ליגת האלופות מחזור 3:: באיירן מינכן משפילה את רומא, ריאל את ליברפול

אתמול ישבנו אני וחבר עם ציפייה מסוימת לקראת המשחק באולימפיקו. אמרנו בהתלהבות 'רומא נגד באיירן', התעצבנתי עליו שהוא רצה לשים את המשחק של בארסה. כבר אחרי חצי שעה איבדנו עניין. וגם במשחק של צ'לסי, וגם במשחק של בארסה. אמרתי לו 'בוא נשים ערוץ הקיבוץ וזהו' כשאנחנו מתפוצצים מצחוק מריר, ואחר-כך פשוט עברנו לשחק בפיפה 15 באקס-בוקס וזהו. מצטער שאני לא שותף לחגיגה ממספר השערים המטורף אתמול - זה היה ערב גרוע שלא הוסיף כבוד למפעל. ותודה לפלאטיני על הקבוצות החלשות והמביכות במפעל כמו באטה למשל. ואתמול צ'לסי מול מאריבור - טרי דופק ריצת אמוק לרחבה ומגלגלת לרשת החשופה את השער השלישי. הוא לא עלה ככה להתקפה אלא אם כן מדובר במצבים נייחים מאז ימי הבית-ספר העליזים לפי דעתי.

בטוח שרומא שמעה על התוצאה של מנצ'סטר סיטי. הכל היה נראה אבוד עבור האנגלים לפני המשחק אבל כעת המצב שונה, והאיטלקים יהיו תלויים במוטיבציה של באיירן. לפני 8 עונות רומא קיבלה בראש מול יונייטד ברבע הגמר - אבל זה לא היה במשחק בית. כמובן שפערי הרמות הם לא כאלה גדולים, אבל אסור להתפרק בצורה כזו. רובן שחקן-שחקן(השתווה לרוי מקאיי אגב ושניהם כבשו 17 שערים לבאיירן במפעל, אבל יחי ההבדל הקטן), והיה גם מהלך גאוני של מולר בעקב - אבל שאר הגולים הם באמת בדיחה, רומא היו פשוט ניצבים וחבל. כמה חורים בהגנה, אשלי קול איום ונורא ועוד ועוד. וכואב הלב רק על טוטי. קשה להתאושש מתבוסה כזו, תראו מה קרה לספרד במונדיאל. רומא חייבת לנצח במשחק הליגה הבא ולשכוח מזה.

נו טוב, לפחות שני דברים טובים מהערב הזה:
- הדרמה המטורפת בשאלקה והפתיחה של די-מתאו ברגל ימין.
- וגם החמישייה של לואיס אדריאנו. לא רק מסי מחזיק בשיא.

 

http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/7889.Xxx ליברפול - ריאל מדריד http://www.uefa.com/imgml/TP/teams/logos/70x70/50051.Xxx
בית ב'.
אצטדיון אנפילד, 21:45.

15 גביעי אירופה חולקות יחד שתיים מהאימפריות הגדולות ביותר של הכדורגל העולמי, ולכן זה כל-כך תמוה שהמשחק הערב ביניהן יהיה רביעי בלבד לאורך ההיסטוריה. הערב הן נפגשות באנפילד למשחק ענק: ליברפול המארחת נמצאת עם הגב אל הקיר אחרי ההפסד בבאזל במחזור הקודם, אבל במגרש המיוחד פשוט אסור להספיד אותה; ריאל מדריד מצידה מגיעה בכושר מעולה כשהמחשבות על הקלאסיקו לא כל-כך מרפות, אך מצד שני היא מעולם לא ניצחה את ליברפול או כבשה נגדה במשחק רשמי. סטארידג' הפצוע ייעדר בשורות ליברפול, ואצל ריאל - בייל וראמוס מחוץ לסגל.

כמאמר הקלישאה - 'לא הקבוצה של העונה שעברה', זו שהייתה כמרחק נגיעה מזכייה באליפות היסטורית(עד שג'רארד החליק..). עזיבתו של סוארז הכל-יכול(31 שערי ליגה, כשהוא מחמיץ את פתיחת העונה בגלל השעייה ולא בעט אף פנדל) הותירה חור עצום בחלק ההתקפי עם כל הכבוד למאריו באלוטלי חמום המוח שהצטרף כהימור ברור(הפציעות של סטארידג' מאוד מפריעות). ההגנה שהייתה בעייתית אשתקד סופגת יותר מדי גם עכשיו(נציין שדניאל אגר עזב אגב) והקבוצה פשוט פתחה את העונה רע מאוד. מצבה של ליברפול מאוד מזכיר את מה שקרה לטוטנהאם בעונה שאחרי בייל. כוכב גדול נמכר בסכום עתק ובמקומו מגיעים 3-4 שחקנים בינוניים עם פוטנציאל. ליברפול פשוט פתחה סניף של סאות'המפטון(החלוץ ריקי למברט, הקשר ההתקפי אדם לאלנה, לוברן הבלם) וקינחה עם רכישתו של המגן השמאלי אלברטו מורנו בסביליה. השחקן שעושה את הפריצה בינתיים הוא ראחים סטרלינג הנפלא, מהיר כמו שד, ולא רק בפיפה 2015. עד עכשיו כבש שלושה שערים. ליברפול מדורגת רק במקום החמישי בלבד בתום 8 מחזורים כשהיא רחוקה כבר 9 נקודות מהמקום הראשון.

http://images.dailystar-uk.co.uk/dynamic/58/photos/537000/620x/Liverpool_Fulham-365218.Xxx
החוד הקטלני התפרק. סטארידג' פצוע, סוארז בבארסה(גרוע)

ליברפול פתחה את העונה עם 2:1 על סאות'המפטון, הפסידה במשחק די צפוי לאלופה מנצ'סטר סיטי(3:1) והשיגה 3:0 משכנע על טוטנהאם, באותן 90 דק' היה נראה שהכל כרגיל, אלא שמכאן ואילך - משבר. רק בשני המשחקים האחרונים ליברפול חזרה לעצמה, וביום ראשון האחרון היא הזכירה לפחות מבחינת האופי והריגוש את הקבוצה של העונה שעברה כשניצחה 3:2 את ק.פ.ר במשחק מטורף עם דרמה ענקית בעשר הדקות האחרונות. ליברפול ספגה שיוויון ושוב הובילה משער של קוטיניו שהשנה איבד את מקומו בהרכב, המארחת השוותה וברגע האחרון כבשה שער עצמי והפסידה. זה היה ניצחון ליגה שני ברציפות של ליברפול, לראשונה העונה, והלחץ הגדול קצת ירד.

