מסתבר ש 4 זו ספרת הניצחונות שמספיקה כדי לחוש את הגאווה הדבילית הזו שוב... כיף שהכל טוב אצלך ככה אפשר לצחוק על צרות של אחרים... אבל הרגעים שאתם סיפקתם לנו ועוד תמשיכו לספק הם חסרי תחליף ומחיר. אני מציע למנהלים שכמו בעונות הקודמות, את כל ההודעות חסרות התוכן והדביליות כמו ההתכתבות מעליי , נרכז במזבלת הספאם של הפורום שידועה בשמה הרשמי "הדיון הרשמי של טוטנהאם הוטספר". ככה שבכל פגרה כשמשעמם לכולנו כל האשליות המצחיקות תהיינה מרוכזות במקום אחד.
תגיד לי,אתה אמיתי? מה קרה? קצת עקיצות.אתה מתלונן ואתה עושה את זה יותר מאיתנו!. תפסיק להיות כזה מתוסכל, נרגן ועצבני ויותר מזה כזה רציני כאילו שזה פורום של ער"ן(אולי אתה באמת זקוק לער"ן). http://www.youtube.com/watch?v=ZnRo1bgxDk0
לא ראיתי הרבה את ווסטהאם בשנים האחרונות אבל נראה לי שהקסם נעלם. לפני עשרים שנה, עם ברוקינג, קוטי ודבונשייר, היא שיחקה את הכדורגל הכי יפה בליגה. גם אח"כ היו פה ושם הברקות של כדורגל יצירתי אבל הרבה זמן שזה נעלם או שאני טועה ?
ווסטהאם תמיד נחשבה למועדון שדוגל בכדורגל יצירתי ושחקנים כאלה. הארי רדנאפ שמר על זה נהדר כשהביא שחקנים כמו קנוטה,די קאניו,ברקוביץ' ועוד כמה טכניים. מאז נראה שהמועדון הזה לא מצליח לשדרג את עצמו עם שחקנים יצירתיים והבחירות שלו בהם לא ממש נכונות. שחקן כמו ספקטור לא היה מקבל זוג נעליים בתקופה ההיא.
כי ספקטור משחק בעמדה שדורשת כ"כ הרבה יצירתיות? ה"קסם" שצחי מדבר עליו מגיע משחקנים כמו חימנז, קוליסון, נובל, סטאניסלאס, דאייר, ועוד כמה חבר'ה צעירים שיקבלו את הבמה בעתיד. אין לנו שחקן כמו ברקו, די קאניו או ג'ו קול, נכון, אבל יש לנו מנג'ר שמשחק כדורגל איך שהוא צריך להיות משוחק, ומלמד גם שחקנים חסרי טכניקה את המשחק היפה של הנעת כדור וכדורגל התקפי.
יוסי בניון לא היה יצירתי? אנחנו מועדון שבעבר הקרוב שלו היה מדשדש בין הליגות וסוף סוף תקענו את היתד בליגה. ההתקדמות לעולם לא יכולה להיות מטאורית, מה גם שעכשיו אי אפשר להביא יצירתיים , בקושי יש לנו כסף להחתים את וידוקה. אבל כמו שאמר דניאל לפניי, יש לנו מנג'ר שמאוהב במשחק היצירתי ודוגל בו אולי יותר מכל אחד אחר בליגה. מי חשב שלקוליסון יש את האיכויות ההתקפיות הנהדרות האלה לשחק בצד שמאל של שיטת היהלום? עד שפגש את זולה גם הוא חשב שהוא יכול לשחק רק באמצע. אני מאמין שברגע שיהיו לנו בעלים חדשים וזולה יוכל להחתים שחקן או שניים הדברים ייראו אחרת. הוא ניסה להביא ברק לסגל והחתים את חימנז מאינטר. נכון, בנתיים הוא נראה לא טוב בכלל, אבל עברו רק שלושה מחזורים וצריך לתת לו זמן. גם סאביו הוא שחקן יצירתי שפשוט לא התאקלם. כשאני מסתכל על קבוצות אחרות ומשווה אותן אלינו בקטע הזה אני הולך לישון טוב מאוד בלילה. אנחנו לא בולטון,בלקבורן,האל,סטוק או וויגאן, אנחנו רחוקים מהן שנות אור בשיטת המשחק.
