איזה סיפורים מגניבים! רק חכו שאני אצא כבר מהצבא הזה, ואני מתנחל בליין לעולמי עד. האמת סטרטפורד, לי יש סיפור דומה, רק מהליגה האיטלקית. נסעתי עם אבא שלי לראות את מילאן נגד אינטר, 80,000 צופים, קהל מדהים בסאן סירו. את הכרטיסים החלטנו להזמין מסוכן כרטיסים באינטרנט (מה שנקרא, ספסר, רק קצת יותר זול. הכרטיס עלה לי 125 יורו שעמלתי קשה עבורם בקיץ). אני כבר הייתי מוכן עם חולצה, צעיף, כרית וכובע צמר של מילאן כשאנחנו נכנסים ליציע... של אינטר! ועוד של השרופים!! לפני שאני מספיק אבא שלי מושך אותי אחורה, מסמן לי להחליף הכל, ובסוף המחצית השנייה זזנו לכיוון היציע של מילאן, כי במפלס השני ממילא אין דבר כזה מקום שמור (את שלנו הפסדנו כי הגענו מאוחר).
אה, יש משהו אחד שכן עשיתי בשביל הקבוצה שלי. בעונת 2001-2002 הייתה תקופה שלא ניצחנו בערך 15 משחקים. עד אז היינו במקומות הראשונים והדרדרנו למקום 4-5 (סיימנו 5 נדמה לי בסופו של דבר). אחרי המשחק השלישי כבר הייתי ממש מיואש והכרזתי שאני לא מתגלח עד שלידס מנצחים. עד אז הייתי מתגלח פעם בשבוע ובגלל שיש לי שיער בהיר זה לא היה נורא. אבל כשאתה לא מתגלח חודשיים וחצי, זה מתחיל להפריע לך וגם לאנשים סביבך (עזבו את זה שאחרי זה עשיתי את זה סתם מעצלנות...). לבסוף, הגיע ניצחון (שאני עד היום לא זוכר על מי הוא, אבל אברטון או פולהאם עושות רושם כהימור בטוח) והתגלחתי. אה, ואחד מההרבה משחקים שלא ניצחנו היה מול בורו. אני לא אשכח בחיים שהובלנו 1-0 כל המשחק ודין ווינדאס ה-#%^#$^# הבקיע ממש בתוספת הזמן וקבע 1-1, אבל בכל האתרים זה לא התעדכן. ככה שהייתי בטוח שנגמר ואז כשבאתי להתגלח אבא שלי נכנס ומודיע לי שהוא שמע רדיו ששוב פעם לא ניצחנו... תתארו לעצמכם איזה עצבים.
חחח יפה פולדאש, לידס לא היו שורדים בלעדיך... חחח ותודה שהזכרת את הבול פגיעה שוב פעם צחקתי איזה רבע שעה. כשאני אהיה מבוגר (ומיליונר ב"ה) אני לא אפסיק לטוס לניוקאסל ואני אחזור עם סיפורים אין-סםור.
לי אישית יש המון אמונות טפלות לפני משחקים אבל מי שיראה אותי את סטרטפורד ואיסטלנדס לפני משחקים של אנגליה באליפויות ארופה או בגביע עולם ישלח אותנו להסתכלות...תמיד אותו דיסק עם שירים של נבחרת אנגליה בדרך למאש תמיד איסטלנדס אוסף את סטרטפורד אני יורד מהבית ברחוב הראשי של כפר סבא ואז איסטלנדס חייב לצאת מהאוטו ולנופף לי בדגל לפני שאני חוצה כביש סואן וסטרטפורד בינתיים מקיף את האוטו ומסמן לי עם היד שהכל בסדר,תמיד דרך איילון תמיד באותו חניון ותמיד מתנפלים על השומר הזקן בחניון ושואלים אותו איך לעזאזל הם הפסיקו את המנדט הבריטי...עד היום זה לא הביא לנו שום תואר אבל זה תמיד ממשיך...בכל מקרה מי שבא לו להיפגש במאש אז ככל הנראה נהיה שם לראות אנגליה אוסטריה.
