המחזור ה-35 בפרמיירליג+השלמה: The Logical Song

למרות הגול של קאנטה קשה לסבול את הטמטום שבהזזתו קדימה.
לא מבין איך מאמן לא מבין שיש לו ביד קשר אחורי בין שלושת הטובים בעולם ושחקן מפתח בזכיה במונדיאל, לא פחות.

 

לא יודע אם התוצאה הייתה משתנה, אבל בלי הפציעות של קאנטה וקאלום זה כנראה היה פחות קשה לצפייה. קובאצ’יץ’ השחקן הכי פרווה שראיתי. אפרופו הקבוצה של המקום העשירי- ג’ורג’יניו וקובאצ’יץ’ אלה שני שחקנים שלא היו נכנסים אפילו לקבוצה ההיא.

אני מקווה בשביל ריאל שלא בונים על הזאר בקרנות. כמה שהוא דריבליסט מדהים אין לו מושג איך מרימים כדור.

 

הליגה הזו הכי הזויה בפער.

נקווה שעונה הבאה לידס תצטרף לחגיגה.

 

החזרה של היטון לשער היא ללא ספק אחד הגורמים המרכזיים שברנלי נשארה בליגה.
אין ספק שזה הישג מרשים של שון דיץ׳, במיוחד כשבאזור דצמבר הם נראו כמו יורדת יחסית ודאית.
אבל, הפרויקט הזה של ברנלי מזכיר לי מאוד את סטוק של טוני פיוליס. פיזיות, מצבים נייחים, כדורגל שלא ממש כיף לראות. ועדיין כל הכבוד על עוד בפרמיירליג עם סגל דיי מוגבל.

הלוח משחקים של ארסנל, צ׳לסי ויונייטד קשה בערך באותו מידה עד סוף העונה - מעניין אם אחת מהן תצליח להתעלות ולייצר רצף ניצחונות ב-3 שבועות האחרונים, או שנראה את המירוץ העייף הזה עד המחזור האחרון.

 

למה מירוץ עייף? מירוץ מרתק. מה בכלל אמור להיות קצב צבירת נקודות במקומות האלה?


Sent from my SM-G930F using Tapatalk

 

המירוץ מרתק. זו העונה הכי מטורפת ומעניינת שאני מצליח לזכור בליגה.

עייף בעיקר בגלל היכולת הירודה של הקבוצות בחודש וחצי האחרונים.
ב-6 משחקים האחרונים: ארסנל וצ׳לסי לקחו 10 נקודות, יונייטד 9 נקודות וטוטהנאם 7 נקודות. אני מניח שההשתתפות של כל הארבע באירופה משפיע לא מעט על הליגה, אבל הרבה איבודי נקודות לא צפויים לכל אחת מהקבוצות האלה.

בדר״כ 76 נקודות מוגדר ככמות הנקודות שמבטיחה ליגת אלופות. ארסנל בעונת 2016/17 הייתה הקבוצה שהשיגה הכי הרבה נקודות בלי לסיים באחד מארבעת המקומות הראשונים בתולדות הפרמיירליג - 75 נקודות.

 

הלוואי שהאוהדים שלנו היו מבינים את זה.
האינטרנט מפוצץ באנשים שחושבים ש 3-4 החתמות מעולות ואנחנו כבר יכולים להתחרות על האליפות בעונה הבאה.

כאילו שברגע שיש לך 5-6 שחקנים מעולים, שום דבר אחר לא נכנס למשוואה: לא מתייחסים לכמה הקבוצה מאומנת, לרמה של היריבות... נאדה.

אוהדי כדורגל הם עם מטומטם.

 

תסתכל עלינו עונה שעברה, היה נראה שאנחנו יכולים לתת עונה לאחר מכן 88-97 נקודות?
עשינו 2 רכישות משמעותיות מאוד ובלי שמסתכלים על כל היתר הרכישות האלה נתנו לנו דחיפה עצומה.
3-4 שחקנים בול פגיעה למנ יונייטד יכולים להרים אותה לרמה מאוד גבוהה. אתה גם לא יודע איפה יהיו סיטי וליברפול עונה הבאה, זה שהשנה הן ברמה מטורפת לא אומר שזה יחזיק עוד עונה.

