זה כבר לא כל-כך נכון

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Ampelmann, ‏23/12/05.

  1. Ampelmann

    Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בעבר נחשב המונדיאל לבימת הכדורגל המרכזית בעולם. לא פעם הושמעה הטענה הגורפת שהמבדיל בין כיכוב להיסטוריה הוא ההישג הפרטי של שחקן במונדיאל. גם היום, ממשיכות טענות מסוג זה להיזרק בחלל האוויר במהלכם של דיונים הנוגעים בנושא זהה, חרף העובדה שהקשר בין השניים, כמו גדולתם של משחקי גביע-העולם, מיטשטשים במהירות.
    מדוע, אם-כן, הצורך בניצוח הסימפוניה הלאומית בדרך לזכייה בטורניר הנחשב אינו מהווה את הדיו הבוהק שנמרח על ספרי ההיסטוריה כבעבר? בגלל התקשורת!

    ניקח לדוגמא את ג'יוזפה מאצה האיטלקי ואת פלה. שני השחקנים הנ"ל נחשבו לכוכבי-על בתקופתם, ועדיין, יוכל כל צעיר לקפוץ ולזמר למשמע השם 'פלה', שלקח עם ברזיל רק את מונדיאל 1958 בזמן שרק מעטים מאוהדי מילאן והליגה האיטלקית שהתעניינו בשמו של האיצטדיון העירוני יוכלו לספר על גדולותיו של ג'יוזפה, שלקח שני גביעי עולם עם איטליה וגם הוא נחשב לאחד מהיותר מפורסמים נכון לאותה תקופה.
    מדוע בכל-זאת נזכרים שחקנים כפרנץ בקנבאואר, יוהאן קרוייף, מראדונה ופלה יותר משחקנים כמו סיר סטנלי מת'יוז (אחד הכוכבים הגדולים יותר של אנגליה בתחילת המאה החולפת), פלאניקה (אחד השחקנים הגדולים ביותר בצ'כוסלובקיה של תחילת אותה המאה) וג'יוזפה מאצה, שגם הוא היה טובע בין השורות אלמלא אותו צעד מחווה יפייפה?
    הסיבה פשוטה. בעוד שאת ביצועיו של האיטלקי, תיעדו רק כתבי עיתון ומפיצי שמועות, זכו מראדונה ופלה לתיעוד ויזואלי שלא היה קיים קודם לתקופתם- הטלוויזיה. להזכירכם, בימים הללו לא היתה נהוגה חופשה במחוזות רחוקים ורבים לא הרבו להרחיק עד למגרשים אפילו אם רצו בכך. לכן, כשנפתחו שידורי הטלוויזיה המוקלטים והישירים, נפתחה למרבית אזרחי העולם האפשרות לראות מה באמת קרה במגרש. לראשונה, הפכו סיפורי האגדות על בעיטות המספרת ומהלכי הראווה לתמונות של ממש וכוכבי הדור המצולם הראשון, הפכו מייד לגיבורי ההיסטורייה העתידית של הכדורגל העולמי.
    איך בעצם ניתן לקשר בין ההשוואה הזו לבין הטענה שהצגתי, לפיה לא נותר קשר ישיר בין משחקי הגביע העולמי לבין הארכת כתבי ההסיטוריה?


    (נא לא להגיב לפני פרסום החלק השני בתום מספר דקות)
     
  2. Ampelmann

    Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אם בחלק הראשון נטען כי ההבדל בין גדולתו של פלה לבין גדולתו של ג'יוזפה מאצה נקבע בזכות התקשורת, כעת נסביר ונעמוד על ההבדל בין גדולתו של פלה לגדולתו של שחקן עדיף בהרבה (לדעתי ואל תתווכחו עכשיו)- רונאלדיניו!


