תגידו, למה בעצם יש את מגן הקהילה? הרי באנגליה בקלות אתה יכול לזכות בטריפל אפילו בגביעים בתוך המדינה, ואפילו יותר. למרות שמגן הקהילה זה עוד בסדר, כי זה סופרקאפ אנגלי, אבל למה יש באנגליה 100 גביעים לפחות? זה ממש מוזר.
את דעתי בנושא דוהרטי אני לא אפתח - כן, יש לו המגבלות שלו אבל אם תשימו לידו בלם דומיננטי הואיכול לעשות עבודה טובה למדי. בכל מקרה לא הייתי לוקח את סיגאן במקומו, ויש לזכור שארסנל קבוצה ששואפת לכל התארים, ופסקאל סיגאן לא ממש תואם למטרות הללו.
ידוע שגביע הליגה הוא האופצייה של קבוצות מרכז טבלה עד תחתית לתפוס מקום באירופה וקבוצות צמרת לרוב מופיעות אליו בהרכב השני (חוץ מליברפול לפני שנתיים...). קח לדוגמה את מידלסבורו שלקחה העונה את הגביע כשהייתה ממוקמת במקום ה-12. דרך אגב, באיטליה מופיעים לגביע עצמו כל קבוצות הצמרת בהרכב השני לפחות. אז אולי עדיף לזלזל בגביע משני, אבל להיות מחוייב לרמה גבוהה בגביע המדינה, על אחת כמה וכמה ה-FA Cup, המפעל הוותיק ביותר בכדורגל העולמי.
קודם כל, השם "מגן הקהילה" הוא שם חדש, עד לפני שנתיים קראו למפעל Charity Shield, מגן הצדקה. באופן מסורתי זה המפעל שמפגיש בין האלופה למחזיקת הגביע. המפעל קם ב-1908 כשהמשחק היה בין האלופה של הפוטבול ליג המקצועני (מנ' יונייטד) לבין ק.פ.ר אלופת ה-Southern Football League שזו הייתה ליגה חובבנית. המפעל עבר הרבה שינויים עד שהתייצב כמשחק שפותח את העונה. בכל מקרה, כל ההכנסות של ההתאחדות מהמשחק הולכות לצדקה. יש לי תחושה שהמשחק מחר יראה שהערך של מגן הקהילה ירד מאוד...
וכמו תמיד, הפועל באר שבע דופקת לי משחק. אני נוסע לבלומפילד למשחק של הפועל ב"ש - הפועל ת"א ב16:00, במילים אחרות, אין משחק. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/mad.Xxx ואגב, אף אחד לא ציין את הנתון המדהים, שעולה על 90%, שבדרך כלל, הקבוצה שלוקחת את מגן הקהילה(או מגן הצדקה בשמו הקודם) לא זוכה באליפות. בעשור וחצי האחרונים, הפעם הבודדה שקבוצה לקחה את מגן הקהילה וזכתה לאחר מכן באליפות, הייתה היוניטד בשנות ה90.
אם ניתן להשתמש במשחק הזה כאינדיקטור, אז ארסנל עדיין קבוצה טובה הרבה יותר ממנצ'סטר יונייטד, ועיקר ההתמודדות על האליפות תגיע מסטמפורד ברידג' ו- (אני אופטימיסט) אנפילד. אפילו בהרכב החצי שני שלה ארסנל עובדת כמכונה משומנת, סגנון המשחק שלה לא השתנה במאום, אפילו שזה רייס ופנאנט ולא ליונברג ופירס. זוהי העוצמה שלה - לא משנה מי ישחק, כמעט כולם יודעים לבצע את תוכנית המשחק באופן מושלם ולכן ארסנל היא תמיד ארסנל. הקבוצה היום נעה כאורגניזם יחיד. רייס היה מצויין. הוא השתלב מצויין בארסנל . תראו את שיתוף הפעולה שלו עם הנרי, איך שאר השחקנים תמיד יודעים איפה לחפש אותו. הוא משחק כאילו זו השנה ה- 5 שלו בלונדון. עם קצת עבודה על הסיומת, זו הולכת להיות השנה שלו. מאוד נהנתי לראות את ססק פאברגס. ב- 20 דקות הראשונות עוד רעדו לו הברכיים, אך אז הוא לקח את עצמו בידיים והתחיל לשחק. הוא עשה כיסוי טוב מאוד בקישור ההגנתי, ושיחק עם בטחון רב. רואים שעיצבו אותו בברצלונה על בסיס פפ גווארדיולה, ובהתחשב בעובדה שהסמל הקטלוני היה המנוע מאחורי בארסה הגדולה ששיחקה ממש כמו ארסנל עכשיו, זה שידוך מצויין. העונה הוא כנראה עוד יתנדנד בין הקבוצה הבכירה למשנה, אך