היחסים בין הנערים להורים בגילאים 15-17 ו18 ומעלה

הנושא בפורום 'פורום אוף טופיק' פורסם ע"י מווו אני פרה, ‏30/4/07.

  1. מווו אני פרה

    מווו אני פרה Member

    הצטרף ב:
    ‏15/11/06
    הודעות:
    154
    לייקים שהתקבלו:
    0
    כולנו יודעים שכשנער מגיע לגיל 18 לפי החוק הוא נחשב למבוגר
    מותר לו לשתות אלכוהול במקומות ציבוריים ובגיל 18 אתה יכול לעשות מה שבראש שלך
    בלי לתת דין וחשבון להורים שלך
    זה בעיקר מה שחושבים בזמן שאנחנו ילדים
    בזמן שאנחנו ילדים אנחנו חושבים שזה שכשאנחנו נהיה בני 18 ומעלה אז אנחנו לא נצתרך להקשיב יותר להורים שלנו והם כבר לא יוכלו להגיד לנו מה לעשות
    והם כבר לא יתערבו לנו כל כך בחיים
    אבל האמת , זה לא עד כדי כך נכון
    ההורים ימשיכו להתערב לנו בחיים ולפעמים גם עדיין יגידו לנו מה לעשות
    אבל זה לא אומר שאנחנו חיבים להקשיב להם

    אבל מה שכן נכון זה שכשאנחנו ילדים אז אם אנחנו לא מקשיבים להורים שלנו אז הם יכולים להעניש אותנו
    הם יכולים להגיד לנו לא לצאת מן הבית , הם יכולים להגיד לנו לא להסתכל טלויזיה
    אבל בגיל 18 כשלפי החוק אנחנו נהיים מבוגרים אז ההורים שלנו כבר לא יוכלו לתת לנו עונשים

    ילדים גם יכולים לעשות מרד נגד ההורים שלהם , גם אם זה בקטנה
    למשל ילד בן 5 שההורים שלו אומרים לו ללכת לישון אז הוא יגיד "לא רוצה" וזה נחשב בקטנה להתמרדות
    אבל כשהילד בן 5 אז ההורים צריכים לדעת בקלות להשתלט עליו
    אבל כשהילד גודל אז גם המרידות שלו הופכות להיות יותר רציניות

    כאן אני מגיע לקטע של הדיון
    נער שהוא בן 18 והפך למבוגר אז הוא בכלל לא צריך להקשיב להורים שלו
    וההורים שלו לא יכולים לעשות לו כלום
    אבל מה קורה כשהילד נמצא בגיל מאוד קרוב לגיל 18
    מה קורה כשהילד בן 15-17 ובגיל הזה הוא בגיל ההתבגרות
    ולפי מה שאומרים כל עוד הילד לא בן 18 הוא חייב להקשיב להורים שלו
    אבל אם הילד עוד לא בן 18 אלא בן 15 אז זה לא אומר שהוא פחות חכם מנער בן 18
    האם ההבדלים באמת כאלה גדולים שאפשר להגיד שבגיל 15 הורה יכול להעניש את הנער אבל בגיל 18 שזה כל כך קרוב כבר לא?
    זה גם מה שעובר בראשו של נער בן 15-17 "אני כל כך קרוב לגיל 18 , הגיל שלא צריך לתת דין וחשבון להורים והם עדיין ממשיכים להתערב לי בחיים , האם הם ימשיכו להתערב לי בחיים גם בגיל 18? מה הטעם להמשיך להעניש אותי על דברים שאני עושה? הרי אין סיכוי שעד גיל 18 אני ישתנה? בן אדם שהוא בן 18 לא אומר שהוא יותר חכם ממני או יותר טוב ממני , אני בר כל כך קרוב לגיל 18 , מה הטעם?"
    יכול להיות שזה מה שעובר בראשו של נער בן 15
    ובאמת
    האם ההורים ימשיכו להתערב לנו בחיים כשנגיע לגיל 18?
    מה הטעם להעניש נער בן 15? כשהוא כל כך קרוב לגיל 18

    עכשיו נער בן 15 שיודע שהוא כבר כל כך קרוב לגיל 18 אז הוא כבר יודע שהוא גדול , הרי "בן אדם שהוא בן 18 גדול ממנו בכולה ב3 שנים אז מה הוא שונה ממנו שהוא לא צריך לתת דין וחשבון להורים שלו והוא עדיין כן כשהוא כבר כל כךקרוב לגיל 18"
    והאמת , מה הנער בן ה15 שונה מהנער בן ה18 שהוא עדיין מקבל עונשים והנער בן 18 כבר לא?
    והאם באמת נער בן 18 ומעלה כבר לא צריך לתת דין וחשבון להורים שלו על כל מה שהוא עושה?