    פלה, הכוכב הברזילאי הראשון (ויש מי שיומר הגדול ביותר) היה מבני הדור הראשון שלאחר המלחמה, דור שגם זכה לטורנירים גדולים בהרבה בזכות השלום העולמי הכולל וגם זכה לכיסוי עולמי גדול בהרבה (משחקי הגביע משוויץ, למשל, נמכרו גם לגרמניה. דבר שלא היה קורה 10 שנים קודם לכן בהשפעת לחצים מסויימים).
    מכאן, שאם את פלה זכו לראות מאות מיליוני מחזיקים במקלט טלוויזיה (ומיליארדים נוספים במרוצת השנים), את מאצה האיטלקי זכו לראות רק כמה מאות אלפים במהלך כל שנות חייו. יסכים איתי כל אחד שסרטון שחור-לבן באורך שלושים שניות ישכנע אותו הרבה יותר מכתבה שאורכה שלושה עמודים.
    פלה היה לכוכב הראשון והגדול ביותר שזכה לחשיפה כלל-עולמית. נוסף על כך, היו לברזילאי הצעיר לא מעט תעלולים בשרוול, דבר שהפריד אותו משחקנים גדולים לא פחות באותו דור והפך אותו משחקן לוירטואוז.

    אם כך, מהו בכל זאת ההבדל בין בני דורו של פלה, שנודע בזכות הישיגו במונדיאל שוודיה 1958 מבני הדור הנוכחי?
    גם כאן התשובה פשוטה. בירור קצרצר עם כל קרוב-משפחה ותיק שאהב כדורגל בצעירותו יעלה עובדה לפיה עד שנות ה-70' לא ננהגו שידורים פנימיים במדינות אחרות. זאת אומרת, שעד לשנות ה-70' לא היו יותר מדי אזרחים גרמנים שעקבו, אם בכלל, אחרי מוליכת הטבלה באנגליה. הליגות הארציות נחשבו לנחלתם של אזרחי המדינה בלבד וכוכבים שעלו וירדו מעולם לא נחשפו לתודעה בינלאומית (מקרה סטנלי מת'יוז או אם תרצו ג'ורג' בסט). השידורים היחידים שזכו לחשיפה כלל עולמית והניבו גיבורים בקנה-מידה בינלאומי היו שידורי המונדיאל. הדור שלאחר המלחמה, להזכירכם, נחשב גם ללאומני מאוד, ונהג ללבות את אש היריבות בין הנבחרות להן צביון לאומני מובהק. באותן שנים לא הרבו להכיר את שחקני היריבה (למעט הכוכבים) ותופעת השחקנים הזרים נחשבה מזערית ביותר. אופיין הלאומני של הנבחרות הפך את המשחקים לרמי-מעלה במיוחד ואת הכוכבים לגיבורים בעלי-אופי לאומי זהה למצביאים גדולים ומנהיגי מרד.

    את סופה של תקופה זו חתמה התפתחות הטכנולוגיה המהירה של סוף המאה ה-20. יריבויות לאומיות דעכו עם חילופו של הדור וכלי-תחבורה מהירים אשר קישרו את רוב אירופה המשוקמת הביאו לתופעה גדולה יותר של תנועה פנים יבשתית באירופה וכן בדרום אמריקה. שחקנים זרים רבים נעו בין המדינות הגדולות והכהו את צבען של קבוצות היבשת.
    אם בעבר היה המונדיאל לאחת האופציות היחידות לראות שחקנים איטלקים משחקים נגד שחקנים אנגלים וגביע האלופות היה למפגש לאומני גם כן, היום מרבים אותם השחקנים לפגוש את יריבהם במונדיאל פעמים רבות ללא המדים הלאומיים.

    הטשטוש בזהות הלאומית ועימו שידורי המשחקים הפנימיים הביאו לירידה בערכו של המונדיאל במקביל לפתיחתה והעלתה של בימת כדורגל חדשה- הבימה הארצית. אוהדים ברחבי העולם נודעו לליגה האנגלית בעלת המסורת, לליגה האיטלקית המחושבת ולליגה הספרדית המפתיעה, אשר שלבו שחקנים מכל קצוות תבל ויצרו לראשונה הרכבי-חלומות ששילבו, לשמחתם של האוהדים, בין הכשרונות הגדולים ביותר בהיצע העולמי.

