אני פשוט שונא את הקטע המסריח במשחק הזה שמילאן אינטר וריאל מדריד פשוט לא מחמיצות משום טווח, זה לא ייאומן ממתי זידאן עושה 6-7 בעיטות מרחוק במשחק ועוד ברגל ימין?? מתי פעם אחרונה קאקא שם 2 מ-2 בחיבורים של השוער פשוט מהמקום? מתי לעזאזל סטאנקוביץ' הוציא משהו דומה לבעיטה מהרגל שלו? לעזאזל כל משחק נגד השלישייה הזאת אני חוטף בלי שום בסיס מציאותי לכך אגב, לוקאס פודולסקי מלך..
סטאנקוביץ מדהים במנגר,פשוט ענק. כול בעיטה שלו הולכת למסגרת. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx
מכיוון שלא ראיתי דיון על פיפא מנג'ר, פניתי לכאן... יש לי בעיה... הורדתי את הפיפא מנג'ר אבל השפה היא איטלקית ואין לי אפשרות לשנות את השפה... ואני לא מוצא הורדה של המשחק באנגלית... אם מישהו יכול לתת לי עצה מה לעשות אני אשמח מאוד... תודה מראש... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
יאללה נביא לכם אותה בעוד סיפור אפריקאי 10.6.04, אני יושב לי בביתי בתל-אביב כאשר פתאום מלצל הטלפון, "רוצים אותך למצרים" אומר הקול בצד השני. "בתור גמל?" אני שואל, "לא חוכמולוג, לאמן תנבחרת, אני מחכה לך מחר בשדה תעופה בקהיר, נגיע לשם לסגור פרטים", "אם זה עוד אחת מהבדיחות המפגרות שלך אני אהרוג אותך אתה שומע אותי חתיכת דביל מתחכם זה כבר לא מצחיק יא מתרומם לך תחפש תחברים שלך אתה לא מבין?!" - "תרגע נו, אני רציני הפעם, חייב לזוז, ביי" אמר הקול. - "ביי אבא." עניתי. באותו לילה חקרתי קצת לעומק על הסיבה שנבחרת מצרים מחפשת מאמן מספר ימים אחרי פתיחת קמפיין מוקדמות גביע העולם. מסתבר שהנבחרת הפסידה בבית לסודאן החלשה 3-2, והמאמן החליט על התפטרות מידית מהתפקיד. הציפיות מהמצרים היו גבוהות, למרות הבית קשה עם קמרון,לוב, חוף השנהב ובנין בנוסף לסודאן, עלייה למונדיאל הייתה הכרחית. באופק נראה גם גביע אפריקה 2006 שמצרים אירחה, וכל דבר פחות מגמר היה נחשב לכישלון. על היום הבא הייתי על הטיסה לקהיר, 40 דקות ונחתנו בבירת מצרים הבנויה, עבדתי שלוש שעות על לוק מצוחצח למקרה שעיתונאים יתפסו אותי בנתב"ג המקומי, אבל חוץ מהסוכן שלי שחיכה לי שם עם מונית למשרדי ההתאחדות לא היה שם אף אחד, "לא משהו אישי, פשוט אף אחד לא שמע עלייך, וחוץ מזה אתה ישראלי והכל" ענה לי בחיוך היו"ר כשהתעניינתי. הפרטים נסגרו מהר, ואחרי יומיים הצהירו על המינוי רשמית במסיבת העיתונאים. את הערבית שלי מהתיכון די שכחתי, אז העדפתי לדבר אנגלית, מה שהפך את האירוע ממסיבת עיתונאים לדיאלוג עילג, בכל אופן דאגתי להרגיע את כל מי שהיה מודאג שאני לא מנוסה מספיק כדי לקחת עליי משימה שכזו. "לא ראיתי את נבחרת מצרים בחיים שלי וכל קריירת האימון שלי התחילה והסתיימה בנערים א' של הפועל כפר-קאסם אבל זה כבר סיפור אחר.." עניתי על אחת מהשאלות בנושא, בכל אופן דאגתי גם לצבור קצת אמונה, "אני מכיר היטב את רוב השחקנים, הם שווים מונדיאל ואני אדאג שזו תהיה התוצאה בשורה התחתונה." את השאלות הפוליטיות נפנפתי בבוז: "אני מאמין שאני לא אקבל יחס שונה לכאן או לכאן." כשנשאלתי בנימוס אם אני לא חושב שבנאדם צריך לעבור דרך ארוכה בכדורגל כדי להגיע למקום בכיר שכזה, התלוצצתי ועניתי: "אותו דבר אמרתם על המטוסים שלנו ב67 לא?" דממה השתרעה באולם והחלטתי שהגיע הזמן לסגור תבאסטה, "מסע אל-ח'יר יא אחווי," הודעתי, "אני זז לשיחת מוטיבציה בחמת גדר עם התנינים." המשימה