נזכרתי עכשיו במשהו, כשראינו את רבע הגמר בין ארגנטינה לגרמניה במלון בספרד על המסך ענק בלובי, אז ישב מאחורינו גרמני שיכור, וליד הגרמני השיכור ישב הילד של הגרמני השיכור.
ב 18.6.90 טסתי לאיטליה כדי להתגורר ולעבוד שם. זה היה כמעט אמצע המונדיאל. בימים הראשונים גרתי באיזה שכונה אי שם ברומא עם שותף (ישראלי שלא חובב כדורגל) ולא הייתה טלביזיה בדירה. גם לא ממש ידעתי את השפה ואת המנהגים ובקיצור הייתי דיי ירוק בעניין . אז בערב הראשון בשעה שהיה צריך להיות משחק ירדתי למסעדה השכונתית (מסעדה משפחתית כזו) והיה ארה"ב נגד איטליה. הטלביזיה דלקה וזמנתי איזה מנה מהתפריט. אכלתי את הארוחה במשך 90 דקות (+ הזמן של המחצית) שילמתי ועליתי שמח לדירה. למחרת חשבתי לעשות את זה שוב, אבל מכיוון שהיה משחק שלא של איטליה (אלא גרמניה נגד קולומביה) הם לא הדליקו את הטלביזיה. מכיוון שזה היה גרמניה הייתי חייב לראות את המשחק הסתובבתי ברחוב והחנויות כבר היו סגורות אבל הייתה ספריית וידאו ששמה טלביזיה בחלון הראווה עם המשחק דולק (הספריה כבר הייתה סגורה). ככה עמדתי כל המשחק וראיתי אותו ומידי פעם מישהו עבר ושאל מה התוצאה. אפילו לא ממש ידעתי איך לענות. למחרת היה משחק בצהריים (בערך ארבע או משהו כזה) הלכתי לחנות מוצרי חשמל וראיתי את כל המחצית הראשונה של אותו המשחק בחנות. במחצית בעל החנות, מלמל משהו על בנק ושהוא סוגר ונאלצתי לצאת. אז הבנתי שככה אי אפשר ולמחרת בבוקר קניתי טלביזיה קטנה ושמתי לי בחדר. אח"כ עזבתי את הדירה ועברתי לפנסיון (מין סוג של מלון כזה שני כוכבים בקומה אחת בתוך בניין דירות) ושם היתה טלביזיה במסדרון. את חצי הגמר נגד אנגליה ראיתי שם. אני זוכר אותו כמו שהוא היה לפני יומיים, כולל שלרגע לא חשבתי שאנחנו בכלל מסוגלים להפסיד בפנדלים. גם את הגמר ראיתי במסדרון שם. הענין הוא שבבוקר הגמר הלכתי לתחנה המרכזית (כדי לסוע לעבודה. הפנסיון היה לא רחוק) ומסביב על כל מקום ישנו חברה באוהלים ושקי שינה שעמדו ללכת לגמר. טמבל שכמוני, יכולתי לקנות כרטיס מספסר בערך ב - 300 $ אבל עדיין הייתי חדש מידי ולא ממש הייתי בטוח כדי לעשות את זה. הגמר הראשון של מונדיאל שאני זוכר שראיתי היה ב 74 (בזה של 70 הייתי קטן מידי ואני בכלל לא בטוח ששידרו אותו בארץ). זה היה המונדיאל הראשון שלי. אני זוכר שאבא שלי ז"ל הסביר לי איך זה הולך (היה שלב בתים וכאלה). ואני גם זוכר את הגמר. איך הולנד הובילו איך גרמניה הישוו וניצחו ואיך שנינו (הוא ואני) שמחנו על הנצחון.
את 1970 שידרו בארץ, איך לא ישדרו את המונדיאל היחיד שישראל היתה בו? רק לפני פחות מחודש ראיתי בערוץ 1 את השידור שלהם של הגמר של אותו מונדיאל בין ברזיל לאיטליה
אני לא לגמרי בטוח שמה שראית אכן היה הקלטה של שידור ישיר של הגמר. אני חושב שהם שידרו תקציר. אני גם לא בטוח ששידרו את המשחקים של ישראל בטלביזיה בשידור ישיר. אבל מכיוון שאני לא זוכר אני לא מתחייב על זה.
המונדיאל האחרון היה הזוי, קבעתי עם חבר שגר במעלה אדומים, עכשיו קבעתי איתו בקניון הזה שם (וגם איחרתי), והוא לא הגיע לשם ולא ידעתי איפה הוא גר ולא היה לי את המספר שלו... עד שהגעתי בכלל לקניון כבר איחרתי במספיק זמן בשביל להפסיד את הגול הראשון של צרפת, אחרי זה התחלתי להשתגע איפה הוא עברתי על כל הקניון תוך כדי שאני עוצר כמה שניות בכל מקום עם מסך, בסוף כמו איזה הומלס גירדתי שתי שקלים ממישהו, התקשרתי לאמא שלי שנתנה לי את המספר שלו, התקשרתי אליו הוא בא לקחת אותי ורצתי לבית שלו... הגעתי כבר לקראת סוף המחצית הראשונה, אבל משם הכל היה קסום, מנגל, בירות, הראש התחיל לבעוט בדיוק בסוף ככה שלא התערבב לי המשחק אבל קיבלתי אחלה ראש לחגיגות... היה לי סיבוך אחרי זה לחזור הביתה, הייתי אמור להספיק להגיע לאוטובוס האחרון, פיספסתי אותו, והייתי מסטול מדי בשביל לזכור איך חוזרים לבית של החבר שלי... נתקעתי שם די הרבה זמן, יכול להיות שהייתי מוצא פיתרון יותר הגיוני אם לא הייתי הפוך אבל בסופו של דבר ה-20 שקל שנשארו לי הספיקו לקחת אותי לבית כשמישהו עלה על מונית לאיזור די קרוב, בכל מקרה היה שלבים שכבר בחרתי ספסל לישון עליו עד הבוקר וזה לא הפריע לי בכלל מרוב שהייתי מבסוט... היה יום קסום.
