מגיע ממישהו שהגדרה שלו לאיכות זה שמות מפוצצים ו"כוכבים!". אני אגיד את זה ככה: אני חושב שיש יותר סיכוי שיובנטוס תעבור את ריאל מאשר שברצלונה תעבור את באיירן.
מהפה שלך לאלוהים ראול. - הנתונים על בארסה ובאיירן - 8 משחקים: 5 נצחונות לבאיירן, תיקו אחד וניצחון אחד לבארסה. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/Comp_Matches/01/94/39/40/1943940_w2.Xxx מעבר ל-1/8 הגמר בעונת 2008/09 אז בארסה ניצחה 4:0, וכעבור ארבע שנים באיירן החזירה את החוב: - הקבוצות נפגשו גם בשלב הבתים בעונת 1998/99. זה היה ממש 'בית מוות' יחד עם מנצ'סטר יונייטד, ובארסה הם מאזן 2-2-2 הודחה. בארסה אז הפסידה פעמיים לבאיירן - 1-0 בגרמניה(אפנברג) ו-2:1 בבית - ציקלר וסליהימידיץ'(שער דרמטי) הפכו יתרון של ג'ובאני. - המפגש הראשון בין שתי האימפריות נערך בחצי גמר גביע אופ"א בעונת 1995/96. באיירן ניצחה 2:1 בקאמפ-נואו משערים של באבל ו-ויצ'ק, דלה-פנייה כבש שער מצמק ממש לפני הסיום; בגומלין בארסה הובילה 1:0 בהפסקה משער של אוסקר והייתה זקוקה לשער נוסף כדי לעלות, אך לגרמנים היו תוכניות אחרות. וישצ'ק ושול הפכו תוך 5 דקות(52' ו-57') וחאג'י השווה לבארסה, 2:2 בסיום. http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/81/80/22/818022_w2.Xxx פראנק ריברי, שוונשטייגר ופילים להאם(לא שיחק באותו ערב) הם היחידים שנותרו בבאיירן מאותה התבוסה ב-2008/09. חלק מאלה שפתחו בהרכב - אודו, אוטל, אלטינטופ, כריסטיאן לל. אצל בארסה: אלבס, פיקה, אינייסטה, צ'אבי, מסי ובוסקטס(פתח על הספסל). לעומת זאת - אלבס, פיקה, צ'אבי(?), בוסקטס, אינייסטה ומסי שיחקו בתבוסה 4:0 של בארסה במינכן. ובבאיירן, חוץ ממריו גומז שהיה חלוץ החוד - כולם נותרו. אם כי דויד אלבה וחאבי מארטינז פצועים. מעניין אגב, בפעמיים הקודמות ששתי האימפריות האלו נפגשו - המנצחת זכתה בטרבל, משהו שבהחלט יכול לקרות העונה. ובאיירן ב-1996 זכתה בגביע אופ"א אחרי ניצחון כפול על בורדו - 2:0 ו-3:1 קלינסמן כבש 15 שערים בעונה ההיא. ******* - לזה שהגיב לי: הליגה האיטלקית היא חרא של ליגה, אני אכתוב לך את זה גם עוד פעמיים אם אתה צריך. אתה לא עונה לגופו של עניין אלא לגופו של אדם(מפתיע? זה לא מפתיע אותי). זה לא ישתנה אגב(הערך של הסרייה A) גם אם יובנטוס תעבור את ריאל מדריד וזה יכול לקרות מן הסתם. - ברור שמודריץ' הוא החיסרון הכי קריטי שלנו. מרסלו גם כן חשוב נגד פריצת בונקרים, אפילו יותר מבייל, התזמון, הדריבל, הזריזות, עצם זה שהוא בלתי-צפוי. ואני לא מסכים עם הניתוח שלך לקלאסיקו, התווכחנו על זה המון ואין הסכמה וזה בסדר. אבל לא יצאנו בזול וזה בחיים לא משחק של מאניטה, שחרר. עד לגול של סוארז היינו מעולים. אחר-כך כולם עשו מה שבזין שלהם. ממש חוכמה לראות את בארסה מגיעה למצבים כשיש לה יתרון מספרי בכל התקפה. לא שאני אומר שזה בסדר, אבל עדיין.
