אז מה? דניסוב אחד ממקבלי השכר הגבוהים בליגה. הוא חתם על חוזה ואם הוא יאורך שכרו אוטומטית יגדל. חוזים צריך לכבד ולא צריכים להיות חזירים.
ברור שחוזים צריך לכבד, אבל אני לא יכול להיות צבוע ולהגיד שאני לא מבין מאיפה הוא בא. יש לו טענה צודקת לטעמי. אני בטוח שכל עוד יגידו לו לשחק הוא ישחק, ואם יגידו לו להגיע לקבוצת המילואים הוא יגיע לקבוצת המילואים, זה לא שהוא עשה שביתה איטלקית סטייל מודריץ' - אבל אי אפשר להגיד לבנאדם לבטל את מה שהוא מרגיש.
מוסטובוי על הסיכסוך בזניט: זה לא חריג כששחקן חדש שמגיע מקבל שכר גבוה יותר מהוותיקים. ההבעיה היא המשכורות בכדורגל הרוסי גבוהות מדי, הן לא תואמות את רמת השחקנים. והשחקנים יודעים גם שאפשר עוד להעלות את השכר, יש כסף בשביל זה. אז הנה הם דורשים.
טענה צודקת? ממש לא מסכים אור. לחשוב שאתה לא מקבל מספיק כסף בשביל העבודה שאתה עושה ולקבול על כך, זו טענה צודקת. לחשוב שאתה לא מקבל מספיק ביחס לחבר מהסגל, בזמן שלכל הדעות (?) אתה מרוויח מעל ומעבר למה שאתה מספק בתמורה, או לפחות בהתאם, זה כבר משהו אחר לדעתי.
אני לא בא לסנגר על כמה שחקני כדורגל מרוויחים ועניין הסכומים, ברור לכל שהסכומים שהם מקבלים הם מעל ומעבר וסה"כ אין להם שום סיבה להתלונן. אני מדבר על העניין ששחקן בחשיבותו של דניסוב, אולי השחקן הטוב ברוסיה והחשוב בקבוצתו, מתמרמר ולא בדיוק מקבל בשלוות נפש את העובדה שמישהו שלא בדיוק עולה עליו או תורם\תרם וכנראה יתרום יותר ממנו מקבל סכום גבוה, אני משער(לא יודע מספרים מדוייקים) משמעותית. בהחלט אפשר לראות מאיפה הוא מגיע לדעתי.
דווקא אי אפשר להבין בגלל שמדובר בשחקני הבית והם הראשונים שצריכים לדאוג לשקט בקבוצה. הם הבסיס ועמוד השדרה של המועדון. בפועל קורה דבר הפוך והם גורמים לחוסר יציבות ובלגן דווקא בתקופת משבר מבחינת תוצאות. חוסר אחריות, כפיות טובה ואנוכיות מדרגה ראשונה.
מוראד, אכן, בהחלט אפשר להבין מאיזה מקום נובע הרצון של דניסוב ושל קרז'אקוב להרוויח משכורת דומה לזו של חבריהם החדשים לקבוצה, אבל בוודאי אין מדובר בעניין קריטי עד כדי כך שהוא מצדיק הסתכסכות עם המאמן. לדעתי, התנהגות שני הכוכבים של זניט בסוגיה זו חצתה את גבול הטעם הטוב, וכתוצאה מכך - הם נתפסים בעיני הציבור כחזירים מפונקים וצרי עין, ולא כרודפי צדק המעוניינים בחלוקת שכר שתואמת את תרומתם של כל השחקנים לקבוצה (כפי שניסית לצייר אותם). כל זה לא בדיוק מיטיב עם השם שלהם בכדורגל העולמי, כמובן...
ביומיים האחרונים נערכו מרבית המשחקים בשלב 32 האחרונות של הגביע הרוסי, וכמיטב המסורת במפעלים דומים - הם הצליחו לספק לנו מספר הפתעות. המרעישה והבולטת מביניהן הייתה ללא ספק הדחתה של רובין קאזאן, מחזיקת הגביע דאשתקד, על ידי ייניסיי קראסנויארסק מהליגה השניה (המשחק הסתיים בתוצאה 2-1), כאשר גם ההפסד של אמקאר פרם לסק"א חאברובסק (2-1 לאחר הארכה) וה0-2 של חימקי על וולגה ראויים לאזכור. שאר נציגות הליגה הבכירה עשו את המוטל עליהן לעת עתה והתגברו על יריבותיהן הנחותות, כולל האלופה מסנט פטרבורג - אשר הצליחה לנצח את קאלינינגראד בעזרת שערים של האלק ושל ברונו אלבש, ובכך אולי שמה קץ למשבר שפקד אותה לאחרונה. אולם, האירוע המרכזי של הערב התרחש דווקא באצטדיון "אדוארד סטרלצוב" במוסקבה, עת אירחה טורפדו מהליגה השניה את דינמו, היריבה העירונית, לדרבי חם במיוחד - ולא רק על המגרש. עוד לפני שריקת הפתיחה נרשמו מספר קטטות בין שני מחנות האוהדים, אשר אילצו את המשטרה להשליט סדר בכוח וגרמו לעיכוב בכניסתם של צופים רבים לאצטדיון. כפי שניתן לשער, האווירה ששררה ביציעים במהלך המשחק לא הייתה רגועה יותר והתאפיינה במטחי אבוקות כבדים מצד האוהדים הביתיים - עד כדי כך שאחד מהם גרם להפסקת המשחק עוד כשהיה בחיתוליו. לאחר מכן, משהצליחו השחקנים בשחור לבן להרגיע חלק מן המתפרעים, חזרו הקבוצות לשחק כדורגל, אך גם הפוגה זו לא נמשכה זמן רב; עם פתיחת המחצית השניה, שוב החלו האוהדים להשליך אבוקות ורימוני עשן מכל הבא ליד - תוך קריאות "אנחנו מאמינים בקבוצה" ודרישות התפטרות נוקבות מחברי ההנהלה הנוכחיים. הפעם, לא הצליחו תחנוניהם של אנשי הצוות ושל השחקנים להושיע ולכן נאלץ השופט לשרוק לסיום כבר בדקה ה50, במצב של 2-1 לדינמו, ולהעביר את האחריות לאירועים על כתפי ההתאחדות הרוסית.
ונכון לרגעים אלו עוד שתי קבוצות מהליגה הבכירה בדרך להדחה מרגלי קבוצות ליגה שנייה. למרות שבמקרים אלו, לאור זהות הקבוצות, ההפתעה היא פחות גדולה.
ההפתעה בכל זאת גדולה למדי, משום שקריליה ואלאניה נכתשות בשעה זו על ידי קבוצות מהליגה השלישית (אורנבורג ירדה לשם לאחר שסיימה במקום ה16 בליגה השניה אשתקד, בעוד טיומן סיימה במקום השישי בלבד במחוז שלה).