אל תכעס - אבל רואים שאתה קצת צעיר. בשנות ה - 70 וה - 80 כמעט לא שידרו כאן כדורגל כלשהו בשידור ישיר. חצי מהמשחקים של המונדיאלים אז היינו צריכים לנסות ולראות בערוץ הירדני או המצרי (ותאמין לי בקושי ראו משהו. ראינו יותר שלג משחקנים, אבל זה לא שינה לנו). בכל אופן, גם את התקצירים משני המשחקים של הליגה הראשונה של ישראל (אז ליגה לאומית) ולא היו יותר משני תקצירים (רק אם היו הצגות כפולות בבלומפילד אז גם היו נותנים את הגולים מהמשחק המוקדם) של בערך 4 - 7 דקות כל תקציר והשדר שידר כאילו זה שידור מלא. למה? כי השדר באמת היה משדר את כל המשחק ולבסוף היו נותנים רק תקציר. אז, אולי אתה צודק ואני לא מתווכח כי אני לא זוכר אישית (בניגוד למונדיאל 74 שאותו ראיתי אישית בשידורים חיים ואני גם זוכר) אבל עם הזכרון שלי של סדר החשיבות בארץ באותם הזמנים, אני לא בטוח שהמשחקים שאנחנו מתווכחים עליהם שודרו בשידור ישיר. מעניין לשאול מישהו שזוכר (אולי אבי מלר שנכנס לכאן מידי פעם, אם הוא זוכר) או מישהו מרשות השידור שיאיר את עינינו.
כל עוד גרתי אצל הורי ז"ל (וחוץ מהמונדיאל באיטליה שכמו שכתבתי, בחצי השני שלו כבר גרתי שם), אז הבית של הורי היה הבית שבו ראו כל החבר'ה את כל המשחקים ששודרו (היו שנים שלא שודרו כל המשחקים), כולל חצאי גמר וגמר. לי היה מקום קבוע, בצד שמאל על הספה. היה אירוח טוב וכולם ידעו שברגע שהמשחק מתחיל לא מבקשים ממני כלום, ואם מישהו מאחר ובא אחרי שריקת הפתיחה אני גם לא קם לפתוח את הדלת. כל משחק היו ויכוחים ותמיד אבא שלי היה מתעצבן. כל משחק אותו סיפור והכל ברוח טובה. במסגרת הזו, את גמר יורו 96 ראינו כל החבר'ה כשאבא שלי ואישתי לעתיד ואני לבושים בחולצות של נבחרת גרמניה. אחרי שעזבתי את הבית וגם החבר'ה כבר התבגרו התחתנו וגם נמאס להם מזה שאני תמיד חושב אחרת ובעד גרמניה ונגד הנבחרות שלהם, אז מאז יוצא שאני רואה את כל המשחקים בבית ואת רובם לבד, משחקים של גרמניה בד"כ עם אישתי (אין לה ברירה, אני אומר שהיא הקמע).
עזוב רגע את גמר המונדיאל בקיץ 2001, חליתי בצהבת והייתי מאושפז.יום אחד בספטמבר, למעשה ה1 לספטמבר הייתי צריך לעשות איזה בדיקה ארוכה ומייגעת בדיוק כשהיה גרמניה-אנגליה. שעות התחננתי שיידחו את הבדיקה ובסוף ראיתי את זה בחדר המבודד שלי בבית חולים, לראות משחק כדורגל עם צינורות זה לא כל כך נוח, במיוחד כשגרמניה אוכלת את ההשפלה הגדולה ביותר שלה ב50 השנים האחרונות. אבל אחרי זה לא היה לי איכפת לאן דוחפים את המזרקים וכמה פעמים דוקרים אותי, פאקינג 5-1 http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx. מייקל אואן :aaa8:
אם כבר מדברים על גמר גביע עולמי,אני נזכר בחווית הכדורגל הראשונה השלמה שלי,קיץ 1998. כמה רגעים שלא אשכח בגיל 7: - "אמא, תראי יש להולנדים שחקן בשם קוקו!" - "מה?!אבא?למה זה לא הקליט את כל המשחק!?" "הייתה הארכה ולורן בלאן הבקיע שער זהב!" - בן דוד שלי ב00:00 אחרי הניצחון של צרפת מול ברזיל מחקה {מקליט את עצמו בטייפ} את איינשטיין הגאון: "וזה ברשתתתתתת! אני מעביר את השידור לזאביק זלצר!"