בארסה, ממה שיצא לי לראות העונה, זו קבוצה די שכונתית שמסתמכת על יכולת אישית נטו של השלישיה הקדמית ועל ההיתרון האיכותי הכללי שלה. במעמדים האלה לאיכות הטקטית של הקבוצה אמור להיות משקל גדול (אפילו מכריע) יותר מכל כישרון בעולם וכאן בארסה נופלת משמעותית מכל שלושת הקבוצות האחרות (במילים אחרות, יש לה חרא מאמן). אי לכך בהתאם לזאת, באיירן עוברים בהליכה. יובה וריאל יהיה מאבק צמוד. כמו שנאמר אנג'לוטי נולד לרגעים האלה אבל החיסורים הרבים במרכז המגרש יכולים לאזן. בנוסף, אלגרי הוא לא קונטה והוא מסוגל להתכונן טקטית למשחקים ספציפיים בצורה מאוד איכותית. לריאל צפויים חיים קשים בערך כמו נגד אתלטיקו.
ליובה יש סיכוי, אני מאמין שהיא תמשיך במשחק סגור ויציאה מהירה קדימה מה שמאוד מקשה על ריאל. אבל אין ספק שריאל פייבורטית לעלות ונראית גם טוב יותר. באיירן מגיעה במצב לא טוב זה כבר ידוע. מכל הפציעות רק הולכת ומסתבכת וגם אם מישהו יחזור עד לחצי אז זה גם לוקח זמן להיכנס לכושר טוב. מעניין איך המשחק יראה מבחינת הנעת כדור ואיך פפ יכין את באיירן נגד האקסית. אני מאמין שיש לנו מה למכור גם ללא רובן, ריברי, אלאבה, מארטינז, בנעטיה, באדשטובר שהם 5-6 שחקני הרכב שכנראה לא יהיו או שחלקם הקטן יחזור ממש בסמוך למשחקים. לצורך השוואה זה כמו שבארסה תעלה ללא נייאמר, מסי, מסצ'ארנו, פיקה, מתיה. וריאל ללא רונאלדו, בייל,מרסלו,מודריץ,פפה, ואראן.אצל ריאל מודריץ באמת נפצע. אבל למרות זאת ראינו שיש למחליפים מה למכור גם אם זה יהיה נגד הטופ של הטופ.
דור, אני כותב לגופו של העניין שבמקרה זה הוא היסטוריית הדעות (לא הודעות, ד-ע-ו-ת) שלך שבאופן קבוע מביעות ניתוק מהאספקטים המקובלים שנהוג למדוד כשבוחנים רמה בכדורגל - כלומר אספקטים שנוגעם באיכות ולא רמת הבהירות של הכוכבים שעל המגרש. ואתה יכול להגיד שהליגה האיטלקית חרא גם עוד מאתיים פעם. אתה לא מעליב או מתגרה בי כשאתה כותב את זה, אתה סתם מביע את הבורות הקבועה שלך כשאתה נדרש להציג משהו מעבר לסיקור של סטט' ואירועי עבר.
גוארדיולה מגיב על ההגרלה: -לואיס אנריקה - "יש לו המון איכויות כמאמן למרות חוסר הניסיון היחסי. הוא יכול לזכות העונה בטרבל ואני מאוד שמח בשבילו". - הקשיים - "אם אנחנו נעשה את אותן טעויות נוראיות כמו בדקות הראשונות נגד פורטו - ברצלונה היא זו שתעפיל לחצי הגמר". "ברצלונה קבוצה גדולה בדיוק כמונו. אנחנו נצטרך לעשות את הטוב ביותר כדי להעפיל מחצי הגמר. רבים אומרים שברצלונה היא הקבוצה הטובה ביותר. אין הגרלות נוחות בשלב הזה. אני לא יכול לומר שום מילה רעה על הקבוצה הקודמת שלי או השחקנים שלי לשעבר". - החזרה לקאמפ-נואו - "זה מפגש מאוד מיוחד עבורי. ברצלונה היא הבית שלי. עשינו כאן דברים גדולים. אני לא חושב שצריך להוסיף. המשחק מיוחד עבור רבים מאיתנו. גם עבור טיאגו למשל ועבור הקבוצות. גם באיירן וגם בארסה יכולות ורוצות לזכות בטרבל". גוארדיולה סיפר ששלח הודעה לביתו שבבית-ספר(בספרד) וסיפר לה על ההגרלה - "היא מאוד שמחה מכך, היא תראה את סבא וסבתא שלה". François Steyn, לא יודע מה אתה רוצה, כנראה משעמם לך. אתה ממש, אבל ממש, אבל ממש - לא מעליב אותי. להיפך, אתה משעשע אותי. לא יורד לרמה שלך.
