בחירות 2019 ב'

למיטב הבנתי יש חיסיון על חלק מהחומרים שמשום מה נתניהו התעקש להשאיר לעוד 20 שנה.

מילה על ניצן הורוביץ - לאיזו רמה של פופוליזם זול אפשר לרדת? חבל לי עבור מצביעי שמאל שמגיע להם מועמד יותר ראוי ממנו. מילא 0 כריזמה, אבל ההאחזות הזו ברצח העצוב בברנוער ובדקירה לפני שבוע הוא דוחה ומזלזל באינטילגנציה של הבוחרים.

 

רוב הסעיפים הם לא עניין של מדיניות, אלא זמן, או שכבר יש קול בשמם בכנסת במשך שנים גם במפלגת השלטון.
הכסף "לבן" יותר כי נקודת הפתיחה הייתה קיצונית לזכותו, ולוקח זמן לדברים להתאזן מרגע שנפתחה האופציה. אי אפשר לעשות יותר מידי עם זה אם רוצים להישאר בגבול של חופש קנייני בישראל.
הדעה הקדומה שמבריחה מצביעים (לטענתם) משתנה לחלוטין עם הזמן, תן פשוט לאנשים למות.
עניין האקדמיה וההסללה הוא כמו עניין הכסף, בשילוב זה שהייתה נקודת פתיחה טובה יותר לאשכנזים באיזורים מרכזיים המפותחים יותר במדינה (מה תעשה? מחירי דיור על פי חוק למזרחים לאשכנזים?).
עניין המוצא, תוך כמה שנים, לא ממש יעניין מישהו. הדור הצעיר היום לא ממש מתעסק בזה.

מאבק בייצוג בחינוך, בתרבות, בשורות וכו' נשמע על ידי לא מעט חברי כנסת מהליכוד, כולל מירי רגב, מיקי זוהר וכד', הם עושים על זה הרבה רעש.

 

מירי רגב אשכרה מתגאה בבורות שלה, במקביל להתגאות במזרחיות שלה. אבל קאריק יבוא בטענות לאשכנזים שמשום מה אחראים להכל.
ושכחתי עם השורה על האקדמיה. היום לא חושב שיש איזשהו הבדל בין מזרחים ואשכנזים באקדמיה, ואם יש, זה נובע מהעדפות ולא מחסם חיצוני. לעניין הפרופסורים, מה לעשות שרובם למדו בתקופה שהיה רוב מוחלט לאשכנזים בין הסטודנטים?

 

מירי רגב ממש לא בורה, להיפך היא אישה משכילה עם יכולות גבוהות מאוד .
אפשר לחלוק ולבקר אותה על דברים שהיא אומרת ועושה כמו למשל השיתוף פעולה המחליא שלה עם העבריין גולן, אבל בורה היא ממש לא .

הסטיגמה שאתה וחברייך מהשמאל הגזעני יצרתם לה, למיקי זוהר, לדודי אמסלם וכמעט לכל חבר כנסת מזרחי מ"הליכוד", היא רק בגלל השם משפחה שלהם .

מה שמצער בכל הסיפור הזה שהשמאל חושב את אותו דבר על הציבור המזרחי שמצביע למפלגה של " הבבונים" האלה .

 

העובדה שפייגלין ובן גביר לא התאחדו לבלוק טכני היא לא אנקדוטה אלא משהו שאומר את הכל על צורת ההתנהלות שלהם - אפס פרגמטיזם.

זה אירוני כי הן הטיעון של הימין המדיני והן הטיעון של הימין הכלכלי הוא דווקא הטיעון הפרגמטי, כלומר לפני השאלה מה צודק (שתי מדינות לעומת ארץ ישראל השלמה, סוציאליזם לעומת קפיטליזם) השאלה היא מה בכלל עובד, וכאן בפועל הימין ניצח מהבחינה הפרקטית. ואז באים שני אנשים שמייצגים את הקצה הימני ומראים שהם לא פרגמטיים בעליל. חבל.