כמה שזה יישמע מוזר, המועדון בהווייתו לא השתנה כל כך מאותה תקופה, מה שהשתנה לאין ערוך זה הכדורגל והנורמות סביבו. שחקנים כמו טרבור ברוקינג, בובי מור וג'ף הרסט גדלו במועדון ועשו בו את החלק הארי של הקריירה שלהם (ברוקינג אף עשה את כולה) ומעולם לא חיפשו את הכסף הגדול, מעבר 'למועדון גדול יותר' או חשיפה. הם נשארו נאמנים למקום שנתן להם את הכלים לעלות לגדולה, נאמנים לאידאל שמאחורי המועדון והמקום שהוא מייצג והמעמד הסוציו-אקונומי של האוהדים שלו ודרכו הגיעו לנבחרת אנגליה וזכו לתהילה. רק לשם השוואה - אלן דבונשייר היה נוסע למשחקים ברכבת התחתית עם האוהדים כי הוא לא הרשה לעצמו לקנות רכב. ריו פרדיננד בזמנו כמעט עשה ליונייטד שביתה איטלקית כדי להעלות לעצמו את החוזה מ80 אלף לשבוע ללמעלה מ100 אלף. זה ההבדל. גם היום ווסט האם מייצרת את הכשרונות על בסיס קבוע, זה אף פעם לא נעלם. שפרדי סירס כבש בהופעת הבכורה שלו נגד בלאקבורן, לכל האצטדיון הייתה בראש הנגיחה של טוני קוטי כשהוא עשה את הבכורה כשעלה מהנוער וכבש נגד טוטנהאם. לא סתם זכינו בתואר The academy of football כבר בשנות ה60 כשמאמן הנוער האנגלי הממוצע היה צווח על ילדים שניסו לעשות איזו תרגיל מתוחכם ובכך היה מדכא בהם כל ניצוץ של יצירתיות והופך אותם למכונות 'בעט ורוץ', בווסט האם היו מעודדים לשחק עם העקבים, לשמור על הכדור על הקרקע ולא לפחד לחשוב מחוץ לקופסא, גם אם זה עולה בהפסד. מה שהיה חשוב זה המשחק ורוח הספורט - לא התוצאה. וזו בדיוק המהות של המועדון - אנחנו יכולים להפסיד (ואלוהים יודע שזה קורה המון), אבל כדורגל צריך לשחק בצורה שתגרום לאוהדים להרגיש שהיה שווה להשקיע בכרטיס. ההבדל הוא שפעם, כשההפסדים האלו היו מורידים אותנו ליגה - שחקנים כמו ברוקינג, דבונשייר, הרסט, מור ופיטרס לא היו בכלל חושבים על לנטוש את המועדון. היום אנחנו מגדלים שחקנים רק כדי למכור אותם למרבה במחיר.
כמה מילים על חלון ההעברות... גודיונסן בחר במונאקו על פני ווסט האם, ואם ככה הוא בחר אז טוב שהוא לא איתנו, האיסלנדי עייף, הוא מחפש לסיים את הקריירה בשקט של הליגה הצרפתית ולהרוויח קצת כסף, לא מתאים לו בשלב הזה של הקריירה להיאבק על הרכב עם קרלטון קול בלחץ של הפרמיירליג. שלוש שנים על הספסל בברצלונה ומעבר למקלט המיסים של מונאקו מוכיחות שכדורגל זה מזמן לא הגורם שמניע את גודיונסן. לא שחקנים כאלה אנחנו צריכים. אני הייתי משוכנע שבדדליין דיי קולינס יעבור לוילה וככה יממנו את צ'מאח. רק החלק הראשון יצא לפועל, והסגל נותר חשוף מאוד בעמדת החלוץ. אם קול נפצע רק נובל הצעיר מצ'לסי יכול לעלות במקומו. מדברים על וידוקה שכרגע בלי קבוצה ואולי יצטרף, וידוקה רוצה להוכיח שמקומו בנבחרת אוסטרליה בקיץ בדרום אפריקה, ובתור גיבוי לקול הוא אופציה סבירה בהחלט, בתנאי שישאר כשיר בעצמו. במצב נורמלי היינו רותחים על דאקסברי, איך שיחרר את קולינס(שביחד עם סאביו הכניס למועדון 8 מיליון פאונד בימים האחרונים של החלון) מבלי להשתמש בכסף להביא את החלוץ שזולה כ"כ רצה. רק שלמחרת פורסמו הדו"חות הכספיים מתקופת אגרט, ואני חושב שכולנו הבנו לאיזה מצב האיסלנדים הכניסו את המועדון, ושזה לא מובן מאליו שבכלל מגיע רכש בקיץ. העסקה על סאביו מוזרה ובעצם ממחישה את המצב הכלכלי של המועדון, בינואר הוציאו עליו הרבה כסף והבטיחו שהוא הדבר הבא, הוא לא הצליח להשתלב כמו שציפו ובעצם דאקסברי קיבל הצעה טובה ונאלץ לוותר על הכישרון שעד עכשיו התקשה לפרוץ. 3 מיליון פאונד+50% ממכירה עתידית+דה קוסטה נשמע כמו עסקה מצויינת על מישהו שהתרומה שלו עד עכשיו לקבוצה היתה אפסית. אני מאמין שבנסיבות אחרות לא היו מוותרים עליו כ"כ מהר.
לדלי איפה היית שניצחנו אתכם 3-1 שבוע שעבר בגילאי האקדמייה גם כן? http://www.manutd.com/default.sps?pagegid=...&newsid=6638693
כן אני יודע. האקדמיה שלנו נחלשה מאוד. חצי קבוצה יצאו להשאלות. זאת קבוצה שתהיה רחוקה מהקבוצה הנהדרת של העונה שעברה.
