ספרים זה אחלה, עדיין במדינות מפותחות שקשה להשיג בהן נשק, שיעורי הרציחות מנשק נמוכים בהרבה מארה''ב. אם אתה חושב שאין קשר בין השניים-סבבה.
YYY לא ירדתי לסוף דעתך. האם אתה מציע שכל אחד יוכל לקנות נשק בלי רישיון, בלי סינון ובלי מבחן כשירות להחזיק בנשק, או להקל על מתן רישיון לאזרחים? אשמח אם תרחיב.
לגבי ההשוואה, איך שנכנסתי ללינק קראתי שהטבלה לא הושלמה וכפי שאפשר לראות יש לא מעט רובריקות שהן לא מושלמות. דבר נוסף די קריטי שההשוואה היא לא באותו שנה, חלק עם טווח שנים וחלק מ- 2010 או 2011 או 2012 וכן הלאה, כך שאני לא יודע עד כמה אפשר להתייחס לההשוואה ברצינות ולהסיק ממנה.
ו.. אז מה שחלק מ2011, חלק מ2012 וחלק מ2013? קרה איזה שהוא שינוי בשנים הללו בנושא היתרי נשקים במדינות הללו? כי אם לא,אז זה לא משנה.
האזרח לא אמור להוכיח שהוא צריך את הנשק. והאח הגדול אמור לדעת אם לאזרח הזה יש עבר פלילי או מחלת נפש. זאת הגישה הליברלית להבדיל מהגישה השמאלנית.
האמת לא עקבתי אחר כל המדינות האלו אז אין לי שמץ, אתה יודע אם היה שינוי בנושא? הבעיה בכך שמי שערך השוואה יכול לקחת את השנים 2007-2013 ולבחור את השנה המתאימה ביותר (למשל השנה עם הכי פחות התאבדויות למול השנה עם הכי הרבה התאבדויות) לאג'נדה שהוא מנסה להעביר. למה לא לעשות השוואה של כל המדינות באותו שנה? נשמע יותר פשוט. אגב סתם הסתכלתי בעמודה של רצח ושמתי לב שלארה"ב יש 3.55 ולישראל יש 1.04 קצת הפתיע אותי, ציפיתי לפער גבוה יותר. שורה תחתונה אני לא חושב שעל סמך הטבלה הזו אפשר לקבוע מסמרות בנושא.
אנחנו לא איזה מעצמה ביטחונית או משהו כזה? 1. בן אדם יורה עם נשק אוטומטי במרכז תל אביב, בפנים גלויות, ולא נתפס אחרי שבוע. 2. בן אדם פורץ מחסום בירושלים - ומצליח להגיע באין מפריע עד הרצליה ולהשאיר את האוטו שם . (גם אותו טרם תפסו, למרות שאני בטוח שזה יקרה מהר). מה קורה פה?
אתה שוב מדבר בכלליות בלי להיות ספציפי. לא ברור לי גם מה קשור ההבדלים בין גישה ליברלית לשמאלנית לבין מה ששאלתי. אז אשאל שוב, מה אתה מציע? איך החוק לגבי רכישה והחזקה בנשק אמור להיראות לדעתך? האם כל אחד יוכל לרכוש נשק? מה התנאים בשביל לקבלת רישיון (אם יש צורך מבחינתך ברישיון), מאיזה גיל מותר לרכוש נשק? איזה מבחנים צריך לדעתך לעבור? (אם בכלל). מאחר ואני לא בקיא לחלוטים במדיניות הנשק במדינות המקילות בנושא בארה"ב, אשמח אם גם תציג בפניי מודל מוצלח מבחינתך.
@Lebron @Super Mario אני אשמח אם תסבירו לי למה כל בן 18 במדינה רשאי להחזיק נשק במסגרת הצבא ולאף אחד זה לא מפריע אבל הפחד שלכם הוא שאיזה מטורף יחליט לקום בבוקר ולצאת למסע הרג. תאורטית מה מונע מחייל מעורער בנפשו להכניס מחסנית לM16 שלו, לדרוך, לשחרר נצרה ולירות במי שלא בא לו בטוב בעין? במה זה שונה? אני לא חושב שיש מדינה בעולם שאחוז כל כך גדול מאזרחיה "זכה" לירות בנשק בימי חייו כמו ישראל. אז איך זה שלא הפכנו לסוג גרוע בהרבה של המערב הפרוע?
