דיון הסרטים

בשורה התחתונה כל הפסטיבל הזה הוא לא תוצרת ישראלית בלבד. הבאז הזה שהסרט מייצר הוא כלל עולמי. לא הישראלים מזמינים אותה לכל תוכנית אירוח אפשרית פחות או יותר. אני משער שאם הסרט היה גרוע או שהיא לא היתה יודעת לשחק/משחקת על הפנים, התגובות הכלל עולמיות לא היו מרחמות.

 

אני בדרך כלל די ביקורתי בסרטים כאלה, במיוחד גם אחרי הנפילות של סרטי DC מאז שהתחיל היקום הקולנועי שלה ובהשוואה לזה של מארוול.
בעיניי הסרט הזה הוא לא מושלם, יש כמה פאקים מוגזמים של CGI ורגעים של משחק לא משהו בכלל, ודווקא משחקנים שלא ציפית מהם כמו דני יוסטון.
אבלללל בעיקרון זה סרט טוב מאוד, ולא רק בגלל שאתה משווה אותו לשאר הסרטים של DC מהשנים האחרונות שבפעם הוא הסרט הכי טוב ביקום הזה עד עכשיו (אם היית שם אותו ביקום של מארוול הוא היה מהחביבים, הרמה שם גבוהה), הוא מהנה לצפייה, הקרבות מעולים, הצילומים מצוינים, ובלי לדבר על כל ענייני ההעצמה נשית וכל זה, שגם זה עובר מעולה בסרט הזה.
ואי אפשר להתעלם מגל גדות היא לא שחקנית מדהימה, גם במקרים של ביטוי רגש היא קצת נופלת, אבל היא מחזיקה בסרט הזה ומחזיקה אותו מעולה, הכימייה שלה עם כריס פיין מעולה, הכיאורוגרפיה של הלחימה נראית טוב מאוד, המבטא שלה מייחד מאוד את הסרט הזה ואת הדמות הזאת, ואני שמעתי מאנשים אחרים שראו את הסרט הזה וגם אני חוויתי את אותו רגע, שפשוט כל פעם שהיא מופיעה בחליפה הזאת או אפילו במעיל סגור עם כובע כמו איזה קלארק קנט, יש איזה אווירה של "וואו" באולם, יש בה משהו ממגנט.
75 שנה מעריצים של הדמות הזאת יחלו לסרט רציני, וממה שאני מבין רוב גדול מהם ממש מרוצים ממה שקיבלו, כבוד גדול לדמות החשובה הזאת.

 

ראיתי מקודם את הסרט פסגת הפחד של סקורסזה הגדול,שזה בעצם רימייק לסרט ישן והרבה פחות מוצלח מ-1962. בפעם הקודמת שראיתי אותו הייתי בן 14,התייחסתי אליו כאל סרט מתח מעולה אבל לא התעמקתי בו ממש. פתאום כשאתה צופה בסרט בגיל 32 אתה מגלה שם עוד רבדים. למעשה מדובר במותחן פסיכולוגי לכל דבר שדן בסוגיות כבדות משקל כמו מהות החטא והמוסר האנושי, תוך כדי שימוש ברפרנסים ליצירות כמו איוב והקומדיה האלוהית. בתור מעריץ גדול של סקורסזה זה לדעתי הסרט הכי כבד שהוא ביים,רק שכהרגלו הוא ידע להעביר אותו בצורה קצבית ו"פופית"
תצוגת המשחק בסרט נהדרת,כשמעל כולם מתעלה כמובן דה נירו, ה-FUN BOY של סקרוסזה במשך שנים(חבל שבשנים האחרונות מי שהחליף אותו בתפקיד זה האפס הזה די קרפיו). הדמות שאותה מגלם דה נירו היא אחת הדמויות הכי מרתקות שנתקלתי בהם אי פעם. הדו אליות הזאת בין עבריין אכזרי לאינטלקטואל כריזמתי היא נהדרת. לא שהיא כזאת מקורית,ראינו הרבה דמויות מהסוג הזה בקולנוע, רק באותה שנה שנה אנתוני הופקינס זכה באוסקר על דמות דומה(תוך כדי שהוא גובר על....דה נירו) אבל אף אחד לא עשה את זה טוב כמו דה נירו,לדעתי לפחות.

אגב ב-1974 הופק בישראל סרט בשם "אדם" שמבוסס על אותו ספר שעליו מבוסס פסגת הפחד. את תפקיד הפסיכופט גילם לא אחר מאשר שמוליק קראוס.

 

ראיתי Dunkirk של נולאן אתמול.

יצאתי מהסרט ברגשות דיי מעורבים כמו עם Interstellar. ביקורות חיוביות בטירוף, הייפ אדיר. ועדיין, מרגיש שעם סיפור אמיתי כזה חזק היה אפשר לעשות הרבה יותר. כן, היו כמה סצינות חזקות, והיו רגעים שהפסקול היה מחשמל. אבל כבר הרבה זמן שאני לא זוכר סרט עם כ״כ מעט עלילה וטקסט.

