אני לא אוהב לראות אוהדי ארסנל שמבקשים שונגר יתפטר, חשוב לזכור שכל הציפיות שיש לאותם אוהדים מהקבוצה כרגע הם תוצר של העבודה של ונגר בשנים שלו במועדון, בלעדיו הם עוד היו בהייבורי ומי יודע מה היה המעמד שלהם בליגה כלכלית ומקצועית. כרגע מדובר במועדון בריא שזה כבר משהו נדיר באנגליה שנמצא כמעט כל עונה קרוב לצמרת. יחד עם זאת, אני מקבל את זה שיש ביקורת נגדו על כך שהוא לא הביא תואר כבר הרבה שנים, יכול להיות שבתום העונה הנוכחית(עם סיום החוזה שלו), במידה והקבוצה שוב לא תזכה בתואר משמעותי, הוא יבין שהוא הפך את ארסנל למה שהיא היום אבל כנראה שהגיע הזמן להעביר את המושכות, משהו בדומה למה ששאנקלי עשה. גם כשזה יסתיים זה חייב להסתיים בצורה יותר מכובדת מאשר פיטורים, האיש הזה הוא לא סתם עוד מאמן עבור ארסנל.
נאסרי הוא כיום הפתרון הכי טוב שיש לנו בסגל ואני דווקא מאמין בו בעמדה הזאת (מי היה מאמין שאגיד את זה?). נאסרי מתאים רק למרכז ולא לאגפים ולכן אם יקבל את התפקיד של ססק, אני מאמין שהוא יפרח, מה גם שזה אידיאלי לונגר להשתמש במה שיש לו בסגל. עדי, ונגר לא ישקיע בקשר אחורי , חס וחלילה לפגוע בהתקדמות של דיאבי ודנילסון הכוכבים והוא גם לא יקנה ווינגר (בשביל זה יש פוטבול מנג'ר, ואני עושה פלאים עם הגרסה שהם הוציאו לאייפון לפני כמה שבועות, אני כבר בעונה חמישית עם ארסנל ודאגתי להעיף את כל הזבל מהסגל).
ככל שאני יותר מתבגר (אם אפשר לקרוא לזה ככה...אני כולה בן 18, והתחלתי לאהוד את ארסנל בגיל 14), אני מבין יותר ויותר איזה מנג'ר גאון יש לנו. יש המון דברים מאחורי הקלעים שלאף אחד מאיתנו אין מושג בכלל, כך שלשפוט אותו ב-100 אחוז לכאן או לכאן זה קשה מאד. ונגר, מאז שעשה את חילוף הדורות בארסנל, ראה לנגד עיניו קבוצה של צעירים סופר מוכשרים, שרצים ביחד, במלכוד קבוצתי נפלא, זוכים בתארים ומשתלטים על הליגה (ואני מאמין שאם בן אדם רואה משהו, וחולם על זה, אז זה בסוף מגיע) . לא יודע מה איתכם, אבל בעונת 2007/08 הייתי בטוח שאנחנו הולכים לעשות את זה! שיחקנו כדורגל מושלם עם ארכיטקטים כגון: חלב, ססק, רוזיצקי ומאחוריהם פלאמיני בעונה נדירה (ואני אפילו לא מזכיר את החלאה). הכל היה מוכן בשבילנו לסיים את בצורת התארים המעצבנת הזאת, ולהוכיח לעולם שהשיטה של ונגר עובדת מעולה, ושהוא ממש לא תקוע בשנות ה90 המאוחרות. אני חושב שהתואר פשוט נשדד מאיתנו בצורה הכי אכזרית שיש, בעיקר בגלל שברון הלב הארור ההוא בפציעה של אדוארד, והתיקו שכולו הפסד שנגמר בסוף באותו משחק מול החלאות מברמינגהאם. מה שאני מנסה לומר הוא, שונגר כן יכול להביא תארים לארסנל הנוכחית, הוא רק צריך לעזור למזל להגיע אלינו, ובכדי לעשות את זה הוא חייב לחזק את הקבוצה ולהעמיק את הסגל. ארסנל הנוכחית היא קבוצה יותר מידי פגועה מבחינה פיזית, והדרך הטובה ביותר לסתום את החור הזה זה עם רכש! ואת זה ונגר יודע לעשות אולי הכי טוב בעולם. נקווה לעונה טובה, עם סוף לבצורת הזאת! :aaarse:
Liverpool Forever: לא יקום הפקיד השכיר או בעל המניות העשיר שיעז לפטר את ארסן ונגר. לא רואה סרט כזה. זה בכלל לא עומד על הפרק. אם זה תלוי בהנהלה הנוכחית, ונגר הוא המנג'ר לכל החיים. אם ישתלט בעל הון כמו קרואנקי, אוסמאנוב או מישהו אחר על ארסנל, הדבר האחרון שהוא ירצה לעשות עם הכניסה לתפקיד הוא להיפטר מארסן ונגר. הוא יישאר בארסנל עד שהוא יחליט אחרת וכך גם ראוי, אתה צודק במאה אחוז. טוב, זה נושא שבאמת קרוב ללבי, יותר מכל דבר אחר. אני לא מרחם בביקורת שלי על ונגר ולא מחפש לו תירוצים. זה מביך אותי אפילו לנסות. קודם כל, אני באמת בספק עד כמה הגביע האנגלי היה חשוב לונגר אי פעם. פשוט היו לו את השחקנים המתאימים. לונגר לא השתנה "עומק" הסגל, היום ארסנל מעסיקה יותר שחקנים מאשר ב-2002, 2003 או 2005. סעיף השכר גדל באופן משמעותי וכן הלאה. מה שהשתנה זה איכות השחקנים, לא הכמות ולא העומק. מה שהשתנה זה הפוקוס של הקבוצה וזה שינוי מבחירה. זו גם טעות אסטרטגית כל כך ברורה, כי להיות חמש שנים בלי תואר כשקוראים לך ארסנל, זה הרבה יותר מדי. לוותר על תארים זה לוקסוס גדול מדי וכך גם הקוף שיושב על הגב של המועדון הרבה יותר גדול. מעבר לכך, כששיחקו בקבוצה הזו דניס ברגקאמפ או טוני אדאמס או אפילו תיירי הנרי, הם ידעו היטב מה המשמעות של הגביע האנגלי, כמה שלמרות הכל מדובר בתואר חשוב ויוקרתי, שלא כמו גביעים מקומיים במדינות עם תרבות כדורגל שהיא נחותה לאנגליה (מה שנכון לגבי רוב השחקנים בסגל, משם הם מגיעים). כמה שחקנים בארסנל היום יודעים מה זה ה-FA Cup? ואיך הם יידעו? מה שהשחקנים של ארסנל היום יודעים זה מה שהמנג'ר שלהם אומר: שמקום שלישי הוא שווה ערך לתואר (את זה יכולים לקבל בספ*ס, לא אצלי), שכישלון מוצג כהצלחה והם תמיד בסדר. שיש שני תארים בכדורגל האנגלי מבחינתו- זכייה באליפות והעפלה לליגת האלופות. אז מותר להפסיד בגביע ולא קרה כלום. אחרי ההפסד בסטוק, שלוות הנפש שהתקרבה לשמחה של ממש מצד ונגר כל כך הרגיזה אותי (להבדיל, כשיונייטד הושפלו ע"י לידס, פאגי לקח את זה קשה והתעצבן. כמו שצריך, אחרת איזה מסר הוא מעביר לשחקנים שלו?). זה מה שהשחקנים יודעים, אז פלא שהמנטליות הזו, שאין לי מילה אחרת לתאר אותה מלבד לוזרית, השתלטה על המועדון? שום תירוץ בעולם לא ישכנע אותי שההרכב שארסן ונגר העלה בסטוק בינואר היה מתוך אילוץ. ממש כמו שבשנה שעברה, בחצי הגמר, ונגר ויתר על השחקן בכושר הכי טוב שלו כדי שיבקיע רביעייה במשחק כמעט חסר משמעות מבחינתנו באנפילד. תסתכל על ההרכב