מצד שני, ההפסד העלוב בבאזל במחזור האחרון בצ'מפיונס(1:0) יושב לקבוצה כמו עצם בגרון. ליברפול הסתבכה מאוד עם ההפסד הזה והיא חוששת מתסריט נוראי מבחינתה - הפסד כפול מול ריאל, באזל תנצח את לודוגורץ'(שלא הייתה רחוקה מלחזור עם נקודה מאנפילד אגב) ואז היא תיקלע לברוך עצום. בליברפול חיכו בכליון עיניים לשובו של דניאל סטארידג' שסבל מפציעה, אבל החלוץ נקע את הקרסול לרוע המזל וייעדר כחודש נוסף מהמגרשים. חוסר מזל עבור ליברפול שמסתמכת מאוד על המהירות וכושר ההבקעה שלו, בטח כשבאלוטלי עושה יותר שערוריות מגולים(שער ב-8 הופעות). באלוטלי, שחקן איטי וחסר תנועה - לא השתלב במכונה ההתקפה המהירה ומלאת התשוקה של ליברפול. לקראת המשחק הקרוב נראה שקוטיניו יפתח בהרכב וליברפול תשחק עם חלוץ אחד ולא כפי שפורסם.

חאבייר מאקינו ואלברטו מורנו, צמד הספרדים שהגיעו בקיץ מנסים לשמור על אופטימיות כשהתראיינו לקראת המשחק ואמרו - "עם הקסם של אנפילד אנחנו יכולים לנצח את ריאל". מורנו אגב היה עם רגל וחצי בריאל מדריד אם נאמין לדיווחים שבאמצע העונה שעברה נכתב שהוא עובר לריאל בתמורה ל-30 מליון יורו. שניהם מדברים על הפריימרליג עם התלהבות רבה וכמובן שלא היססו כשליברפול הייתה על הפרק. "תמיד הייתי רואה את תקצירי המחזור ומתלהב מקצב המשחק ומהקהלים", אמר מאנקיו, שהוסיף אחר-כך שהוא מקווה להצליח במשימה לשמור על כריסטיאנו. ואם כבר לשמור על כריסטיאנו - ליברפול שמרה על שער נקי רק פעמיים ב-20 משחקיה האחרונים. "אנחנו יודעים שהיכולת שהצגנו מול ק.פ.ר לא תספיק", אמר הבלם לוברן. "אנחנו חייבים להשתפר כיחידים וכקבוצה וזה חייב להיות ברור".

ליברפול עם רקורד לא משהו נגד קבוצות ספרדיות במשחקי הבית - 4 נצחונות, 6 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים. בפעם האחרונה שהיא פגשה קבוצה ספרדית זה היה בחצי גמר הליגה האירופית אז הודחה מול אתלטיקו מדריד בעונת 2009/10. שער חוץ של פורלאן בתוך ההארכה סתם את הגולל על העונה האירופית של הקבוצה של רפא בניטס. מצד שני, ליברפול הפסידה רק פעם אחת ב-18 משחקיה הביתיים האחרונים באירופה. ועל כך המאמן ברנד רוג'רס כן יכול לבנות. המאמן מודה שהקבוצה רחוקה מלהיות ליברפול מודל 13/14 אבל אומר "הלילות האירופיים באנפילד תמיד מיוחדים, אני מקווה שנשחק טוב". המאמן נשאל שוב ושוב על כריסטיאנו(איך עוצרים אותו) והאם הוא מרוצה שבייל לא משחק. על באלוטלי אמר - "הוא היה מאוד מאוכזב כשלא הבקיע. הוא עובד קשה באימונים והוא יכול לכבוש נגד ריאל". האמת שלא נתפלא אם דווקא נגדנו באלוטלי יראה כמו שחקן כדורגל פתאום. "ריאל היא אתגר עבורינו, אך יש לי אמונה בקבוצה שלי", סיכם המנג'ר.

http://news.bbcimg.co.uk/media/images/78384000/Xxx/_78384853_coutinho_liverpool_pa.Xxx
ניצחון בשיניים על QPR. ליברפול לא דומה לקבוצה מהעונה שעברה.

הקפטן סטיבן ג'רארד שכבש צמד נגד ריאל לפני 6 עונות אך היום מן הסתם רחוק משיאו, התראיין לקראת המשחק אף הוא ואמר שזה היה לילה גדול עם ביצועים נהדרים של הקבוצה שלו. "לחצנו אותם מהפתיחה, היינו אגרסיבים וכבשנו, זה היה הסוד". על התקופה האחרונה הוסיף - "הסכמנו כולם שאנחנו צריכים להיות בשיא נגד ריאל מדריד". הקפטן אמר שריאל תגיע נטולת פחד והיא בטוחה מעצמה מאיי-פעם. ג'רארד חשף שהיה יכול פעמיים בעבר להצטרף לריאל מדריד אך העדיף לשמור אמונים לקבוצתו, ועל כריסטיאנו אמר - "עוד לפני שעבר לריאל היו סימנים שהוא יהיה שחקן ברמה הזו. הוא השחקן הטוב בעולם היום, בריאל הוא הגיע לרמה אחרת. הוא שחקן נפלא שתענוג להתחרות איתו, אבל אני מעדיף להתמקד בקבוצה שלנו".

ליברפול - הרכב משוער:: מיניולה; גלן ג'ונסון, סקרטל, לוברן, חוסה אנריקה; סטרלינג, אדרסון, ג'רארד, לאלנה, קוטיניו; ובאלוטלי

המשחק האחרון לפני הקלאסיקו. אבל לא מדובר באיזו יריבה פח אלא בליברפול, סגנית אלופת אנגליה, קבוצה עם היסטוריה מפוארת וגם היום בכושרה הבינוני היא מאוד מסוכנת. ירידת מתח לא תהיה מצד ריאל, למרות הכושר המפלצתי איתו היא מגיעה למשחק(וגם עם חוב היסטורי כבד, עליו בהמשך). 7 נצחונות רצופים ריאל השיגה מאז ההפסד ההוא בדרבי לאתלטיקו(וגם הגיעה ל-200 שערים בעידן אנצ'לוטי), והיא פשוט לא הפסיקה לכבוש(תשאלו את כריסטיאנו), כשהשטיח האחרון הייתה לבאנטה(5:0), אבל היא טרם נתקלה 'במשחק אמיתי' כמו היום. איסקו ישחק במקומו של בייל מה שיותר יאזן את ההרכב, אבל עדיין נוכל לראות האם משחק ההגנה השתפר או שהכל בלוף. על האווירה המיוחדת באנפילד שמענו לא רק מצד ארבלואה "מתרגש לחזור לממלכה" - כתב האקס באינסטגרם שלו, אלא גם מאנצ'לוטי שדיבר על השיר הידוע של ליברפול ועל הקהל שדחף את הקבוצה בצורה מדהימה באותו לילה
בתורכיה.

http://estaticos01.marca.com/imagenes/2014/10/21/futbol/equipos/real_madrid/1413882438_extras_noticia_foton_7_0.Xxx

ארבלואה, כמה לא מפתיע, היה השחקן שהגיע למסיבת העיתונאים. עוד לפני הטיסה לאנגליה הוא אמר - "מרגש מאוד עבורי לחזור לאנפילד אחרי 5 שנים(וכמעט 100 משחקים - תוספת ממני). היו לי שם שנתיים וחצי מדהימות. משחקים בליגת האלופות לעיני הקהל הזה היו קסומים"(שמענו משפטים דומים כאלה גם מג'רארד ורודג'רס). המגן סיפר שהוא זוכר את הופעת הבכורה שלו במפעל במדי ליברפול והיו לו פרפרים בבטן, ודיבר על ההפסד בגמר ליגת האלופות מול מילאן ב-2007 כרגע הקשה בקריירה שלו. "ליברפול תילחם עד המוות. לא קל לשחק שם והם חייבים לנצח. אבל אנחנו גם רוצים את הנקודות אחרי שניצחנו בשני המשחקים הראשונים", אמר המגן שמשחק השיא שלו היה נגד מסי באנפילד בגומלין 1/8 הגמר בעונת 2006/07.

