נמאס לי סופית מאבי מלר, ומהאנטי שיש לו נגד הספרדיות, בתוכנית יציע השבת הדביל הזה אומר שמאלאגה הקשתה על דורטומנד בעזרת ''בונקר'', חתיכת שקרן, גם במשחק הראשון וגם במשחק השני מאאלגה לא שיחקה בשום מצב בונקר, אפילו בדקות האחרונות שמאלאגה הייתה צריכה לשמר על ההיתרון היא לא ירדה להגנה בצורה היסטרית. והוא ממשיך, הטעות בגול של מאלאגה היא טעות קשה לשופט, כי לראות 4 שחקנים בנבדל שיש שופט קו וקוון לא יכולים לראות, ואחרי זה עוד נבדל כמובן, בהחלט מאוד ''קשה''.
לא חושב שיש לו אנטי לספרדיות כמו שיש לו איזו מלחמה פתטית עם נדב יעקבי. לפני כמה תכניות הוא יצא עליו בזמן שידור וקרא לו 'אנטי אנגלי'. אני לא אוהב את מלר גם כן, אבל צריך לומר שבעבר הלא רחוק הוא השתפך על ברצלונה לא פחות מחבריו בערוץ.
הנבדל בשער השלישי של דורטמונד הוא אולי הטעות הספציפית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ליגת האלופות: נבדל כפול, כאשר במקרה הראשון היו ארבעה שחקנים בנבדל של לפחות מטר. במצב סטטי לחלוטין- הקל ביותר לזיהוי לקוון. http://provenquality.com/wp-content/upload...und_offside.Xxx מי שטוען שזה נבדל "קשה לזיהוי" הוא או שקרן או חסר מושג באופן מוחלט, אין אפשרות אחרת. אותו כנ"ל לגבי מי שראה את המשחק השני וטוען שמאלגה "עשו בונקר", למרות שפועל הם שיחקו התקפי למדי ולא הגיעו לפחות מצבים אמיתיים מדורטמונד על לזמן הפציעות. לדעתי מלר מעולם לא היה מבין גדול בכדורגל, אבל בעבר היה יחסית אובייקטיבי למרות ההעדפה המובנית (והלגטימית לחלוטין) לכדורגל אנגלי. בשנתיים האחרונות, הכשלונות של האנגליות הכניסו אותו למגננה והוציאו ממנו את האנגלופיל שנלחם את מלחמת המאסף.
צודק לחלוטין, לאחר הכשלון העונה של האנגליות בשמינית הגמר, היה אפשר לראות את האנגלופיליות שלו יוצאת החוצה, כאשר הוא אמר יש גם עונות כאלה או דברים כאלה. ראיתי את ההתפרצות שלו על נדב, שכמובן נבע מתיסכול שנדב הביא סרטון אם אני לא טועה על האדום של נאני. זה שהוא אנגלופיל זה לא מרגיז אותי, מרגיז אותי שהוא צבוע ותמיד אומר שהוא אוהב את כל הליגות בצורה שווה, ולמעשה תמיד אומר מה שנוח לו או דברים שהוא ממציא מהמשקפיים שלו- ''בונקר של מאלאגה'', ''גם אליסאו היה בנבדל'' כאילו שאפשר להשוות בין שתי הנבדלים, והאדום לשמלצר? שום איזכור אתמול ביציע העיתונות, שתי הקבוצות נדפקו באותה מידה! הוא גם ידוע כאחד שבעד האנדרדוג, שכאמור הוא רצה בגמר לפני המפגשים ברבע הגמר את דורטומנד-גלאטסראיי, אבל מאלאגה? אותה הוא כבר העיף לפני צמד המשחקים ולא רצה לראות אותה בחצי גמר.
איך העובדה ששמלצר לא קיבל אדום פגעה במלאגה? היא לא פגעה. זה לא רלוונטי אם היה שחקן אחד בנבדל או ארבעה, הנבדל הוא רק של מי שמקבל את הכדור. והנבדל השני בגול הוא כמעט בלתי אפשרי לתפיסה, הידיים של השוער ועוד בלם כן נמצאים לפני סנטאנה כשהכדור הגיע אליו.
די כבר עם הטיעון הזה. איך זה "פוגע" בקבוצה שלא נותנים פנדל מוצדק במצב שלא מסכן את השער? יש חוקים לכדורגל ועל פי חוקי הכדורגל שמלצר היה צריך לקבל צהוב ולהיות מורחק. עצם זה שלא התקבלה החלטה הנכונה היא פגיעה גדולה מאד במאלגה. תמיד מספרים לנו איך הרחקה זה מה שהכי משפיע על מהלך משחק ופתאום זה לא משנה?
