אתה אוהד אתה? עלק אוהד אוהד צעצוע זה מה שאתה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח סתם בצחוק.. אתה דווקא אוהד אמיתי אתה.. אני אישית התחלתי לאהוד את יובה מאותו גמר נגד אייאקס, לא עקבתי אחריה למשך כל התחרות כי גם הייתי די קטן, אבל באותו גמר אבא שלי הוא אוהד יובה מאז שהיה קטן והוא אהד אותה באותו גמר ואז גם אני רציתי ומאז זה החל, למעשה אבא שלי הוא האחראי על כך שאני אוהד יובה אני פשוט המשכתי תשושלת וכך גם הילדים שלי ימשיכו בעזרת השם..
צ'לסי, 97'-98. בגלל התלבושת. כנראה שיש משהו מאוד אקזוטי בחולצה כחולה, מכנסיים כחולים וגרביים לבנות. התלבושת יצרה את הקשר הראשוני (מידת האהבה שלי לקבוצות נקבעת לעתים קרובות על פי התלבושת), ובזכות ג'יאנפרנקו זולה וגוסטבו פוייט (שכבר הספקתי לשכוח לו חסד נעורים עקב תנועה מסוימת במדי הקבוצה מהצד הלא נכון של לונדון) נהפכתי לכחול אמיתי. אני עוד זוכר את קולות הלעג שהושמעו כאשר חזרתי מלונדון ב-99' עם חולצה של צ'לסי. אני יודע שרובכם אוהבים להטיח בפני אוהדי צ'לסי את המשפט 'איפה הייתם לפני אברמוביץ'?'. אז הנה - הייתי, גם בבלומפילד רואה את האימפריה האירופאית שלי מפסידה לקבוצה העלובה של הפועל תל אביב, וסביר להניח שסבלתי מהקבוצה הזאת הרבה יותר מאשר אתם אי פעם תסבלו (משעשע ואירוני כאחד לשמוע האשמות מסוג זה באות מכיוון אוהדי מנצ'סטר, מילאן וריאל). עכשיו אלוהי הכדורגל (אם כבר הזכרנו את זולה) מפצה אותי. מכבי? שילוב של קבוצה מצליחה בגיל המתאים, הרבה אנשים מסביב שדחפו אותי לזה ועוד מספר סיבות לא מעניינות. כמובן שבאותה שנה מכבי נכנסה לבצורת של 7 שנים ללא אליפות. בזמן האחרון הקשר נותק. רובכם בטח יודעים למה, ולמי שלא יודע - אני מקנא בו.
יובה-אני לא זוכר בדיוק מתי,אבל בין שנת 95-97... בזכייה של יובה ב96 לא הייתי אוהד ממש,נרה לי בכלל לא נשארתי לראות את הפנדלים אבל שנה אחרי זה בפיפא 97 אני זוכר לא הפסקתי לשחק איתם ואת השם הזה-אלכס דל-פיירו אני בחיים לא אשכח מהפיפא מאז לא עזבתי את יובה לשנייה,בשנתיים האחרונות הקשר עם יובה הרבה יותר רציני בגלל הדעיכה בקשר עם מכבי חיפה-האכזבה מרוני לוי וכו... אוהד יובה עוד מהתקופה של דשאן,פיפו,די-ליביו,פרוצי,טוריצ'לי וקונטה.. וכמובן אלכס אבל הוא לעומת האחרים לא עזב ולא יעזוב לעולם... מכבי חיפה-מ94 האליפות של שפיגל... בהתחלה הייתי אוהד לאיזה חודש נראה לי,הייתי בן 6-7 את בני יהודה בגלל שלאבא שלי קוראים יהודה וחשבתי בגלל שאני הבן שלו אני נועדתי לשחק בבני יהודה-לפי השם אם מישהו לא הבין... אז סימפטיה לקבוצה הזאת תמיד נשארה לי אבל מ94 הפכתי לירוק... וזה לא מהתקופה שכבר הבטחנו את האליפות-אז כבר הייתי הולך למשחקים וזה.. מתחילת העונה,מהמחזור הראשון,3-2 מול ביתר האלופה לשעבר אני אוהד של הירוקים... שוב כמו שציינתי כבר הרבה פחות מתעניין בהם.... פעם הייתי לוקח כל משחק מאד ברצינות,הייתי שומע כל משחק בשירים ושערים,היום אני מסוגל לראות משחק בריפרופים...