המצב בבית מאוד ברור. במידה וריאל תנצח היא תבטיח למעשה את המקום הראשון כשיהיו לה 9 נקודות, לליברפול שעוד תגיע לברנבאו יהיו 3 בלבד, ותסלח לנו רגע באזל(או לודוגורץ'). הרקורד של ריאל באלופות עם אנצ'לוטי לא רע בכלל - הפסד אחד בלבד ב-15 מחזורים. חוץ מהמפלה בדורטמונד, ריאל שיחקה טוב בחוץ על אדמת גרמניה המנחוסית(4:0 על באיירן ו-6:1 על שאלקה) וגם הוציאה תיקו בטורינו. מצד שני, אנצ'לוטי סוחב איתו איזה תיק שמדבר על גמר ליגת האלופות ההוא ב-2004/05 שהוכרע לטובת ליברפול בדרך נס. וגם כשחקן הוא הפסיד לליברפול בגמר היחיד של רומא, אותו אירחה ב-1984/85.

וגם 'מכת הפציעות' של ריאל רובצת עליו. קונטראו מחוץ לסגל, לזה התרגלנו. אבל הפציעה של גארת' בייל בישבן הגיעה בטיימינג גרוע מאוד. הוולשי ייעדר כשבועיים ויחמיץ לא רק את המשחק מחר - אלא גם את הקלאסיקו הגדול. איסקו שפתח בהרכב ושיחק טוב וגם כבש שער ראשון מאז אפריל - יפתח בהרכב במקומו ויספק קצת יותר איזון הגנתי. זו ההזדמנות של הילד להוכיח מה הוא שווה. גם סרחיו ראמוס לא המריא עם הקבוצה לאנגליה והוא ישמר לקלאסיקו. לפחות ואראן חוזר(ע"ח נאצ'ו) וגם חברו הצרפתי קארים בנזמה, שיפתח ע"ח צ'יצ'ריטו שכובש בממוצע כל 48 דקות. אבל מי שבאמת כובש הוא כריסטיאנו עם פתיחת עונה מהפיפה - 15 שערים ב-7 מחזורים בליגה. אנצ'לוטי לא יודע אם כריסטיאנו יספוק שריקות בוז צורמות בגלל עברו ביונייטד, אבל בטוח - "סביבה עויינת תהפוך אותו לטוב יותר". אם רונאלדו יכבוש צמד אגב הוא ישתווה לראול(71).

לא הרבה פעמים ראינו את אנצ'לוטי כועס, אבל הוא מאוד לא אהב את השאלות על קונטראו. "אנחנו באנפילד ומדברים איתי דווקא על מי שלא ישחק", אמר המאמן כשהוא מודיע שראמוס יהיה כשיר לשבת ומספר שהבעיות אצל בייל התגלו רק אחרי החזרה מהמשחק נגד לבאנטה. על כך שריאל וליברפול נפגשו רק 3 פעמים למרות ההיסטוריה העשירה שלהן בליגת האלופות אמר במילה אחת - "מוזר". לאחר-מכן הוסיף - "כל הדברים שאפשר לומר על משחק טוב - יהיו מחר. שתי הקבוצות משחקות תמיד במטרה לנצח ואנחנו רוצים לנצח מחר". אנצ'לוטי לא מתרשם מהכושר הגרוע של באלוטלי ואומר שהוא מודע ליכולות שלו ושריאל תצטרך להיות זהירה נגדו. כשהשוו בין אנצ'לוטי לבוב פייזלי מליברפול שזכה בשלושה גביעי אירופה - הוא היה מבסוט. אנצ'לוטי חייך, כאילו אומר לכתב 'עשית לי את היום'.


זה הזמן שלך, ילד!

על ההרכב אנצ'לוטי לא הסכים לדבר. "יש לנו קבוצה מאוד תחרותית ושחקנים שיכולים לשחק בכמה עמדות. חאמס שיחק בעמדה של בייל בימין ועשה זאת מעולה נגד לבאנטה. איסקו מסוגל לשחק גם במרכז וגם בשמאל. הפילוסופיה תהיה אותו דבר ונרצה לשלוט בכדור, להיות דינמיים ולנצח". כבר אמרנו הרבה על המשמעות של איסקו. במארקה כתבו שהוא מגלה שיתוף פעולה טוב עם חאמס והם לא צריכים להיות אחד על חשבון השני. מעבר לכך, הספרדי בישל כבר 4 שערים העונה ולפחות מבחינת הקילומטראז' אפשר להיות מרוצים. איסקו רץ בממוצע 10 קילומטר במשחק. אנחנו בכל-זאת מריחים עוד הפתעה אחת לפני הסופר-קלאסיקו. לסיום נספר לכם שפאקו חנטו הגדול שיודע דבר או שניים על גביע אירופה(השחקן היחיד שזכה ב-6 כאלה) - חוגג היום יום-הולדת 81. הוא מצפה למתנה מחר...

ריאל מדריד - הרכב משוער:: קסיאס; קרבחאל, ואראן, פפה, מרסלו; איסקו, קרוס, מודריץ', חאמס רודריגס, כריסטיאנו רונאלדו; בנזמה


היסטוריה ומפגשי עבר::

אנחנו לא רוצים להשתמש במונח 'קללה', אבל מעל ההיסטוריה של ריאל מדריד רובץ ענן שחור ומעצבן בדמותה של ליברפול. שלוש פעמים התמודדנו מולה ולא רק שלא ניצחנו - ריאל מדריד אפילו לא כבשה אף שער. עוול היסטורי שחייבים לתקן. משפיל יותר אפילו מהמאזן המחריד נגד באיירן בגרמניה או מנחוסים כמו בריאזור.