אל תבוא אליי עכשיו עם החוקה, אתה לא רודף צדק כזה גדול. מלאגה לא קופחה בעניין של האדום, היא לא צד בעניין, אין לה שום זכות דיבור. אולי מתי שהשחקנים שלה לא יעשו הצגות תהיה לה זכות להתלונן. הרחקה לא מוצדקת שקרתה היא לא אותו דבר כמו הרחקה מוצדקת שלא קרתה. למלאגה לא קרה שום דבר מהמקרה, היא המשיכה לשחק 11 על 11, השחקן שלה לא נפגע, מהלך המשחק לא נפגע, לטעון שאיכשהו זה פגע בה זאת שטות גמורה.
נעשה לה עוול ענק בזה ששחקן יריב היה צריך להיות מורחק והוא לא הורחק. אתה מבלבל בין השפעה על מהלך המשחק לבין קיפוח שנובע מכך שהתקבלה החלטה לא נכונה. על פי הלוגיקה שלך, לא לתת פנדל מוצדק במצב ששחקן לא מסכן את השער, זה לא קיפוח- הרי לעבירה שהובילה לפנדל לא הייתה השפעה אמיתית על מהלך המשחק. בכלל, על פי אותה לוגיקה מופלאה שלפיה מתקיים קיזוז לוזוני בין אופסייד של סנטימטרים בכדור שכנראה היה נכנס לשער בכל מקרה, לבין נבדל כפול שכולל נבדל של יותר ממטר, טעות היא טעות היא טעות, בלי קשר ל"השפעתה על המשחק". על פי המוסר שלך, איזו השפעה על משחק היה לנבדל של אליסאו? הרי הכדור היה נכנס בכל מקרה. ומה זאת אומרת "אל תבוא אליי עם החוקה"? על פי מה נקבעות טעויות שיפוט? תחושת הצדק שלך?
א. הכדור לא בהכרח היה נכנס בכל מקרה. ואם כן, מה זה בדיוק משנה? נבדל הוא נבדל גם אם יש 10 שחקנים בנבדל וגם אם יש אחד. ובמידה ויש 9 שחקנים בנבדל והכדור מגיע לזה שלא נמצא, זה לא נבדל, לכן המצאות 3 שחקנים שלא נגעו בכדור לא רלוונטית לעניין. הנבדל השני הוא מאוד קשה להחלטה ברורה, שחקן+יד של שוער כל נמצאים בין השחקן שקיבל את הכדור לשער. אתה מוזמן לראות את זה עוד פעם. ב. כשישנה עבירה, אחת הקבוצות עושה משהו והשנייה נפגעת, לכן היא צריכה לקבל פיצוי, זה שזה קורה ברחבה לא משנה הרבה. מלאגה לא נפגעה, לכן לא יכולה להתלונן שנעשה לה עוול, בלי קשר לעובדה ששחקן שלה עשה הצגה ולכן היא לא ראויה לזכות מההפקר. אם תשאל אותי, שחקן שעושה הצגה גם אם קיבל בעיטה לפנים מוותר על כל עונש שהיריב שלו זכאי לו. ג. לא ראיתי שאתה כזה קפדן בנוגע לחוקה בכל הנושאים. טוב לדעת.
א. לא הבנתי. נבדל הוא נבדל הוא נבדל והרחקה היא לא הרחקה היא הרחקה היא הרחקה? אתה לא שם לב שיש סתירה בטיעון שלך? ב. השחקן של דורטמונד עשה פעולה (נגד שחקן מאלגה) שעליה הגיע לו כרטיס צהוב. מה זה שונה מהמקרה הפנדל במצב שלא מסכן את השער, לא ברור לי. חוץ כמובן דרך זה שהכנסת עצמאית סעיף חדש לחוקה. ג. לא זכור לי אי פעם שבניתי טיעון שלם על סעיף דמיוני שהכנסתי לחוקת הכדורגל או על טיעונים אמורפיים ולא רלבנטיים על "השפעה על המשחק".