שכלל שחקנים בהופעת בכורה מחוץ לעמדות שלהם, אפס חלוצים טבעיים, מחלקה גריאטרית בהגנה ו-FlappyHandski (הגביע הפך לפרס לשוערים כושלים אצל ונגר). אם מדובר בבחירה "מושכלת", הרי שזו לוזריות לשמה. אפשר לעשות שינויים, לשחק קצת עם הרוטציה, לתת מנוחה לכמה שחקנים- אבל לעלות ככה למשחק חוץ בגביע נגד קבוצת פרמייר ליג שגם בהרכב מלא עושה לנו צרות? אותי זה שבר, יש כאן אנשים שיודעים שלא הפסקתי לכתוב ולדבר על המשחק הזה שבועות וחודשים אחרי שהרבה אוהדים שכחו אותו. כי משהו באמון הבסיסי ביותר נשבר באותו יום. אני רק חייב להגיד שעם גביע הליגה הבעיה שלי פחות גדולה, בטח לא כמו עם ה-FA Cup. אני אוהב את גביע הליגה, אני מאוד נהנה לראות את הצעירים מקבלים הזדמנות מול קהל תומך באשברטון גרוב (כיוון שהמחירים הרבה יותר זולים, המשחק פחות "אטרקטיבי" והכרטיסים בד"כ ב-General Sale, האווירה בהם הרבה יותר טובה לעומת משחקי ליגה), בטח כשהם מצליחים לנצח. מצד שני, ההרכב שעלינו איתו באיסטלנדס בדצמבר היה חלש באופן קיצוני ביחס ליריבה. היינו צריכים להוסיף קצת בשר לקבוצת הילדים שפשוט באה לקבל בראש מכוכבים מנוסים, שוב כמו כלה בליל כלולותיה. ברגע שכבר הגענו לשלבים המאוחרים בגביע הליגה, וזה קרה כמה פעמים בשנים האחרונות, ההרכבים שונגר מעלה חייבים להיות קצת יותר מעובים בשחקנים בכירים, בוודאי על הספסל.
רק כמה דברים : זה לא שארשבין לא שיחק, ובמקומו פתח ג'יי סימפסון או משהו. אם ארשבין היה בהרכב באותו היום, אז רובין ואן-פרסי היה מוצא את עצמו על הספסל. למיטב זכרוני, רובין היה השחקן המצטיין שלנו באותה העונה. בקיצור, המקרה הזה לא קשור, וברור לכולם שונגר לא ויתר או זילזל בחצי גמר הגביע, בטח כשהאליפות כבר מזמן לא היתה ריאלית בשלב ההוא של העונה. אז מתוך מה זה כן נבע? למה לדעתך ונגר לא הרכיב את הקבוצה הכי טובה שיכל? הביקורת שלך מאד לגיטימית, אבל אם תסתכל בהיגיון על המניעים של ונגר להעלות את ההרכב ההוא - אז אפשר להבין את זה. היינו העונה במצב שבו כל שחקן שהיה משחק יותר משני משחקים רצופים היה נפצע, ובאמצע תקופה עמוסה ומטורפת (שכללה משחקים נגד אסטון וילה, יונייטד, צ'לסי וליברפול). לדעתי לא מדובר בזילזול של ונגר, מדובר בסוג של פחדנות. הוא פשוט פחד ששחקנים יפצעו. האמת, עם המנוחה שהם קיבלו מול אולימפיאקוס, בגביע הליגה, בגביע האנגלי ואפילו בכמה משחקי ליגה, זה פשוט לא תירוץ ואם אנחנו לא מסוגלים להעמיד קבוצה שתתחרה בשלושת המפעלים, אז צריך לבצע שינויים בסגל. ועוד דבר שונגר חייב להבין זה שאפשר להרכיב שחקנים עם שיקולים לגבי הכשירות שלהם, אבל אי אפשר להתחיל לפחד מזה ולהגיע למצבים כמו המשחק ההוא בבריטניה סטאדיום, כשהפחד הזה משפיע בצורה קיצונית על ההרכב.