הקרב החשוב מכל

גמר גביע האלופות בעונת 80/81 הפגיש לראשונה את שתי האימפריות שרצו מאוד 'להציל את העונה'. בעוד ריאל התמודדה ראש בראש על אליפות מול סוסיאדד והפסידה בגלל המפגשים הפנימיים(שיוויון נקודות) - ליברפול הייתה רחוקה מאוד מכל העסק וסיימה רק במקום החמישי. ריאל של הסרבי וולדין בוסקוב, שהוליך את הקבוצה לדאבל עונה קודם לכן, החלמה להחזיר את הגביע החשוב מכולם הביתה כשהגיעה לגמר ראשון מזה 17 שנה, אז הפסידה לאינטר. באמתחתה היו כבר 6 גביעים(ושני הפסדים). אבל חואניטו הגדול, מס' 7 - רצה גם גביע מס' 7. עוד שחקנים בולטים בריאל היו הקשר האחורי ויסנטה דל-בוסקה והחלוץ עם משחק הראש המדהים - קרלוס סנטיאנה. ליברפול של גרהאם סונס וקני דלגליש הגדול, מנגד, הפכה לאימפריה ברמה עולמית רק בסוף שנות ה-70. אחרי שתי זכיות היא חיפשה זכייה נוספת ושמירה על 100% ההצלחה שלה בגמרים.

הסיבוב הראשון נפתח בצורה קלה מאוד עבור שתי הקבוצות. ליברפול כבשה עשירייה נגד יריבה פינית, ריאל כבשה שביעייה בגומלין בברנבאו מול קבוצה מאירלנד. השלב הבא הפגיש את אייקס ובאיירן ככה שאחת מהקבוצות החזקות נפרדה לשלום מהמפעל, והיו אלה ההולנדים. ליברפול השלימה 5:0 על אברדין בשני המשחקים, וריאל גם לא ספגה מול בודפשט ההונגרית(3:0). ברבע הגמר הגיעו המבחנים האמיתיים. אחרי תיקו מאופס ברוסיה, ריאל ניצחה 2:0 את צסק"א והמשיכה הלאה, בדיוק כמו אינטר ובאיירן. ליברפול פירקה את צסק"א סופיה 5:1 כשסונס חוגג שלושער. בחצי הגמר ליברפול העיפה את באיירן בגלל שערי חוץ(0:0 באנפילד ו-1:1 במינכן במשחק שהתעורר לחיים בעשר הדקות האחרונות), וריאל גברה על אינטר והשיגה סוג של נקמה. 2:0 בברנבאו תוצרת סנטיאנה וחואניטו, איך לא, והפסד 1:0 בסאן-סירו.

הגמר נערך בפארק דה-פראנס בפריז. כמאמר הקלישאה, ריאל התקשתה לפתח את המשחק הרגיל שלה. שחקני ההתקפה המרכזיים בקושי נגעו בכדור. השוער אגוסטין רודריגס הציג יכולת טובה והדף בעיטות מרחוק של סונס ושות'. מצד שני, ריאל הגיעה למצב הטוב ביותר, רק חבל שהוא התגלגל דווקא למגן השמאלי חוסה אנטוניו קמאצ'ו שנשלח לעומק לקראת סוף המחצית ומצא את עצמו לבד מול ראי קלמנסה האנגלי, וניסיון ההקפצה לא צלח. בדקה ה-81 כדור חוץ של ליברפול מצד ימין של ההגנה שלנו הגיע לאלן קנדי המגן השמאלי המצויין שחדר יפה לרחבה וסיים כמו גדול. 1:0 לליברפול, וריאל מדריד לא הצליחה להתאושש. להיפך, השוער אגוסטין מנע גול בטוח של סונס מתוך הרחבה. פרנסיסקו פיאנדה עלה כחילוף התקפי מהיר במקום רפאל גארסיה הבלם, אך זה לא הספיק, וליברפול מנגד עשתה חילוף הגנתי כדי לבזבז זמן ולעבות את החלק האחורי. בוב פאייסלי המשיך את העבודה הנפלאה בליברפול ובאותו עשור מוצלח הקבוצה זכתה ב-6 אליפיות, 3 גביעי אירופה, גביע אופ"א ועוד תארים.

http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/History/01/44/51/55/1445155_w2.Xxx

אלה היו ההרכבים:

ריאל מדריד: אגוסטין רודריגז; אנדרס סבידו, רפאל גארסיה(פרנסיסקו פיאנדה, 85), אנטוניו גארסיה, חוסה אנטוניו קמאצ'ו; אנחל דה-לוס סאנטוס, חואניטו, דל-בוסקה, אולי סטילייק, לארי קוניגהאם; קרלוס סנטיאנה

ליברפול: ריי קלאמנסה; אלן האנסן, פיל תומסון, פהיל ניל, אלן קנדי; ראי קנדי, סמי לי, טרי(מק) דרמוט, גראם סונס; דיוויד ג'ונסון וקני דלגליש(ג'ימי קאסה, 85)

למחוק מהארכיון

28 שנה חלפו להן וריאל פגשה שוב את ליברפול, הפעם בהגרלת 1/8 גמר ליגת האלופות. ריאל עלתה בקושי משלב הבתים אחרי שהפסידה פעמיים ליובה, בעוד ליברפול רצה ראש-בראש עם יונייטד על קרב אליפות באנגליה וחלמה לזכות בתואר ראשון מאז 89/90. היא הייתה קבוצה חזקה מאוד עם טורס בשיאו, קארגר מאחורה וגם הקישור הנפלא בדמותם של מסצ'ראנו-אלונסו-ג'רארד, קבוצה פיזית ומהירה, וגם עם אחד מדימונה ששמו הוא יוסי בניון, אליו נחזור לצערנו בהמשך. אבל ריאל הגיעה עם רצף נצחונות שיקרי בליגה, כשהשיא היה 6:1 על בטיס במחזור בו בארסה הפסידה. פער הנקודות הצטמק ל-4 בלבד וריאל חלמה על רמונטדה כמו בעונת הקאפלו.

אבל הליגה הפח זו..הליגה, וליגת האלופות היא סיפור אחר. ריאל קיבלה רוח גבית מרשימה מהקהל שרצה לנפץ כבר את מנחוס שמינית הגמר, וזה היה נראה אפשרי כשליברפול הגיעה עם טורס פצוע וג'רארד שכלל לא היה כשיר ועלה מהספסל רק בשלב מאוחר יותר. אז זהו - שלא. ריאל התקשתה לפצח את הגנת הברזל של ליברפול. ראול איבד את עצמו מול קארגר לאחר שהחמיץ מצב טוב בדקה הרביעית, רובן נסגר הרמטית ע"י שני שחקנים וגם היגואין לא הציג יכולת טובה. כניסתו של גוטי ע"ח מרסלו במחצית לא ממש הועילה. ריאל בעטה רק מרחוק ולא עשתה את זה יותר מדי טוב. טורס שהגיע לחצי מצב הוחלף בינתיים בריאן באבל(62).