עלה לי הזכרון בהפסד 4-0 לבארסה בקאמפ נואו. אולי המחצית הכי טובה של קבוצה נגד באיירן. במשחק הזה בבארסה פשוט פירקה אותנו.בשונה מההפסד לריאל שהיה 4-0 אבל לדעתי לא היה מרשים.. אחרי הכל 3 שערים ממצבים נייחים ועוד אחד ממתפרצת בגארבצ' טיים. אם חושבים שעכשיו אנחנו במכת פציעות קשה, עלינו אז עם הגנה של:לאל, ברנו, דמיקלס, לאם. בוט עלה בשער אז במשחקו הראשון במדי באיירן שאולי מוריד קצת מהמשחק הענק שבארסה נתנה אז. ריאל הייתה נגד ההרכב הכי חזק של באיירן לעומת זאת. כמובן שאלו שניים מההפסדים הגדולים של באיירן בעשור האחרון. אבל כמובן שאיתם באים ה7-0 על בארסה ושתי הדחות של ריאל. אם מסתכלים לאורך ההיסטוריה לבאיירן יש מאזן חיובי על כל 3 הקבוצות, בטח רק נגד מילאן יש לנו מאזן שלילי בטירוף.
באיירן היא הקבוצה שהקשתה הכי הרבה על ריאל מדריד לאורך ההיסטוריה(9 נצחונות מול 11 הפסדים). היא גם ניצחה פעמיים בברנבאו, שנתיים ברציפות(שלב הבתים השני בעונת 99/00 וגם בחצי הגמר הראשון בעונת 2000/01, משחק בו אוליבר קאן נעל את השער). ואכן, מילאן היא הכבשה השחורה של באיירן - 10 משחקים: 6 נצחונות למילאן, 3 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים. אני זוכר בעיקר בעונת 2005/06 אחרי גולאסו של באלאק במינכן ומילאן השוותה - בגומלין זה נגמר ב-4:1 מהדהד. ויותר מכך, העונה בה מילאן חזרה שוב למרכז הבמה - שלב הבתים בעונת 2002/03 - ניצחון כפול על באיירן בשלב הבתים. ומצד שני, באיירן סיימה במקום הרביעי באותה עונה והפסידה בבית גם ללה-קורוניה(שלושער של מקאיי). בדקתי קצת, באיירן בתיקו במאזן הפנימי מול אינטר(3-1-3, וגם הפרש שערים זהה של 9:9), וגם מול אייקס(3-2-3) אני מניח שבכל הרכב באיירן הייתה מובסת באותו ערב, גם עם לוסיו בהרכב למשל. היא פשוט הייתה קבוצה פחות טובה בצורה ניכרת ולא מספיק מאוזנת. היא ספגה באותה עונה גם חמישייה בבית מוולפסבורג. עוד הפסד כואב של באיירן יחסית היה תבוסה 4:0 בזניט, המשחק האירופי האחרון של אוליבר קאן לפני שהוא פרש. זה היה בסה"כ בגביע אופ"א, אבל בכל-זאת.
ההבדלים הברורים הם על הקווים. בארסה קבוצה מוכשרת מאוד וזה ברור, אבל פפ יודע להכין את הקבוצות שלו טקטית התקפית והגנתית, במיוחד מול קבוצות שלא באות להסתדר. לדעתי, העונה בארסה הראתה מעט מאוד משמעת טקטית למרות שהיו לה הברקות כמו, מחצית ראשונה מול סיטי בחוץ, מחצית ראשונה מול סביליה, רוב המשחק האחרון מול פסז בבית, ועוד כמה משחקים אחדים. הברקות שיכולים להספיק לה מול באיירן, אבל אם אנריקה לא יכין את השחקנים שלו ברמת מוכנות טקטית ומנטלית אז באיירן תעבור את זה בלי הרבה בעיות ( לא יודע כמה האופי שלו יאפשר את זה).