    בואו נדבר דוגרי
    מרידות של נער בן 15 הם כבר לא כמו מרידות של ילד בן 5
    בעצם אם ההורים של הנער אומרים לא לצאת אז הנער בכל זאת יצא
    ומה ההורים יעשו בנוגע לזה? ינעלו אותו?!

    אני יסכם לכם את כל השאלות המרכזיות של הדיון
    1)האם נער שעבר את גיל 18 באמת לא צריך יותר לתת דין וחשבון להורים שלו על כל מה שהוא עושה?
    2)אם אמרו לנער בן 15 לא לצאת מן הבית (סתם דוגמא) והוא בכל זאת יוצא , אז מה כבר יכולים לעשות לו?
    תזכרו שלהשתלט על נער בן 15 זה הרבה יותר קשה מלהשתלט על ילד בן 5
    3)האם בגיל 15-17 להורים יש עדיין את הזכות להתערב בחיים של הנער?
    4)האם בגיל 18 עדיין יש להורים את הזכות להתערב בחיים של הנער?
    והשאלה הכי מרכזית
    5)מה ההבדל בין נער בין 15 ונער בין 18 כשנער בין 15 עדיין מענישים אבל נער בין 18 כבר כשבעצם מפרידים ביניהם כולה 3 שנים?
     
  2. Bensh

    Bensh Member

    הצטרף ב:
    ‏27/1/05
    הודעות:
    6,643
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ההורים שלך הם האנשים הכי חכמים שייצא לך אי פעם לפגוש... וזה הכל
     
  3. BugSniper

    BugSniper Member

    הצטרף ב:
    ‏29/7/06
    הודעות:
    309
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ---
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/4/07
  4. מווו אני פרה

    מווו אני פרה Member

    הצטרף ב:
    ‏15/11/06
    הודעות:
    154
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אל תשכחו גם להתיחס בתגובות לשאלה המרכזית של הדיון
    מה ההבדל בין נער בן 15 ונער בן 18 שההורים יכולים להתערב לנער בן ה15 בחיים ולנער בן ה18 כבר לא כשבעצם מפרידים ביניהם רק 3 שנים
     
  5. BugSniper

    BugSniper Member

    הצטרף ב:
    ‏29/7/06
    הודעות:
    309
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אוקיי.. עברתי בהצלחה יתרה את בחינת הבגרות בע"פ בצרפתית, ועכשיו יש לי זמן לענות על השאלות הקשות.

    נער שעבר את גיל 18 צריך לקבל את החלטותיו בעצמו, אך עליו להכיר בעובדה שייתכן שהוא פזיז ומחליט לעתים החלטות לא נכונות, ולא לחשוב שהוא יודע מה בדיוק עליו לעשות: עליו להכיר בעובדה שהוא אינו מושלם, ולא להשתחצן על הוריו. עליו להיוועץ בהוריו לפני כל החלטה חשובה, גם אם אין לנער בכלל ספק שהוא יבצע אותה- לפחות לשתף את ההורים, שמכירים את הנער הכי טוב ויש להם ניסיון, ובבוא היום גם אותו הנער יהיה אחד מהם, וירצה ביחסים קרובים עם ילדיו. אסור לנער לזלזל בהוריו, והוא צריך להקשיב ולהפנים את דבריהם, להיות גמיש ולהיות מוכן גם לשנות את דעתו מפעם לפעם בעקבות עצת ההורים, ולהתחשב בהוריו במידה והחלטתו פוגעת בהם: גם הם הקריבו מעצמם למענו. לדעתי נער בן 18 צריך להתקשר אל הוריו לפחות פעם אחת כל יום, ולספר להם מה עבר עליו (אלא אם כן אין באפשרותו של הנער להתקשר). ברגע שהוא ישתף אותם בענייניו באופן קבוע, הם לא יהיו חטטניים ויהיו רגועים יותר. צריך ליצור מערכת יחסים בריאה עם ההורים. אז כן, הוא צריך לתת דין וחשבון להורים, אבל אני חוזר: הוא צריך לקבל את החלטותיו בעצמו. אם הנער מחליט שעצת ההורים פוגעת בו, הוא צריך להקדיש להם מזמנו כדי להסביר להם מדוע. אבל ברגע שהיחסים בין הילד להורה פתוחים, ההורים יבינו את ילדם טוב הרבה יותר, והסיכוי לריבים בין הצדדים יפחת בצורה משמעותית מאוד. אני בן 18, ואם ההורים שלי לא היו מתערבים לי בחיים הייתי מרגיש בודד, גם עם החברים. צריך להעניק למשפט שאמרת קונוטציה חיובית ולא שלילית, שהנער ישמח לשתף את הוריו. בשאלה זו למעשה רמזת שהיחסים בינך לבין הוריך יכולים להיות טובים יותר.


