כשבפאונד היה חור - נושא נוסטלגיה של הכדורגל האנגלי

30 שנה לאסון הייזל - היום העצוב בתולדות גביעי אירופה


תשכחו מהאיצטדיון המפוארים של היום. המשחקים באותה תקופה וגם בגמרים של גביעי אירופה נערכו לעיתים בחורבות. חורבה כזו הייתה גם איצטדיון הייזל.
המועדונים האנגלים שלטו בעשור שקדם לאסון הזה בגביע האלופות עם 7 זכיות, וכך גם ב- 29.5.1985 ליברפול התייצבה לגמר מול יובנטוס לשמור על התואר שלה, כששבועיים לפני כן האלופה הטריה אברטון זוכה בגביע המחזיקות.
ההצלחות של המועדונים באירופה לוו בהתפרעויות חוזרות ונשנות של החוליגנים האנגלים הן בגבולות מדינתם והן מחוצה לה. הבעיה הפכה ללאומית אך היה צריך לחכות לאסון כדי שיתחילו לטפל בה.
האירוע עצמו החל בעימות בין אוהדי ליברפול ויובנטוס ביציעי האיצטדיון כשהמשטרה לא נערכה לכך כראוי. האוהדים התחילו לירות זיקוקים אחד על השני, עד המון אוהדי ליברפול הסתער על אוהדי יובנטוס שהתחילו לברוח ולטפס מעל הקיר. האירוע הזה גרם למרבית ההרוגים.
סך הכל נספו 39 אנשים ו - 600 נפצעו. בין ההרוגים היו 32 אוהדים איטלקים של יובנטוס, 4 בלגים, 2 צרפתים ואוהד ליברפול מצפון אירלנד.
למרות האסון הכבד ומחשש למהומות נוספות הוחלט לקיים את הגמר באיחור של מספר שעות בו יובנטוס ניצחה 1:0 מפנדל של מישל פלטיני.

יומיים אחרי האסון ראש ממשלת בריטניה מרגרט תטצ'ר דרשה מההתאחדות האנגלית להשעות את הקבוצות מהמפעלים האירופים.
אחרי יומיים אופ"א הכריזה על ההשעיה לתקופה בלתי מוגבלת. תחילה נאסר עליהם אפילו לקיים משחקי ידידות באירופה, אבל אחרי חצי שנה איסור זה בוטל מלבד בלגיה. הנבחרת האנגלית לא נפגעה והמשיכה לשחק כסדרה.
במקביל התחיל משפט נגד אוהדים אנגלים שהיו מעורבים ובספו של דבר 14 מהם נשפטו לתקופות מאסר בין 3 ל - 5 שנים

האסון הווה מכה אדירה לכדורגל האנגלי וליברפול בפרט. הסקאוזרים היו הקבוצה הטובה באירופה באותה תקופה ואפשר לראות ביום הזה סימן לתחילת הסוף של האימפריה. בעקבות ההשעיה הליגה האנגלית החלה לאבד כוכבים - לינקר חתם בברצלונה, מאוחר יותר מרק היוז עזב גם הוא לשם וגם שיחק בבאיירן, איאן ראש הלך ליובנטוס, גלזגו ריינג'רס התחמשה בשורה של אנגלים - כריס וודס, טרי באצ'ר, גראהם רוברטס, מרק וולטרס, מרק פאלקו, ריי וילקינס, סמי לי חתם באוססונה וכן הלאה

להלן הרשימה המלאה של הקבוצות שפספסו את גביע אירופה בעקבות ההשעיה, חלקן מעולם לא הגיעו לשם עוד פעם:
http://therepublikofmancunia.com/wp-content/uploads/2009/05/heysel2.Xxx

ב - 1990 אופ"א הודיע כי ההשעיה הגיעה לסיומה מלבד ליברפול שהשעייתה הסתימה שנה מאוחר יותר וכך אסטון וילה בגביע אופ"א ומנצ'סטר יונייטד בגביע המחזיקות היו האנגליות הראשונות לחזור לזירה האירופית.
http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2008/05/30/article-0-003DB93900000258-436_468x318.Xxx
הדירוג של אנגליה כמובן נפגע קשות ולמעשה אולי רק אחרי עשור שלם חזר לקדמותו. בחלק הראשון של שנות התשעים הכדורגל האנגלי בגביע אירופה ספג מספר מפלות מביכות ביותר, למרות ההצלחה היחסית בגביע המחזיקות ותקופת ההסתגלות הייתה לא פשוטה.