אם בן אדם הוא לוקה בנפשו, בצבא יש סיכוי הרבה יותר גבוה לעלות על זה מאשר באזרחות. כמובן שזה לא 100% והיו אירועים בעבר מהסוג שציינת (לא רק עם נשק, למשל היה מקרה מפורסם כשאחיינו של יהודה פוליקר נהרג כשחברו למחלקה דפק לו קסדה בראש) אבל יש הרבה יותר סינון.
זה מגובה במחקר שעשית? אני לא זוכר שעשו לי יותר מידי מבדקים בטירונות לפני שלקחו אותי לנשקיה בפעם הראשונה. שאלו אותי כמה שאלות אישיות וזהו. בדיקה ברמה כזו שטחית יעשו מן הסתם לכל אזרח שיבקש רישיון לנשק כך שאני (עדיין) לא רואה מה ההבדל. עריכה: נזכרתי הרגע בחייל מהמדור שלי שדווקא כן (!) לקה בנפשו (ברמת הדיכאון) וזה לא מנע מאף אחד להציב אותו בשמירות עם נשק ואפוד והכל ואפילו לשלוח אותו לאבט"שים.
שירתתי בחיל הרפואה, אני קצת מכיר את התחום. רק מעצם זה שעשית צו ראשון וקיבלת פרופיל כבר עברת סינון כלשהו שבאזרחות לא קיים, ובהמשך השירות יש עוד.
1. צו ראשון עושים כשנה וחצי/שנתיים לפני הגיוס, כך שהרבה דברים יכולים להשתנות עד אז. 2. יצא לי באמת לחשוב על זה, אבל מה בעצם עושים בצו ראשון? בדיקות רפואיות - מי שלא כשיר לשאת נשק באזרחות ייפול מן הסתם בשלב הזה. פסיכוטכני - לא קובע אם תישא נשק במהלך השירות שלך או לא. דווקא ברוב המקרים האנשים שמוציאים תוצאות נמוכות מגויסים לקרבי. וראיון אישי, שמן הסתם ייערך גם כחלק מתהליך הרישיון לנשק אישי. כלומר אין שום דבר שבצו ראשון יכולים לבדוק טוב יותר מאשר באזרחות. 3. מה זאת אומרת "בהמשך"? אחרי שחייל קיבל נשק בפעם הראשונה כבר אין דרך חזרה אם הוא לא האדם הנכון להפקיד נשק בידיו.
כמו נושאים רבים, גם נושא הנשק ברמת המיקרו הוא דיי שכונה בצה״ל. אני לא בא ביותר מדי טענות לגוף העצום הזה כי לא חשבתי בעצמי על סינון טוב יותר במצב הנוכחי בו צה״ל הוא לא צבא מקצועי (שזה דיון שלעצמו). אבל כמות החיילים שיצא לי לפגוש לאורך השירות הגיעו לאן שהם הגיעו רק כי היה צריך אותם. הם יכלו להיות החיילים הכי גרועים (חלקם ממש דפוקים נפשית), אבל הנוכחות שלהם, לכל הפחות על הנייר, הייתה נחוצה נטו בשביל סד״כ. כך שבעיניי השאלה של ליאור הייתה דיי רטורית. אגב, אין כאן איזו חוויה אישית מיוחדת שלי. אתם תשמעו את זה מכל חייל ששירת בגדודים - שם אף אחד לא עבר סינון.
כמו שאמרתי, המנגנון לא מושלם וגם לא יכול להיות מושלם, אבל בצבא יש מערכים גדולים של בריאות הנפש שמתעסקים בעיקר בזה, מפקדים ורופאים מעבירים לשם חיילים שנראים להם מסוכנים, ובהרבה מקרים זה מסתיים בכך שהחייל יוצא מהצבא או עובר לתפקיד שבו לא נושאים נשק. באזרחות אין את הפיקוח הזה, אתה יכול לחיות את חייך בלי שאף אחד ישים לב שמשהו לא בסדר. אז כן, תמיד יהיו מפקדים שיתרשלו, או מקרים בהם הטרגדיה לא נמנעה בזמן, או סתם אנשים שהמערכת לא טיפלה בהם כראוי, גם אני מכיר מקרים בדיוק כמוכם. אבל במאקרו? יש סינון והוא אפקטיבי. לא רק בנשק אגב, גם ברישיונות נהיגה, דע לך שיש אלפי אנשים בשנה שהצבא פוסל להם את הרישיון מסיבות רפואיות ונפשיות, בעוד באזרחות הם יכולים לנהוג 40 שנה עם הבעיות שלהם ואיש לא יעשה דבר.
