חח התחלת טוב את ההודעה שלך אבל הפיניש לא משהו...יותר סביר ששוערים פורשים מאוחר יותר בגלל שלהיות שוער מצדיק הרבה פחות כושר ובגלל שבתפקיד הזה הניסיון הכי קובע (כמה שוערים טובים אתה מכיר בגיל 20 לעומת כמה סטארים שהם אאוטפילד או כמה סטארים שהם שוערים בני 30?)
חשבתי על זה אבל בכדורגל אי אפשר לחסום את כל השער עם הכרס כמו בכדוריד. במונדיאל 90 אנגליה עפה בחצי הגמר בגלל שהיה לה שוער בן 40. גרמניה שיחקה באותו משחק עם מפציצים כבדים, טון לצידו של מתיאוס במרכז, וכשאחרי 120 דקות הגרמנים בעטו את הפנדלים, השוער האנגלי לא טעה בכיוון באף בעיטה אבל לא הגיע לאף כדור.
ברור שיש גיל לכדורגל. בן אדם וספורטאי נמצא בשיא ביכולת הפיזיולוגית והפסיכולוגית שלו בגיל מסויים. אין לקחת את ניסים כהן שוט' כדוגמא כי לא מתעסקים עם הקצוות, אלא עם הרוב. והרוב הכמעט מוחלט בשל מגיל 18 ומתחיל בנסיגה אחרי 30. דוגמאות כיצוניות כמו קוסטקורטה הם טיפה בים. יש לציין שלגזע יש משמעות במקרה של השחורים שמתבגרים מוקדם יותר (ולכן רואים הרבה שחקנים שחורים שמגיעים לשיא בגיל צעיר יחסית) ומצד שני הנסיגה שלהם מתחילה מוקדם יוםתר גם כן (הסיבה שכמעט ולא רואים שחקנים שחורים אחרי גיל 30). ושוב דוגמאות כמו רוז'ה מילה הן בודדות מדי בכדי שניקח אותם כדוגמא.
ולעומת זאת, בכדורסל דווקא רואים את מייקל ג'ורדן, שאקיל או'ניל, האקים אולג'ואן, קארל מלון... כל אלה היו הברגים המרכזיים בקבוצות שלהם גם הרבה אחרי גיל 30 (ומי שמבין ב-NBA יוכל בטח להמשיך את הרשימה הזו). בכדורגל אני מסוגל לחשוב רק על איאן רייט כרגע (פרש בשנת 2000 בגיל 37 עם 15 הופעות ו-4 שערים בברנלי)
ראשית, הבחנתי שבשנים האחרונות שחקנים מצליחים למשוך בשיא הכושר שלהם זמן רב יותר. על עקרון זה, למעשה, נבנתה ברצלונה הנוכחית. ציר של שחקנים בני 25-26 כמו פויול, דקו, רונאלדיניו ואטו שבשנות השיא שלהם יתנו 4-5 עונות מופלאות. נכון הדבר בעיקר בקשר לפורטוגזי, שכבר 5 עונות רץ עם קילומטרז' גדול יותר מכל שחקן אחר וזוכה לתפוקה באינספור תארים. בקיצור, יש גיל לכדורגל. יש שניים, אפילו. הראשון קשור בבשלות מנטלית. מן הסתם כל מקרה עומד לגופו, אך הממוצע לפי דעתי עומד אי-שם באזור 25. הגיל השני הוא פיק הכושר הפיזי, וכתוצאה מהתפתחות המדעית של המשחק, שחקנים מושכים אותו עד 30 ללא בעיות.
די תמשיך :aaa021: עניין הגיל בכדורגל מורכב. זה שונה מעמדה לעמדה. למשל שוערים מחזיקים מעמד יפה לתוך אמצע שנות השלושים. שוער מתחיל את השיא שלו בגיל 28, כי ניסיון לשוער חשוב מהקלילות שבצעירות. שחקני שדה זה גם מגוון. שחקני הגנה מושכים את השיא הרבה יותר מאשר חלוצים. שחקני החוד אחרי גיל 30 מאבדים את האינסטינקט לרוב, ואז בגיל 32 אין מה לעשות איתם יותר. גיל 32 לבלם הוא לרוב גיל לגיטימי.
כמו שאמרתי בהודעת הפתיחה- יש איזושהי תנועתיות בגיל לכדורגל. השנים מתפרסות, הבדלים בין עמדה לעמדה וכו'. השאלה היא כמה מזה קורה ב"אשמת" המשחק? הכדורגל היום איטי ומחושב יותר מפעם או שאולי שיטות האימון שיפרו את הכושר או אפילו שחקנים שמכפרים בכישרון על סיבולת חלשה?
את הקרדיט הזה מקבלת הטכנולוגיה הרפואית. תוספי התזונה ודומיהם בראש ובראשונה. וכמובן יכלות הניתוח שהשתפרה. היום עם פציעות שהיו היו גומרות קריירה לשחקנים לפני חמש עשרה שנה, שחקנים יכולים למשוך עמוק אחרי השלושים.
ובכל זאת, נראה לי שמה שמביא היום שחקנים להשתלב גם 5-6 שנים אחרי השיא הוא השינוי בדינמיות של המשחק או השיפור בצורות האימון יותר מאשר מזון זה או אחר.
זה מאוד מורגש. בעבר שחקנים הגיעו לגיל 30 באיזשהו שיא, ואז הייתה נפילה חדה כמו קפיצת בנג'י. היום בגלל תוספות המזון והטכנולוגיה המתקדמת אנו רואים שמושכים להם את הקריירה עוד קצת, והנסיגה בכושר נעשת בהדרגה.