איצטדיון הייזל עצמו לא אירח משחקי כדורגל עד 1995, כשנפתח אחרי שיפוץ נרחב תחת השם איצטדיון המלך בדואן. הוא אירח את גמר גביע המחזיקות של 1996 וגם משחקי יורו 2000. בשנים האחרונות מאחר משחקי רגבי ועוד אירועים כאלה ואחרים.

 

אני אף פעם לא מרגיש טוב לפני משחקים כמו היום. הייתי צריך איכשהו להעביר את הזמן, לנקות את הראש מהמשחק. החלטתי לקחת ספר שהיה בבית ורציתי לקרוא אותו כבר הרבה זמן, ״זכרונות אחרי מותי״ של יאיר לפיד שכתב אוטוביוגרפיה על אביו, טומי לפיד, מנקודת מבטו של האב.

ואז הגיע פרק 29:

״בהיותי נער בנובי סאד היו לכל אחד מאתנו שתי קבוצות כדורגל אותן אהד. הקבוצה הראשונה היתה וויודינה המקומית, והקבוצה השנייה היתה באנגליה. אני אהדתי את אסטון וילה, וחברי הטוב סשה איווני אהד את ארסנל. כדרכם של נערים ניהלנו ויכוחים אינסופיים מי מהקבוצות טובות יותר, אבל כמו כל אוהד כדורגל באותם זמנים שנינו נאלצנו להודות שאין שאלה בכלל מיהו השחקן הטוב ביותר באנגלים (ואם כך גם בעולם): סטנלי ״הקוסם״ מתיוס, הקיצוני הימני של בלקפול.

שמונים ושמונה פעם לבש מתיוס את מדי הנבחרת הבריטית, הוא זכה בתואר אבירות מן המלכה, היה האדם הראשון שזכה בתואר ״כדורגלן השנה באירופה״, עבר לארסנל (לשמחתו של סשה), ואחר כך גם למנצ׳סטר יונייטד. כשפגשתי אותו הוא היה בן ארבעים ושמונה, ועדיין שחקן פעיל בסטוק סיטי בליגה השנייה. שער המכסיף היה דליל, אך גופו היה רענן וגמיש כשל נער. דומה כאילו הרכיבו על הצוואר את הראש הלא נכון.

שאלתי אותו את השאלה שכל אוהד רוצה לשאול שחקן הנערץ עליו: ״מהו המשחק הבלתי נשכח ביותר בקריירה שלך?״ מתיוס, להפתעתי, פרץ בצחוק. ״בשנת 1945,״ סיפר, ״כאשר דינמו מוסקבה באה ללונדון כדי להתמודד עם ארסנל, שיקחנו בערפל כה כבד עד שמאמצע המגרש אי אפשר היה לראות את השערים. אחד השחקנים שלנו, ג׳רי, פגע בגסות בשוער של דינמו והשופט הוציא לו כרטיס אדום. המשכנו לשחק עם עשרה אנשים. משחקים ומשחקים, ופתאום ג׳רי עובר לידי עם הכדור. ׳שששש...׳ לחש לי, ׳חזרתי בסתר, אל תגלה לשופט.׳ ג׳רי המשיך לשחק עד שריקת הסיום בלי שהשופט הבחין בו. בגלל הערפל.״



מתוך האתר הרשמי:

Late in 1945, with the world on the cusp of the Cold War, Moscow Dynamo arrived for a European tour, and in the era before the advent of the European and UEFA Cups, the Dynamos’ match against the
Gunners garnered a huge amount of newspaper headlines.

The day of the match saw a classic London “pea souper,” which simply added to the mystery and confusion which surrounded the match. George Allison needed to summon six guest players, including legendary forwards Stan Mortensen and Stan Matthews. An enormous 54,000 crowd rolled into White Hart Lane, but only had
sporadic views of the game due to the fog.

The game ended with the Dynamos winning 4-3, but amidst claims of incorrect decisions made by the Russian referee, and the fact that at some points the players couldn’t see one another, or the goals, the Mail labelled it: “the most farcical match which has ever been played,” although the newspaper did also claim it was “... one of the most exciting games 54,000 people have never seen.”

 

זה היה למעשה משחק בין נבחרת ברה"מ לנבחרת אנגליה, כיוון ששתי הקבוצות חוזקו במספר שחקנים מובילים של התקופה בארצותיהם.