על פי הסתירה שמצאת בטיעון שלי, אפשר לטעון שכל דבר בעולם הוא אחיד. העולם לא עובד בצורה כזאת. אני מטיל מטבע יש לי עץ או פלי, נורה יכולה להיות כבויה או דולקת, שחקן יכול להיות בנבדל או יכול להיות לא בנבדל. לעומת זאת, יש הרבה מאוד דברים שהם לא אחידים. החלטה לגביי הרחקה של שחקן היא אחד מהם. מעט מאוד שופטים בעולם היו מרחיקים את נאני על העבירה שהוא עשה, לצערו הוא נפל על אחד מאותם מעטים שהחליט לעשות את זה. אני לא אמרתי שזה שמלאגה לא נפגעה מזה אומר שלא צריך להרחיק את שמלצר. זה שהיא לא נפגעה מזה אומר שאין לה זכות להתלונן, במיוחד לא אחרי ששחקן שלה ניסה לרמות את השופט. לא אתה ולא ריקלמה בשום שלב אמרתם משהו לגביי המעשה של השחקן של מלאגה. זה אולי מראה קצת על החוסר אובייקטיביות שלכם במקרה הזה. הגיע לשמלצר צהוב? זה בינו ובין השופט. עבירה היא עניין של שחקן שמוכשל, שחקן שמכשיל והשופט, יש לקבוצה הנפגעת עניין. אני לא הולך להסביר את זה עוד פעם. השופט רשאי להפעיל שיקול דעת, זה דרך אגב מופיע בחוקה.
א. אין קשר בין מה שכתבת בהודעה האחרונה, לבין טענה קודמת שלך. לא טענת שלא הגיע לשמלצר להיות מורחק, אלא שבטעות השיפוט הזו אין ביטוי של עוול היות שהמשחק המשיך להיות 11 מול 11. זו טענה מופרכת מכוון שעצם זה שהתקבלה החלטה לא נכונה, החלטה שבמידה והייתה מתקבלת בגרסה הנכונה, הייתה לה השפעה אדירה על המשחק, יש כבר ביטוי עוול עצום ומובנה ביחס למאלגה. כל השאר זה פילפולים פילוסופיים חסרי אחידות. ב. השחקן של מאלגה קיבל צהוב, שמלצר לא. ולכן, אין פה בכלל ענין של גינוי או יחס, אלא של עונש שצריך לקבל על עוול שעשית. גם לא "גיניתי" את שמלצר. טענתי שהוא היה צריך להיות מורחק בצהוב שני.
אני אשמח אם תראה לי את חוסר הקשר. אמנם אמרתי שאני לא הולך לחזור על הנושא, אבל כדי להבהיר לך את הנקודה אני אנסה משל קטן : בוא נקח לדוגמא שכן שלי, אדם לא נחמד, זורק את הזבל בגינה של הבניין, צועק באמצע הלילה בטלפון, בקיצור מטרד רציני. יום אחד מאשימים אותו בהעלמת מס. נניח לרגע שהוא אשם. אני הולך להרוויח מהעובדה שהוא לא הולך להיות נוכח בבית שלו אם ייכנס לכלא, ובנוסף לכל הבנאדם אשם. האם אני יכול לטעון שנעשה לי, אישית, עוול במידה והבחור יצא זכאי? כמובן שלא.
צר לי, אבל זה אחד המשלים הכי לא קשורים לנושא שאפשר היה להביא. הסיפור הוא נורא פשוט. אבל ממש: 1. שחקן של דורטמונד היה צריך להיות מורחק. 2. להרחקה שלו הייתה צריכה להיות השפעה עצומה על המשחק. 3. הוא לא הורחק. 4. לכן, נמנע ממאלגה יתרון גדול שהיה צריך להיות לה במידה והייתה מתקבלת ההחלטה נכונה. 5. כתוצאה מזה, מאלגה קופחה. בכדורגל, להבדיל מיחסים בין שכנים שם המטרה אמורה להיות שכנות טובה, קבוצות משחקות אחת מול השניה. לכן (להבדיל מה"חיים האמיתיים") יש פה מצב אוטומטי של משחק סכום אפס: רווח של קבוצה אחת (כתוצאה מהרחקה, אי הרחקה לא מוצדקת, גול בנבדל), הוא אוטמטית הפסד של הקבוצה היריבה. באנלוגיה למשל שלך, אם השכן שלך נפצע ולא יכול לבוא לעבוד במשרד, אתה לא מרוויח מזה. במידה והוא שחקן מפתח בקבוצה יריבה ולא יכול לשחק בגלל אותה פציעה מול הקבוצה שלך, אתה כן מרוויח מזה. זה כל ההבדל. בכדורגל אין דבר כזה שקבוצה לא מרוויחה / מפסידה ממשהו טוב / רע שקורה ליריבה שלה על המגרש.
