דיון הלגיונרים - עונת 2016/17

בעיתון מעריב הבוקר, רון עמיקם עושה לנו סדר עם כל המידע על הליגיונרים שיצאו החוצה - על איזה שחקן ישראלי שילמו הכי הרבה? הכוונה היא לסה"כ הכללי, כולל הסכום ששולם עליו בתוך הליגה עצמה, ולא לההעברה בודדת. ברור לכולם שיוסי בניון מדורג במקום הראשון, למרות שעזב את מכבי חיפה בחינם לראסינג סנטאנדר. אייל ברקוביץ' במקום השני ובמקום השלישי? - הפתעה. את הטופ 10 פותח ברק יצחקי, איתי שכטר תשיעי וטב"ח העוזב הטרי - במקום השמיני.

10. ברק יצחקי - 3.7 מיליון יורו
ברק יצחקי יצא לראשונה לחו"ל בחלון ההעברות של ינואר 2008 - מבית"ר ירושלים לגנק ששילמה על שירותיו מיליון יורו. יצחקי חזר תוך חצי שנה ואז שילם עליו גאידמק 1.25 מיליון יורו. זה היה מקרה נדיר של ישראלי שנמכר בתוך פחות משנה ברווח. כעבור שנתיים רכשה את יצחקי מכבי ת"א תמורת 1.45 מיליון יורו. שלוש העברות, בתוך שנתיים וחצי.
9. איתי שכטר - 3.97 מיליון יורו.
שכטר נמכר תחילה ממכבי נתניה להפועל ת"א תמורת כ-400 אלף יורו. בקיץ 2011 הוא נמכר לקייזרסלאוטרן בעסקת חבילה עם גילי ורמוט תמורת 3.3 מיליון יורו. כיוון שסכום ההעברה של ורמוט נקבע בחוזהו עם הפועל על 750 אלף יורו, היה סכום ההעברה 2.55 מיליון יורו. שכטר הושאל בהמשך לסוונסי תמורת 100 אלף יורו בעונה ומאוחר יותר נמכר חזרה להפועל ת"א תמורת חצי מיליון יורו בלבד. הפועל ת"א מכרה אותו לנאנט תמורת 420 אלף יורו, משם הוא המשיך לארץ ללא תמורה.
8. טל בן חיים החלוץ - 5.48 מיליון יורו
תחילה נמכר טב"ח ממכבי פ"ת להפועל ת"א - כלומר חצי כרטיס שלו נמכר, כרגיל בעסקאות של הלוזונים - תמורת 1.5 מיליון יורו באוגוסט 2012. כעבור פחות משנה נמכר בן חיים מהפועל ת"א למכבי ת"א תמורת 1.13 מיליון יורו ושלשום כאמור נמכר ב-2.9 מיליון יורו ממכבי ת"א לספרטה פראג. בן חיים ישתכר בארבע העונות הקרובות מיליון יורו נטו לעונה. הצ'כים ישלמו עליו מס הכנסה של 22 אחוז כנהוג בחוק הצ'כי ואת ההפרש לתקרת המס הישראלי ישלם בן חיים אם יחזור לישראל לפני תום חוזהו, אחרת יהיה פטור מכך. מלבד זאת יש לבן חיים מענק הישגי בודד של 150 אלף יורו ברוטו אם יעפיל עם הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות (ספרטה תוכל להגיע לליגת האלופות רק בקיץ הבא כי העונה היא תתמודד בליגה האירופית) וכן מענקי ניצחון זוטרים שהם חלק מסל מענקים שמחולק שווה בין שחקני הקבוצה (כ-1,500 יורו לשחקן עבור ניצחון). אין בחוזהו של בן חיים מענקי אליפות, גביע או מענקי שערים.
7. מואנס דאבור - 6.4 מיליון יורו