 

https://pbs.twimg.com/media/B7lMgmOCAAEzrYX.Xxx

ריו פרדיננד נולד ב - 7.11.1978 בלונדון לאם אירית ואב מהקריבים. בן דודו הוא חלוץ העבר המפורסם לס פרדיננד.
בגיל 14 הוא אותר ע"י אבא של למפרד, שהיה סקאוט של המועדון והגיע לשורות הפטישים.
ב - 5.5.1996 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקריירה כשנכס כמחליף במחזור האחרון של העונה. אחרי התחשלות בבורנמות בחצי הראשון של עונת 1996/97 הוא החל לתפוס מקום של קבע בהגנת הפטישים ועד מהרה סומן כבלם העתיד של אנגליה.
http://www.leedsunited.com/di/library/leeds_united/2b/f0/rio-ferdinand_rvkq8h2n9oe61aa6acudarzzx.Xxx?t=799887088&quality=70
זה היה רק עניין של זמן עד שיתקדם כספית ומקצועית ואכן לידס, אז קבוצת צ'מפיונס ובזבזנית מאוד גדולה, שמה עליו 15 מיליון פאונד בנומבר 2000, אבל המדיניות הפזרנית של רידסדייל התחילה מהר מאוד לתת את אותותיה, המועדון נקלע לקשיים כלכליים והתחילה למכור את כוכביה לכל מרבה במחיר.
כאן אלכס פרגוסון קפץ על המציאה, וכמו במקרה רוני שנתיים מאוחר יותר איתר את האנגלי שיתן את הטון בעמדה שלו בעשור הקרוב.
בקיץ 2002 30 מיליון פאונד עברו לחשבון של לידס והפכו את פרדיננד לשחקן ההגנה היקר בתבל.
http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2013/01/11/article-2260656-03D3B3890000044D-844_634x432.Xxx

פרדיננד לא אכזב ונקלט בצורה מעולה בקבוצה. במשך עשור הוא היה כסלע איתן של הגנת יונייטד, מנהיג ההגנה. אחרי צירופו של וידיץ' הם הפכו לצמד בלמים הטובים בתבל וקבעו שיאי אי ספיגת שער בפרמייר ליג.
חשיבותו של ריו הייתה עד כדי כך קריטית שכשבתחילת 2004 הוא הושעה ל - 8 חודשים באשמה מוגחכת שאיחר לבדיקת סמים, העונה של יונייטד נרסה וגם הנבחרת ביורו נפגעה קשות.
בעונות האחרונות הוא התחיל לסבול מכאבי גב ואפשר להגיד שבערך מ - 2009 ו - 2010 התחיל לרדת ברמתו, אך זה לא יוריד שום דובר ממי שללא ספק היה אחד הבלמים האגדיים של הכדורגל האנגלי.
סה"כ ביונייטד הוא זכה ב - 6 אליפויות, גביע אחד, זכיה בליגת האלופות, 3 גביעי ליגה, 6 מגני הצדקה וזכיה באליפויות העולם למועדונים.
מדובר באחד הבלמים הגדולים שידעה אנגליה.
במדי ווסט האם הוא זכה באינטרטוטו של שנת 1999
סה"כ ערך במדי השדים 455 הופעות וכבש 8 שערים, שניים מהם נגד ליברפול, בכך בעצם שמר על מסורת ארוכה של שחקני הגנה שכובשים במשחקים האלה.
את העונה האחרונה העביר כאמור בק.פ.ר

http://www1.pictures.gi.zimbio.com/Manchester+United+v+Chelsea+UEFA+Champions+3d-muSQCpgKl.Xxx
מספרים:
פרמייר ליג: 504 משחקים, 11 שערים. בכורה: 5.5.1996 במשחק של ווסט האם נגד שפילד וונסדיי
ליגה שלישית: 10 הופ', 0 שערים. שיחק שם בהשאלה בבורנמות ב - 1996
גביע: 43 הופ', 0 שערים
גביע הליגה: 29 הופ', 0 שערים
גביע אירופה: 109 הופ', 2 שערים. בכורה: 30.9.1999 ניצחון חות של ווס האם 3:1 על אוסייק בסיבוב הראשון של גביע אופ"א.
כולל: 93 הופ', 2 שערים בליגת האלופות. בכורה: 13.2.2001 ניצחון ביתי של לידס על אנדרלכט 2:1 בשלב הבתים השני
http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/02221/rio-ferdinand_2221798b.Xxx
נבחרת אנגליה:
81 הופ', 3 שערים. ערך את הבכורה במשחק ההכנה למונדיאל מול קמרון בנומבר 1997. הוא נסע למונדיאל 98 אך לא שיחק דקה.
קווין קיגן לא לקח אותו ליורו 2000 הראשון מ - 3 אותן החמיץ. ביורו הבא הוא לא היה בגלל אותה השעיה מטומטמת ויורו 2008 כל הנבחרת פספסה.
הוא שיחק במונדיאלים 2002 ו - 2006 שם נהנה משיתוף פעולה טוב עם קמפבל ואת מונדיאל 2010 החמיץ בגלל פציעה.
הוא שימש כקפטן הנבחרת וסיים את הופעותיו ב - 2011