השאלה היא למה במפעל משולב בקבוצות מכל העולם עם שיטה שונה אנחנו מדי עונה מתייחסים לליגות בהן הקבוצות משחקות. זה לא מעניין ובעיקר לא רלוונטי. במקרה של יובה זה אפילו עוד יותר לא רלוונטי כי היא גם בכמה רמות מעל הליגה שלה. אני מאוד מקווה שיובה תבוא מוכנה מנטלית וטקטית למפגשים מול ריאל, כי לאורך השנים האחרונות תמיד היו לה את הכלים לעשות חיים הרבה יותר קשים לקבוצות הגדולות שהיא פגשה, אבל נראה שהיא לא הגיעה מוכנה מנטלית וטקטית למפגשים הללו. לפי החבר׳ה האיטלקים בפורום, ייתכן ואלגרי באמת יהיה ההבדל וללא ספק עומד בפניו המבחן הגדול בקריירה שלו, אם כי אני בהחלט מסכים שיש ליובה מצ׳-אפ טוב יחסית עם ריאל, אולי יותר מכל קבוצה גדולה אחרת, בטח עם הפצועים האחרונים שיש לקבוצה. שאלה: מוראטה יכול לשחק בכלל במפגשים מול ריאל או שיש חוק שמונע את זה ממנו? לגבי המפגש השני, אני רוצה להאמין שההבדל בין המאמנים יכריע את הכף לטובת באיירן, אבל כך גם חשבתי במשחקים מול ריאל ואנצ׳לוטי בעונה שעברה. כך או כך, גם כאן המפגש לטעמי מאוד פתוח. ככה זה שיש כ״כ הרבה כישרון שמשחק על המגרש.
מוראטה נרכש ע"י יובנטוס הוא לא מושאל. ברור שהוא יכול לשחק. - אני לא מזלזל ביובה, גם אם זה מה שהשתמע מהתגובות האחרונות. פשוט טענתי שהיא הגרלה נוחה הרבה יותר מבאיירן או בארסה, וציינתי למה זה המצב לדעתי. ברור שהכל יחסי, הרי לא הייתה כאן סינדרלה כמו פורטו, מונאקו או קבוצה שלא קשורה לרמה הזו. - יכול להיות שיובה תיתן הכל וזה פשוט לא יספיק, כי ריאל מדריד טובה יותר, בתקווה שמודריץ' יהיה היחיד שייעדר מהמשחקים האלה. - גם הליגה בה הקבוצה משחקת זה משהו חשוב. הדוגמא הכי קלה למשל היא עונת 2008/09 - ריאל מדריד ניצחה 17 מ-18 משחקים עד הקלאסיקו וקיבלה בראש. אבל עוד לפני זה היא הוגרלה מול ליברפול באנפילד ואז ראינו את פערי הרמות וכמה כל הניצחונות האלה על קבוצות פח עם גולים של היגואין, דריבלים של רובן והצלה פה ושם של איקר - שווים לתחת. גם באיירן אולי סבלה מכך שהבטיחה את האליפות בעונה שעברה בשלב כל-כך מוקדם של העונה, היעדר תחרותיות. העונה יובנטוס הרשימה הרבה יותר גם באירופה למרות שהעפילה רק מהמקום השני. היא שיחקה טוב מאוד נגד דורטמונד, יריבה שאולי בעונה שעברה או בזמן אחר היא לא הייתה מסוגלת להתמודד איתה.
ומן הצד השני לא חסרות דוגמאות של קבוצות שלא עשו כלום בליגה שלהן וזכו בליגת האלופות. אין בהכרח קשר ישיר בין מה שקבוצה עושה בליגה שלה למה שהיא עושה בליגת האלופות שהוא טורניר עם פורמט שונה לחלוטין מכל ליגה כזו או אחרת. אגב, לא היו חסרות גם קבוצות שעלו מהמקום השני בבית וזכו במפעל. אגב2, אני לא מזלזל בפן הפסיכולוגי שהשפיע על באיירן בסיום העונה שעברה, אבל היה זה בעיקר פפ עצמו שהכריע את גורל קבוצתו במפגשים מול ריאל. זה גם מוביל אותי לנקודה, שכאן ערך מוסף של מאמן הוא אולי הדבר החשוב יותר בשלב הזה של המפעל.