    נוסף על כך, בעוד שהמונדיאל נקרה רק אחת לארבע שנים, נהנה קהל האוהדים משידורי הליגות אחת לשבוע בהיצע רחב בהרבה.
    הירידה בערך המונדיאל והכסף המתגלגל בזירה הפרטית (הקבוצות) הובילו שחקנים רבים להעדיף את מקום העבודה הקבוע שלהם על-פני הקריאה לדגל, שהפכה לעיתים אף למטרד זמני. הגדלת מערך הליגות ומספר הטורנירים הביא אף למצב בו שחקנים רבים הגיעו למשחקים הבינלאומיים כשהם עייפים ושבעי-תארים עד מאוד.
     
  3. Ampelmann

    Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    התוצאה של המצב הקיים, בו החשיפה הבינלאומית ניתנת גם במסגרות הפנימיות (הליגות) במקביל לירידה בערכם של משחקי הגביע העולמי (עקב העדר הלאומיות ורצונם של השחקנים), הפכו דווקא את הליגות הפנימיות לבימה המרכזית, כשהן מגובות בגביע האלופות אשר שינה את צורתו לא פעם מאז שנות החמישים. הסטטוס הנוכחי הוא זה שיצמיח לנו דור של כוכבי-על בקנה-מידה עולמי אפילו במחיר של העדר הישגים במסגרת הלאומית.





    לצורך הצדקת הטענה, שימו לב לעובדה שרבים מאלה שכן זכו לראות את פלה בפעולה יתקשו להצביע על הקבוצה בה שיחק באותן שנים גדולות.
     
  4. Rosner

    Rosner VFB 1893 מנהל מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏29/5/05
    הודעות:
    21,592
    לייקים שהתקבלו:
    297
    מין:
    זכר
    הרי זה ברור ששם המשחק הוא התקשורת!
    התקשורת יכולה לנפח ביכולתו של אחד כמו להתעלם מהשני.
    בואו ניקח לדוגמא את קארל פובורסקי, משהו זוכר אותו לפני אותו יורו מדהים?
    הרי השחקן היה מועמד בזמנו להפועל חיפה, ככה שאולי אוהדיה המדופלמים
    אולי זוכרים את התעניינות הקבוצה בשחקן, חוץ מזה הוא היה אולי מוכר רק
    בצ'כיה! מה קרה אחרי היורו, כמה גולים מדהימים ויכולת בינונית אם יורשה
    לי להוסיף, והנה פתאום פובורסקי סטאר עולמי מבוקש בכל העולם, עד שמנצ'סטר
    באחת מהטעיות שלה, החתימה אותו...ומה קרה פובורסקי נכשל באנגליה! מי
    אשם ...התקשורת! והסקאוטים של MANU! סיפור דומה אפשר על דאבור סוקר
    עד מונדיאל 1994 שחקן מעולה בסביליה הקטנה ( נראה לי סביליה) אבל, כמה
    מדהים שהוא היה זה לא הספיק להתעניינות רצינית של העליתה הספרדית..
    אחרי המונדיאל ריאל ישר רוכשת אותו וזוכה למשך שנה לחלוץ אדיר!
    התקשורת יכולה להקטין ויכולה לנפח ביכולת של שחקנים! ככה שזה לא יפתיע
    אותי אם פלה היה שחקן מעולה, אבל לא אליל כמו שהוא צוייר בתיקשורת, כך
    יכול להיות שמאצה היה יותר גדול מפלה, ורק בגלל אי הסיקור המצולם עליו עשה
    את פלה לגדול ממנו!