 

דני אינגס הגיע לליברפול מקבוצה שירדה ליגה?

דניס אירווין הגיע ליונייטד מקבוצה בליגת המשנה. היום לפני 25 שנים. המחיר רבע מיליון פאונד ששולמו לאולדהאם שפגשה את יונייטד באותה שנה בחצי גמר הגביע ואולי שם פרגוסון התרשם ממנו.
https://pbs.twimg.com/media/CG-m-O4XAAAIyid.Xxx:large

 

http://www.merseyreds.com/wp-content/uploads/2012/02/Alan-Hansen-playing-for-L-007.Xxx
בליברפול חוגגים יום הולדת 60 לאלן ""you can't win anything with kids" הנסן.
כמובן עוד הרבה לפני שהפך לפרשן ידוע, מדובר היה באחד הבלמים הגדולים שידע הכדורגל הבריטי.
ליברפול הביאה אותו ב - 1977 מפרטיק תיסטל הקטנה בסקוטלנד תמורת 100 אלף פאונד. הוא ערך 620 הופ' וכבש 18 שערים במדי ליברפול.
זכה ב- 8 אליפויות, 2 גביעים, 3 גביעי אלופות ו - 3 גביעי ליגה והיה מעמודי התווך של הקבוצה ששלטה ללא עוררין באנגליה והייתה הטובה באירופה.
באופן סמלי העונה הפעילה האחרונה שלו הייתה גם עונת האליפות האחרונה של המועדון בה זכה עם סרט קפטן על היד. היה קפטן הקבוצה גם בין 1985 ל - 1988

אגב פרגוסון היה זה שהשאיר אותו מחוץ לסגל הסקוטי למונדיאל 86 ומי יודע אולי לאמרה המפורסמת היה קשר לכך.

אחיו הגדול ג'ון גם הגיע לנבחרת סקוטלנד אך העביר את כל הקריירה בקבוצת פרטיק.

 

http://www.thehardtackle.com/wp-content/uploads/2012/06/dennis-bergkamp_copyright_arsenalarsenal_dot_files_dot_wordpress_dot_com.Xxx

היום לפני שני עשורים הגיע לפרמייר ליג אחד השחקנים הכי משמעותיים בתולדותיה והשחקן שסימל את השינוי בארסנל.
דניס ברגקאמפ הגיע שנתיים לפני כן לאינטר אך למרות זכיה בגביע אופ"א איכזב וזכה לכינוי באטהד.
הוא קיבל מספר הצעות מאנגליה ובחר בארסנל(חלק מהשיקולים היה המרחק הקצר יותר לנסוע מהתעלה, כי כידוע דניס פוחד לטוס), אז מועדון אפור שעבר עונה מזעזעת וחיפש תחליף לאלן סמית שפרש. התותחנים שמו 7.5 מיליון פאונד והיתר הסטוריה.
מספר חודשים לפני חוק בוסמן הגעת ברגקאמפ סימלה גם תחילת עידן הגעת הכוכבים הזרים לליגה.
הופעת הבכורה שלו בקבוצה הייתה ב - 20.8.1995 בתיקו הביתי 1:1 נגד מידלסברו, אבל הוא היה צריך לחכות עוד חודש עד לשער הראשון שהגיע בניצחון 4:2 על סאותהמפטון בו כבש צמד.
ב - 11 שנותיו בארסנל ברגאמפ כבש 122 שערים ב - 425 הופעות, כולל 88 שערים ב - 315 הופעות בפרמייר ליג.
ארון התארים שלו בארסנל כולל: 3 אליפויות, 4 גביעים ו - 3 מגני הצדקה
Dennis Bergkamp 20th anniversary: The man who changed Arsenal | Football News | Sky Sports
אני כאוהד יונייטד סבלתי ממנו כבר בעונה הראשונה כשהוא כובש את השער היחיד במשחק בהייבורי אני חושב אי אפשר למצוא אחד שישנא אותו, סגנון המשחק ריתק גם אוהדי קבוצות יריבות של הקבוצה וכל חובב כדורגל באשר הוא נהנה מביצועיו במגרש.

