יש מקום לגאווה, או אין?

הנושא בפורום 'פורום כדורגל אנגלי' פורסם ע"י Michael Carrick, ‏20/3/13.

  1. Michael Carrick מנהל כללי מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏1/4/05
    הודעות:
    24,217
    לייקים שהתקבלו:
    6,259
    משחק המילים הגרוע בתולדות אייסוקר מביא אותנו לדיון על אחד השחקנים הבולטים בכדורגל האנגלי במילניום הנוכחי-מייקל אואן, שהודיע אמש על פרישה בסוף העונה הנוכחית.

    אואן חתום על כמה מהזכרונות הגדולים בכדורגל האנגלי ב-15 השנים האחרונות: השער הסנסציוני נגד נבחרת ארגנטינה במונדיאל, השערים שהביאו לליברפול גביע נגד ארסנל, השלושער בניצחון ההיסטורי 5-1 בגרמניה, ושער הניצחון בדקה ה-95 בדרבי של מנצ'סטר. מדובר באנגלי היחיד שזכה בכדור הזהב בעשורים האחרונים והוא יישאר כזה גם בעשורים הקרובים. מדובר בשחקן שכבש בצרורות כמעט בכל שלב בקריירה-גם בריאל מדריד, ניוקאסל ומנצ'סטר יונייטד, בשנות הדמדומים של הקריירה, מגלים ממוצע שערים לא רע בכלל פר דקות משחק.

    אבל בויכוח על מעמדו ההיסטורי של אואן ישנו צד נוסף. למעשה, אואן הפסיק להיות רלוונטי לרמות הגבוהות בקיץ 2005, בגיל 25, כשחזר מריאל מדריד לאנגליה וחתם בניוקאסל. מאז הוא סבל מפציעות רבות וקשות, איבד את מקומו בנבחרת, ואף ירד ליגה עם הג'ורדיז. גם החתימה המפתיעה במנצ'סטר יונייטד לא שינתה את מצבו-היו לאואן רגעים יפים, ולא רק השער בדרבי, אבל בסיכום הכללי הוא נתפס כגימיק כושל של פרגוסון ואף סבל שוב מפציעות. ב-2011 זכה באליפות היחידה בקריירה שלו, אבל למעט שער אחד חשוב מול בולטון תיפקד למעשה כנער פוסטר. העונה הנוכחית, במדי סטוק סיטי, ממשיכה את רצף האכזבות.

    אואן סובל בשנים האחרונות מדימוי של שחקן שבע ומדושן עונג. העובדה שהוא מתגורר באחוזה בויילס והגיע לאימוני ניוקאסל במסוק פרטי, שעזב את ניוקאסל רבע שעה אחרי ירידת הליגה, שהוא משקיע זמן רב במרוצי סוסים ובעיסוקים נוספים מחוץ לכדורגל, שהוא החל לשמש פרשן ב-MOTD עוד בהיותו שחקן פעיל, יצרו אותה. כמה שבועות אחרי חגיגות האלף של ראיין גיגס, שמבוגר מאואן בשש שנים ועדיין רעב לתארים, קל להציג את אואן כתמונת המראה שלו. גם התדמית הזאת עוזרת לקבע את מעמדו כשחקן מפוספס.

    וזוהי השאלה לדיון-האם למרות הכל מייקל אואן ייזכר כאחד השחקנים הגדולים של הכדורגל האנגלי, או שהשנים האחרונות ימנעו ממנו את הכבוד?

     
  2. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    75,261
    לייקים שהתקבלו:
    25,769
    מין:
    זכר
    הוא שחקן גדול, לא סתם גדול - פנומן.
    כל מה שקרה לו שייך לפציעות קשות שעבר ופגעו בגוף שלו והרסו לו את הקריירה. אין לו אשמה בכך.
    כשהוא היה בריא, היא מיצה 100% מהפוטנציאל והציג יכולת מרשימה.

    אחרי הכל גם את ואן באסטן הגדול גמרו הפציעות, ההבדל שהוא לא המשיך לשחק כל כך הרבה זמן כמו אואן, כי מעשית הקריירה של אואן נגמרה באותו משחק נגד שוודיה ב - 2006.
    פשוט עבר הרבה מאוד זמן מאז שאואן היה באמת כשיר ולכן מתייחסים לקריירה שלו אחרת.

