האיטלקיות במפעלים האירופאים 2019/20:: אינטר בגמר אירופה ליג

עד אז ידידי... יש לנו בערך חודש לנוח.

יהיה מעניין מאוד, זה בטוח.

Sent from my SM-N970F using Tapatalk

 

לא מאשים אף אחד. יכלנו לנצח ולא עשינו את זה, אין מה לעשות. גאה בהם, אוהב אותם ותחושה שהגיע לקבוצה הזאת יותר מכולם להביא את הגביע הזה. חבל, אבל זה עוד יגיע. אינטר של סונינג ראויה לתואר ותביא אחד כזה בקרוב.

עונה טובה מאוד שיכלה להיגמר נפלא אבל הגמר לא מחק שום דבר. תודה לקונטה, תודה ללוקאקו הענק, תודה לכולם. זמן פגרה.

 

ראיתי אותו קופץ וצועק ומכוון ומחלק הוראות. מה המדד ל"ניהול משחק"? חילוף מוקדם של שחקן התקפה בשחקן קישור? אם כן, זה מתישהו עבד למישהו?

יש הסבר איך הקבוצה של מונצ'י לוקחת את המפעל הזה פעם אחר פעם עם שחקנים\מאמנים שונים ובעיקר משונים? אני רוצה גם.

 

@SerieA
לא חסר דוגמאות לכך שחילוף מוקדם שינה את המשחק כפי שלא חסר דוגמאות לכך שסבלנות ושמירה על תוכנית המשחק תורגמה לניצחון. אתה טוען שהוא אף פעם לא הגיב למשחק בגלל שלא עשה חילוף מוקדם. אני טוען שהוא הגיב למשחק בהוראות שנתן לשחקנים שלו בלייב, והחילופים הם נושא אוברייטד בטירוף בהקשר שאתה מציג. הרי אם לוטארו לצורך העניין נשאר עד הסוף וכובש בדקה 90, לא היית חושב בכלל על החילופים, כי לא היה שום צורך לגרד סיבה "מוצדקת" להפסד הזה. אם השאלה כעת היא "אז למה הפסדנו", התשובה פשוטה - הקבוצה היריבה טובה יותר.

אם זו הלוגיקה:
דקה 52;
אם (הקבוצה לא ביתרון) {
מכניסים מישהו ש"יכול להכריע את המשחק";
} אחרת {
"המאמן לא מגיב למשחק"
}

כל ילד בטוויטר יכול לעשות חילופים "טובים". לא רק מוריניו.

 

גם אני יודע לקפוץ, לצעוק לכוון לחלק הוראות. מבטיח גם ללמוד בעתיד הקרוב לריב עם שופטים, לקלל, להשתולל, להתבכיין ולהאשים את כולם חוץ מאת עצמי. מצבי טוב, אם כך, לקבל חוזה של 12 מיליון לעונה הקרובה...

זה שהקבוצה שלי לא היתה במשחק מאז הפנדל בדקה ה- 5, זה שלא הצלחנו להסתדר עם משחק הלחץ שלהם, זה שלא עשיתי ולא שיניתי שום דבר שיגרום להם לא לשלוט ולקבוע איך יראה המשחק כל 90 הדקות, זה שלא הגבתי לנעשה במגרש (גם אם היה ברור שהדרך שבחרתי אינה נכונה ליריבה וחלק מהשחקנים פשוט לא סיפקו משחק טוב עד כה) ורק חיכיתי ששוב נהיה בפיגור, זה שניהלתי את הקבוצה כך שתיקו ופנדלים יהיה טוב עבורינו למרות שיש לי סגל ותקציב יקר בכמעט פי 3. וזה שלכל אורך כל הקריירה שלי ניהול משחקי נוק אאוט שלי כמעט תמיד נראו ככה, כל זה לא אמור לשנות שום דבר. הרי ההנהלה לא גיבתה את השחקנים ואותי, אה ועם 10 אירו לא ניתן לאכול במסעדה!

 

בזמן שתעשה את זה, יגידו שאתה לא מגיב למשחק, וטיב ניהול המשחק שלך ימדד על ידי זמני חילופים בלבד, כי לא הצלחת לשנות את יחסי הכוחות בין הקבוצות עם הכלים שהיו לרשותך באותו משחק.

לא.

 

והם יהיו צודקים, כי גם אוהד מול הטלוויזיה יכול לקפוץ, לצעוק, לכוון ולחלק הוראות, כל עוד לא רואים שום שינוי על המגרש, אז המאמן לא באמת הגיב או הצליח להגיב נכון (שזה די אותו הדבר). יש כל כך הרבה למאמן לעשות כדי לשנות את המשחק, הוא יכול לרווח או לצמצם (אתמול היה עדיף לצמצם כי לא יאנג ולא ד׳אמברוזיו הוו סכנה ממשית ליריבה ובצד ההגנתי התקשו. אפשר לעלות את קו ההגנה או להוריד (אתמול היה עדיף לעלות כי דה יונג הוא לא אסיין בולט), היה אפשר לשמור אישית על שחקנים מסוימים (אתמול, בטח אחרי המחצית הראשונה, אפשר היה לשמור אישית את בנגה). כשהקישור שלך, גם אם לא היה בנחיתות מספרית, מפסיד לכל אורך המשחק מול הקישור של היריבה אפשר היה להחליף את אחד מהקשרים ואפילו 2 כבר בדקה ה 55 למשל, בטח כשיש לך שחקנים כמו סנסי ואריקסן על הספסל, ובטח כשמותר 5 חילופים. אם הקיצוניים כל כך חלשים והבעיה בהגנה אינה כמות הבלמים אלא איכות השמירה שלהם, אז למה לא לוותר על אחד הבלמים ולהכניס את אריקסן למשל, לעבור ל 4-3-1-2 להציב בכך בעיה ליריבה - שהיא עכשיו תצטרך להתמודד עם שחקן נוסף בקישור/התקפה, שהיא שתמצא את עצמה לא מוכנה, שתצטרך לאבד מומנטום בכדי למצוא את הנוסחה שתעבוד מעכשיו. למה, שעד שכבר כולם אמרו עליך שהצלחת במשהו אחד, שהחזרת את קאנדרבה לחיים, החלטת לשרוף אותו בסוף העונה ועוד תמורת רגלי העץ של מוזס... יש כל כך הרבה דברים שמאמן יכול לעשות, שקונטה יכל לעשות כדי לשנות את המשחק לטובתו, בטח עם הכלים שעמדו לרשותו ביחס לכלים שהיו ליריבה, שהם מעבר לחילוף של X ב Y בדקה Z.

