ברצלונה 18/19 - המשכיות זה שם המשחק

בארסה תעבור את ליון ואז יתחילו סימני השאלה האמיתיים, במרכז השדה מן הסתם, והאם ואלוורדה לא ירצה שוב לחזור למעין מערך יהלום כמו בעונה שעברה כדי להיות מעט יותר הגנתי. אני חושב שדמבלה עדיין לוקה בחסר בתנועה לעומק מול הגנה צפופה, גם ניימאר היה זקוק לזמן כדי לנוע חכם לשטח ולקבל מסירה על מטר מאינייסטה או מסי. לגבי סוארס, מעניין מתי תישבר הבצורת שלו במשחק חוץ בליגת האלופות, זה פסיכי, לבנזמה זה לא היה קורה!(בצחוק). הייתי אומר שהוא תשוש ועייף העונה, הוא לא מקבל מנוחה, אבל הוא שותף ב-33 מ-39 המשחקים של בארסה, ובשני משחקי גביע שיחק מעט, סה"כ 2700 דקות, ככה שזה עוד סביר.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/02/20/15506204595014.Xxx

השעון הגרוע של לואיס סוארס: החלוץ המשיך אתמול בשלו - עוד משחק חוץ בליגת האלופות בו הוא לא מוצא את הרשת. בסה"כ - 16 משחקים ברציפות! ואם נמיר את זה לשעות - 24 שעות שלמות. במחזור הפתיחה של שלב הבתים בצ'מפיונס ב-2015/16, סוארס כבש במשחק החוץ של בארסה ברומא(1:1) וזהו-זה. מאז הוא סופר: לא כבש נגד באטה בוריסוב, ארסנל ואתלטיקו ב-2015/16; לא הבקיע מול רוזנבורג, סלטיק, סיטי, פאריס או יובה ב-2016/17, ואשתקד: לא הבקיע נגד ספורטינג ליסבון, אולימפיאקוס, צ'לסי או רומא. העונה הוא לא מצא את הרשת נגד טוטנהאם ואינטר, ואמש מול ליון.
במארקה בדקו את הגולים של סוארס במשחקי החוץ במדי בארסה - בליגה יש לו 56 שערים ב-78 משחקי חוץ - מטורף. בגביע - 2 גולים ב-8 משחקים, בסופר-קופה הספרדי - שער אחד בשלושה משחקי חוץ. בליגת האלופות? 6 שערים ב-22 הופעות.

ובנושא אחר, ליאו מסי נכנס אתמול לטופ 10 של שיאני ההופעות בליגת האלופות עם משחקו ה-130 במפעל, בדומה לפול סקולס ממנצ'סטר יונייטד. בגומלין מול ליון הוא ישתווה לסיידורף וברבע הגמר ישתווה לאינייסטה לו 132 משחקים. רק בשנה הבאה הוא יוכל להתקרב עוד בטבלה, לבא בתור: פאולו מאלדיני עם 139 משחקים.

 

התחושה היא שבזמן האחרון קבוצות אחרות כמו סיטי או פאריס דווקא מצליחות לשמור על שחקני ספסל איכותיים בעוד לריאל מדריד וברצלונה זה קשה. ראיתם את הנהירה החוצה של חאמס ומוראטה בריאל מדריד וגם אלקסר בבארסה החליט שזה מספיק לו. שחקן כמו קוטיניו כעולה מהספסל זה לוקסוס עצום, העונה ארוכה, לכו תדעו, יכול להבקיע שער בברנבאו ולהעלות את בארסה לגמר גביע המלך ואז הכל משתנה. מצד שני לא בטוח שיש לו את המנטאליות לכך. דווקא שחקן שהוא שונה מהסגנון של בארסה זה משהו טוב, הנרי ודויד ויאה למשל היו תפורים על המסירה והתנועה ללא כדור וחלוצים שמשחקים בכנף ותורמים מספרים, בעוד ניימאר על הנייר היה סוליסט עצלן, אבל הוא התאים את עצמו לסגנון, בערך. מסכים שאין עמדה שמספיק טובה לקוטיניו ובכל בחירה שתיעשה יצטרכו לוותר על משהו. מה שכן, עזיבה שלו נראית לי יותר כמו תסריט של כמה אוהדים ועיתונאים, זה נראה לי די רחוק.

 

ברצלונה העלתה סרטון קצר על 'העשור המדהים בברנבאו', יריית הפתיחה הייתה עם פפ והיתר גם כן היה לא רע. מדהים המאזן שלה בברנבאו ולא רק כי שם ריאל משחקת פחות אחראי, אין לי אומץ אפילו לכתוב את המספרים. בארסה פייבוריטית ברורה וחלום הטרבל שלה חיי, בועט, תוקף.

ומצד שני הקמפיין שלה ושל העיתונים הוא מביך, כאילו ה-VAR הוא בשימוש ריאל מדריד ויש עאלק חשש אמיתי לקראת הברנבאו, נו באמת. 'סקנדל!'(מונדו-דפורטיבו), 'אזעקה'('ספורט) ואפילו שיחות וואטספ של בכירים בהנהלה במהלך המשחק בין לבאנטה וריאל מדריד. דרמה מוגזמת. ולא שאמרתי שמסי או ואלוורדה יעלו את העניין הזה במסיבת העיתונאים, ועדיין.

 

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/02/28/15513648517986.Xxx

רשמית: ג'ורדי אלבה האריך את חוזהו בברצלונה עד 2024, אז יהיה בן 34, וסעיף השחרור שלו צמח עד חצי מיליארד יורו. בכך ג'ורדי אלבה ישלים 12 שנה במדי ברצלונה.

בקיץ 2008 ברצלונה החליטה להיפרד מזאמברוטה, אלוף עולם ומגן שבטח לא היה רע. המטרה של פפ הייתה דני אלבס שהגיע בסכום עתק, המגן היקר ביותר דאז, שאיפשר לברצלונה לשחק את הכדורגל ההתקפי הרצוי. אלבס היה שחקן מדהים ותרם כמו קשר אבל לטעמי ג'ורדי אלבה אפילו מתעלה עליו בדרך להיות המגן הגדול בהיסטוריה של ברצלונה או לפחות קרוב לכך, בטח יתקנו אותי זקני השבט. שיתוף הפעולה שלו עם מסי מדהים והוא בישל לו לדעתי לא פחות שערים, קבוצות לוקחות אותו בחשבון ומנסות לנטרל אותו ולהוציא את משחק הגובה אולי - מגן כמעט בלי חולשות. אני עוד זוכר אותו רץ ורץ ורץ ורץ וכובש נגד איטליה בגמר היורו ב-2012 וכל זה בקמפיין ראשון שלו במדי הנבחרת.