כבר אמרתי מתוך מה זה נבע לדעתי: מתוך זלזול ב-FA Cup, חוסר כבוד למפעל. למה צריך להמציא תירוצים עבור ונגר, כשהוא אומר בעצמו שמבחינתו הגביע האנגלי איננו נחשב תואר והמקום השלישי בליגה כן? אני מצטער שאני נשמע כמו תוכי, אבל להעלות הרכב כזה למשחק תחרותי נגד סטוק בחוץ, זה לא מתקבל על הדעת, גם אם למחרת יש משחק נגד וילה ויומיים לאחר מכן יונייטד. לזרוק צ'אנס לתואר לפח זו בוודאי לא הדרך. אני לא מקבל שום תירוץ להרכב כזה, להתייחסות כזו ל-7000 אוהדים מסורים שנסעו לסטוק וראו מנג'ר שמחליט לזרוק משחק גביע לפח במודע. המקרה הזה קשור ועוד איך. קודם כל, הוא יכל באותה מידה לוותר על אדבאיור, על וולקוט, לאו דווקא על חשבון ואן פרסי. וגם אם כן, ארשבין היה השחקן בכושר הכי חם שלנו באותה תקופה, הוא הכניס רוח חדשה בקבוצה וניצח לנו משחקים, והכי חשוב- הוא קיבל מנוחה בצ'מפיונס ליג כי הוא היה Cup-tied! אין כאן שום שיקולים של פציעות ומנוחה. כששאלו אותו מדוע ארשבין לא הורכב בוומבלי, הוא בחר לתת תירוץ כ"כ תמוה, שעד היום אני לא מבין מה הוא רצה לומר שם- משהו על כך שהוא רצה לראות איך הקבוצה מתמודדת בלעדיו. ונגר זילזל ועוד איך בחצי הגמר מול צ'לסי. כשאני אומר "זילזל", זה לא אומר שלא היה אכפת לו בכלל. בוודאי שאם תשאל אותו "האם אתה רוצה לזכות ב-FA Cup?" הוא יגיד לך "כן", זה לא העניין. פשוט זה לא עמד גבוה מספיק בסדר העדיפויות. ארסן ונגר העדיף להעלות את ארשבין נגד ליברפול באנפילד כדי להבטיח את המקום בצ'מפיונס ליג (למרות שכבר היינו איזה 6 נקודות מוילה עם משחק חסר) ומתוך מחשבה שאולי יש סיכוי קלוש לתפוס את צ'לסי במקום השלישי. זה סדר העדיפויות. אגב, גם אלכס סונג לא שיחק באותו משחק, דווקא אחרי כמה משחקים טובים שלו כשמה שהצגנו לראווה נגד צ'לסי היה דנילסון חסר הסיכוי.
יופי, ואם ונגר היה מוציא את אדבאיור ו-וולקוט אז כולם היו בוכים על כך שפתאום הוא משנה את העמדה של ארשבין וכו'. ודנילסון פתח כמעט כל העונה, זה לא קרה סתם ככה במפתיע מול צ'לסי. אני מבין ואפילו מסכים עם רוב הדברים שאתה אומר לגבי המשחק מול סטוק, אבל הדוגמא הזאת פשוט לא קשורה. בסטוק כמעט כל ההרכב נח, מול צ'לסי הוא הוציא את ארשבין ושם במקומו את שחקן העונה שלנו בהרכב. בכל מקרה, לדעתי הביקורת ועוד שנה בלי תואר עשו את שלהן. אני מאמין שהתופעה הזו לא תחזור על עצמה העונה.
בני, נדירים המקרים שאתה נבוך אפילו אפילו היריבה השנואה שלך והמשחק מול סטוק היה כזה. זה היה כל כך שקוף שאפילו לא יכולתי להרגיש שמחה לאיד.