 

וגם הקבוצות האלה מפסידות אליפות ומקבלות שמיניה ברבע גמר אלופות

 

בתגובה שלי אין שום דבר שקשור לזה, אבל אם כבר נגעת בזה, מבחינתי שיטה אחת קבועה ללא התייחסות והתאמה ליריבה (על בסיס שבועי) זה מתכון לכישלון גם נגד לצ'ה. עם זאת, כשאתה רואה מערך קבוע ומסיק מכך שמדובר בתוכנית משחק קבועה, גם זה רחוק מלהיות נכון.

בנוגע ל"לצעוק על שחקנים", לדעתי זה הרבה יותר reactive מדקת החילוף. אם יש משהו טוב בכל המשחקים האלה ללא קהל זו ההזדמנות הנדירה "להציץ" לדינמיקה בין המאמן לשחקנים. כשד'אמברוזיו מתחיל לרוץ קדימה ורגילון מתמקם מאחוריו למתפרצת וקונטה צועק "Danilo, indietro!!" אני מבין שהוא מגיב. כשאני רואה ושומע שהוא מחלק הוראות אישיות\קבוצתיות תוך כדי משחק אני מבין שהוא מגיב.

ואז אני קורה כאן שהוא לא. למה? כי החילופים הגיעו בדקה 74 ולא ב64.

אז אני מציע שנפריד בין הדברים. חילוף מוקדם\מאוחר איננו מדד ל"תגובה" או "ניהול משחק". לרוב לאוהדים אין בכלל מידע מספק כדי לקבוע האם החילוף הוא נכון או לא (כמובן פרט למקרים ביזאריים כמו ונטורה-דה רוסי-אינסינייה), אבל אם נתעלם מעייפות ותפקידים ספצפיים ששינוי בהם יכול לשבש את כל המשחק, אתה פשוט לא אהבת החלטה מסויימת והשלכת את זה על המוסכמות שגיבשת על סמך משחקים אחרים, מבלי להתייחס ליריבה.
מההיכרות הקצרה עם סביליה, אני יכול לומר שהפתרון שהצעת (כניסה מוקדמת של אריקסון) היה משחרר את חורדן ומזמין יתרון מספרי בהתקפה של הספרדים שככל הנראה היה נגמר ללא צורך בדפלקשן ההזוי הזה. איזה אינטרס יש לקונטה להסתכן בצורה כל כך לא אחראית כל עוד הוא לא נמצא בפיגור מול יריבה כל כך קשה?

 

@Un bombón - ההסקה שלך, לגבי מה היה עושה החילוף ואיך הוא היה תורם להתקפת סביליה(משחרר את חורדן...) קביל בדיוק כמו המחשבה של @SerieA שהחילוף היה משנה דברים לטובה בצד של אינטר. אין לך שום דרך אמיתית לצפות שכך הדברים היו קורים. זה נרטיב דמיוני לחלוטין.
מה גם שהמשפט 'לרוב האוהדים אין בכלל מידע מספר כדי לקבוע האם..' הוא משפט שמייתר כל דיון על כדורגל, אם הסברה היא שרק אנשי מקצוע שנמצאים בסוד העניינים יכולים להביע דעה לגיטמית, אז הרי שאין פה טעם לדיון כלל.

לא מבין את הצורך לשחק במה אם, על תרחישים כאילו עתידיים (אילו היה מכניס את X בזמן Z, היה בוודאות קורה Y).

ביקורת הרבה יותר לגיטמית, והיא הנקודה אצל קונטה, היא שהוא איננו מכין את הקבוצה למפגשי נוקאאוט. זה דפוס שניתן לזהות בקבוצות שלו במפגשים מהסוג הזה, או מכל מפגש בעל אופי כזה(ראש בראש) זה היה ניכר מאוד ביובנטוס, וניכר מאוד גם באינטר. כשמאמן ממשיך לשחק בצורה שאינה עובדת(או יותר נכון אם הקבוצה שלו ממשיכה לשחק ככה), אז גם אם הוא צועק ועושה/לא עושה חילופים והתוצאה זהה(כלומר אין שיפור) - אפשר לשפוט בדיעבד האם השתמש בכלים שהיו לרשותו בצורה הטובה ביותר - קרי, איך ניהל את המשחק.

אפשר לקחת את דוגמת פפ והביקורות המוצדקות עליו, בהתחכמויות שפוגעות בקבוצה שלו, במקרה שלו אפילו בדיעבד הדברים מאוד ברורים, למשל, כמעט כל אוהד לא הבין(ברגע פרסום ההרכבים לפני המשחק) למה היה צורך לעלות עם 3-5-2 מול ליון עם שינוי כזה בתפקודו של קדב, ואכן ברגעים שהוא זז קדימה אלו היו הדקות שסיטי יכלה לנצח את המשחק וראו את השינוי בפועל.