מתי זה רובי? שבת ב...? אני אהיה שם לדעתי. ואולי גם קירק מהפורום (הוא חוזר היום משנה בחו"ל...). בקשר לעניין השירים, יש לי את זה לפני משחקים של הפועל בכדורסל. לראות את אותו "קליפ" מהניצחון על מכבי במלחה שנה שעברה כשברקע מתנגן שירו המדהים של אריק איינשטיין "יש בי אהבה". לפני הנסיעה לשרלרואה קמתי ב1 (אחרי שלא ישנתי בלילה יותר מחצי שעה) ועד 2 וחצי בערך ראיתי את הקליפ בריפיט... זה מכניס לטירוף.
תמיד מגיעים לפאב3 שעות לפני ושואלים בלחץ כמה זמן יש עד לתחילת המשחק, אותו סדר ישיבה,אותם שירים של תוכניות הילדים(לשניכם יש ילדים אז אתם תמיד מעדכנים אותי), בזמן המשחק חייבים מתי שהוא לרדת על השחקנים מהקבוצה שהשני אוהד(איסטלנד תמיד יורד על גארי נוויל וסקולס,אני מאמין שבתוך תוכו הוא דווקא מחבב אותם,אין כמו הוצאות החוץ של גארי ליד דגל הקרן נכון רובי) במונדיאל ב 98 ראינו את המשחק נגד ארגנטינה בפאב ספורט בראשון,כשהגעתי כמה שעות לפני המשחק בעל המקום שאל אותי אם אני מכיר את הבחור(הצביע על איסטלנד)כשאמרתי שהוא חבר שלי הוא אמר לי כי הוא מנופף עם הדגל כבר מ 2 בצהריים ושר שירים למלכה(השעה היתה בערך 7)וכבר רצו להזמין כמה פסיכאטרים שיחוו דעה על הדבר הזה, במונדיאל של 2002 התפטרתי מהעבודה כי המשחקים היו בשעות הבוקר.
נולדתי במנצסטר,חטפו אותי,יש חטופי תימן,אני ואיסטלנד מחטופי מנצסטר! גרתי כל העונה שעברה במנצסטר, אין לי דרכון אנגלי או אירופאי(אמא מנרווגיה והם לא באיחוד)עבדתי לא חוקי ואי אפשר להתקדם כך והמחייה כל-כך יקרה שקשה לשרוד.
אתה נשוי? אם לא, תתחתן עם איזו בריטית http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx בכל אופן, מדברים על זה שנורבגיה אולי תצטרף לאיחוד, כדאי לך לעקוב אחרי העניין.
באותו טיול ב1991 שסיפרתי עליו הגיעה שבת המלכה וטוטנהאם מארחת את סנדרלנד ואני כבר עם כרטיס לאוטובוס בשש בבוקר בכדי לצאת ממנצסטר ללונדון. שלג כבד יורד כבר יומיים אבל לפי הדיווחים בלונדון מזג אוויר טוב.בשעה 8 בבוקר נדמה לי בקרבת ברמינגהאם האוטובוס נעצר בפקק עברה שעה ואנחנו לא זזים עברו עוד ארבע שעות וכלום!אני לבדי אין לי עם מי לדבר באוטובוס קומותיים...את המשחק הבנתי שאני לא אראה ואז הגיעו דיווחים שהשלג הגיע לגובה שני מטר וכל אנגליה תקועה!בשעה 10 בערב הורדנו מהאוטובוס כמו בסרטי אימה גרועים בערוץ 4 והלכנו ברגל בתוך שלג לישון על שטיחים של בית מלון קרוב(כל הזמן הזה האנגלים ובעיקר הזקנות האנגליות באוטובוס ציחקקו בנימוס ואני בא לי לרצוח אותם על הסבלנות שלהם!).בינתיים איסטלנדס מחכה לי במנצסטר והוא יודע שאני אמור לחזור בשבת בערך בחצות והנה מגיע בקר יום ראשון ואין לי זכר..במקום לחפש טלפון להרגיע את החברה שחיכו לי על קוצים במנצסטר חיפשתי דרכים להבין מי שם את הגולים בתיקו 3 שהפסדתי בליין...בקיצור האוטובוס הצליח לעשות פרסה ואני חזרתי למנצסטר ביום ראשון בלילה!!!