    האם ההחלטה של אואן לפרוש רק עכשיו ולא לפני 4-5 שנים מוחקת את עברו והישגיו?
    זה לא הוגן.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/3/13
  3. Franco מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏15/10/07
    הודעות:
    22,773
    לייקים שהתקבלו:
    2,210
    חבל שאין אופציית, אמצע, נוספת בתשובות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx

    מצד אחד אני מסכים שהשנים האחרונות לא צריכות להשפיע יותר מדי על מה שהציג בעבר טרם הפציעות, כמו שקורה עם הרבה שחקנים אחרים ולא פחות טובים ממנו בעיני, אבל מצד שני גם בתקופת השיא שלו הוא היה לדעתי שחקן טוב (טוב מאוד מי שרוצה להקטנתן) אבל לא אחד מהגדולים. יש נטייה בתקשורת לנפח שחקנים, טובים אולי, יתר על המידה, באנגליה (ולא רק) יותר ממרבית המקומות ממה שאני מרגיש, אואן הוא אחת הדוגמאות לכך לדעתי.
     
  4. idans10 Carlos El Pibe Valderrama מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏30/1/09
    הודעות:
    15,572
    לייקים שהתקבלו:
    1,921
    אני חייב להסכים כאן עם אליאס. בתור אחד שלא אוהב כדורגל אנגלי, דווקא מאוד נהניתי לראות את אואן, שאגב לטעמי בשיאו היה טוב יותר מוויין רוני שכולם נהנים לנפח משום מה, אבל אני גם חושב שהוא היה שחקן טוב מאוד אבל לא איזה משהו מיוחד כפי שעשו ממנו. לא חושב למשל שהוא גדול יותר מאלן שירר, חלוץ פנטסטי כשלעצמו, אבל הוא קיבל כנראה את ההכרה המוגזמת(?) אולי בגלל אותו שער מפורסם מול ארגנטינה (שער נהדר) וגם כנראה בזכות העובדה שבאמת הוא היה האנגלי היחיד אחרי המון שנים שזכה בכדור הזהב. כך או כך, חבל שהפציעות הכריעו אותו בגיל כ"כ מוקדם.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/3/13
  5. אמיר ע משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏28/12/04
    הודעות:
    18,365
    לייקים שהתקבלו:
    4,717
    גם אני מסכים שאופציית האמצע עשויה להיות הנכונה ביותר. בהחלט נותרה השאלה איך היה נראה השיא שלו אם היה זוכה להגיע אליו בשנים בהן לרוב שחקן נמצא במיטבו, אבל גם אם הוא נעלם מהרמות הגבוהות ביותר עוד קודם לכן, השנים הראשונות שלו היו פשוט עונות גדולות של חלוץ.

    השאלה "האם ייזכר כאחד מהגדולים של אנגליה" היא כמובן בעייתית ומתעתעת כי השאלה היא "מה זה הגדולים". הבודדים שהם באמת מתי מעט, הצ'רלטונים והבובי מורים? או שאנחנו מכניסים לשם, נגיד, גם את גאסקוין, עוד כישרון גדול שראינו רק חלק ממה שהיה יכול? בהנחה שמדובר ברשימה מאוד מצומצמת, אז יכול להיות שלרשימת הגדולים באמת באמת אואן לא ייכנס. אבל הוא יהיה בצמרת הדרג הבא.
     
  6. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    75,261
    לייקים שהתקבלו:
    25,769
    מין:
    זכר
    לא גדול משירר, אך ורק בגלל פציעות. בכישרון הוא לוקח את שירר בקלות ובטח במשחק שהציג בשנותיו הראשונות.
    שירר עד גיל 24-25 לא עשה יותר מדי בנבחרת ולאואן גם יש יותר שערים בנבחרת ממנו.
    גם בקריירת המועדונים הוא התחיל להראות את יכולות הכיבוש שלו רק בסביבות 22-23.
    היה לו גוף בריא ופציעות מיעטו להטריד אותו, הקריירה שלו בפועל הייתה הרבה יותר ארוכה.
    רק בגלל זה הוא נזכר כגדול יותר.