אה,יש עוד קבוצה.את צ'לסי אני די מחבב מסוף שנות ה90 בערך.הסיבה-רבים ישנאו אותי אחרי זה,אבל זה בגלל שבאותה תקופה היה לה רק אנגלי אחד בהרכב(דייויד וייז).וכמובן שגם בגלל פוייט,זולה ופלו(מ-ל-ך)
טוב חברה אני הולך לשפוך את הלב פה . אני לא אוהד את באיירן מינכן מהתקופה של רומנהיגה ( זה היה בשביל להראות כמה אני אוהד את באיירן מינכן בדיון הקודם ) למעשה אני אוהד את באיירן מינכן מאז שאני זוכר את עצמי אוהד כדורגל . הסיפור התחיל כך : באותה תקופה של שנות התשעים האטלקיות שלטו באירופה , גם בליגה שם כול הכוכבים הגיעו לשם , כולם אהבו את הקבוצות מאיטליה ... ואני איך לומר ... התחלתי לחבב איטלקיות . אבל דוד שלי , הוא אוהד שרוף של באיירן מינכן , והוא ממש אוהד אבל ממש כול פעם שהוא רואה משחקים חשובים יש לו לחץ , שלפעמים מפחיד קצת . הוא הביא אותי לאהוד את באיירן מינכן , אז משנת 96 אני זוכר את החצי גמר מול ברצלונה בגביע אופא .... במינכן - 2_2 , אני נהייתי עצוב , כך גם דוד שלי , ואז בקאמפ נואו איזה יופי ! , ניצחון 2-1 על ברצלונה , ואז זכייה בגמר מול בורדו של זינאדין זידאן ! מאז אני אוהד באיירן מינכן ! , אוהד שרוף , ממש שרוף ! וגם כולכך טוב לדעת שאת הקבוצה שאתה אוהד , יש לה אין סוף תארים ! יאללה באיירן !!!!!
אני אוהד את צ'לסי - חצי מהמשפחה שלי גרה סביב בריטניה וכל פעם שביקרתי את אבא שלי בלונדון (מערב לונדון) הייתי הולך למשחקים של צ'לסי, מה גם שם משחק השחקן שהכי נדלקתי עליו וזהו ג'יאפרנקו זולה והמועדון הזה ידוע כקבוצה של ההיפים. אז בניגוד לשאר החבר'ה פה (סליחה על השחצנות) אני גדלתי על קבוצה מחו'ל לא בזכות ההצלחות אלא בזכות זה שהיא היתה הקבוצה של האיזור שלי כמו פה בארץ שגדלתי על הפועל כפר סבא והייתי אוהד שלהם בגלל שזאת הייתה הקבוצה של העיר שלי ולא בגלל ההצלחות שלה. קבוצות שאני מאוד אוהב: באיירן מינכן - תמיד אהבתי אותם ונדלקתי עליהם כשהייתי במשחק ליגה שלהם. סאמפדוריה - כנ"ל. קבוצות שאני אוהב פחות: ריבר - בזכות כל שלטי הלהקות של AC DC ן OZZY למשל שראיתי באיצטדיון שלהם. איאקס - זה התחיל מהקשר היהודי, חלק של זהות. למרות השקפת חיים שונה עדיין קבוצה לא משנים. ריינג'רס - אחותי הייתה גרה בסקוטלנד עד לא מזמן וזאת הקבוצה שהתחברתי. קבוצות שאני מחבב: ולנסיה - שונא את כל הקבוצות הספרדיות ובמיוחד את ברצלונה ורק את ולנסיה אני קצת מחבב אוליי בזכות מנדייטה ומה גם ראיתי אותם משחקים נגד ריאל בברבאו (לא קשור אבל רק בשביל להשוויץ). יובנטוס - הייתי במשחק שלהם נגד מילאן והתאהתי באוהדים שלהם. גם בזכות בועז... מילאן - כן עוד קבוצה מאיטליה שאותם התחלתי לאהוב בזכות ההולנדים בראשם חוליט ובעיקר שהביסו את ברצלונה בגמר ליגת האלופות בתצוגת כדורגל מעולה. וואסט האם - בזכות זה שזהו המועדון הנערץ על ידי חברת הלהקה של איירון מאיידן וגם בזכות אייל ברקוביץ'. סאנטוס - שידרו משחק שלהם לפני שנתיים או שלוש ונדלקתי עליהם וגם רוביניו משחק שם. פאריס סן ג'ארמן - לא יודע למה... עכשיו עוד יותר בגלל שיש לי חבר צרפתי שאוהד אותם. קליארי - זולה. לברקוזן - בזכות העונה הנפלאה שלהם בליגת האלופות ושהדיחו בדרך את מנצ'סטר יונייטד השנואה.