עד אז איסטלנדס שחשב שנרצחתי בלונדון ולא ידע מה לעשות ומה להודיע להורים שלי...כשאיסטלנדס ועוד ישראלי שחיכו לי פתאום ראו אותי נכנס מרוב הקלה הם התחילו להרביץ לי! היום זה נראה חוויה אבל אז זה היה מטורף...כמו שאתם שמים לב לא הבאתי מזל לטוטנהאם בטיול עד שהגיע המשחק הביתי מול לוטון שבוא הורחקו שני שחקני טוטנהאם(נעים ופאט ואן דן האו)אבל צמד של פול סטיוארט ומשחק ענק של גאזה פיצו אותי על מה שקרה מול סנדרלנד. עד עכשיו קראתם את הסיפורים שלי חכו שאיסטלנדס יחזור מאילת...דמיינו לכם בן אדם שאין לו משפחה או קשר לאנגליה חוץ מאהבה לכדורגל מחליט בגיל קטן שהוא אוהד את הסיטי מסיים צבא ונוסע במיוחד לגור שם בגלל הקבוצה ונשאר שנתיים!אני מכיר הרבה חולי כדורגל בארץ אבל כמו עופר קדוש המכונה כאן איסטלנדס(שאולי אתם מכירים אותו מהטלויזיה בה הוא הופיע בתור אוהד אנגליה )פשוט אין!
אני מקווה שאני אכיר אותו בתור הבעלים של המ.א.ש, אם הבנתי נכון רובי... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx ואני בהחלט מחכה לשמוע את הסיפורים שלו. אגב, מעורר געגועים להיזכר בתקופה שלוטון היו בליגה הראשונה, ואנחנו היינו האלופים... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
יש לי עוד סיפור משעשע. רבע גמר מונדיאל 2002 - הליצנים הברזילאים מול הנבחרת האנגלית שהיא, כרגיל, הפייבוריטית שלי. אבל מה - כל המשחקים היו בבוקר, ולי יש בגרות בהיסטוריה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx סיפור משעשע נוסף הוא שיום קודם אחותי ניסתה לספר אותי ועשתה לי קרחת - אבל לא סתם קצוץ, קרחת יוסי אבוקסיס.. אבל זה כבר סיפור אחר... אז אני אומר לעצמי "לא מדבר, לא מקשיב לאף אחד, לא מתעדכן, חוזר ישר לשידור החוזר". מילים לחוד מעשים לחוד. כשבמקום מחשבות על אמנסיפציות עלה לי בראש הפנדל של בקהאם מול ארגנטינה ובמקום הסיכום של הסיבות לפרוץ המלחמה הקרה עולה לי הפרצוף של מייקל אוון החלטתי שמספיק, והגיע הזמן לבדוק את התוצאה, שלא אשתגע. אבל מה? אני באמצע בגרות. למזלי היה לי הפלאפון היקר שלי, שהיה מצוייד באינטרנט בו יכולתי לבדוק את התוצאות. אצתי רצתי לבוחנת בבקשה "להפנות", וכידוע בבגרות אתה לא יכול ללכת לבד לשירותים. אז היא ליוותה אותי. אני נכנס לתא ושולף מהג'ינס את הסלולרי היקר. ישר מתחבר ומה אני רואה. 0-1! מייקל אוון! בלי להתאפק אני פולט צעקת "יש!!!" אימתנית שמרעידה את קירות בית הספר. לפני שהבנתי מה קורה, אני קולט את הראש של הבוחנת בחריץ של התא מציצה פנימה! בסופו של דבר היא לא אמרה כלום, אולי כי ידעה שסך הכל בדקתי תוצאה, או שפשוט פחדה שאני אומר שהבוחנת הציצה לי בשירותים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/laugh.Xxx
ואני מתאר לעצמי איך הגבת שראית כמה נגמר http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/new_puppy_dog_eyes.Xxx