 

זה נכון אבל איזה ידע יש במועדון בשביל זה ואיך מתקבלות ההחלטות. יונייטד ב- 10 שנים האחרונות הביאה 3 שחקנים בול פגיעה. דה חאה, צ'יצ'ריטו וואן פרסי.
אין במועדון ראיה כלשהי של מה רוצים בעתיד.

 

זה כבר משהו אחר.
הנקודה שלי היא שפער שנראה עצום יכול להראות די קטן סך הכל 6 חודשים לאחר מכן. ככה זה בכדורגל.

 

בגישה הקיימת היום ביונייטד זה יהיה נס. המינוי הקבוע של סולשאר רק הנציח את המצב.
וודי המכשול הכי גדול לשינוי ביונייטד. הוא לא רוצה לשחרר שליטה. בלי זה, יונייטד = מכבי חיפה.
זו הסיבה שיונייטד מתקשקשת עם מינוי מנהל מקצועי/טכני. וכמובן לא עשתה אותו לפני שהחליטה על מינוי מנג'ר קבוע.

 

אל תגזים... צ'לסי הנוכחית היא אולי רכה, לא מאוזנת וללא סקורר מובהק, אבל היא בכמה רמות מעל הקבוצה של 2016. טרי, זומה, איבנוביץ', מיקל, ראמירס, ססק ואוסקר... כל זה עם הזאר בלי גול עד אפריל היה פשוט נורא ואיום בכל פרמטר.

ערב פשוט קטסטרופלי אתמול. גם התוצאה וגם הפציעה הקשה של האדסון אודוי... אולי לסארי היה מושג אחרי הכל כשאמר שהוא לא מוכן? אני מקווה שלפחות זה יגמור את ההתעניינות של באיירן ושהפציעה הזו תגרום לו לחתום על חוזה חדש.
המשחק הדגיש עד כמה אנחנו נואשים לבלם. לא פלא שאנחנו פשוט עמוק בחרא בלי רודיגר שהוא בפער הבלם הכי טוב שלנו. כריסטיאנסן ולואיז כ"כ כ"כ רכים... השמירה במצבים נייחים שלנו נוראית פשוט. אני באמת שוקל להחזיר את זומה בעונה הבאה.
סיפור הטופ 4 שלנו כנראה גמור כי אנחנו שוב במצב שאנחנו צריכים לנצח את יונייטד בחוץ וזה לא יקרה. גם באירופית אני לא אופטימי כי לקבוצה הזאת אין את האופי וה-resilience כדי לזכות בתארים, ולמרות זאת, אני עדיין בעד להשאיר את סארי. אני כן רואה ניצוצות של תקווה בכדורגל שלנו ואני חושב שאנחנו חייבים לפחות מעט המשכיות. עם פרסונל טוב יותר והיכרות טובה יותר עם הליגה אני מאמין שיהיה לו מה למכור אם ימשיך בקו הנוכחי שלו.

סטארידג' - מוריניו וקונטה שהיא מאמנים שזכו בתארים אצלינו, לא היו פותחים עם לופטוס צ'יק ואודוי באנפילד בחיים, זו פחות או יותר עובדה. מוריניו לא נתן הזדמנות לנוער גם כשנלחם עוד רגע על ירידה. צריך לתת קרדיט לסארי כשהוא מגיע ולא לחשוב שהכל באשמתו. הוא פותח עם ההרכבים שכל האוהדים רצו ואנחנו עדיין לא פוגעים. אני מבטיח לך שגם אם קאנטה יחזור לקישור האחורי זה לא ישנה. אנחנו צריכים להבין ולקבל שסגל השחקנים שלנו הוא פשוט לא טוב מספיק, וזה מה שאנחנו שווים.

 

מה הקשר בפציעה למוכן, לא נראה לי שהוא דיבר מבחינה רפואית מוכן לשחק כדורגל, ופציעה יכולה להיות לכל אחד