דווקא הרקורד של יובה באירופה העונה קצת משקר, לדעתי. היא צלחה בקושי רב בית לא קשה במיוחד (ולולא הפסד חוץ שטותי של אולימפיאקוס למאלמו החלשה, היא כנראה גם לא הייתה עולה) וגם המשחק המרשים בסיגנל אידונה פארק קצת הוצא מפרופורציה, כיוון שדורטמונד קבוצה מאוד בינונית העונה. לאור היכולת הכללית של הזברות בצ'מפיונס, אני בהחלט מסוגל להבין את הטענות שמדובר באובר-אצ'יברית. מצד שני, העליונות של יובה על פני הליגה גדולה מאי פעם, והיא בהחלט מסוגלת "לנעול את הרחבה" ולנפק תצוגות טקטיות נהדרות (ע"ע אותו משחק בדורטמונד או ה3-0 על פיורנטינה, בגומלין חצי גמר הגביע), ברמה שהקישור החסר שלנו יתקשה מאוד להתמודד איתה. אני באמת לא יודע למה לצפות.
דור הליגה האיטלקית היתה בהכרח כזאת חזקה ב-2010 כשאינטר לקחה טרבל? אני לא חושב, הרמה של אינטר ורומא היתה יותר טובה מהיום וזה היה קרב צמוד, אבל אני לא חושב שיש הרבה שוני בין הליגה האיטלקית של אז לשל היום, ואינטר עדיין לקחה טרבל, אני לא חושב שזה אומר משהו על יובנטוס, פרט לעובדה שהיא השתפרה בשנים האחרונות מאז חזרה לליגת האלופות, לא יהיה לריאל מדריד קל, ואם יובה תצליח לשמור על רשת נקייה במשחק הראשון, אני רואה אותה נוסעת לברלין. גם אינטר צלחה בקושי רב את הבית המוקדם בזמנו אודות לנס קייב, הבית המוקדם לא אומר לדעתי דבר על המשך הטורניר, פרט לדרך שצריך לעבור אותו. מנגד יובנטוס נהנתה מאוד מהגרלות, כשקיבלה את דורטמונד בתקופה הכי טובה מבחינתה, כשהיא בשיא השפל, ואחרי זה את מונאקו הנאיבית, אבל עכשיו מגיע המאני טיים שלה, ובשביל זה היא עבדה כל כך קשה. אלגרי אמר נכון, זה לא משנה הדרך לעבור, אלא העובדה שצריך לעבור. אם יובנטוס תזכה, אף אחד לא יזכור לה איך היא עברה את שלב הבתים ומי עברה בדרך לזכייה. בנימה אירופאית, אחרי 5 שנים, סוף כל סוף האיטלקיות חזרו לעולם הכדורגל. 2 איטלקיות בחצי גמר אירופאית, עוד אחת בחצי גמר אלופות. נקווה שזו הסנונית הראשונה לשנים קדימה. (ועדיין אני מייחל לכישלון של יובנטוס מן הסתם)
דור, אתה רואה אפילו לא הייתי צריך לבדוק סטטיסטיקה כדי לדעת שמילאן עם מאזן חיובי נגד באיירן. אותי מאוד מעניין הסגנון שיהיה לבאיירן נגד בארסה. במשחק השני זה די ברור שיובה תתגונן בעיקר בטח שאלגרי על הקווים.לדעתי עם פפ באיירן תחזיק יותר בכדור אבל כבר ראינו את באיירן משחקת על מתפרצות כמו נגד לברקוזן ודורטמונד. לטעמי ריאל קבוצה שיותר קשה נגדה לסגנון של פפ אבל בשלב הזה כבר אין הבדל חייב לנצח את הטובים ביותר. אני עדיין חושב שבארסה פייבורטית בגלל מצב הפצועים אבל להבדיל מעונות אחרות גם המחליפים של באיירן מספיק טובים, ראינו זאת מול פורטו.
