זה לא כל-כך קשור לפה אבל שיהיה - לא התכוונתי לדה-לאורנטיס ספציפית (למרות שהפרידה לא הייתה יפה במיוחד) ולא התייחסתי להישגיו "חסרי התקדים" בקבוצה, זה נכתב כהערת שוליים בהתייחסות לאנשים שחיים את הקאלצ'ו באופן כללי. "לכעוס על...", "לשנוא את...", "להתגלגל מצחוק בגלל..." כל אחד מוזמן להצביע באופן אישי על התחושות שהערס השמן הפרובוקטור והבכיין הזה מעורר אצלו. לא משנה מה הוא עשה, עושה ויעשה בקריירה שלו, הוא לעולם לא יצליח לעורר בי סימפטיה כלשהי. נורא שמחתי כשהוא בחר לעבור למילאנו ולא לרומא, האופי הפרובנציאלי ורגשי הנחיתות שלו תפורים על אינטר (ברצינות עכשיו, לא בקטע של לעקוץ).
כולנו יודעים שיובה יכולה לעשות את זה עוד לפני ינואר ולא לספר על זה לאף אחד, זה לא חוקי, זה מסריח אבל כל המועדונים עושים את זה.
בזה אתה צודק - בדיוק כמו מוריניו, הוא יבכה ויבכה על השופטים בזמן שהוא יסיר את האש מן השחקנים. אין לי בעיה עם זה, כל עוד הוא יביא הישגים. מקצועית, אני בטוח שניתן להעריך את הישגיו. לאופיו - איש אינו חייב להתחבר, כמובן.
ברור. פשוט לא נראה לי שסוניגה ירצה לשרוף זמן בלהסתכסך עם המועדון שלו בגלל הבטחה או אפילו מסמך (לא חוקי) של יובה כאשר יש לו שתי אפשרויות טובות יותר.