לדאבור יש רק שתי העברות בקריירה שלו, אבל אחת משמעותית מאוד. תחילה נמכר ממכבי ת"א לגראסהופרס השווייצרית בסיום חלון ההעברות של חורף 2014 תמורת 400 אלף יורו, שנקבעו קודם לכן בחוזהו. כעבור שנתיים וחצי, ולאחר הצעות אינספור מאיטליה, נמכר דאבור לרד בול זלצבורג תמורת שישה מיליון יורו. הוא הושאל כעבור חצי שנה חזרה לגראסהופרס, אבל זה לא בא לידי ביטוי במספרים.
6. טל בן חיים הבלם - 6.63 מיליון יורו
בקיץ 2004 נמכר טל בן חיים לבולטון וונדררס תמורת 225 אלף יורו בלבד, אבל לאחר שהצליח בצ'לסי, היא הצליחה למכור אותו למנצ'סטר סיטי - תודו שהשמות מעבירים צמרמורת - תמורת 6.4 מיליון יורו, אז סכום ההעברה השני בגובהו ששולם על שחקן ישראלי. המדהים הוא שתוך שנה וחודשיים שוחרר בן חיים מהסיטי ללא תמורה ומאז התגלגל בהעברות חופשיות עד שהגיע חזרה למכבי ת"א. עד החוזה שקיבל זהבי בסין, החזיק בן חיים בשכר הכי גבוה שהרוויח כדורגלן ישראלי - 3.1 מיליון ליש"ט ברוטו בעונה.
5. חיים רביבו - 6.93 מיליון יורו
הרבה ידיים העבירו כסף בעניינו של חיים רביבו. תחילה היה זה מוני הראל שרכש אותו מגד סולמי ובני יהודה להפועל ת"א תמורת כ-400 אלף יורו (אז לא היה מטבע כזה, אבל זה שערוכו - ר.ע) ובתוך עונה מכר אותו למכבי חיפה תמורת כ-530 אלף יורו מוערכים. מכבי חיפה מכרה אותו בסתיו 1996 לסלטה ויגו תמורת מיליון יורו. ארבע שנים מדהימות בוויגו הביאו את הספרדים לקבל עליו פי חמישה - מפנרבחצ'ה בקיץ 2000. כעבור שנתיים העבירה אותו פנר ליריבתה המושבעת גלאטסראיי ללא תמורה.
4. ערן זהבי - 9.15 מיליון יורו
בקיץ 2011 נמכר ערן זהבי לראשונה לפאלרמו האיטלקית, ששילמה לאדומים 1.7 מיליון יורו. כעבור שנה וחצי חזר זהבי לארץ, למכבי ת"א, ששילמה לאיטלקים רק 250 אלף יורו. אבל את המכה הגדולה עשתה מכבי בקיץ שעבר, כאשר מכרה את זהבי לגוואנגז'ו R&F תמורת שמונה מיליון דולר (7.2 מיליון יורו) - סכום ההעברה הגבוה ביותר שקיבלה קבוצה מליגת העל על שחקן כלשהו. ההערכה היא כי במהלך השנתיים הקרובות צפוי זהבי לשלש כנראה את המספר הזה, כיוון שהסינים העבירו חוק חדש שבו צריך לשלם כפל מס לשחקנים שעולים מעל 30 מיליון דולר, מה שהופך שחקנים כמו זהבי למצרך מבוקש. יש לזכור כי זהבי הוא בעל השכר הגבוה ביותר שהיה אי פעם לשחקן ישראלי: 750 אלף דולר לחודש (7.5 בעונה) שכר בסיס, חצי מיליון דולר מענק למקומות 2-3, מיליון דולר מענק אליפות, 20 אלף דולר לשער בליגה ו-10,000 דולר לשער בגביע (צבר עד כה העונה 230 אלף דולר) ועוד מענק יחסי לסל מענקי הניצחון של כל שחקני גוואנגז'ו העומד על 4 מיליון יואן לעונה (כ-570 אלף דולר לכל הקבוצה).