לצערי אני משער שאפיזודת פייגלין-זהות רק תזיק לקידום ליברליזם כלכלי בישראל.

 

את הקישור למזרחיות אתה ומירי רגב עושים, בניגוד אלייך, אצלי אדם הוא לא המוצא אלא הוא המעשים וההתנהגות שלו. אם הם לא היו מכריזים בקול שהם מזרחים, נשבע לא הייתי יודע.
היא יכולה להיות אישה מאוד משכילה וחכמה, עם יכולות גבוהות. היא גם בורה. זה לא סותר. ברור לכולנו שהיא יודעת מה הקהל שלה רוצה ולכן מתנהגת כמו בהמה. אם דודי אמסלם הוא הדוגמא שלך לאיך מזרחים מתנהגים, אז כרגיל, הגזענות שלך כלפי מזרחים מעוורת את עיניך.
לא אשמתי שאתה מזהה התנהגות גסה וכוחנית עם מזרחים, אני סתם מזהה אותה עם אנשים כוחנים וגסים כמו אמסלם, רגב וזוהר.
אני לא מהשמאל ולא מהימין, אני סיונרה.

בנט: "חדלנו להגיד את האמירה הפשוטה - ארץ ישראל שלנו" - סרוגים

פרגמטיות, קווים לדמותה.

 

@סיונרה
אני תוהה אם אתה מנסה לעקוץ (ואז שכוייח) או לנהל דיון.
בהנחה שאתה מנסה לנהל דיון, מה שכתבתי על פרגמטיזם זה לא ביחס למנהיגים אלא ביחס לציבור. אצל הציבור גישת השמאל וגישת שתי מדינות לשני עמים הפסידה ברמה הפרקטית - אנשים לא מאמינם שזה יעבוד. כמה מנדטים קיבלו מנהיגים שכינו את עצמם שמאל ותמכו בגלוי בגישת שתי מדינות? בודדים.

הפרגמטיזם שייך לפוליטיקה. איתמר בן גביר יכל במילה אחת להבטיח את היותו ח"כ בכנסת הקרובה, ולמרות שלל הדיווחים - אני מאמין שגם פייגלין. שניהם בחרו בדרך הכאילו קשה של לרוץ לבד ולהיכשל, אבל בפועל זו הדרך הקלה כי זה מבטיח שהם ימשיכו לצעוק מבחוץ במקום לעבוד.

בקיצור, האירוניה היא שהציבור מאמין שימין מדיני וכלכלי פרקטי, אבל האנשים שמייצגים ימין מדיני וכלכלי קיצוני (בן גביר ופייגלין) לא פרגמטיים בעליל.

(וביחס לבנט ספציפית, אין דבר פרקטי יותר מאשר להגיד את מה שהציבור בשדולת ארץ ישראל רוצה לשמוע. להגיד 'הייתי מפנה יישובים אם הייתי מאמין שזה יביא שלום זה אולי נכון ואני לא יודע אם זה מה שבנט חושב או לא, אבל זה בטוח מטומטם פוליטית)

 

אתה לא יכול להגיד שמשהו שלך ולהגיד שזאת גישה פרגמטית, זה בדיוק ההיפך. גישת ניהול הסכסוך של הליכוד אם כבר זאת גישה פרגמטית שיותר קשה להתווכח איתה. הם לא טוענים לאיזה צדק היסטורי כמו הבית הימני, אלא שפשוט אין פתרון אפשרי לסכסוך עם הפלסטינים, ולכן מה שצריך לעשות זה פחות או יותר כלום. כמובן שחלק גדול מהאנשים בליכוד לא באמת מחזיקים בתפיסת עולם מלבד לעשות לביתם.
בנט אמר את זה מספיק פעמים, והוא עוד המתון בחבורה, שלא יפנו שום מקום מארץ ישראל, לא כי זה יהיה סיכון ביטחוני, זה סתם טיעון אד-הוק כדי לעוור את עיני רוב הישראלים שלא מאמינים בארץ ישראל השלמה, אלא כי ארץ ישראל "שלנו".
גם הפתרון של רובו המוחלט של השמאל הישראלי הוא פרגמטי בהרבה מגישת הבית הימני. הם לא מאמינים שגישת ניהול הסכסוך היא בת-קיימא. זה לא מאיזה רצון לצדק היסטורי עם הפלסטינים אלא כי הם פשוט סולדים ממלחמה ומאמינים שזה אפשרי, או שזה צריך להיות אפשרי כי אחרת המצב בקאנטים. ההבדל בגדול הוא השאלה מתי זה יהיה אפשרי והאם עד שזה יתאפשר צריך לתת למתנחלים להמשיך להפוך את המצב לבלתי הפיך.

