הסאבטקסט זה מחמאה אדירה למארקיזיו או זלזול מוחלט (עם כל הכבוד לאינטר ורומא) בסגל שלקח 4 אליפויות ברציפות (והגיע לעוד כמה הישגים בשנים האחרונות)?
זה העניין. שחקן אחד סקורר (שנהנה מעונה חלומית) ועוד 2 שחקנים שמבקיעים פה ושם זה לא מספיק. נאפולי לטעמי תלויה מידי בהיגוואין. אינסיניה גם מעולה אבל הוא עדיין לוקה קצת בקבלת ההחלטות שלו לטעמי
לגבי זה שהקבוצות שוות ברמתן אני מסכים. אבל אם יובה היתה עולה ככה בנאפולי סביר שזה היה תיקו ומעלה לטובתה,והיא בטח ובטח שלא היתה חוטפת 2 שערים. אגב אם אנחנו חוזרים לאותו משחק את השער ליובה הבקיע למינה. צריך לבדוק אם הוא עוד חי.....טוב בעצם עזבו
אגב מדברים פה על ההיעלמות של היגוואין ואינסיניה, אבל צריך לדבר גם על ההיעלמות של האמשיק, המח שמאחורי החלוצים. גם אותו יובה הוציאו מחוץ לעניינים (משחק גדול אגב של חדירה) ואם אגף ימין שלהם היה מקרטע אז אגף שמאל לא היה במשחק בכלל
מעבר לכל הדיבורים הנדושים והמובנים מאליהם על בניית סגל, מערכים וטקטיקות - זו אחת הסיבות שאני באופוריה (כן כן, שוב פעם אופוריה) מהקבוצה הזאת. יש פה גם חומר שחקנים מדהים וגם חומר אנושי משובח. יובה הנוכחית היא משפחה לכל דבר ועניין ובלי קשר לאיך שתסתיים העונה הכל כך מרגשת הזאת, העתיד ורוד ומבטיח. משחק שחמט מושלם שמסתיים בדרך הכי מטורפת ולא צפויה על ידי השחקן הכי מטורף ולא צפוי שלנו. מה עוד צריך? יום אהבה שחור-לבן שמח!
הסאבטקסט בעצם אומר שהוא עדיין חי בהכחשה שיובנטוס בכלל לא גדולה ב15 מספרים על הסריה A. נותר לי רק לקוות שהוא יחזיק מעמד עד שיגיע היום שהוא יוכל להכניס לנו באיזה "אמרתי לכם" ושהיום הזה יגיע לפני שיובה תחגוג את הכוכב הרביעי :/
מצטרף להתלהבות של איווניר מהאווירה המיוחדת של חדר ההלבשה שלנו. רק בחדר הלבשה כזה קבוצה יכולה לשבור את השיאים של עצמה ולחזור למקום הראשון מבור עמוק מאוד שהיא חפרה לעצמה, וכל זה בעונה שבה הסריה A ברמה גבוהה מאוד. מרגש לראות כמה האגו של כל המעורבים הולך הצידה וטובת הקבוצה עומדת לפני כולם. זה, כנראה, מה שמפריד בינינו לבין צ'לסי בשלב הזה של העונה. משחק נהדר של שתי הקבוצות, שתי הגנות ברמה הכי גבוהה שאפשר למצוא כשמצד אחד קוליבאלי מעלים לגמרי את השחקן הכי חם בסריה A (דיבאלה כמובן), אלאן מעלים את פוגבה (על אף שהצליח לעשות כמה פעולות יפות) ועל מוראטה אני בכלל לא מדבר. מנגד, חצי משחק הירואי של בונוצ'י ומשחק הירואי של ברצאלי (שלא ייגמר לעולם) שיתקו את ההתקפה הכי טובה בליגה. גם ליכטשטיינר בעמדה שהיא יחסית זרה לו לא נתן לאינסינייה להתבלט יותר מדי. אין לי טענות - משחק הגנתי מושלם.
אני לא זוכר שראיתי קבוצת הגנה ברמה של יובה. וזה כולל את אינטר של מוריניו, ויובה של קאפלו ואפילו את מילאן גרסאת 2004. התיאום,המשמעת טקטית והמאמץ הקבוצתי פשוט מעוררים השראה.
אתה רואה את משחק ההגנה של יובנטוס ואומר לעצמך קייליני מפלצת, ואז הוא נפצע ואתה אומר לעצמך שבונוצ׳י אל, ואז הוא נפצע ואתה אומר לעצמך שברצאלי ענק שבענקים , ואז גם רואה את רוגאני וחושב לעצמך, אתה מדבר אל עצמך יותר מדי, וששורת הבלים הנהדרים של יובנטוס לא תגמר בקרוב. (וזה עוד בלי לציין את אברה וליכשטיינר). לפני 13 שנה אלגרי פגש את סארי בסרייה C2 (הליגה הרביעית) לעיניי כארבע מאות צופים. היום לעיניי מיליונים הם הראו מה הם למדו בדרך. כדורגל ענק. לסארי, שזו עונתו הראשונה כמאמן קבוצת צמרת, עדיין יש בעיה ברוטציה ( אם תעירו כל איטלקי אחרי בקבוק שלם של למונצ׳לו ושעה קצרה של שינה, הוא ידע לדקלם את ההרכב ואת החילופים של סארי), אולי ישתלט גם על זה, בתקווה שלפני העונה הבאה. זאזא!
חד משמעית מקנא. מחר יש ״משחק עונה״ (פחח) בין ארסנל ללסטר וזה מעניין לי ת׳ביצה. אנשים לא מבינים שארסנל זו קבוצה מתה. אני מסתכל על יובנטוס, על ההגנה האיטלקית המופתית שלה, על שחקני בית כמו מארקיזיו, על יצורים כמו פוגבה, על צעירים כמו דיבאלה, על זרים מאדרפאקרים כמו אברה ומנדזוקיץ׳, על האיצטדיון הנפלא הזה, על האווירה בו, על הרעב של האוהדים לעוד למרות האליפויות הרצופות, על העוצמה של המועדון הזה. שתזדיין המלנכוליה. הלכתי לראות איזה סרט של טרנטינו, אני צריך קצת דם כדי לצאת מזה.
במשחק כל כך טקטי ומחושב רק דפקט כמו זאזא יכול לנצח את המשחק, היה כתוב על זה. מה שמרגיז שיובה תמיד מוצאת את הדרך איכשהו לנצח , משחק שיכל להיגמר בכל תוצאה. נאפולי קבוצה פנטסטית עמדה שווה נגד יובה ביובה סטדיום לדעתי לא נאמרה המילה האחרונה. בלי היגוואין קשה לנאפולי לתת גול , ההגנה המפלצתית של יובה לא נתנו לו לזוז. מישהו מהמר עליהם נגד באיירן? לגבינו אני מבסוט , גם ביכולת בינונית הרוח במועדון השתנתה והרווחנו את שני הקראקים שבנו עליהם בתחילת העונה , אם דז'קו מתעןרר אני משוכנע שאנחנו עוד יכולים לדגדג את נאפולי.