בכל 4 הזכיות האחרונות של ריאל מדריד בליגת האלופות היא לא זכתה באליפות בליגה וחוץ מעונת 1997/98 עם היינקס גם לא סיימה במקום השני, זו לא הנקודה שלי. אבל איכות הליגה כן משפיעה במידה מסוימת. מילאן למשל חירבנה את העונה בליגה ב-2006/07, לא שציפיתי שהיא תיתן פייט לאינטר שהתחמשה עם זלאטן ו-ויירה וכבר היה לה בסיס טוב - אבל היה ברור שיש לה את היכולות ללכת עד הסוף, היא לא נחשבה לאנדרדוג נגד ליברפול וגם לא מיהרתי לאפס את סיכוייה בחצי הגמר נגד מנצ'סטר יונייטד. פפ נתן לבארסה ערך מוסף כמאמן בשתי הזכיות הנהדרות שלה במפעל כשהוא היה מאמן, ובעונה שעברה הוא פישל בהכל - הכנה מנטאלית, ההרכבים, החילופים, לדעתי בזה מסתכם העניין. בחזרה ליובנטוס - אני חושב שגם אם דורטמונד רחוקה שנות אור מהיכולת שהיינו רגילים ממנה - עדיין יובה הציגה שני משחקים טובים ואסור לשכוח שהיה עליה גם מעין מחסום פסיכולוגי אחרי ההדחה בשלב הבתים בעונה שעברה שהייתה די מאכזבת. יובה לא הייתה טובה בשני המשחקים נגד אתלטיקו מדריד שנערכו די בתחילת השנה. - לא יודע עד כמה הליגה האיטלקית הייתה חזקה יותר ב-2010, אני חושב שכן. בהסתכלות על הליגה אני, כאחד שלא מכיר אותה לאורכה ולרוחבה כמוכם - מסתכל בעיקר על הקבוצות הגדולות. בכל-מקרה, אינטר של מוריניו נראתה לי מאוד בשלה לזכות מהרגע הראשון גם אם שיערתי שהיא לא תעבור את בארסה. זה לא המצב לגבי יובה כיום. הבית המוקדם לא אומר הרבה ומשחקי הנוק-אאוט בהמשך קצת מחדדים את התחושה לגבי הקבוצות. נמאס לי להזכיר דוגמאות של ריאל מדריד, שלא תגידו שאני מגזים. הייתי מציין את ליברפול שצלחה את הבתים עם הבעיטה האדירה של ג'רארד באמא של הדרמות, אבל היא נתפסה כאנדרדוג מרבע הגמר והלאה. (ובהמשך לכך, מאמין שיובה הייתה משחקת אחרת במונאקו לו הייתה נדרשת לכך). את רוב המשחקים בין באיירן ומילאן זכרתי, כלומר מהאלף הזו. את המשחקים בעונות 67/68 ו-1989/90 - לא. ועדיין, באיירן של היצפלד ב-2003 לקחה אליפות בבונדסליגה בהליכה, עם כמעט 75% הצלחה ובבתים היא איכזבה בענק. היה לה את הבסיס הטוב משנים עברו ועוד תוספת כוח משמעותית של מיכאל באלאק וזה-רוברטו. אותה דעיכה נעצרה באמת רק ע"י ואן-חאל ב-2010. הנעת הכדור בכלל לא תהיה זו שתיקבע לדעתי במצ'אפ של באיירן עם ברצלונה אלא חד וחלק ניצול המצבים. די משוכנע שבאיירן תחזיק בכדור יותר בגרמניה ובספרד אני מאמין שזה יהיה אחרת. אני חושב אבל שהעונה ראינו את בארסה קצת מגוונת יותר לעומת שנים עברו - היא מסוגלת להרוג במתפרצות גם כמו למשל במשחק הגביע נגד אתלטיקו למי שזוכר, וגם כובשת יותר במצבים נייחים - משהו שבעבר היה מילת גנאי עבורה ממש. בעוד באיירן של פפ צריכה גם לפעמים לנסות 'לטוס קדימה' במתפרצות כמו שעשתה עם היינקס בזמנו כשרובן וריברי הקטלניים באגפים.