    * אני לא סגור אם סוקר היה עוד לפני המונדיאל במדריד, אבל הוא התגלה
    בכל אופן אחריו!
     
  5. Paolo Maldini

    Paolo Maldini שחקן ותיקים

    הצטרף ב:
    ‏1/11/03
    הודעות:
    4,350
    לייקים שהתקבלו:
    9
    מין:
    זכר
    [​IMG]

    חוץ מזה, אני מסכים מאוד עם התגובה שלך לירן, התקשורת יכולה להוריד ולהעלות מערכו של שחקן בצורה משמעותית מאוד, כמו שהיא יכולה לעשות את אותו דבר לקבוצה שלמה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏23/12/05
  6. Der Kaiser

    Der Kaiser Manuel Neuer מנהל מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏7/9/04
    הודעות:
    24,791
    לייקים שהתקבלו:
    332
    מה שעושים לבונדסליגה בארץ "הקודש". הישראלי בעל הדעות הקדומות.
     
  7. Nesta

    Nesta Warden of Milano היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏9/1/03
    הודעות:
    15,930
    לייקים שהתקבלו:
    174
    מין:
    זכר
    רקובה 23 (שמך בישראל הוא?) אותו הדבר אתה יכול לומר לגבי הליגה האיטלקית ולכל קבוצה גרמנית או איטלקית כאשר רק בשנים האחרונות אנחנו זוכים לאיזשהוא יחס שמשתנה כלפי האיטלקית לפחות אבל עדיין נוכל לראות במונדיאל שוב את אותן דעות לגבי איטליה וגרמניה, אותן מגמות ישנות.
     
  8. Der Kaiser

    Der Kaiser Manuel Neuer מנהל מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏7/9/04
    הודעות:
    24,791
    לייקים שהתקבלו:
    332
    אני יובל.
    טוב לראות אוהד כדורגל איטלקי, ועוד עם שחקן סמל כמו מלדיני בחתימה שלך. מסכים איתך לגבי הכדורגל האיטלקי. בארץ שנים סבלנו מקיפוח של הליגה הטובה בעולם, והיום סוף סוף יש המשכיות ועקביות בשידורים בארץ. אולי לאט לאט גם האוהדים והעיתונאים בארץ יבינו טוב יותר במה מדובר שמדברים על איטליה מעצמת הכדורגל, ועל הליגה הטובה בעולם ללא צל של ספק.

    בדיוק העלתי דיון טקטיקה בכדורגל הגרמני, הייתי רוצה לדון טקטיקה בכדורגל האיטלקי... בהחלט הדיון המעניין ביותר שאפשר למצוא בפורום רציני.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏23/12/05
  9. Ampelmann

    Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    סוקר, למיטב זכרוני, היה אחד הבולטים ביורו 96'.
     
  10. לייזר

    לייזר Member

    הצטרף ב:
    ‏9/12/05
    הודעות:
    1,366
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אתה טועה לגמרי לגבי דאבור שוקר.

    הוא הגיע לריאל מדריד בקיץ 1996, אחרי היורו באנגליה (שלושה שערים, אך לא התבלט באופן ממשי).

    המונדיאל בו הוא סיים כמלך השערים היה בצרפת 98, כשהוא היה כבר בן 30. מספר חודשים אחריו הוא נזרק לארסנל.
     
  11. Ampelmann

    Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני, משום-מה, זוכר כתבות צבע גדולות עליו דווקא מיורו 96, אבל הזכרון לפעמים מטעה אותי ככה שאני לא אתווכח. היה לו אז הסיפור עם השער המרהיב מחצי-מגרש. איפה הוא שיחק ב-96?
     
  12. לייזר

    לייזר Member

    הצטרף ב:
    ‏9/12/05
    הודעות:
    1,366
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני דווקא כיוונתי את דברי ללירן, כי הוא מציין העברה של שוקר לאחר מונדיאל בו הוא הצטיין, כשבאופן אירוני למדי - מה שקרה בפועל זה ההיפך המוחלט.