 

לא מבין מה לא פרגמטי בעמדה של בנט ומה פרגמטי בפתרון שנוסה כבר מספר פעמים וחוץ מלהביא חורבן והרס לא עשה דבר.

 

א. אתה מניח שהאלטרנטיבה לא תביא הרס וחורבן.
ב. כל מי שטוען שמשהו שלו ולכן הוא צודק וזאת העמדה שלו, בהגדרה לא יכול להחשב כפרגמטי.

 

אני משער שזו תגובה אליי כי אין פה אף אחד אחר שדיבר על זה, אבל זה לא קשור למה שאני אומר. לא ברור איפה אתה בכלל חולק פה עליי, כי לרגע לא העלתי את השאלה האם הגישה של בנט פרגמטיסטית או לא.

כתבתי ש-
1. ימין מדיני וימין כלכלי ניצחו את השיח במאקרו.
2. זה קרה בגלל פרגמטיזם, לא בגלל צדק.
3. הקיצוניים בימין המדיני (עצמה יהודית) ובימין הכלכלי (זהות) לא פרגמטיסטיים בכלל בהתנהלות הפוליטית שלהם.

בשאלה (הלא קשורה למה שדיברתי עליו)האם בנט עצמו פרגמטיסט או לא - ציטוטים אפשר לשלוף לשני הצדדים, אבל המצע של הימין החדש מתעסק במדיניות בטחונית הרבה יותר מהצד הפרקטי מאשר מהצד האמוני-אידאולוגי. רוב הביקורת על בנט בציבור הדתי-לאומי כשהוא התמודד לראשות המפלגה (ב2013) היתה דווקא במובן הזה - 'הוא אולי הייטקיסט מצליח ופרקטי, אבל הוא לא אדם אמוני שלמד את תורת הרב קוק בישיבת מרכז הרב'.

ואגב, כשבנט מקדים את "וצא לי די הרבה לפגוש דיפלומטים' שרי חוץ ומנהיגים בינלאומיים ואין כמעט פגישה שלא מסתיימת במעיין בקשה להתקדם בתהליך המדיני" להסבר למה הוא מעדיף לדבר על 'שלנו' במקום על 'זה לא יעבוד' - זה אומר שאפילו הטיעון האידאולוגי הוא חלק ממהלך פרגמטי. ולא לצטט את ההמשך של מה שהוא אמר - "זו לא רק אמירה בתחום הצדק, אלא זו אמירה טקטית" זה לא הדבר הכי הגון בעולם.

 

זה מעניין. איך אתה מציע להיאבק בתופעה? כי חוץ מלהתקין מצלמות מעקב מאחורי הפרגוד ולשלול זכויות הצבעה לאנשים אני לא רואה יותר מידי מה לעשות.

תוקן.

 

מי שלא מצביע עבודה כי בראשה עומד מזרחי - אתה באמת חושב שנו-נו-נו מהתקשורת זה מה שיחזיר אותו? הקלפי הוא אחד המקומות היחידים בעולם שבו הבושה והמבוכה לא משחקים תפקיד. אף אחד לא רואה מה הצבעת.
אתה יכול לגרום לאנשים לשנות התנהגות ע"י חוקים וסנקציות, אבל אתה לא יכול להחליף להם מוח.