בעונה הבאה אני כבר מצפה שהוא יקח מקום ברוטציה. פנאנט היה חלש. הוא היה היחיד מבין שחקני ארסנל שאינו הורגש כחלק מהקבוצה, שלא היה מתואם עם השחקנים ושלא נע באופן טבעי על המגרש. רייס לפחות נהנה מחצי שנה התאקלמות, אך רואים שפנאנט בילה את העונה האחרונה בהשאלה. משהו שכדי לונגר לשים עליו עין הוא הבעייה שהייתה היום לארסנל במסירת המחץ. 3 פעמים זה קרה במחצית הראשונה. בפעם הראשונה, כאשר יצאו 3 שחקני ארסנל מול 2 מגנים, ורייס נבלם על ידי גארי נוויל. בעוד רמי וויץ ("אש... סליחה, אז"?? הוא בילה יותר מדי זמן בפורטוגל) מאשים את הספרדי, האשמה כולה הייתה על פנאנט, שנתן לו מסירה פשוט נוראית - עמוקה מדי וחזקה מדי, כך שרייס לא יכל להעביר בגלל יותר מדי תנופה ומרחק קצר מדי מקו השער ולא יכל למסור כי גארי נוויל חסר את הנתיב בקלות. בפעם השנייה כאשר ברגקאמפ לא הצליח להשתלט על הכדור ונפל, היה זה באשמת הנרי שקלקל מצב פשוט מאוד למסירה ונתן לו אותה לעקב. ובפעם השלישית כאשר רייס העביר שחקן ומסר לא טוב להנרי. אגב, הנרי, יכלנו ללמוד משהו עליו מהמשחק. לאחר שנכשל בשני הנסיונות הראשונים שלו להרים כדור קרן (תרתי-משמע), הוא בעט את השלישי בשיפוע הרבה יותר מדי גבוה. הנרי פחד להכשל שוב מול רבבות צופים במיליניום ומיליונים בבית והלך על הדרך הבטוחה מדי. ציפיתי ליותר ממנו. בעוד הצעירים של ארסנל משתלבים בקבוצה כאילו הם נולדו בה, במנצ'סטר הם נעלמים. בליון ודג'מבה-דג'מה היו בלתי נראים, וכל העבודה הוטלה על גיגס, סקולס, וקין, בהם הגיל מתחיל לתת את אותותיו. אלן סמית' היה דינאמי למדי וכבש בבעיטה מסובבת קשה מאוד לביצוע, אך כחלוץ בודד הוא לא יצליח אף פעם. פרגסון חייב לקחת טוש זוהר ולסמן את תאריך חזרתם של היינצה ופרדיננד בלוח שנה שלו. ההגנה שלו נראתה פתטית ומצחיקה. היה מדהים לראות איך הם שמים אחד לשני רגל בעוד קלישי ממשיך קדימה וקדימה. הם יצרו כמות בלתי יאמנת של חורים. סר אלכס צריך לעשות הרבה חושבים.
היה ממש אחלה של משחק,לא כמו השעמומון של שנה שעברה,ארסנל שיחקה ממש טוב,ויונייטד הייתה כל כך מבולבלת בהגנה ועוד יותר אנמית בהתקפה,אבל זה ברור שזה רק בגלל ההרכב הדי חסר...(למרות שארסנל שיחקה גם בהרכב די חסר..) כדי למנוע התבכיינות של מעריצי יונייטד.. השוואה: שוער-הווארד<-->להמן-בחירה ראשונה מגן ימני-נוויל->לאורן-בחירה ראשונה בלמים-אושה וסילבסטרה--->טורה וסיגאן-אחד בחירה ראשונה אחד מחליף. מגן שמאלי-פורצ'ון-->קול-מחליף,בחירה ראשונה קישור מרכזי- דג'מבה-קין--->ג'ילברטו ופברגאס--->מחליף ובחירה ראשונה של יונייטד,אותו דבר בקשר לארסנל קשרים-בליון וגיגס<--->פנאנט ורייס-מחליף ובחירה ראשונה של יונייטד מול שני מחליפים של ארסנל חלוצים-סמית' וסקולס<--->הנרי וברגקאמפ-שני בחירה ראשונה מול שני בחירה ראשונה. בסך הכל החיסורים היו די שווים,והשחקנים הצעירים נכנסו למשחק בצורה די שווה בשתי הקבוצות.. למנצ'סטר יש הרבה עבודה בהגנה,למרות שחסרים להם שתי בלמים... רייס היה מצויין,חסר לו קצת 'Finishing Touch' אבל אני לא מודאג,הוא צעיר ויש לו אחלה מורים בקבוצה. ברגקאמפ היה כרגיל המנוע מאחורי ההתקפה,ופברגאס שוב הראה שהוא מסוגל לתפקד בצורה די יעילה בתור קשר אחורי. יכולת טובה של שני השוערים מנעה תוצאה הרבה יותר גבוהה,להאווארד לא מגיע כזאת הגנה.
