אני נולדתי ב92 ובכל הזאת הזיכרון הכי רחוק שלי הוא עונת האליפות של בית''ר ב97, הייתי אומנם רק בן 5 אבל כבר אז עקבתי אחרי הכדורגל בארץ באופן קבוע. כל מה שהיה בעונה ההזויה הזאת, ממשחק השרוכים והאליפות של בית''ר, הזרים של בית''ר, פישונט שראיינו אותו והוא אמר אז ש "יש לי 2 ילדים, אחד קוראים אותו בית''ר השני קוראים אותו ירושלים" יוסי אבוקסיס עם 2 השערים למשקוף בבעיטה חופשית, הכל מהכל בגלל אחי שהיה אוהד בית''ר, וכמובן ספציפית זוכר את המשחק מול בית שאן, התמימות שלא ידענו על הפרשה עד אחרי המשחק, שקורנפיין עלה לקרן, הכדור שפישונט הדביק לחיבור והכל מהעונה הזאת. רק לכו תבינו איך אף פעם לא אהדתי את בית''ר ....
שאלה אליכם: האם יש משהו שיכול להשתוות לרגע שבו קטן נותן שער בין הרגליים לבארטז באולד טראפורד. אני פשוט מסוגל לראות את הקטע הזה כל יום. תגידו שערים שנתנו אליפות, שערים בדקה ה-90, ראיתי הכל (לטוב ולרע, כמו בעונה שעברה לצערי). אבל פרץ של רגשות שלי (בתור ילד) ושל הסובבים אותי, המשפחה שלי, לא ראיתי בחיים כמו השער הזה. אין שער של קבוצה באירופה שמשתווה לזה: http://www.youtube.com/watch?v=eVffCPsRZ4A&feature=related .
מעניין מה קרה שהשער הראשון, השני, השלישי הרביעי והחמישי של מנצ'סטר נכנסו לכל פרץ הרגשות, למשפחה, ולסובבים אותך http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אתה מקבל את הגולים האלה ומחייך, גאה בגברים האלה שעמדו שם על המגרש ולא על הכוסיות שיש לנו בכדורגל היום. איפה תראה קבוצות שבהופעה הראשונה בצ'מפיונס כבשו חמישה שערים מול מנצ'סטר הגדולה ?
מסתבר שהכל יחסי בחיים. אדם שנולד ביום המשחק של חיפה מול מנצ'סטר כנראה לא יבין על מה אתה מדבר, בדיוק כמו שאני, עקב גילי המופלג, יכול להביט אחורה ולזכור את השער של אבי כהן בדרבי בעונת 78/9, אחד השערים הגדולים שבהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, אבל עם מי אני יכול בפורום לדבר על זה, מי בכלל ראה את זה...כן, ומכבי גם ניצחו...
אוי אלכס, תודה שהבאת את זה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx אגב מכבי חיפה היתה אז מחוזקת עם שחקנים אחרים. בכל מקרה את חיים סילבס גמר אחרי השער הזה את הקריירה שלו ואייאקס? חוק בוסמן גמר אותנו סופית. לי רק נותר לזכור את החוויות של אותו משחק ובעיקר הביקור בקיסריה כשלראשונה ראיתי את גיבוריי מתאמנים. צילמו אותי במקרה למעריב ויום אחרי זה ראו את תמונתי במעריב. ביום של המשחק ראיינו אותי מהתחנה של אמסטרדם AT5 מחוץ לקרית אליעזר ואחר כך צלצלו להוריי שראו אותי בהולנד בטלוויזיה. בקיצור אלכס, סילבס לא עשה לי דבר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
לי דווקא זכור המשחק הזה כאחד הגדולים בארץ: ובמשחק השלישי בין הקבוצות באותה העונה מאיר מליקה גמר לרומן פץ את העונה עם עבירה מכוערת ומכוונת...שום דבר לא עזר אז, מכבי חיפה היתה בעונת 93-94 בלתי מנוצחת וגמרה את הליגה הארוכה בלי הפסד אחד בודד. עוד משחק היסטורי בשבילי: הדרמה במשחק הזה היתה ענקית כי פ.ס.ז הצליחה פעמיים לחזור למשחק. לצערי המשחק של הקבוצה מספר שנים לפני זה מול טורדפו מוסקבה לא מצאתי ביוטיוב. משם אני בעיקר זוכר את הבומבה של פץ ושער הניצחון של שי הולצמן. אחחח, היו ימים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
יוחזר אליהו בן און והמשפט המפורסם שלו אחרי הגול:"גבירותיי ורבותיי, הר הגעש בטדי מתפרץ". אךךך איפה השידורים של אז של שירים ושערים...
את סילבס גמרו הפציעות. מכבי חיפה התחזקה באוחנה והיו עוד כמה נבחנים, שאף אחד מהם לא הוחתם, ככה שאני לא נראה לי שהם היו חיזוק. דווקא אחר כך הוא הצליח להגיע לסגל הנבחרת, כשהיה מושאל למכבי פ"ת.
לסילבס היה DNA אירופאי? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx לקראת שבת הנה המשחק שבו בית"ר זוכה באליפות השניה בתולדותיה בקופסא מול מכבי נתניה, מה שמיוחד באליפות הזאת היא העובדה שבית"ר זכתה בה בשנה שעלתה מהליגה השניה ונחשבה בעצם 'עולה חדשה'.
פעם הייתה לי את קלטת האליפות של אותה עונה. כשהייתי בן 8, דוד שלי מצד אבא (6 אחים צהובים שחורים, 5 מכבי נתניה, 1 ביתר ירושלים) החליט בכל מחיר להפוך אותי לאוהד ביתר ירושלים וכשהלכתי איתו לבקר חברים מהמושב, שלהם הייתה את הקלטת, הוא סיפר להם שהוא מנסה 'לחנך' אותי, אז הם הביאו לי את הקלטת. דוד שלי גם קנה לי באותה תקופה חליפה של ביתר ירושלים של אלי אוחנה ומצעים של ביתר ירושלים (יש לי אותם עד היום, אבל אני לא משתמש בהם). מהחליפה נותרו רק המכנס שמדי פעם אני משחק איתו כדורגל ואפילו הגעתי איתו כמה פעמים למפגשים של אייסוקר והגרביים שפשוט שוכבות לי בארון מאז שאני זוכר את עצמי. אני לא זוכר מה עלה בגורלה של החולצה. נדמה לי שהבאתי אותה לבן דוד שלי מצד האמא.
דוד שלך הביא לך חולצה של אלי אוחנה ואתה לא יודע איפה היא? תגיד שנתת אותה סבבה אבל לזרוק אותה סתם ולא לדעת איפה היא?
בחיים אני לא אזרוק חולצה, בטח לא כזו של כדורגל ובטח לא של אחד כמו אלי אוחנה. הכוונה שלי הייתה שאני לא זוכר למי היא הלכה.