היה נראה שהמשחק הולך לתיקו מאופס שלא יביא את ריאל מדריד לשום מקום, אבל בסוף קרה הגרוע מכל. הפסד ביתי והתקשורת חוגגת. בדקה ה-82 היינצה עשה עבירה מטומטמת על קאוט בצד שמאל וליברפול זכתה לכדור חופשי. פאביו אאורליו הגביהה, בניון שם את הראש וכבש(והוא כבר נתן כמה גולים נגדנו במדי סנטאנדר, אבל יש הבדל). ליברפול ניצחה 1:0 ובזמן שאנחנו עם הראש באדמה - התקשורת הישראלית חוגגת. חואנדה ראמוס עוד אמר "אם נציג יכולת טובה נוכל לנצח בכל מגרש" - אבל הוא לא ידע מה מצפה לו בגומלין.

http://www.uefa.com/MultimediaFiles/Photo/competitions/UCL/80/44/72/804472_w2.Xxx

אלה היו ההרכבים:

ריאל מדריד: איקר קסיאס; ראמוס, פפה, קנבארו, היינצה; לאס, גאגו, מרסלו(גוטי, 46); אריאן רובן, ראול(C) והיגואין

ליברפול: ריינה; ארבלואה, קארגר, סקרטל, פ. אאורליו; מסצ'ראנו, אלונסו, ריירה(ג'רארד, 88) קאוט(לוקאס), בניון; טורס(באל, 62)

אסור כנראה להגיד את זה, אבל לריאל פשוט לא היה סיכוי בגומלין. באותה עונה ארורה ריאל ספגה את ההפסד הכי כואב שלה בליגה(אתם יודעים נגד מי) - ואותו ערב שחור באנפילד(אווירה מדהימה, מגרש מרגש, אבל..) - היה גם התבוסה הכי קשה של ריאל באירופה. בניגוד למשחק הקודם, חואנדה ראמוס בחר לשחק גם עם סניידר במרכז השדה אבל זה פשוט לא עזר. הקישור של ליברפול דרס את גאגו הרכרוכי, לאס שאובד עצות וסניידר החלש. גם רובן בקושי נגע בכדור. ליברפול שכבה על השער של ריאל כבר מהדקות הראשונות. בדקה השנייה איקר הצליח לבלום את פרננדו טורס, אבל בדקה ה-16 גם המושיע לא יכל להושיע:

דירק קאוט, לא איזה קשר כנף גדול, בטח לא בדריבל - פרץ חופשי בצד, מסר רוחב לטורס ואל-ניניו העלה את ליברפול ליתרון. מה שהלך לו כל-כך קשה במדי אתלטיקו - הצליח לא רע במדי ליברפול. איקר המשיך לעבוד קשה ובדקה ה-25 רשם הצלה גדולה בוולה של ג'רארד אחרי שטורס, שעלה עם מוטיבצייה מיוחדת ולא רק בגלל אנפילד, מסר לו. כאילו שהנחיתות המקצועית הברורה לא הספיקה - בדקה ה-29 השופט המציא פנדל לליברפול אחרי שהיינצה נגע בכדור בכתפו ברחבה. ג'רארד אמר תודה והעלה את המארחת ל-2:0. סניידר עוד ניסה בפצצה מרחוק אבל ריינה הדף. עם פתיחת המחצית השנייה זה כבר היה 3:0 - ג'רארד השלים צמד בדקה ה-47 אחרי מסירה של ריאן באבל, כן, אפילו הוא כיכב באותו ערב.

כנראה שחואנדה ראמוס הריח את ההתפרקות, אבל מרסלו שעלה במקום רובן לא ממש הצליח לעזור, שלא נדבר על החילופים של בניטס שהשפילו עוד יותר. הוא ידע שהמשחק גמור והוציא את אלונסו כבר אחרי שעה. דיברנו על שחקנים גרועים שתפסו יום באותו לילה - כך אפשר לכתוב גם על דוסנה המחליף שכבש את הרביעי אחרי מסירה של הנגר מסצ'ראנו, ממש עם הבאזר. הפנים של איקר בסיום המשחק אמרו הכל. "זה ההפסד הכי כואב שלי באירופה", אמר ראול חסר האונים לאחר המשחק.

http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2009/03/10/article-0-03D2CDE8000005DC-702_468x345.Xxx

אלה היו ההרכבים::

ריאל מדריד: קסיאס; ראמוס, קנבארו(ואן דר-וארט, 64), פפה, היינצה; גאגו(גוטי, 77), לאס, סניידר, רובן(מרסלו, 46); ראול והיגואין

ליברפול: ריינה; ארבלואה, סקרטל, קארגר, פ.אאורליו; מסצ'ראנו, אלונסו(לוקאס, 60), ג'ררארד(ספירינג), באבל, דירק קאוט; טורס(דוסנה, 84)


http://cache3.asset-cache.net/gc/52712317-madrid-real-madrid-fc-liverpool-2-0-zinedine-gettyimages.Xxx?v=1&c=IWSAsset&k=2&d=eMfUEbKMjPsVeSfB%2fCRdoXReqMgsOytv8wjk0YnuYUfoj4UH8APGHRoJYK1MXHdYcqu8tS9x%2bYcExLCGOA3O%2bA%3d%3d


וכדי שלא יהיה לכם טעם ממש מר מהמשחקים נגד ליברפול, בדקנו ומצאנו שריאל כן ניצחה את ליברפול. משחק הכנה אמנם בטורניר מדריד בקיץ 2002 - אבל גם זה משהו. ליברפול שיחקה ללא אואן וג'רארד אך גם ריאל הייתה בלי ראול והיירו. בכל-מקרה, בדקה ה-39 פיגו חתך נהדר מצד ימין למרכז וברגל שמאל החלשה שלח כדור מדויק לרשת, 1:0. בהמשך הוא הוחלף ע"י מקמנמן ששיחק לראשונה מול האקסית המיתולוגית האסקי עוד נעצר ע"י סזאר ועל כך ליברפול שילמה. בדקה ה-59 ריאל כבשה שער נוסף כשזידאן סידר את ה-2:0 לחאבייר פורטיו. במשחק הבא בטורניר, ריאל הפסידה 2:1 לבאיירן(לריאל - פיגו, בפנדל), אם זה מעניין מישהו. גם מילאן לקחה חלק.

נסיים את המדור הסטטיסטי שלנו עם קצת נתונים על משחקי החוץ של ריאל באנגליה. ריאל לא הפסידה בארבעת ביקוריה 'בממלכה'. בראייה כללית - זכורים בעיקר צמד הנצחונות באולד-טראפורד מול יונייטד - בגומלין 1/4 הגמר בעונת 99/00(3:2 לריאל - צמד של ראול ושער עצמי), וגם 2:1 בגומלין 1/8 הגמר בעונת 2012/13(מודריץ' השווה בגולאסו לקורה ופנימה וכריסטיאנו ניצח את המשחק). באולד-טראפורד ריאל גם הפסידה 4:3 בגומלין רבע הגמר בעונת 2002/03. מעבר להתפרקות באנפילד ריאל דווקא במאזן לא רע בסה"כ. היא ניצחה את לידס בעונת 00/01, סיימה בתיקו מול ארסנל(שלא הספיק) ב-1/8 הגמר בעונת 2005-06 וגם ניצחה בוויט הארט-ליין של טוטנהאם. נגד סיטי סיימנו בתיקו מיותר באיתחאד בעונת 12/13. אנצ'לוטי זוכר את הערב נגד ליברפול באיסטנבול ב-2005 כרגע המר בקריירה שלו, אבל הוא תיקן את הרושם כעבור שנתיים..