 

מחקר של סקיי ספורטס שניסו לדרג מנג'רים בפרמייר ליג לפי הצלחה. כאן ניתן לראות את הפרמטרים
Premier League's best manager? Sir Alex Ferguson comes top of study | Football News | Sky Sports
http://images.teamtalk.com/15/07/Others/3322224.Xxx

 

לפני 10 שנים בדיוק מגן הקהילה הפגיש בפעם הקודמת לדרבי לונדוני את ארסנל וצ'לסי וגם אז היו כבר יחסים מתוחים בין המועדונים.
צ'לסי ניסתה לפתות את המגן אשלי קול והואשמה בפניה לא חוקית לשחקן. המעבר בסוף קרה בתום העונה, והיחסים בין ונגר ומוריניו רק הלכו והדרדרו מאז

תאריך: 7.8.2005
איצטדיון: המילניום, קרדיף
מעמד: מגן הקהילה





הרכבים:
צ'לסי: פטר צ'ך, ויליאם גלאס, ג'ון טרי, פאולו פריירה, אסייר דל הורנו, קלוד מקללה, איידור גודיונסן(59' טיאגו מנדש), פרנק למפרד(90' ג'רמי), אריין רובן(69' שון רייט פיליפס), דמיאן דאף(74' ג'ו קול), דידיה דרוגבה(59' הרנן קרספו). מאמן: ז'וזה מוריניו
ארסנל: יינס להמאן, קולו טורה, פיליפ סנדרוש(72' פסקל סיגן), לורן(78' ג'סטין הויט), אשלי קול, פרדי ליונברג(72' חוסה אנטוניו רייס), ססק פברגס, מתיו פלאמיני(46' אלכסנדר חלב), רובר פירס(46' ז'ילברטו סילבה), דניס ברגקאמפ(46' רובין ואן פרסי), תיירי הנרי. מאמן: ארסן ונגר

 

4 מחזורים לתום העונה ביונייטד עדיין הרגישו את נשיפות ליברפול בעורף כאשר במשחק המוקדם יותר באותו מחזור ליברפול מנצחת בהאל ושוב מצמצמת את הפער ל -3 נקודות. יונייטד הייתה זקוקה לניצחון ביתי על טוטנהאם כדי לעשות את הצעד לעבר האליפות השלישית ברציפות
במחצית במרסיסייד נראו חיוכים, אבל אם בעבר יונייטד יצאה מפיגור 3 שערים בחוץ מול התרנגולים, אז מה זה פיגור ביתי של 2 שערים עבורם?

תאריך: 25.4.2009
איצטדיון: אולד טרפורד
מעמד: הפרמייר ליג, מח' 34



הרכבים:
מנצ'סטר יונייטד: אדווין ואן דר סאר, ריו פרדיננד, נמניה וידיץ', רפאל(70' ג'ון אושי), פטריס אברה, נאני(46' קרלוס טבס), מייקל קאריק, דארן פלטשר(62' פול סקולס), כריסטיאנו רונלדו, דימיטאר ברבאטוב, ויין רוני. מאמן: אלכס פרגוסון
טוטנהאם הוטספור: האורליו גומש, לדלי קינג, בנואה אסו-אקוטו, ג'ונתן וודגייט, ודראן צ'ורלוקה, ארון לנון, ג'רמיין ג'נאס, וילסון פלסיוס, לוקה מודריץ'(87' גארת בייל), דארן בנט, רובי קין(87' טום הדלסטון). מאמן: הארי רדנאפ

 

זו לא קלאסיקה באולד טראפורד בלי הווארד ווב.

הצמד, רונאלדו את רוני הצעירים, היה קטלני בטירוף. ניכר ששניהם הרבה יותר כבדים וסטטים היום, אם כי עדיין מעולים.

בצד השני, כמה אירוני לראות את מודריץ׳ יוצא ובייל נכנס במקומו. מדהים שהיו לטוטנהאם יהלומים ברמה כזו.

 

לא הכל שם היה תלוי ביונייטד וגם טבס עצמו טיפוס לא יציב בראשו.
את הרצף יונייטד התחילה ללא טבס.