אני הייתי בצבא. את המשחק ראיתי עם עוד שני חברים בחדר אחד. אחרי המחצית הראשונה כבר שקלנו לפרוש לישון, כבר לא היה עניין. אבל זה ליגת האלופות. וחוץ מיזה שהתערבתי עם מישהי על פיצה שליברפול זוכים, אז צריך לראות עד הסוף. כמובן שבסוף נשארנו, גם להארכה וגם לפנדלים. השמחה הייתה גדולה ועברה בי צמרמורת כשג'רארד הניף את הגביע, פעם ראשונה במשחק גמר ליגת האלופות. באחת בלילה ככה, כל אחד חזר לחדרו, להתארגן לקראת שינה. למחרת, מוקדם בבוקר, היה לי ראיון עם סגן מפקד אוגדה (אלוף משנה - שלושה פלאפלים), לגבי קצונה. משום מה זרקתי לו שם שעם קצת רצון ואמונה אפשר לעשות הרבה דברים יפים ולהגיע רחוק, גם כשזה נראה קשה. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx כנראה שהייתי בהאנג אובר מהלילה שלפני. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue3.Xxx
ירוק? אני מניח שאתה אדום מקאנה... אבל אל תדאג דברים כאלה יחזרו על עצמם (אני מקווה לפחות) וגם אם תלך למשחק בעונה הסדירה של ליברפול אתה תהנה לא פחות. הקטע המצחיק בקהל של ליברפול הוא שכשקורה איזה אירוע טוב לקבוצה במהלך המשחק (גול או פנדל) פתאום מתנפלים עליך מלא אנשים ופשוט מחבקים אותך...