להתראות אנפילד והאללה מדריד!

עד היום בליברפול כואבים את עזיבתם של שלושה שחקנים אהודים מאוד באנפילד. כל אחד בתורו עבר לריאל מדריד. סטיב מקמנמן, מייקל אואן וגם צ'אבי אלונסו. ואם תרצו - גם אלבארו ארבלואה. ליברפול מחכה ליום בו תצליח גם היא לפתות שחקן חשוב בריאל מדריד ולגרום לו 'לחצות את הכביש' רק בכיוון השני.

סטיב מקמנמן גדל בקבוצת הנוער של ליברפול וכעבור שנתיים חתם על חוזה בקבוצה הבוגרת בתמורה למיליון ליש"ט, סכום אדיר באותה תקופה לשחקן צעיר. אבל 'מקה' היה שווה את ההשקעה. ב-1992 הוא כבש צמד בגמר גביע הליגה מול בולטון ופרע שטרות בלי הפסקה. הוא נחשב לאחד הקיצוניים הטובים ביותר בליגה האנגלית בצוותא עם בקהאם וגיגס והיה מבשל שערים בלי סוף וגם כובש מחונן. בארבע עונות בין 94-95 עד 97-98 הוא כבש לא פחות מ-41 שערים - מספר גבוה עבור קשר. בעונת 95/96 רשם לא פחות מ-25 בישולים בליגה והיה שיאן המבשלים כמובן. "אם עצרת את מקמנמן - בלמת את ליברפול", אמר עליו. הוא זכה בגביע האנגלי עם ליברפול והצטיין גם ביורו 96' במדי הנבחרת. המאמן קווין קיגאן אמר עליו - "יש מעט מאוד מראות בכדורגל העולמי שהן טובות יותר מלראות את מקמנמן עושה דריבל על מגרש שלם".

אבל ההצלחה, מה היא עושה. 'השתן עלה לראש' של מקמנמן שהיה מעורב בתקריות לא נעימות, יצא למסיבות ופיתח קשר טוב מדי אולי עם רובי פאולר. הוא גם היה הכדורגלן הראשון שהחל לכתוב טורים לעיתונות המקומית. מספר הצעות היו על הפרק והנסיונות לחידוש החוזה לא עלו יפה מצידו.

אבל מקמנמן המשיך לשחק ולתת בראש. הוא נבחר 4 פעמים ברצף לנבחרת העונה ו-3 פעמים היה מועמד לתואר כדורגלן השנה והוא המבשל השני הכי גבוה בתולדות הפריימרליג חוץ מבקהאם שבישל 6 שערים יותר ממנו. הוא החזיק זמן רב כמלך הבישולים של ליברפול עד שג'רארד הצליח לעקוף אותו. יחסיו עם המאמן הצרפתי ז'ראר הויה ידעו הרבה עליות ובעיקר מורדות. 'מקה' רצה עוד כסף, המאמן הצרפתי לא התלהב מחוסר המוטיבצייה באימונים ובסופו של דבר מקמנמן חתם כבר בחורף 99' על חוזה בריאל מדריד. הוא נפרד מאנפילד אחרי עשור שלם במהלכו לא הצליח ברמה הקבוצתית אבל שיחק 364 משחקים בהם כבש 66 שערים ובישל למעלה ממאה גולים.

http://www.premierleague.com/content/dam/premierleague/site-content/Media/photo-galleries/2012-2013/On-this-day/On-this-day-march/otd-m-LIV-NEW-97-McManaman.Xxx/_jcr_content/renditions/cq5dam.thumbnail.490.338.margin.Xxx

מקמנמן היה השחקן האנגלי השני בלבד שמשחק בריאל מדריד וזה היה המעבר המתוקשר ביותר ברמה הזו מאז שגארי לינקר הגיע לברצלונה ב-1986. 'מקה' פתח טוב מאוד כשבמחזור הראשון בישל שער למוריינטס במהלך הניצחון על מאיורקה(2:1) וגם כבש בשני המשחקים הבאים. בריאל שאיבדה לאט-לאט קשר עין עם הליגה, הוא שיחק בעיקר במרכז כפי שבלט בגומלין נגד מנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד במהלכו בישל נהדר לראול, וגם בגמר ליגת האלופות בו הציג משחק ענק וכבש שער נהדר מהאוויר לרשת של סנטיאגו קניזארס. הוא היה האנגלי הראשון שזכה בליגת האלופות עם מועדון זר.

בעונה השנייה של 'מקה' בריאל החלו הצרות מבחינתו. פיגו הוחתם בסכום שיא, ריאל רצתה למכור שחקנים ודל-בוסקה נאלץ לבקש ממנו לעזוב. המועדון עשה הכל כדי לקצץ בשכרו ודחק אותו הצידה. 'מקה' בלע את הגלולה המרה והבין שיהיה שחקן שולי, חוץ מבחצי השני של עונת 00/01. "אני רוצה להצליח בספרד", אמר כל הזמן. סאלגדו רטן על ההנהלה על היחס כלפיו וחצי יבשת רדפה אחריו - מידלסבורו, פארמה, צ'לסי וגם מנצ'סטר יונייטד כשפרגוסון הכריז בפומבי על הערצתו לשחקן. למרות זאת הוא כבש גולאסו נגד אוביידו בבעיטה אדירה מהאוויר(האוהדים הריעו לו עם המטפחות הלבנות) והיה אחד השחקנים האהובים ביותר בקהל, כך עלה מהסקרים. בתקשורת גם חיבבו אותו על הרצון ללמוד את השפה, להתאקלם בתרבות וגם על דמיוני הפיזי לשחקנית ניקול קידמן. "לשחקן כמוהו בוודאי שיש מקום בקבוצה", אמר הנשיא פרז. קרויף הוסיף שלדעתו הוא אחד השחקנים הכי חשובים בריאל שכן הוא 'השותף' המושלם. בעיקר בעונתו השלישי בקבוצה ידע לעלות מהספסל ולכבוש כפי שעשה בחצי גמר ליגת האלופות מול ברצלונה כשהקפיץ נהדר לרשת של בונאנו וביסס את היתרון עם ניצחון 2:0. הוא זכה עם ריאל בגביע אירופה נוסף וגם שותף בגמר כמחליף ולמרות שלא היה שחקן מרכזי(מה שפגע בזימונו לנבחרת אנגליה במונדיאל 2002) המשיך לצבור תארים. באותה עונה הוא שימש גם כקפטן ריאל במשחק נגד שאר העולם לכבוד חגיגות ה-100 של המועדון וזכה לתשואות אדירות מהקהל.