הייתה שעמדה בפניי הייתה קשה פי כמה מהצפוי כי לא היה לי זמן לקבוע סגל, למשחקים מול בנין וקמרון, כיוון שהם היו במרחק של כמה ימים מהמשחק מול סודאן ולכן הסגל כבר היה קבוע ממקודם. בכל מקרה, לבנין נסעתי עם מה שיש. בחדר ההלבשה החלטתי לנסות ולדבר אל ליבם של השחקנים. "אל תורידו את הראש אחרי סודאן, סה"כ אתם שווים הרבה יותר מזה וכל אחד ממכם יודע את זה." החלטתי לפתוח בחוד עם החלוץ הותיק ומחזיק בשיא עולם בהופעות בנבחרת חוסאם חסאן, לציד של מידו כאשר מוחמד זידאן מברמן מתופקד מאחוריהם. את המשחק אני ארצה לשכוח במהרה, אמנם ניצחנו 1-0 משער של זידאן, אך חוסאם חסאן הורחק בתחילת המחצית השנייה וגרם לנבחרת להסתגר בהגנה במשך 45 דקות מול מדינת עולם שלישי. "מה קרה? לא אכלתם ארוחת בוקר?!" השתוללתי בסיום המשחק בחדר ההלבשה, "לא המאמן" ענה אחד השחקנים, "הרצת אותנו מסביב לאיצטדיון עם חוטיני, זוכר?" - "אז מה קיבינמאט!" המשכתי לצעוק, "אתם רואים איפה אתם נמצאים? זה פאקינג בנין! הם לא אכלו ארוחת בוקר מ1983 וגם זה בפוקס כי מטוס של האו"ם נפל בחור הזה! חסר לכם לא לנצח את קמרון!" יצאתי נזעם ונשארתי כזה גם עם הנחיתה בקהיר. נתתי בכל זאת ראיון קצרצר לתקשורת המצרית "העיקר שניצחנו, נשתפר עם הזמן". מספר ימים עברו והגיע המשחק הגדול מול קמרון. ערב המשחק היה מצב מדהים בבית המוקדמות כאשר בעצם לקמרון, חוף השנהב ומצרים שלי היה 3 נק' כל אחת ולוב הוליכה את הבית עם 6. הקמרונים הפסידו במפתיע ללוב בבית אבל פירקו את השנהבים שמצידם לא התקשו מול בנין. בכל אופן במסיבת העיתונאים לפני המשחק החלטתי בכל זאת להנמיך ציפיות, "מצרים תמיד צריכה לנצח בבית, אבל זאת עדיין קמרון וצריך לכבד את זה." לא הרחבתי במילים בחדר ההלבשה, "אתם חייבים להם המון ואתם יודעים את זה", אמרתי לשחקנים, "אתם יודעים שכבר מתחילים לקרוא לי "המכה האחד עשר?", זה לא מגיע לי, והאמת שגם לכם לא, אש בעיניים! תהרגו אותם!" השחקנים הגיבו בתשואות ונראו בטוחים בעצמם, אני התחלתי לשנן את מכתב ההתפטרות שלי ולדמיין את סצינת החזרה שלי על 4 לעבודתי הקודמת, שם הליכות על 4 היו עסק יומיומי אבל זה כבר סיפור אחר. המשחק נפתח עם לחץ קמרוני כאשר אטו וג'וב מגיעים קרוב ליתרון, אבל אז סוף סוף שילובם של זידאן ומידו בחוד הצדיק את עצמו. השניים הכו בקמרונים עם התקפות מתפרצות והשחקנים הנלהבים שלי החלו לטוף את המגרש, דריסה מוחלטת, שחיטה, ו3-0 שעוד קיפח אותנו בסיום. אוהדים שרו לי שירים, ואחד אף עטף אותי בדגל מצרים. כשנשאלתי על כך בראיון מאוחר יותר עניתי בחיוך "אתם לא לומדים מה קורה כשהרבה מצרים רודפים אחרי יהודי אה?" ועשיתי תנועה של סגירת ים סוף עם הידיים, דממה התשרעה והחלטתי לסגור תבאסטה "מע'אע איל סלאם, אני זז ל.. אה.. פארטי גיידמאק" ניסיתי להסביר בתקווה שמישהו יבין, לא הבינו.. המבחן הבא היה בספטמבר במשחק חוץ בלוב. קיבלתי ויזה מיוחדת להיכנס לשם ל24 שעות ו"לקחת את התחת היהודי שלך בחזרה לחור ממנו באת" כמו שאמרה לי הפקידה בנתב"ג הטריפולטאי. מועמר קדאפי בכבודו ובעצמו הגיע למשחק, ונראה מאיים למדי כאשר הסתכל אליי, אולי זה היה המגן דוד על החזה, או אולי החולצה עם הכיתוב "הכסף של הארנונה הולך לכור לדימונה, מי נמחק עכשיו אחמדינג'אד?" מה שבטוח, הוא לא חיבב אותי. והיו לו אפילו פחות סיבות 24 שניות מפתיחת המשחק כשזידאן עשה סלאלום