    שירר היה חלוץ בריטי טיפוסי, יותר מהסוג הישן.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/3/13
  7. idans10 Carlos El Pibe Valderrama מנהל כללי

    הצטרף ב:
    ‏30/1/09
    הודעות:
    15,572
    לייקים שהתקבלו:
    1,921
    נבחרת זה לא הכל בחיים. חוץ מזה, אני יכול למנות לך לא מעט שחקנים גדולים שלא היו יותר כישרוניים מאחרים אבל כן זוכרים אותם יותר. שירר הוא סקורר, נקודה. לקח קבוצה בינונית בזמנו כבלקבורן והיה 60% מהגורם לתואר שלהם. גם בניוקאסל הציג ברוב הזמן יכולת טובה, להערכתי היה ראוי למועדון גדול יותר מהם. זה נכון שבנבחרת הוא לא הראה יכולת כזו מזהירה (למרות שהיה הסקורר המצטיין ביורו 1996) אבל שוב, אם לבחור חלוץ אנגלי, לדעתי שירר מקדים הרבה מאוד שאולי נחשבים "כיותר טובים או מוכשרים ממנו". אגב, לא באתי לסנגר על שירר או להפחית מאואן, אבל גם אני כמו אליאס חושב שלא מדובר כאן באיזה משהו יוצא דופן כמו שאולי הרוב כאן עשויים לחשוב.
     
  8. Mellow29 Kopite

    הצטרף ב:
    ‏21/1/11
    הודעות:
    9,072
    לייקים שהתקבלו:
    3,608
    אני חושב שבאמת חסרה כאן אופציית ביינים.

    בשלב מסוים היה נדמה שלאואן יש הכל כדי להפוך לחוד החנית של הכדורגל האנגלי בדור מוכשר מאוד גם כך - יכולת, הייפ, רגעים מכריעים שבהם הוא היה שם, מספרים, שיאים שהוא שבר. פציעות וגם החלטות לא טובות במהלך הקריירה גרמו לכך שהוא לא יזכר כאחד הגדולים באמת. "אחד הגדולים" מבחינת הכישרון אולי, אבל כדורגל זה גם משחק קבוצתי וכשאומרים ששחקן מסוים היה גדול, צריך גם לשאול - איפה? בנבחרת, בשורותיה לא פגע בערך מאז שהתחיל לשחק בריאל? מאכזב.
    ליברפול, כשהיה שחקן מרכזי בכמה עונות רצופות והביא לבד תואר בעונת הטראבל? העזיבה לריאל זה משהו אחד, אבל אחרי שעבר למנ' יונייטד אין סיכוי שהוא יזכר כליברפול לג'נד. בשאר הקבוצות הדעיכה כבר הייתה בולטת. בשלב מסוים זה גם נראה כאילו זה לא כ"כ מפריע לו להתאמן ולשבת על הספסל במנ' יונייטד, היו דיבורים על כך שהוא לא כ"כ רוצה לשחק כדורגל והמצב הזה לא מפריע לו. אפשר להבין איך אחרי שהגיע לשיאים כאלה בגיל כ"כ צעיר, לא הייתה לו מספיק מוטיבציה כדי לנסות לבנות את עצמו מלמטה.

    לכן אני הצבעתי "לא". ותודה על הגביע.
    (17 דק' תקציר, שווה...)
     
    נערך לאחרונה ב: ‏20/3/13
  9. alexshw Member

    הצטרף ב:
    ‏13/11/09
    הודעות:
    75,261
    לייקים שהתקבלו:
    25,769
    מין:
    זכר
    לדעתי הוא בא ליונייטד כדי שירשם לו תואר אליפות ברזומה.
    ושוב אין מה לשפוט אותו מקצועית אחרי המשחק נגד שוודיה.
     
  10. golding מנהלים

    הצטרף ב:
    ‏26/6/11
    הודעות:
    8,573
    לייקים שהתקבלו:
    3,635