כך היה גם בעונת 2002/03, עונתו האחרונה בקבוצה. בקיץ הוא סירב לעבור לאינטר כחלק מעסקת רונאלדו. הוא כבש במשחק הפתיחה של הליגה נגד אספניול אך שיחק בעיקר בגביע. מס' ההופעות שלו צנח ל-25 והוא כבש בסה"כ 14 שערים ב-152 משחקים במדי ריאל. בקיץ עבר למנצ'סטר סיטי בהעברה חופשית אך לא הצליח להתמודד עם הפציעות. "רק 4 עונות במדי ריאל אבל אחד השחקנים האוהבים ע"י הקהל. בעקבות המלחמה, הג'נטלמניות והכדורגל. במקור הוא קשר ימני אך בריאל שיחק בכל העמדות ובצורה הטובה ביותר", נכתב עליו באתר הרשמי.

http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2013/08/25/article-2401630-005904DB00000258-545_634x475.Xxx

מקמנמן לא היה טיפש ותמיד ידע להתבטא. באוטוביוגרפיה שלו שנקראת 'אל-מאקה' הקדיש פרק לריאל מדריד אותה כינה דיסנילנד. הוא דיבר על כך שבעזיבתו 'הריח את הנולד' וידע שמבחינה מקצועית המועדון לא יצליח לחזור לאותם גבהים שחלק יחד איתו, בשל השינוי באסטרטגיה והחשיבות השיווקית המוגזמת בקבוצה. מעולם הוא לא ביקר את התנהלות הקבוצה בזמן שהיה חלק מהמערכת. התקשורת כן ביקרה אותו בשלב מסוים על כך שהשלים עם מעמדו כשחקן ספסל כי הכסף נכנס יפה בסוף החודש, אבל 'מקה' מעולם לא התעצבן על שום דבר שכתבו עליו. הקשר הטוב בין המועדון למקמנמן נמשך ובכל פעם ששאלו את עצתו הוא המליץ לשחקנים להגיע לריאל, כפי שסיפר בייל בזמנו.

בראיון אחרי שעזב ועם הגעתו של בקהאם, הוא אמר "במדריד צריך לדעת לא רק לנצח אלא גם לעשות את זה בצורה מרגשת. הרבה שחקנים הגיעו בתקופה שלי ולא הרבה מהם נשארו. השפה מאוד חשובה כאן במדריד, אלא אם כן אתה זידאן. הוא לא ידע מילה אנגלית אבל הוא ידע את שפת הכדור. היינו רוקדים ושרים בחדר ההלבשה כמו אחרי זכיות בליגת האלופות - והכל בספרדית, ואם לא ידעת את המילים חשת לא שייך. במסעדות לא נותנים לך לשלם, מכריחים אותך ללכת אחרי שהזמנת. מאוד אוהבים אותך. בסוף היינו נותנים טיפ של 100 יורו כדי לכסות. ראול הוא מס' 7 הנצחי של ריאל והוא אלוהים כאן, תמיד זה יהיה ככה עם כל הכבוד לבקהאם. שחקנים מגיעים לחנות הרשמית של הקבוצה ויכולים לדבר ולהצטלם עם האוהדים וזה נחמד".

***

מייקל אואן היה ילד הפלא לא רק של ליברפול אלא של הכדורגל האנגלי והתקווה הגדולה של הנבחרת. את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך עוד לפני גיל 18 וכבש גם שער במשחק הראשון נגד ווימבלדון. כך היה כשבמונדיאל 1998 כבש שער מדהים נגד נבחרת ארגנטינה בשמינית הגמר כשהוא עושה צחוק מרוברטו אז'אלה ומסיים בקור-רוח מדהים. את עונת 97/98 סיים כמלך השערים של הפריימרליג עם 18 כיבושים ונבחר לשחקן הצעיר המצטיין. עונה עברה והריטואל חזר על עצמו, אחד לאחד. היה ברור שרק הפציעות יכולות לעצור את מייקל אואן שמהיר כמו שד. לא שחקני היריבה, ולא משנה באיזה טקטיקה ינקטו. אואן היה אחד השחקנים האהודים בתולדות ליברפול. הצטרף אליהם בגיל כה צעיר והרגישו שהוא 'בשר מבשרם'. התשוקה, הסיומת, הסטייל, העובדה שהוא אנגלי. בזמן שהיריבה המרה מנצ'סטר יונייטד קטפה תארים - זו הייתה הנחמה של האוהדים.

עונת 2000/01 הייתה הגדולה בקריירה של אואן, במהלכה זכה עם ליברפול בטרבל תארים. הוא כבש צמד מאוחר בגמר הגביע האנגלי נגד ארסנל ומחק פיגור לניצחון ענק, זכה עם הקבוצה בגביע אופ"א אחרי ניצחון דרמטי על אלאבס הספרדית, 5:4 בגמר בלתי-נשכח והוסיף זכייה גם בגביע הליגה. אואן נבחר באותה עונה לכדורגלן השנה באירופה כשהוא מקדים בין היתר את ראול. בעונת 2001/02 הוא כבש 28 שערים ב-46 משחקים ובלט גם במונדיאל במדי נבחרת אנגליה כשכבש שלושה שערים. ליברפול רשמה עונה טובה עם הסגנות(עד שבישורת האחרונה של העונה ארסנל ברחה לה לחלוטין) ומקום ברבע גמר ליגת האלופות(הודחה ע"י הפיינאליסטית לברקוזן)

http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/01506/Michael_Owen_1506673i.Xxx

אואן המשיך באותו הקצב והיה נפלא גם בעונת 2002/03, אך ליברפול רשמה עונה חלשה ופיספסה את המקום הרביעי במחזור האחרון כשהיא 2:1 לצ'לסי. משהו חרק במכונה של ג'רארד הויה שנפלה למשבר ענק לקראת אמצע העונה ופשוט לא הצליחה לנצח. העונה הבאה של אואן וליברפול לא המריאה והפעם גם הכוכב וג'רארד לא הושיעו. אואן הציג ברמה האישית עונה חלשה בה הרבה להיפצע ולהחמיץ פנדלים. הוא הרגיש שהמועדון מאבד מהתחרותיות שלו וסירב להאריך את חוזהו. למרבה הצער, ליברפול נאלצה למכור אותו לריאל מדריד בתמורה ל-12 מליון יורו, סכום ריצפה מן הסתם, כדי שלא יעזוב בקיץ הבא בחינם. 158 שערים כבש אואן ב-297 משחקים במדי הקבוצה ונכנס עמוק לליבם של יושבי 'הקופ' באנפילד.