רייס הרשים גם אותי. הוא הביא מבצע אדיר דקה לפני הבישול שלו לג'ילברטו אבל אחרי שעבר את הווארד הביא החטאה מהסרטים אבל למזלו, במהלך שלאחר מכן לאחר שההגנה האדומה עשתה חור ענק לרייס הם חזרו כל כך לאט שהגיעו שני שחקנים נוספים של ארסנל (ג'ילברטו ועוד מישהו) לפניהם! בסך הכל אני חושב שאם הוא יקבל את הדקות שלו העונה הוא יפרוץ ויחזיר את האשראי. חבל שהפעם הבאה שנראה את שתי הקבוצות האלה ב- 5+ תהיה בליגת האלופות (אם היא בסוף לא תעבור לצ'רלטון גם http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx ) בעוד איזה חודש לפחות.
בסך בכל הגיע לארסנל לנצח,היתה יותר טובה! ביונייטד היו שתי נקודות אור:אלן סמית ואריק דגמבה דגמבה, סמית כבש שער ענק,מעורב מאוד,נייד,מעניין לראות איך יהיה שיתוף הפעולה שלו עם סאהה ורוד. דגמבה למרות שהיה מעורב בטעות של השער השני משחק חזק מאוד,מתקל מצויין,תמיד בא לקבל כדור,לפעמים מתמהמה איתו יותר מדי אבל בהחלט ממשיך את ההופעות הטובות שלו בארה"ב. ההגנה היתה חדירה מדי,סילבסטרה אושה ונוויל ביום חלש,מתגעגעים לריו. המשחק הזה הוא בטח לא אינדקציה לשום דבר,ברגע שארסנל כבשה את השני פרגוסון החליף שלושה שחקנים שכנראה ישחקו מול דינמו בוקרשט,ונסיון העבר מלמד כי זכייה בגביע הזה לא ערובה להצלחה בליגה! שונא להפסיד,בטח לארסנל אבל טוב שזה רק גביע הצדקה! אני מתפלל יום יום שרמי וויץ יאבד את הקול שלו לעולמים,כמה שטויות הוא מדבר,גם הוא וגן אבי מלר חורצים גורלות של קבוצה או שחקן כל כמה דקות,נמאס!
זה נלקח מאתר ספורט 5. אני לא הייתי בבית ולכן גם לא ראיתי את המשחק. ג'ילארדינו כבש? מתי הוא עבר לארסנל? האם הם מתבלבלים?
ברור שהמשחק הזה הוא לא אינדיקציה, כי זה רק משחק אחד. גם אם היינו מנצחים את מנצ'סטר במחזור הפתיחה זה לא היה אומר כלום לגבי העתיד. אבל בכל זאת, המשחק הזה הראה משהו על הסגלים של שתי הקבוצות- ועל החיבור של הסגל וההבנה של צורת המשחק. אמרו כאן נכון מאוד, ארסנל משחקת את אותו כדורגל, את אותה שיטה וסגנון משחק בכל מצב, אפילו עם הרכב משני. זאת כמובן תודות לעבודה המדהימה של וונגר בקבוצה. סך הכל שחקני ההרכב של מנצ'סטר היו היותר טובים בשורותיה, חוץ ממייקל סילבסטרה שהוכיח בפעם המי יודע כמה שהקשר בינו להגנה הוא מקרי בהחלט. סקולס, סמית', גיגס... רק מצחיק לראות את מנצ'סטר בכושר הזה ועם השחקנים האחרים שהיא שיחקה איתם. השחקנים הצעירים שפרגסון הכניס בסוף פשוט פטטיים, לא הפסקתי לצחוק כשהם לא נגעו בכדור אפילו פעם אחת. מילא ריצ'ארסון, שברור לי שיסיים בצ'מפיונשיפ את הקריירה שלו, אבל איגלס וספקטור... אוי ואבוי, זה נוער זה?! זאת כמובן מול הנוער של ארסנל, בראשות ג'רמיין פנאנט, ג'סטין הוייט וססק פאברגס שהיה מצויין היום. באמת שחקן שלא עשה טעות אחת כל המשחק, חתיכת קשר לעתיד, אולי אפילו לעונה הזאת... מי יודע. חוצמזה, איזה כיף היה לראות את ברגי מרים את המגן, סוף סוף הוא מניף משהו. מגיע לו כמובן, איזה כיף.
