולשיאר, יותר אפקטיבית מעלייה מהספסל של שחקן אחר. " המחליף הטוב בעולם " זה תואר, זה תוספת, זה אומר שגם עם סולשיאר לא פותח בהרכב הוא יכול לתרום. ואגב, לפי מה שאתה אומר, גם אני יכול לומר(במידה והיוניטד תזכה בגביע) שהעונה הזאת עונה מוצלחת, עונה מעולה. כי לא הפסדנו לארסנל העונה(ושוב, ברגע שאתה מסכים על חשיבות המשחקים בין שני הקבוצות אתם מסכים על חשיבות הדבר), וכי זכינו בגביע תוך כדי העפה של ארסנל, ושכולם "יאכלו את הלב, ויחפשו את התירוצים וההצדקות".
אני לא אחראי על אוהדי ארסנל בעולם, בארץ או בפורום כדורגל אנגלי באייסוקר. אני אחראי על עצמי ועל דעותיי. אני לא טוען שהגביע איננו חשוב, להפך- בכדורגל האנגלי הוא חשוב מאוד. אבל עדיין, אליפות זה דבר אחר, וגדול יותר. לא, זה לא מה שאני אומר. או שלא קראת את מה שכתבתי, או שאתה סתם מנסה לדחוף לי מילים לפה (או שניהם). אמרתי בפירוש- גביע זה גביע, במקומו כבודו מונח וכבודו אכן קיים, אבל אליפות היא אליפות, והיא העיקר בעונה שלמה. אני משוכנע שתשמחו עם הגביע שתזכו בו, ובצדק- זו הרגשה מתוקה, גביע הוא שונה מאליפות ולא בהכרח לרעה, אני יכול להעיד מניסיון. אבל אליפות היא דבר מרכזי וחשוב יותר! זה מה שטענתם כאוהדי יונייטד כל השנה שעברה, פתאום זה לא נוח כי ארסנל אלופה?! זה שהמשחקים בין מנ' יו' לארסנל הם חשובים, והם חשובים מאוד- לא אומר שהעובדה שלא הפסדתם בהם הופכת את העונה של יונייטד למוצלחת. הם חשובים, יוקרתיים, והכל טוב ויפה- אבל גם המשחקים הישירים הללו הם משחקים שנבחנים בקונטקסט של עונה שלמה. לבחון אותם לגופם סתם ככה זו שגיאה, ובקונטקסט של עונה שלמה- גם אתה יודע מי הייתה טובה יותר... זו בוודאי לא עונה מוצלחת או מעולה של יונייטד, לא רק בגלל שהיכולת הידרדרה משמעותית ואיתה גם היצירתיות, אלא בעיקר משום שיונייטד עברה במשך חודשיים משבר חמור שלא עבר על הקבוצה למעלה מעשור, ומעבר לכל- החמצתם את כל המטרות שהצבתם אותם בתחילת העונה- הפסדתם את האליפות, הודחתם בשמינית גמר ליגת האלופות, תוצאה נמוכה יותר מכל השנים האחרונות. הצלחה נבחנת מול מטרו. ארסנל לא יכולה להגיד דברים כאלו בשום אופן. כי אנחנו באליפות זכינו, זו המטרה המרכזית שהוצבה למועדון בתחילת העונה. אי אפשר לומר על עונה שבה זכינו באליפות בפער מרשים מהשאר שזו עוד סתם עונה (ולנקודה אחת עוד לא ענית- כשיונייטד זכו בפער דומה לפני שלוש וארבע שנים, ודאי לא חשבת כך. למרות שבגביע עפתם לווסטהאם בבית...). אנחנו היינו הטובים מכולם לאורך כמעט כל העונה! ולמען האמת נמאס לי מהויכוח הזה, נדמה לי שהוא מיצה את עצמו...
זה לא מזכיר פחד את הציטוט של משה על הארי קיואל בעונה שעברה - "לקיואל היתה עונה סבירה"?? משה, עכשיו ברצינות - אני מבקש ממך למצוא לי ב-50 השנים האחרונות אליפות ללא הפסד. אתה יודע מה - מאז הוקמה הליגה האנגלית המקצוענית. אם כזאת אליפות, שבה האלופה כבשה יותר מכל קבוצה אחרת, ספגה פחות מכל קבוצה אחרת ושמרה על אפס בטור ההפסדים נחשבת בעינך לעונה "טובה" אז שוב אתה מוכיח בפעם המליון שאין ומעולם לא היה לך מושג על מה שאתה מדבר. עלק ארסנל זכתה כי היא היתה בכושר טוב יותר... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx שמע, אתה יכול לקחת דוגמאות של אוהדים מכל רחבי העולם שחושבים כמוך - אתה יודע את מה זה מעניין לי. מה, הבנת כמה אתה חסר היגיון ואתה קופץ על כל משפט שמזכיר בקצת את הבולשיט שאתה פולט מעל דפי הפורום? מה זה עונה מעולה... אין מה להשוות בין שתי הקבוצות, משה. פער האיכות של ארסנל גדול בהרבה מזה של יונייטד, וזה מתבטא גם בשחקנים, גם במשחק ובעצם בכל פרמטר אפשרי. הפער בליגה הוא 12 נקודות ולארסנל עוד משחק חסר. ארסנל כבשה יותר מיונייטד וספגה פחות ומאזן השערים שלה טוב ב-18 מזה של מאן יו. יונייטד הפסידה 9 משחקים (!), ביניהם לוולבס (מקום 18), מנצ'סטר סיטי (17), פורטסמות' (14), בלקבורן (13), בורו (12) וסוטון (11). אפשר לומר שכל קבוצות התחתית חוגגות על הקבוצה העלובה של סר לוזר - וגם פורטו http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/laugh.Xxx . אתה יכול להמשיך עם התירוצים לגבי פציעות עד מחר - לארסנל היו המון מורחקים בעקבות "הקרב באולד טראפורד" ולא מעט פציעות, והסגל של ארסנל פחות עמוק מזה של יונייטד. סר פאגי הוציא 40 מליון פאונד העונה כדי להעמיק את הסגל שלו, וזו בעיה שלו שהוא אדיוט מדי מכדי להשתמש בשחקנים שבהם הוא בחר. יונייטד פשוט קבוצה פחות טובה, ובאמת שלא אכפת לי אם הם הצליחו בבונקר מוחלט ושתי טעויות שיפוט לנצח את ארסנל. אגב, לפי דבריך למאן סיטי היתה עונה טובה מזו של מאן יו - הם קרעו לה את הצורה 4:1 (פחחחח http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/laugh.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/laugh.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/laugh.Xxx ).
היום מציינים 15 שנה לאליפות ההיסטורית באנפילד, ב-26 במאי 1989, כשמייקל תומאס כבש את שער הניצחון בדקה ה-90 במשחק האחרון של העונה מול ליברפול והביא לנו את האליפות שתוארה כ"רגע הגדול ביותר בתולדות הכדורגל" ע"י ניק הורנבי. Happy Michael Thomas day http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_dance.Xxx http://www.bigbluetube.com/acatalog/scan/BBT034large.Xxx
