חברים:נא לקום לדקה,לכבד את זכרו של גילי פלג ז"ל

כוותיק אני זוכר את גילי, יהי זיכרו ברוך. כואב לי היום כמו שכאב לי אז כקראתי את ההודעה המרה.

 

חשוב לי להביא את הרגע שבו הכרתי את גיל.
זה היה לפני קום הפורום הגרמני. ערכנו מעין שיחת ועידה, כל המנהלים, בינהם גם גיל ואנוכי על האגנדה בעד או נגד פורום גרמני.
במהלך הדיון כולם כמעט היו בעד הקמת פורום גרמני למעט גיל שהיה מעט סקפטי. הרושם הראשוני שלי ממנו מיותר להגיד לא היה ממש חיובי.

בסופו של דבר ההחלטה נפלה, הפורום הגרמני נולד.

גיל למרות הפסימיות שלו החליט לתמוך והזדהה עם הפורום הגרמני דרך אהדה אפלטונית משהו לוולפסבורג תוך כדי הנימוק הם גם ירוקים כמו מכבי חיפה. ברגע שהוא מאמין הוא מאמין והוא אמר לי שהפורום הזה יהיה הצלחה.
במהלך הזמן למדתי להכיר ולהעריך את האיש שהראה שהוא יכול להתגמש, לצערי עם החיים שלו זה לא עבד ככה.
מה שלא ישנה את העובדה שלמרות הכל הוא הראה שהוא תמיד פתוח לדברים חדשים והוא היה מוכן להתגייס לטובת הפורום כדי לעזור ובעיקר הוא האמין.


אז אחרי כל הדברים הללו נותר באמת לכבד את האיש שהיה באמת משיכמו ומעלה ולא בגלל שהוא לא איתנו. הוא חסר כי היה בו תכונות נדירות ומהשיחות שאני ואחרים ניהלנו איתו כולנו בלי יוצא מהכלל קיבלנו רושם זהה. הוא מיוחד ואני פה מדגיש מיוחד בהווה הוא תמיד ישאר כזה. סוג של בן אדם שקשה מאד למצא. חבל שהעולם החליט שהוא כ"כ מיוחד ולקח אותו למקום טוב יותר, בו הוא לא צריך לסבול יותר.
מצד שני, אם הוא לא סובל אז זה הקלה עצומה לו ולנו.

שיזכה למנוחת עולמים,
אוהבים אותך גיל, זיכרונך נצור כאן לעד!
יהי זיכרו ברוך

 

אני מוכרח להביא דוגמא, על אישיותו:

היינו חברים טובים, למרות חילוקי דעות קשים בתחום הפוליטי, ותוך כדי חילופי מהלומות מילוליות, טרחנו, הוא ואני דרך התיבה הפרטית, להסביר שזה ענייני, ושום דבר לא אישי.

אחרי איזו התגוששות שלי עם אוהד בית"ר זה או אחר, הוא החליט כמנהל ל"קרר" אותי ליומיים, או שבוע, מיד אחרי זה חזרנו לדבר כשאנחנו מתעלמים ממה שקרה, ממשיכים הלאה.. הוא היה גם חבר, וגם מנהל. הוא תמיד היה ענייני, תמיד הגון.

לא אשכח איך הוא שמח בשבילי כשארקדי הגיע, איך הוא שמח איתי באליפות של בית"ר, איך אני הצטערתי שלא יכולתי להחזיר לו ברכות כשחיפה לקחה אליפות, כי הוא כבר לא היה איתנו.אני זוכר שפתחתי על זה דיון, אבל לא מוצא אותו.

הבנאדם ידע לשים את החברות מעל הדעות, לכבד קודם כל את הבנאדם, למרות חילוקי דעות, לפעמים תהום רעיונית.

מי יודע עד היכן היה מגיע.כל כך מוכשר הוא היה.

כשהוא נעלם לתקופה, שאלתי אותו בצחוק אם הוא אולי זכה בלוטו, ואנחנו לא מעניינים אותו, ואז הוא סיפר לי ש"זכה" בלוקימיה. מצמרר.

לפעמים אני יושב מול המחשב בשעות מאוחרות, וסתם מציץ על הפורום, אולי השם ROBSON ינצנץ לו שוב בירוק.אולי.

אול באמת תשאירו את שמו כ"מחובר", אולי כך תמיד נזכור אותו? אפשרי טכנית?

בטח אם הוא היה יכול, אז הוא היה אומר לי: "חלאס חיים, תדאג לעצמך, די לבכות עליי". אבל לא, אני לא יכול להפסיק.הוא תמיד איתי, נפשית.

 

לא הכרתי אישית, לא הייתי בפורום בתקופה שלו.. אבל יצא לי בעקבות הסיפורים המרגשים שלכם כאן להיכנס למשתמש ולקרוא קצת את ההודעות.

