אני גרתי באוסטרליה במשך חצי שנה עם אחותי, בחיים לא ניתקלתי בגזענות, וההפך, אם הם היו קולטים שאני זר (והם קולטים מהר) הם היו מתנהגים אלי יותר בחמימות ואדיבות. הייתי בן 13 וחצי באותה זמן, אולי לא קלטתי מבטים, אולי פירשתי לא נכון מקרים מסוימים, ואולי כשאני יהיה בגיל 25+ ואני יחליט לעבור לגור שם אני יסבול מגזענות, אבל קשה לי להאמין, זה פשוט לא בטבע שלהם, אין לאנשים האלה טיפת רועה בלב. תגיד שאני מזיין בשכל, אני היסתובבתי להם בין הרגליים ואני יודע מה הרגשתי. גיא, לא הבנתי בידיוק מה אתה שואל. געגועים היו לי, ותמיד יהיו לך געגועים, אבל אני יודע להתאים את עצמי בכל איזור שאני נמצא בו. יש מקומות שאני נער ביישן ומחונך ויש מקומות שאני ישראלי בהמתי וילד בעייתי, אבל תמיד ידעתי מתי לעשות שטויות ומתי להיות הנער המחונך, זאת אומרת התאמתי את עצמי לסביבה. אני חושב שאני יתאים את עצמי לסביבה בכל מקום, ובהתחלה זה יהיה קשה, אני יתגעגע לדברים הקטנים שהייתי עושה בישראל. גם כשהייתי באוסטרליה מאוד היתגעגעתי לדברים הקטנים כגון להשכיב את אחותי החורגת הקטנה לישון ולספר לה סיפור, או להוציא את הכלבה לטיול או סתם לשבת עם כמה חבר'ה על נרגילה, בטח שהיתגעגעתי, אבל עם הזמן הגעגוע הזה נעלם ממני, הוא כבר לא היה בראש שלי, מידי פעם חשבתי על זה וניתקפתי געגועים אבל היסתדרתי גם בלי זה. חזרתי לארץ לא כי רציתי ואם היו נותנים לי ליבחור הייתי מעדיף להישאר, למרות שבתוך תוכי תמיד יהיה ה"ירדן הישראלי" ואני ירגיש לא שייך בכל מקום, כמו "גיא הישראלי" בלונדון, אבל אני יודע שאני יוכל ליחיות עם זה. עד כמה זה יהיה קשה? אני בטוח שזה לא יהיה קל לעבור לגמרי, אבל אי אפשר לדעת, אולי זה בכלל יעשה לי טוב יותר.
מה שאתה אומר על האוסטרלים זה כמו גזענות הפוכה, אתה עדיין מכליל פשוט תחת תכונות טובות, זה טעות באותה המידה.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx :aaarofl: http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx
טוב אולי קצת הגזמתי באמת אבל אני באמת חושב שבקצב הזה וגם בגלל הסכסוך עם הערבים המדינה בדרך להימחקות...