נכון, נוח להם שהמועדון ממשיך לתפקד כעסק כלכלי ולא כמועדון כדורגל, נוח להם שלא מבזבזים הרבה כסף ומצליחים למשוך בנקאים ורואי חשבון ליציעים. חבל רק שבדרך מאבדים את האפשרות לזכייה בתארים וגם את האוהדים הנאמנים שחלק ניכר מהם לא מסוגלים להרשות לעצמם להגיע למשחקים וחלק נוסף מהם מתעב את האווירה או את חוסר האווירה באמירויות. לכן בסיום העונה הקרובה והחוזה הנוכחי של ונגר הוא צריך להסיק את המסקנות ולצאת לפנסיה. נארגן לו משחק הוקרה כראוי למנג'ר הגדול ביותר בכל הזמנים של ארסנל ונגיד לו תודה רבה על כמה שעשה לארסנל ונמשיך הלאה. ההנהלה צריכה כבר להתכונן ליום שאחרי ונגר ואני מקווה שיש להם כבר בראש כמה מועמדים שיירשו אותו בבוא היום.
ק.אסמוהה מקושר אלינו. לדעתי שחקן מצוין,זה בידיוק השחקן שצריך לצד ססק,אחד שיודע לעשות גם עבודת הגנה מעולה וגם התקפה. בנוסף לזה גם אסולין מקושר אלינו.
ונגר מדבר על הפיאסקו הצרפתי בגביע העולם. דברים מעניינים מאוד, אבל כשאני קורא את זה, אני קצת מתקשה להבין כמה דברים: איך הוא מתעלם מכך שבין השחקנים האלה שהוא קורא להם "לא אינטליגנטים", "הרסניים" ו"משוגעים לגמרי" נמצאים שחקנים שנמצאים אצלו בקבוצה היום (גם אם הם לא נחשבים לכוכבים הבולטים של הנבחרת)? איך אותם שחקנים אינטליגנטים בארסנל, הם לא שחקנים אינטליגנטים בנבחרת? איך הוא מתייחס לכך שיש שם שחקנים שעד לא מזמן היו חניכים שלו לאורך תקופה ארוכה והתפקיד שלהם ביצירת כל הכאוס בצרפת היה משמעותי, לפי כל הדיווחים (גאלאס, הנרי)? איך זה לא מונע ממנו להמשיך ולדבוק בשחקנים צרפתים? למזלנו הרב, העכברוש בחדר ההלבשה והסרטן החברתי בלב הקבוצה וויליאם גאלאס עזב וזה כבר אנחת רווחה לכל הקבוצה, אני משוכנע. זה עדיין לא אומר שגם אצלנו לא צריך לעשות חשבון נפש כי חלק מהדברים שראינו בצרפת בצורה כל כך גלויה עלולים להיות קיימים גם אצלנו בקבוצה, במיוחד כל הדיבורים הזולים על Unity ו-Team Spirit שהוכחו כריקים מתוכן בתום העונה החולפת, שונגר מתייחס אליהם בצדק גמור במקרה של צרפת במונדיאל.
לפי מה שהבנתי, סאנייה היה זה שרב עם השחקנים השובתים ורצה לחזור להתאמן. הוא באמת מקצוען אמיתי. גם קשה לי מאד להאמין שלקלישי (אחד השחקנים האחרונים שהייתי חושב עליהם בקטע של בעיות התנהגותיות) או דיאבי (אני לא אופתע אם הוא לא הוציא מילה אחת במשך כל התקופה שלו בדרום אפריקה) היה קשר לפרשה. גאלאס? אין לי ספק שהוא אחראי להרבה מאד בלאגן. גם אצלנו הוא הסתכסך עם שחקנים ועשה כל מני קטעים מסריחים, וטוב ששיחררנו אותו. בכל מקרה, אני זוכר לו לטובה את העונה האחרונה, בה הוא פשוט נתן את כל מה שיש לו ושיחק כמו מנהיג אמיתי, ולכן אין טינה. אני מודה שקראתי את הדיווחים על המריבות בנבחרת צרפת בדאגה, כי פחדתי שאחד השחקנים שלנו מעורב בזה. בכל מקרה, חוץ מגאלאס שהוא טראבל מייקר ידוע, ולמזלנו גם ימצא לעצמו קבוצה חדשה בקרוב, אנחנו יכולים בקטע הזה להירגע.
אני לא מסכים איתך, אבל עזוב את זה. בכל מקרה, הוא אמר שהוא לא מעוניין לאמן את הנבחרת. אני לא זוכר למה, אבל זה קשור לחיים של מאמן נבחרת והוא אמר שזה לא קורץ לו.