    קודם ל1996 הוא שיחק בסביליה, שבמדיה הוא היה חלוץ בולט למדי.
     
  13. N כמוני

    N כמוני Member

    הצטרף ב:
    ‏23/10/05
    הודעות:
    1,064
    לייקים שהתקבלו:
    30
    לא חסרים דוגמאות לשחקנים שהתקשורת ניפחה את יכולתם בגלל מונדיאל אחד טוב.
    אבל יש גם שחקנים שהתגלו הרבה בזכות מונדיאל מצויין (הנרי ב98.דאף ב2002).
    בכל מקרה אני עדיין חושב שבשביל להיות שחקן גדול לא צריך רק את הדחיפה של התקשורת אלא גם לשחק בבמה המרכזית שהיא המונדיאל.
     
  14. Alvaro Recoba

    Alvaro Recoba משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/6/03
    הודעות:
    12,566
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא בדיוק גול מדהים מחצי מגרש, היה לקרואטיה משחק נגד דנמרק, הקרואטים הובילו 1-2 (נדמה לי עוד בשלב הבתים) וממש בתוספת הזמן גם שמייכל עלה כדי להשוות, קרואטיה יצאה למתפרצת, וסוקר עבר את החצי, התקדם עוד קצת ובעט לשער חשוף. כך למיטב זכרוני, בכל זאת 10 שנים.

    לגבי כל מה שנכתב פה בהתחלה, אני ממש לא מסכים. מצד אחד ברור שמי שמתועד יותר נחשב יותר, אבל עיקר הדברים שנכתבו על כך שהמונדיאל היא כבר לא במת הכדורגל המרכזית, ממש לא נכונים לדעתי.
    למרות העליה המטאורית ביוקרתן של שלוש הליגות הגדולות של אירופה, ומעליהן ליגת האלופות, עדיין אין שניה ליוקרה של זכיה במונדיאל, או הצלחה בו מעבר לציפיות, יוקרה שאולי גם שוברת את השיא של מדליה אולימפית (קשה לי להאמין שבגמר ה-100 צופים יותר מגמר המונדיאל, למרות שלאולימפיאדה יש רייטינג גבוה מהמונדיאל).
    גם כשכל הפרשנים מדברים על רונאלדיניו כשלישי ברשימה שמתחילה בפלה ומראדונה, הם מסייגים ואומרים שעל מנת להגיע לרמתם של השניים, נדרש מהשחקן לקחת על עצמו נבחרת עד לזכיה במונדיאל. ב-2002 מלבד גול בפוקס נגד אנגליה קשה לומר שרונאלדיניו עשה משהו, אבל אז הוא עוד היה בPSG, ולקראת המונדיאל הקרוב הוא נמצא בכושר השיא בקריירה שלו.

    לסיכומו של דבר, המונדיאל אחרי הכל הוא עדיין הטורניר היוקרתי ביותר, במת הכדורגל המרכזית שעיני כל העולם נשואות אליה, וגדולתו של שחקן נמדדת הרבה מאוד מעל במה זו.
     
  15. Ampelmann

    Ampelmann Member

    הצטרף ב:
    ‏1/7/04
    הודעות:
    3,844
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני מאמין שלמרות שלפי דעות רבות רונאלדיניו צריך לסחוב את ברזיל לתואר העולמי, הוא בכל זאת יזכר כאחד מגדולי השחקנים בהסיטוריה גם אם לא יעשה זאת. אל תשכחו שאגדות נוטות להעצים עם השנים...
    יש הרבה מאוד תיעודים של רונאלדיניו בקטעים שמעולם לא ראינו שחקנים מבצעים לפני.
    אם פלה היה (תקנו אותי אם אני טועה) מראשוני השחקנים שתועדו מבצעים מספרת, רונאלדיניו עבר על הטריק הזה ממזמן.
    ימים יגידו.
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!