בהגנת לוב והעלה ל1-0. החלוצים שלי המשיכו להחמיץ ובאופן מדהים לוב הצליחה להתקמבק וירדה למחצית עם יתרון 2-1. החלטתי לשמור על הקוליות בחדרי ההלבשה, סה"כ שיחקנו טוב ונכון "רק תמשיכו ככה" אמרתי לשחקנים. והמהפך השני הגיע כאשר הפעם אף אחד כבר לא פספס את השער, הפליימייקר הותיק שהחזרתי לסגל הנבחרת ואליד סאלח-א-דין, כבש את השער השלישי והצביע אליי, אני רק קרצתי לו ועשיתי תנועה של "תקשר אליי". לוב הצליחה להשוות בדקה ה88 אבל התחושה של כולם הייתה שהגיע לנו יותר, וכשחזרנו למצרים גילינו שאת התיקו קיבלו כהישג לא רע בהתחשב בזה שלוב היא נבחרת ביתית מצויינת. חודש לאחר מכן הגיע עוד מבחן ביתי גדול, חוף השנהב השנייה בבית מול מצרים שלי הראשונה. היה לי הרבה מה לומר על השוערים הגרועים שניסיתי עד כה, אך אחרי חיפוש ממושך הבנתי שאין אלטרנטיבה ושעליי רק לקוות לחלוצים עקומים והגנה טובה. לפני המשחק הודעתי כי "אם את קמרון ניצחנו, בושה לא לדבר על ניצחון מול חוף השנהב, הם אמנם הדבר הבא באפריקה, אך אנחנו מצרים ואנחנו צריכים לנצח אותם, אפילו אם גישה כזאת עלתה לכם בחצי האי סיני ותעלת סואץ בעבר", העיתונאים אגב, עדיין לא הבינו את הבדיחות שלי. אווירה מחשמלת כרגיל באיצטדיון בקהיר ותוך 20 דקות הקהל כבר רקד והתחבק, 2-0 גדול של מידו וזידאן והנבחרת המשיכה לשטוף את המגרש בכדורגל יפהפה, אך אז הגיעה מתפרצת של חוף השנהב ויציאה גרועה של השוער שלי לכדור רוחב גרמה לשער של קאלו, 2-1. 10 דקות עברו ודרוגבה השווה והשתיק את האיצטדיון, ירדתי לחדר ההלבשה עצבני אבל גם בטוח בתוצאה טובה בסיום, בכל מקרה, השארתי את אותו ההרכב אך הבטחתי לכמה שחקנים ש"אני אסרס אותכם ועם איך שאתם נראים אני לא חושב שמישהו אי פעם ישים לב", בתקווה שלפחות זה יעזור. השחקנים עלו למחצית השנייה עם אטרף בעיניים וחלקם עם מגני ביצים והספריי הקטן הזה של הכוסיות. אך לא היה להם מה לפחד ממני, בדקה ה-61 סאלח-א-דין עשה 3-2, זידאן כבש את הרביעי כעבור 3 דקות, ואותו סאלח-א-דין חתם את תוצאת המשחק כעבור שתי דקות נוספות. החגיגות נמשכו אל תוך הלילה ואני יכול להישבע ששמעתי צלילים של זיקוקים מחוץ לבית שלי, או שמה.. סאלח-א-דין אגב, הצהיר נרגשות שהוא מתכוון לבקר בישראל וש"אם גבר כזה יצא משם אולי הם לא כאלה גרועים", אני במסיבת העיתונאים הגבתי "אני מחכה מאוד שיגיע, שישאל את סאדאת עד כמה זה משתלם", הייתי כבר מוכן לשמוע שוב את השתיקה המביכה, אך הפלא ופלא, כמה צחקוקים של העיתונאים שעברו בסופו של דבר לצחוק מתגלגל. חזרתי לחופשה בתל אביב מחוייך, ועם מחשבה אחת בראש "אולי זה בכל זאת אפשרי? אולי אנחנו יכולים לחיות ביחד? אולי... אה! שקל!!!" המשך יבוא אם יהיה ביקוש http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx
פחחחחח מיכאל,זה היה גדול!!! :aaa8: תמשיך את הסיפור,גם במקרה שיהיה כישלון http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx אבל פאק למה אתה לא משחק ב-2006?!
כי אין לי כח לכל הדיימון טולס המזורגגים האלה, כשאני אמצה סופית את 2005 אני אעשה את המעבר, אבל בינתיים יש לי עוד איזה כמה ארונות תארים למלאות http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
שמתי לב עכשיו שיש באג רציני בעדכון הזה של הסורטד.. רוביניו משום מה ליברי עם אזרחות ספרדית ולא ברזילאי.. אז מי שמוריד את זה שישנה באדיטור