    המקרה המתואר מציין מערכת יחסים שאינה בריאה בין השניים. תתפלא, אבל ההורים יכולים להרביץ לנער, לרתק אותו לחדר, לאסור עליו לדבר בטלפון, לאסור עליו לראות טלוויזיה או לשחק במחשב. הכל תלוי במדיניות המשמעת בבית. כאשר מתואר מקרה שכזה, הייתי אומר שגם הנער לא מתנהג כשורה, כאשר הוא מורד בהוריו ומזלזל בהם, וכנראה גם לא ההורים, שלא מצליחים "להשתלט" על ילדם שמזלזל בהם, וכמו-כן דוגלים בשיטות ענישה, ואני מתנגד לענישה שכזו (הוריי לא הענישו אותי אף פעם. האמת שגם לא נתתי להם הרבה סיבות). אני חושב שההורים צריכים לנהוג במדיניות של "פרסים" עם ילדים שכאלו. לדרוש מהילד להקשיב להם, להגיד לילד שהם מבינים למה הוא עשה את מה שעשה וגם לנמק, ולהבהיר לו שהוא יכל להתנהג טוב יותר מבלי לפגוע באינטרסים שלו, ולהציע לקנות לו פרס אם יתנהג כשורה בימים הקרובים, ולהרבות להרעיף עליו מחמאות בימים הקרובים. כמו-כן לנסות לברר האם ילדם שרוי במצוקה כלשהי, ולנסות לעזור ככל האפשר. אפשר לפרוץ בסצנת בכי. להגיד לילד שכאשר הוא לא בבית, האווירה עצובה ודברים הם לא כמו שהיו. במידה והילד חוזר לסורו לאורך זמן רב, אפשר לשלוח את המשפחה לטיפול פסיכולוגי. כולי תקווה שאתה לא נער מופרע שכזה, או שהוריך לא מתעללים בך בצורה כלשהי שאתה מרגיש צורך להימלט מהבית.

    החוק, ידידי. אם משפחה צריכה חוקים בשביל להתקיים, כלומר נער רוצה להגיע לגיל 18 כדי שהוריו לא יענישו אותו, היחסים בין ההורים לנער אינם תקינים בלשון המעטה, ואני מקווה שהיחסים בינך לבין הוריך הם כפי שאתה מתאר בנושא זה, ושאתה יודע שהורים לא מרבים להעניש את ילדיהם על בסיס קבוע. ההבדל בין גיל 15 לגיל 18 הוא גדול מאוד. הרי זהו "גיל ההתבגרות" המוכר לכולנו. דרך המחשבה של הנער משתנה מבלי הכר, ובגיל 18 יותר קל לנער להבין את הוריו. דפוסי ההתנהגות שלי עם הורי מאז גיל 15 ועד היום, בהיותי בין 18, בקושי השתנו, והיו חיוביים מאז ומעולם. כאשר עליתי לגיל 18 לא חשתי שינוי מיוחד. הגיל שלי לא יקבע את דפוסי חיי, וכעת הן אלו המסגרות בלבד שקובעות אותן. שהרי עליי לסיים את לימודי ואז לעבור שירות צבאי, ואז לבחור את דרכי. הרעיון הוא שצריך לתת חופש לכל אדם לעשות כרצונו, ברגע שהוא מודע למעשיו, ויש הגיון רב מאוד בחוק של עצמאות מרגע לעלייה לגיל 18. גיל זה לעתים שונה במדינות אחרות, במדינות סקנדינביה גיל העצמאות יכול לחצות את ה-20. כך שלדעתי היחסים בין ההורים לילדיהם מרגע שעובר את גיל 18 וטרם עובר את גיל 18, צריכים להיות כשהיו. עם עליית הגיל הילד יקבע יותר ויותר החלטות בעצמו. התוקף החוקי לכך שברגע שהנער עובר את גיל 18 הוא אחראי למעשיו, די חסר חשיבות בעיני. אני יכול להיות אחראי לחלק ממעשיי ובחלק להתייעץ עם ההורים. למעשה, יש לבחון כל מקרה לגופו. הרי אם קטין סובל מהתעללות חמורה של הוריו, הגיוני ביותר שהוא ימלט מהבית.. למרות שטרם הגיע לגיל 18.