האהדה להפועל חיפה באה מהמשפחה. אבא היה אוהד שרוף בצעירותו, והוא משך אותי לצד האדום של חיפה. הוא לקח אותי למשחקים, ועד היום אני אדום (אאא איזה חרוז http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx). היום, אני מנסה למשוך אותו למשחקים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx . את מילאן אני אוהד בערך מלפני 5-6 שנים, כשהייתי בן 9-10. עוד מגיל צעיר מאוד, דוד שלי (שהוא בעצם הגורם העיקרי לכך שכדורגל זה הדבר הכי חשוב לי בחיים) שיכנע אותי שכדורגל איטלקי זה דה בסט. ולי רק נותר לבחור קבוצה, כמו גל ואחרים, שיחקתי עם מילאן בפיפא, וכדומה. עד שכאמור, לפני כ-5 שנים התחלתי יותר לעקוב אחרי הקבוצה וכל שנה זה רק מתגבר. יש לי חיבה לעוד הרבה קבוצות, אבל אני לא עוקב אחריהם ואוהד שלהם כמו של מילאן והפועל חיפה. איאקס (בגלל היהודים ואותו משחק מול הפועל חיפה באירופה), ברצלונה (בגלל העבר, בגלל השנאה לריאל מדריד, ובגלל שהיא מציגה כדורגל פנטסטי), באיירן מינכן (קבוצה ענקית שמורידים מערכה בארצנו בגלל העניין הגרמני)
שנת 91, מילאן מפרקת את אירופה, עם הסגל הטוב בכל הזמנים לדעתי.אני כולה ילד בן 9 שהגיע לארץ, כי ברוסיה בקושי היו שידורים מחול.התאהבתי בשלישיה ההולנדית מיד שראיתי אותם.ישר לאחר מכן הפכתי לאוהד של נבחרת הולנד, בעצם זה היה דיי במקביל. בזמנו גם רונלד קומאן שיחק, בבארסה, עם חריסטו סטוייצ'קוב ורומאריו, הם היו קבוצה אדירה גם אותם האהבתי מאוד.עם הגיל התחלתי להיות יותר חד צדדי, ולאהוד את מילאן/הולנד בלבד. חיבבתי גם קבוצות כמו נבחרת קרואטיה עם דאבור סוקר ואת אייקס הגודלה עם אוברמארס, אבל הלב שלי עם הרוסונרי לאורך כל הדרך. :aaarse: :aaa15:
בעיקרון הרבה אוהדים אני חושב תלוים בהחלט במה שההורים והמשפחה בבית אוהדים. אבא שלי הוא אוהד של הליגה האיטלקית הוא מעריץ אותם מאז שהוא קטן והוא אוהד של יובה מאז שאני מכיר וזוכר אותו.. כשראיתי שהוא ככה החלטתי ללכת בדרכו ואני זוכר בשנת 96 שכבר התחלתי להיקשר לקבוצה ואז לקחנו תגביע ובשנת 97 אני זוכר איך שהייתי מאוכזב מההפסד לדורטמונד והאהבה מתחזקת.. אני אוהד ליגה איטלקית ואת יובנטוס בפרט כמובן ואחי הגדול למשל גם הוא אוהד איטליה אבל הוא משום מה נהיה אוהד של מילאן יש בינינו יריבות גדולה חחחחחח אבל הכי חשוב שהכול נשאר סביב הכדורגל האיטלקי.. רגע השיא שלי כאוהדי יובנטוס= לפני שנתייפ, חצי גמר ליגת האלופות (הגומלין) נגד ריאל איזה משחק אלוהים אני לא ישכח בחיים, גם הקהל באותו יום היה מדהים והקבוצה שיחקה מדהים ובסופו של דבר העפלנו, החוויה הכי זכורה אצלי בחיים זו החוויה הזו אני מקווה ששנה הבאה אני גם יצליח להשיג כסף ולנסוע לעוד משחק של יובה בליגת האלופות או אולי למשחק העונה מול מילאן..!
ראפאל : קודם כול טוב לדעת שאתה אוהד באיירן מינכן . 2. למה נסעת למשחק ליגה שלהם ? , מתיי ? , איך פשוט תסביר ... עם אתה יכול כמובן כי זה מעניין אותי .
במהלך טיול שעשיתי בגרמניה יצא לי לראות משחק של מינכן נגד שטוטגארט בתקופת האוקטובר פאסט ב2001, באיירן ניצחו 4-0 ונדלקתי על האוהדים של בייארן. זה היה חוויה.
אותו חרא. אחלה שחקן,אם כבר מזכירים אותו. אה,ואת מארסיי אני מחבב מאז עונת האליפות של בורדו ב99(מארסיי הובילה את הטבלה כל העונה,אבל בסוף וילטורד ולסלאנד גנבו איכשהו את האליפות).במיחוד זכור לי משחק שמונפלייה הובילו עליהם 4-0 במחצית ובסוף מארסיי ניצחה 5-4.
