אם הוא היה מעלה את גבריאל המשחק היה כנראה הולך לאותו כיוון ואז התלונה הייתה ש"איך הוא מעלה את גבריאל כשהוא יודע שהוא וקוסטה כבר חמים אחד על השני". התלונה האמיתית צריכה להיות שגבריאל ומרטסאקר הם האופציות שלנו בהגנה. לפני יותר מעשור אלה היו מפלצות כמו קמפבל, קיאון ואדאמס.
ונגר מתסכל את אוהדי ארסנל יותר מאשר מאמן שהיה מוריד אותם ליגה. הוא יביא אותם מטר מאליפות ואז יאכיל אותם בלקרדה הוונגרית הטיפוסית. כל סמי-הצלחה של המועדון הזה תחתיו רק מרחיק את היום שבו הם יפטרו ממנו. אין דוגמה טובה יותר לצורך בירידה למען עליה.
בלי קשר להיום אני חושב שגבריאל עדיף על מרטסקר. ואני לא חושב שמישהו באמת היה מתלונן על הצבה שלו בהרכב בגלל המקרה עם קוסטה במשחק הקודם, איך זה אמור לפגוע ביכולת שלו בדיוק? וגם להגיד שגם עם גבריאל המשחק היה הולך לכיוון הזה זה לא נכון. כמובן שהכל פה זה בדיעבד, אבל בסופו של יום בדיעבד שופטים את השחקן ואחרי היום ובכלל לאור היכולת של מרטסקר העונה, הגיע הזמן שגבריאל יקבל את ההזדמנות שלו בהרכב, היום זאת צריכה להיות התפנית בעניין הזה לפי דעתי. אם גם גבריאל לא ירשים אז אין ספק שיש לנו בעיה חמורה במרכז ההגנה כמו שאתה אומר. כרגע פחות הייתי אומר שזאת הבעיה שלנו למרות שכמובן לא הייתי מתנגד להביא בלם טוב יותר על חשבונו של מרטסקר.
השאלה היא כמה ירידה ואיך אתה מתכנן את העתיד. יונייטד היא דוגמה למה שיכול לקרות כשמועדון שנמצא בשליטת מנג'ר אחד כל כך הרבה שנים צריך להמשיך הלאה. זה לא סתם להחליף את הבן אדם ולדפדף קדימה.
מה אתה משווה? המנג'ר האחד הזה הוא הכי מצליח בהיסטוריה של המשחק. ונגר בעשור האחרון הוא כישלון עצום בדיוק כמו שמוריניו הגדיר אותו.
תקדים יונייטד זה אולי החשש היחיד שלי מפיטורים של וונגר. יונייטד, מלזכות ב-13 אליפויות בעשרים שנה ירדה למה שהיא היום מאז שפרגוסון עזב. תחשבו לאיזה תהומות ארסנל תתדרדר במצב דומה.
בלי ציניות - אם גישת ה"אין הרבה תקווה" הזאת נחשבת לדרמטית בצורה קיצונית בספר שלך, אני מבין מכך שדווקא כן יש לך מידה מסויימת של אופטימיות לגבי עתיד המועדון. אתה יכול לחלוק מאיפה היא בדיוק נובעת?
המבנה המקצועי הארכאי של יונייטד הוא גם הבעיה של ארסנל. המבנה(טווח-ארוך) חשוב יותר מהפרסונל(טווח-קצר). ונגר הוא סימפטום לבעיה המבנית ועד שהוא לא יפוטר, ארסנל כקבוצה תדרוך במקום ותתנחם בגביעים אקראיים מדי פעם. אלו מועדונים חזקים מספיק בשביל לשרוד משברים. אצל יונייטד מדובר במשבר מערכת ואפילו זהות. אצל ארסנל זה יותר שטחי, יש להם מאמן אגוצנטרי שאוהב את המעמד (הבעייתי) שלו במועדון יותר מאשר את המועדון. לשני המועדונים חסרים אנשי כדורגל, רק שמועדון אחד שבוי של אדם והשני שבוי בצילו של אדם.
אני מסכים שוונגר הוא לא פרגוסון, אבל השליטה של ונגר בארסנל היא בדיוק כמו השליטה שהיתה לפרגוסון ביונייטד וההשלכות והטלטלות שיכולות להיגרם אחרי עזיבה של מנג'ר כזה דומות. העובדה שאחד זכה באליפויות באופן סדרתי והאחר הוא בעיקר מלך המקום הרביעי ושמינית גמר ליגת האלופות לא ממש משנה. אז נגיד שבמקום ליפול למקום השביעי ולכדורגל מזוויע כמו יונייטד תיפלו למקום ה-12 ולכדורגל מהגיהנום. הסיכון קיים. השאלה היא איך אתה מתכנן את ההמשך. אנחנו כשלנו בגדול. אתם סבורים שלכם יש אנשים שמסוגלים לתכנן טוב יותר?
אין להם טעם להביא אנשי כדורגל כל עוד ונגר בתפקידו אבל אחרי הפרישה הם חייבים יהיו לעשות את זה כחלק מהפקת הלקחים ממה שקורה ביונייטד.
@All_Hale_Conradinho, איזו סיבה יש לי להיות פסימי מהיום שאחרי ונגר? כל שינוי יהיה שינוי מבורך מבחינתי, אפילו אם זה אומר שנידרדר. כל דבר עדיף על אופרת הסבון המשעממת הזו שאתה כבר מכיר את 2000 שלה הפרקים בעל פה. כמה פעמים כבר אפשר לשחק אותה נביא ולצחוק או לבכות על זה שצדקת. *** ההשוואה המערכתית בין יונייטד לארסנל נכונה. אין שום סמכות מקצועית בארסנל מלבד ונגר וזו בעיה משמעותית שאני לא מכחיש אותה. ההבדל הוא שלי באופן אישי לא אכפת ליפול. כל דבר עדיף מסטטוס קוו שבמילא לא הוביל אותך לשום מקום חוץ מלהכניס עוד מזומנים לכיס של קרונקי.