צימרר אותי לראות איך הוא כותב "סופרים את הדקות עד משחק העונה של מכבי חיפה מול מכבי ת"א בעוד מספר שבועות", ובסופו של דבר הוא לא זכה לראות אותו ואת ההצגה של מכבי חיפה באותו משחק ובעוד משחקים רבים וטובים... עצוב.

זה המשחק המדובר - http://maccabi-haifafc.walla.co.il/ts.cgi?...pt=game&id=1965

בדיוק 10 ימים...

 

עצוב מאוד ...
האם יש קישור מיוחד שמודיע על מותו באותו הזמן ?

 

תקופה ארוכה שלא כתבתי בפורום, אבל לא יכולתי לקרוא את ההודעה הזו בלי לכתוב תגובה.
לפני ארבע שנים הייתי משתמש מאוד פעיל בפורום, הוא ממש היה חלק מהשגרה היומית שלי (עד היום למען האמת). באותו היום אני זוכר שנכנסתי לפורום, עברתי על כמה נושאים בפורום האנגלי ורק אחרי כמה דקות ראיתי את ההודעה בראש העמוד שהודיעה על כך שגיל ז"ל נפטר. התדהמה הייתה כל כך גדולה - אני זוכר שאמרתי לעצמי שזה לא הגיוני שאני מרגיש כל כך עצוב על מוות של מישהו שלא ראיתי אף פעם - אבל כמו שגיא אמר, זה אולי הדבר שהכי מעיד על ההשפעה שהייתה לבנאדם על כולנו.
פשוט כואב לראות כמה אנשים טובים המחלה האיומה הזו לוקחת.
יהי זכרו ברוך.

 

אני חושב שכמה חודשים בודדים לאחר שנרשמתי גיל הלך לעולמו, ולצערי לא הספקתי להיות שותף לכל הדיונים בהם הוא לקח חלק.
מספיק לקרוא את התגובות של אנשים שהכירו אותו פה רק דרך הפורום כדי להבין איזה בנאדם הוא היה, ואין לי ספק שגיל משקיף על הפורום מלמעלה וגאה לראות איך אייסוקר לא שוכחים אותו.
אני גם זוכר שבמשחק הראשון של יונייטד לאחר שגיל נפטר (כמדומני וויגן בחוץ, לא סגור על זה), ברק רום (דאז שדר צ'רלטון וכתב פעיל מאוד בפורום) הזכיר את המוות שלו בשידור, שזו הייתה מחווה מאוד יפה.

החיים אכזריים.
אנחנו מתעצבנים פה על תגובות של משתמשים אחרים, כואבים הפסדים, חוגגים כמו שיכורים אחרי ניצחונות וכו', אבל לעזאזל איך שהכל מתגמד ברגעים כאלה, רגעים בהם אשתו צריכה לגדל את הבת (הייתה בת כמה חודשים כשארע האסון כמדומני), שתגדל ללא זיכרון מגיל פלג, ז"ל.

יהי זכרו ברוך.

 

אחחח עצוב להזכר, מוזר לגלות שעבר כל כך הרבה זמן.
אני זוכר את גיל ז"ל מתקדם לעמדת מנהל, אני די בטוח שהייתי מנהל ראשי באותו זמן, ואני זוכר את כל התעסקות בינינו בנושא הפורום הישראלי, וכל השיחות על הקבוצה האהודה על שנינו, מכבי חיפה. תמיד נותן את התחושה שמדברים בגובה העיניים למרות שגילו היה בערך כפול ואין מה להשוות על מה שעבר בחיים לעומת רובנו.
אני מאוד מזדהה כאן עם התחושות של המשתמשים היותר ותיקים שדיברו דבר ראשון על ההלם כשיוגב בישר את ההודעה הכואבת, ודבר שני על האבל על בנאדם שלמעשה לא הכרנו פנים אל פנים. הייתי באזכרה ופגשתי את המשפחה שהאסון הזה נחת עליה ככה באמצע החיים, אבל את גיל לא פגשתי. אולי יום אחד.

יהי זכרו ברוך.

 

מצד אחד מדהים שכבר עברו 4 שנים. האיש נגע בנו כל כך הרבה והזיכרון שלו כל כך טרי שנראה כאילו רק אתמול נכנסתי לפורום וראיתי את ההודעה שגרם לי להלם, לצמרמורת ולשעות של ניסיון להפנים שמדובר בבשורה אמיתית.
מהצד השני זה נראה כמו נצח מאז קראתי את התגובות של האדם הנפלא הזה שלמרות שמעולם לא נפגשנו איתו נכנס לכולנו ללב.

גילי, מתגעגעים, יהי זיכרך ברוך.