 

@אלעד מסכים. כן, היו מספר סצנות אדירות, גרנדיוזיות והצילום היה נהדר. הבעיה הכי גדולה של הסרט זה אי פיתוח הדמויות. הסרט נשען יותר מדי על חיזיון ואקשן, כשגם סצינות התקיפה, בפעם השלישית זה כבר מרגיש ממוחזר. הסרט חסר אנושיות וכמעט חסר דיאלוג. אתה לא מתחבר לאף דמות, ובסרט מהסוג הזה, הדמויות הן שבסופו של דבר עושות את הסרט. מה שכן, הפסקול יהיה מועמד כמעט ודאי לאוסקר. נולן עשה עבודה טובה, טובה מאד אפילו, אבל הוא יכל לעשות קצת יותר בשביל שהסרט הזה יכנס לאחד הגדולים ביותר בז'אנר.

 

אמנם לא טום הנקס אבל עדיין מספיק טוב
דיווח:שחקן הקולנוע דסטין הופמן מואשם לכאורה בהטרדה(תקיפה) מינית בנער בן 17 - חדשות רוטר

 

נערים נהיו עכשיו קונטרה לנשים בישראל והוליווד?

 

מעניין אם גם את זה הם יפילו על טראמפ

 

בינתיים ממשיכים להערם עדויות נוספות כנגד ספייסי, שבבת אחת הפך מדמות נערצת לדמות ידועה לשמצה. אין ספק שהתלונות כנגד אותו מפיק שברח לי שמו הביאו למפץ גדול בהוליווד. כל מי שהוטרד מקבל פוש לצאת החוצה ולחשוף את המעשים. ראינו את זה עם ספייסי, עם דסטין הופמן ולא מן הנמנע שיש עוד כמה כוכבים שהם הבאים בתור. בינתיים התופעה הזאת גם הגיעה לארץ. אשרת קוטלר טענה שאלכס גלעדי ביקש ממנה שתשכב איתו בשביל להתקדם בערוץ(בינתיים לא שמעתי על תביעת דיבה מצדו). סילבי קשת מדווחת על ניסיון אונס של טומי לפיד מלפני שנים רבות, וכמו באמריקה גם אצלנו לא נאמרה המילה האחרונה לדעתי.
מצד אחד יש את הפורמליסטים שיגידו שאזרח הוא חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו, בטח אם מדובר במנוח שלא יכול להגיב. מצד שני לא צריך להיתמם. אני מאד בספק אם כל אלה שמתלוננים עכשיו על ספייסי אורגנו על ידי מישהו ששונא אותו. אני גם לא מקבל את הטענה המפגרת הזאת שאנשים רוכבים על הגב שלו בשביל פרסום. אף אדם שפוי לא ינסה להתפרסם בתור קורבן מיני. לי זה זה נראה שכוכבי הוליווד הרגישו שמותר להם הכל רק כי הם כוכבים. הם חשבו שהעובדים הזוטרים לא יעזו להתלונן נגדם כדי לא להישרף בתעשייה. במידה מסויימת הם צדקו, אבל עכשיו זה חוזר אליהם כמו בומרנג.

 

יש את התחושה, לי לפחות, שלפני 20-30 שנה הדבר היה מאוד נפוץ, לא היתה בכלל מודעות אליו, בטח שלא כמו היום, ולכן אני לא יודע איפה זה ייעצר. אין לי ספק שאותו מפיק/במאי באותה תקופה, לא היה שונה מהרבה מאוד אנשים חזקים בתעשייה באותה התקופה.

 

גם כאן נחשפו עם השנים סיפורים על אושיות תרבות כמו אורי זוהר, דן בן אמוץ ועוד כל מיני. זאת היתה תקופה שלא ידעו בכלל מה זה הטרדה מינית ואנשים פעלו בהתאם. אני מניח שמרביתם היום פעלו בהתאם. זה כמו שלפני הרבה שנים להרביץ לאשתך היה דבר שבשגרה, והיום זה נחשב למעשה מגונה.

 

לפני שבוע כמדומני יצא לי לראות סופסוף את The Founder (יש ביס הרבה סרטים שמבוססים עכשיו על סיפור אמיתי). הסרט הוא על ריי קרוק, המייסד (התרגום לשם הסרט בעברית) של מקדונלדס; אחלה סרט עם סיפור הצלחה אמריקאי טיפוסי מאחוריו (מודה שלא הכרתי אותו קודם לכן). כמו כן, אפשר להזכיר (עוד) הופעה גדולה של מייקל קיטון. לא יכולתי לחשוב על ליהוק מתאים יותר לתפקיד המגלומן בנזונה הזה.

משפט שאהבתי בסרט וחזר בשיא השפל ובשיא ההצלחה של קרוק:

https://joelsavage1.files.wordpress.com/2015/11/calvin-2.Xxx

 

אז ראיתי את ת'ור החדש... האמת שלא יצא לי כמעט לראות את הסרטים של מארוול עד כה, אבל לטעמי היה סרט ממש נהדר. לכל מי שמסוגל, כמובן, לכבות את המוח וליהנות...

 

ליגת הצדק.
עוד סרט בינוני ומטה.
קשה לי לראות איך הם יצליחו לשמור על ציפייה לסרטים שלהם עכשיו שהם ירו עם התותח הכבד וזה גם לא הלך.