בסוגייה הזו אין לי עניין מהסיבה הפשוטה,אני לעולם לא ימות. מתוקף היותי אוהד מנצסטר יונייטד ובגלל שההמנון שלנו הוא WE'LL NEVER DIE וזה מה שמדריך אותי בחיים,בכל יום ויום וזאת לעומת אוהדי שאר הקבוצות ששרים XXXX TILL I DIE וכך בעצם סופרים את הימים עד לרגע הזה, לכן,אין לי סיבה לחשוש,לפחד או להתעמק בנושא, אז נוחו על משכבכם בשלום, לי יש איזה טבז כן או לא ומתי על הראש.
לדעתי מה שקורה אחרי המוות זה שהנשמה הולכת לגן עדן או לגיהנום זה גם די הגיוני , תחשבו על זה בן אדם שהיה רע בחיים שלו , מקבל עונש והלך לגיהנום ובן אדם שהיה טוב בחיים שלו מקבל תגמול והולך לגם עדן בקשר להתאבדויות היו כאן כאלה שאמרו שמי שמתאבד הוא פחדן לא מסכים ובמקום להסביר אני יתן לכם סיטואציה אם אתם גם עיורים וגם חירשים באותו הזמן , תחשבו איזה סיוט זה ואתם לא יכולים לעשות כלום בקשר לזה לא תתאבדו?
המילה האחרונה שאפשר להשתמש בה בהקשר הזה היא "הגיון". איזה הגיון יש כאן ? כשבנאדם מת, ההגיון הבריא אמור להבין שאין יותר כלום, נשאר רק גוף וזהו. אם מנסים לפתח את המחשבה ולנסות לחקור את הנושא, מבלי להיות עקביים תחת ההיגיון, אפשר להגיע לתשובות מעניינות, כמו זו שציינת בתגובתך.
לא. רע לך בחיים אז אתה מתאבד? מי שמתאבד הוא חוטא, החטא הכי גדול. זה כמו רצח לא פחות (טוב אולי הגזמתי אבל זה סוג מסוים של רצח רק שאתה לא נענש על זה כי אתה מת http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx ) אולהים נתן לך חיים, ורק הוא יחליט מתי הוא יקח לך אותם בחזרה. אתה לא יכול להרוג את עצמך, מי שמתאבד אפילו נקבר באיזור אחר בבית הקברות. תמיד יש בשיל מה לחיות, גם אם אתה עיוור, אלם, חירש ומסורס.
תחשוב שיש אדם עיוור, חירש ואילם, אבל ההורים שלו רואים אותו כל יום והוא גם מרגיש אותם, זה גם שווה לחיות. אם יש משהו שלמדתי במקצוע יהדות בבית הספרר (אני לא בבית ספר דתי שלא תחשבו לא נכון) אז זה ערך חיי אדם.
אני לא חושב שההגיון הבריא יביא אותנו למסקנה הזו, בתור בן אדם חי אתה לא חווית חוויה של "זהו" או "כלום". לעומת זאת אפשרויות כמו גלגול נשמות, מעבר למקום אחר ( גן עדן, גיהנום, חיים במימד אחר וכו..) נשמעות אפשרויות יותר סבירות, למרות שאנחנו לא מכירים אותן יהיה לנו יותק קל בתור אנשים להאמין למשהו שאיכשהו אנחנו יכולים להבין מאשר משהו שלעולם לא נוכל לדמיין. הגיון באמת קשה למצוא פה, אבל בעולם שבו אננוו לא יודעים מה תכלית היצירה שלנו או איך נוצרנו סביר שלא נדע מה יקרה בסוף של התהליך. לי נראה שנוצרנו לשם מטרה כל שהיא וכשמיצינו את עצמנו וקידמנו את כלל האנושות לכיוון אותה מטרה החיים הפיזיים שלנו נקטעים, אם הם מועברים למקום אחר או משתנים לצורה פיזית או רוחנית אחרת.. זאת כבר שאלה אחרת שקשה לי אפילו לחשוב על תשובה בשבילה.
אין הגיון בחיים אז בטח גם אין במוות, תלמדו את זה עם הזמן. ראיתי בחדר כושר חלק מפרומו לאולפן של שלח-דרוקר בערוץ 10, יכול להיות ששוב מראים את הנושא של סיאנסים בצבא?
גם בעניין הנשמות אין שום היגיון. מישהו יודע מה זה נשמה? מישהו ראה נשמה? אם אני או כל בן אדם עם היגיון בריא יצטרך לבחור הסבר לקיום התודעה שלו, הוא יעדיף את ההסבר של אותות חשמליים וכימיים במוח על פני משהו לא מוחשי כמו "נשמה". אני מאמין שאחרי המוות אתה פשוט לא קיים יותר. בדיוק כמו לפני הלידה. זה הכי הגיוני שיש. זאת מחשבה לא נעימה ובדיוק בגלל זה אנשים התחילו להאמין בזה שהנשמה שלהם תמשיך להתקיים בעולם אחר. אבל זאת מחשבה ריאלית.
"מחשבה לא נעימה"? שטויות, לא בגלל זה יש את גלגול הנשמות. זה משהו מהתורה שהולכים לפיו היהדות מאמינה שלכל אדם יש גוף ונשמה. בגלל זה כשבנאדם מת אומרים "נפטר", משמע הנשמה נפטרה מהגוף. מה קורה שבגלל שאנחנו עושים חטאים כאלה ואחרים, הגוף שלנו לא תמיד הולך לפי איך שהנשמה (הנשמה האלוהית) צריכה ללכת ולכן אומרים שהנשמה נפטרה ממנו. בגלל זה, אגב, על צדיקים אומרים "הסתלקו" מהעולם ולא נפטרו. כי אצלם הגוף תפקד בתיאום עם הנשמה, ולכן הוא הסתלקה ולא נפטרה מהגוף. לעניין הגדול של הנושא - כל אחד יכול לעלות במוחו אלף דברים. להגיד אותות חשמליים או כל דבר אחר, זה שווה מבחינה הגיונית בדיוק כמו שתגיד גלגול נשמות. לפי היהדות אנחנו קרובים מאוד לביאת המשיח (אומרים שעד שנת 5000 הוא יגיע, אנחנו 4000 ומשו לא זוכר כמה). בנוסף אומרים שאין יותר ייצור של נשמות חדשות, ולכן הכל מוכן ומחכים רק למשיח שיחזיר את כל הנשמות לחיים. אל שאלת המוות צריך להתייחס במובן של למה זה מעניין אותנו, מהי בעצם מהות הקיום שלנו פה. מי שלא מעניין אותו, גם המוות לא מעניין אותו. מי שכן עולות לו השאלות האלה יכול רק לבחור לעצמו דרף בה הוא מאמין. מי שמתקרב לדת אגב, זוכה להרבה תשובות מספקות עבורו. אבל צריך להאמין בזה