3. עומר דמארי - 10.1 מיליון יורו
בקיץ 2011 הפתיע אלי טביב כאשר רכש להפועל ת"א (ממכבי פ"ת) חצי כרטיס של עומר דמארי תמורת 1.5 מיליון יורו. הרבה השגות היו על טיב העסקה ועל אמינותה, אבל כשדמארי נמכר ביולי 2014, כעבור שלוש שנים, תמורת 1.6 מיליון יורו לאוסטריה וינה, כשחצי מהסכום עבר למכבי פ"ת, כבר לא שאלו שאלות. חצי שנה מוצלחת בלבד הספיקה לדמארי כדי לעבור לרד בול לייפציג (אז בליגה השנייה, היום סגנית אלופת גרמניה וקבוצה מן המניין בשלב הבתים של הצ'מפיונס - ר.ע), כאשר רכשה את דמארי תמורת שבעה מיליון יורו מהאוסטרים. מאז הספיקה דמארי להיות מושאל לשתי הרד בוליות הנוספות - זלצבורג וניו יורק - ולמכבי חיפה, השאלה שתימשך עד לסוף העונה הקרובה.
2. אייל ברקוביץ' - 14.55 מיליון יורו
די מדהים, אבל מי שהחזיק בשיא ההעברות של הכדורגל הסקוטי והישראלי - 8.8 מיליון יורו מווסטהאם לסלטיק (השיא הישראלי תקף גם היום) - שוחרר ממכבי חיפה בסתיו 1996 ללא תמורה. ברקו הספיק להעבור מסאות'מהפטון לווסטהאם תמורת 2.7 מיליון יורו, מסלטיק למנצ'סטר סיטי תמורת 2.3 מיליון יורו ומסיטי לפורטסמות' תמורת 750 אלף יורו. סך ההעברות שלו מרשים, אבל מה שמדהים הוא שזה לא המקום הראשון.
1. יוסי בניון - 18.05 מיליון יורו
בקריירה של יוסי בניון היו שלוש העברות בלבד עליהן שולמו כספים. וגם כאן מדובר בשחקן שעזב בחינם את מכבי חיפה. בקיץ 2005 הוא דחה הצעה בגובה של חמישה מיליון דולר על כרטיסו מצסק"א מוסקבה וחתם בווסטהאם, ששילמה עליו לספרדים 3.75 מיליון יורו. מאוחר יותר נמכר מווסטהאם לליברפול תמורת 7.3 מיליון יורו. לאחר מכן מליברפול לצ'לסי תמורת שבעה מיליון יורו. כל זה הספיק לבניון להגיע לכמעט 20 מיליון יורו העברות בקריירה הלא נגמרת שלו. סכום עצום בקנה מידה ישראלי, אבל עדיין רחוק מסיכום הסכומים של גדול המועברים אי פעם, אנחל די מריה, היום בפ.ס.ז', שעומד על 175 מיליון יורו.

*****

נחסוך ממכם את הקלישאה על הליגיונרים שיצאו החוצה פעם ועל הבלוף שיש היום. אני תמיד נזכר בתוכנית של עמנואל רוזן על שגרת היום של דויד רביבו שהוצג שם כעצלן בטלן מהכדורגל הישראלי באשפתות לבין טב"ח הבלם שקם לפנות בוקר ופותח באימון מטורף בחדר כושר בצ'לסי\בולטון. נכון שהיה מדובר במחנה אימון וגם טב"ח הודה שזו לא דרגת הקושי הקבועה - אבל אני תמיד מתמלא הערכה כלפיו.

 

אי אפשר לשפוט אותו, חצי מיליון דולר, חוזה שהוא לא ישיג בארץ גם לא במכבי תל אביב וגם לא בבאר שבע. אין מה לחשוב פעמיים, שיעשה שם סיבוב שנה-שנתיים ויחזור לארץ.