    אם הינך שרוי במצוקה כלשהי, לדוגמה: מרבה להיענש ע"י הוריך, אל תתבייש ואל תהסס לרגע להביע אותה כאן בפורום, ואנו ננסה לעזור לך ככל האפשר. קהילת פורום אייסוקר היא חמה ובהחלט תוכל לעזור לך. האמת שהנושא שאתה מעלה מוביל למחשבה שאתה שרוי במצוקה כלשהי ביחסים עם הוריך, וכולי תקווה שהיא תיפתר.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/4/07
  6. צרוב

    צרוב Member

    הצטרף ב:
    ‏30/4/07
    הודעות:
    1
    לייקים שהתקבלו:
    0
    במהלך החיים בנאדם מתקדם בפיתוח עצמי, במעמד זוגיות, ועבודה. כאשר הורים מתערבים בהחלטות של הילד הם עושים זאת מתוך כוונה להשפיע על עתידו, מתוך תקווה ואמונה. לפעמים הילד מתרגל שחונכים אותו ומתפרע כל עוד הוריו לא לידו. במקרה כזה רק הם יכולים לשחרר אותו, כמו מהפנט שמוציא מהופנט מהיפנוזה. או שהילד יגיד לעצמו שהוא כבר ילד גדול, כשאתה תחנוך מישהו תוכל לדעת שתוכל לחנוך גם את עצמך בין היתר, וההורים יהיו פחות לחוצים בהיבט זה.
     
  7. Shiran- Rossonera

    Shiran- Rossonera Member

    הצטרף ב:
    ‏6/9/06
    הודעות:
    429
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הורה שמתערב בחיים של הילד שלו בגיל 15,16,17 ואפילו 18 ימשיך לעשות את זה גם בגיל 20 וגם בגיל 30... זה לא משנה שום דבר.. פשוט כשמגיעים למסגרת עצמאית וההורים מבינים שזהו השליטה שלהם היא כבר לא מוחלטת על הילד הם לאט לאט משחררים ונותנים לילד את ההחלטה העצמאית על חייו כשהם רק על תקן מביעים דיעה ולא מחליטים... בכל אופן אין לנער/ילד או איך שלא תקרא לזה אין שום ברירה או יכולת לשנות את העובדה של ההתערבות של ההורים בחייו...
    ובקשר לשאלות שלך... תכלס כשהילד מפר את הענישה עליו ההורים לא יכולים לעשות כלום אבל זה כבר עניין אחר...
    ורק שתדע שי הבדל ענק בין ילד בן 15 לילד בן 18... אני מסתכלת על עצמי בגיל 15 ורואה ילדה קטנה, ילדותית שלא מבינה כלום מהחיים שלה... ובתור אחת בת 18 אני חושבת שההשקפת עולם, דרך חיים והתנהגות שונים לחלוטין.. דברים שחשבת שהם נכונים בגיל 15 הם שונים לחלוטין בגיל 18... בכלל טווח הגילאים הזה הוא מאוד בעייתי כי האופי מתעצב בשנים האלה והאדם משתנה מאוד בשנים האלה...

    ובאנדי אני לא מסכימה איתך על זה ב100%... נסיון חיים הוא משהו שיש להעריך ואת ההורים צריך לקחת כחלק חשוב בחיים כי בסופו של דבר הם רוצים בטובתך אבל יש דברים שההורים רוצים להעלים ורוצים שיעשו בדרך שלהם וזה משהו שלא מקובל עליי כי יש דברים שאדם צריך לעשות בעצמו... גם אם זו טעות...
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!