המאמן באותו הזמן, חוסה אנטוניו קמאצ'ו - דווקא ביקש קשר אחורי, אבל קיבל חלוץ, וזה בסגל שיש בו כבר את ראול, רונאלדו ופרננדו מוריינטס ששב אחרי עונת שיא במונאקו. גם הוא, כמו אוהדי ליברפול - היו מבטלים בשמחה את המעבר. אואן הצטרף לחברו האנגלי בקהאם וידע שיהיה לו קשה להסתגל. זו לא אותה שפה, לא אותה תרבות וגם המהירות היא לא מה שהייתה פעם. בכל-זאת, אואן הציג עונה טובה כשהיה בעיקר ה'סופר-סאב'. הוא כבש שער ניצחון על ולנסיה האלופה בברנבאו, כבש שער קריטי נגד דינמו קייב וגם בסופר-קלאסיקו השני בו פתח בהרכב. 16 שערים היו לו ב-45 הופעות, רובן מהספסל. לא רע בסה"כ, אך אואן לא חזר להיות אותו שחקן שהיה.


http://us.news1.yimg.com/us.yimg.com/i/fifa/gen/fifa/20040814/i/3001597570.Xxx

ריאל החליטה למכור אותו לניוקאסל לקראת סיום מועד ההעברות לאחר שזו הגישה הצעה שבלתי-אפשרי לסרב לה. באותה תקופה אואן סבל מפציעות איומות שאיפשרו לו לשחק רק ב-80 משחקים בהם כבש 30 שערים. דובר על אורח החיים הנהנתי שלו ועל המטוס הפרטי ששכרה עבורו ניוקאסל ושכרו העצום. מדי פעם עלו כותרות לקאמבק מרגש בליברפול אך זה לא קרה. לבסוף אואן חתם במנצ'סטר יונייטד בעונת 2009/10 במהלך שממש לא אהבו לראות ביציעי הקופ.

***

צ'אבי אלונסו נרכש בקיץ 2004 במחיר מציאה - 10.5 מליון ליש"ט בלבד. רפא בניטס גבר על ריאל מדריד שגם חמדה את הקשר המצטיין של ריאל סוסיאדד שהציג עונה נהדרת ב-2002/03 וכמעט הביא את סוסיאדד לזכייה היסטורית באליפות. אלונסו השתלב נהדר במדי קבוצתו החדשה ושיתוף הפעולה עם ג'רארד היה מצוין. בגומלין בדלה-אלפי נגד יובה - אלונסו שיחק לא כשיר בגלל אילוצים, כשג'רארד הקפטן לא היה יכול לקחת חלק. ליברפול השיגה את התוצאה המיוחלת ולאחר-מכן נכתב ב'גארדיאן' האנגלי - "אלונסו חיפה בטכניקה עילאית על חיסרון פיזי חמור". וזה מה שתמיד אפיין אותו - קריאת המהלך צעד אחד קדימה, המיקום, מסירות הסרגל וגם גולים מחצי מגרש פה ושם. אלונסו נפצע בינואר ונעדר לזמן רב יחסית מהמגרשים אך הוא חזר בדיוק בזמן. בגמר ליגת האלופות הוא כבש את השער השני בריבאונד לאחר שהחמיץ פנדל והיה חלק מאחד הקאמבקים הגדולים ביותר בתולדות המפעל. בעונה השנייה הוא רשם 53 הופעות ו-5 שערים וזכה עם ליברפול בגביע האנגלי. בעונת 2006/07 אלונסו הגיע שוב עם ליברפול לגמר ליגת האלופות אך הפעם היא הפסידה.

http://assets.liverpoolfc.tv/uploads/assets/b_4ddbcb76b2ca3514958773.Xxx

הקשר המחונן המשיך להיות שחקן הרכב קבוע לאורך כל הדרך ותרם מניסיונו הרב. הוא לבטח היה אחד האהובים באנפילד. בעונת 2008/09 ליברפול שוב נכשלה בניסיון לזכות בתואר כשסיימה רק סגנית למנצ'סטר יונייטד. מנגד, אלונסו היה חלק מליברפול חזקה מאוד שפירקה את ריאל בשמינית הגמר וכמעט הדיחה את צ'לסי ברבע. אם כבר צ'לסי, אלונסו כבש שער בסטמפורד ברידג' ששבר את הרקורד הביתי המדהים של צ'לסי. אלונסו גם היה הראשון להגיע ל-1000 מסירות מדויקות בפריימרליג. בכל-מקרה, הקשר החליט שאחרי 5 עונות באנפילד הגיע הזמן ללכת, קיץ אחד אחרי שנשאר ברגע האחרון ואז אמר "האוהדים של ליברפול לא יכלו לעשות יותר כדי להראות לי כמה אני חשוב עבורם. לא הייתה פעם אחת שראו אותי בבית-קפה או ברחוב ולא אמרו לי 'אם זה תלוי בנו אתה נשאר לנצח'. ולכן אני כל-כך מעריך אותם".. ריאל מדריד החלה בפרויקט הגלאקטיקוס 2 שלה והיא חיזרה שוב אחרי השחקן שסירב לה בקיץ 2004. לא פחות מ-30 מליון יורו עשו את העבודה ואלונסו הפך לשחקן הספרדי היקר בתולדות ריאל מדריד, עד שבהמשך השיא יישבר ע"י יירמאנדי שנחשב ליורשו. ליברפול נפרדה מאחד השחקנים המסורים והאיכותיים שלה, בטח בעשור האחרון. ועד לעונה שעברה עם רודג'רס - היא איבדה מההילה שלה. הסגל התחיל להתפרק.

http://www.larazon.es/documents/10165/0/image_content_medium_1866774_20140526130427.Xxx?fmt=mod14

מיותר לציין שההשתלבות של אלונסו בריאל הייתה נהדרת. בעל הבית במרכז השדה כבר בעונה הראשונה. את הבישול שלו בדרבי נגד אתלטיקו כולם זוכרים ובאותו משחק הוא גם כבש, וגרם לפנדל. בעונתו השלישית בקבוצה זכה באליפות ראשונה בקריירה וחגג כמו מטורף. במקביל המשיך לבסס את מעמדו במדי נבחרת ספרד של דל-בוסקה. גם את ריאל מדריד הוא עזב אחרי חמש עונות עם גביע אלופות אחד ביד, כשהתמונות שלו חוגג ביציע 'על אזרחי', בגלל הכרטיס הצהוב המיותר ההוא בגומלין הענק שלו נגד באיירן(4:0) - יחרטו בזיכרוננו לעד.

 

שער המארקה::

http://estaticos02.marca.com/imagenes/2014/10/22/portada/marca_papel/g2210.143ffe16616321910e745077d605e166.Xxx

"רעם באנפילד"
- ריאל מחפשת ניצחון ראשון נגד ליברפול.
- כריסטיאנו רחוק שני גולים מלעבור את ראול ולהפוך לשיאן הכיבושים בליגת האלופות(70).
- ג'רארד נגד קסיאס - קרב אגדות. שניהם רשמו 1369 משחקים רשמיים במדי הקבוצות.

שער ה-AS:

http://as.com/diarioas/imagenes/2014/10/21/portada/1413864370_281553_1413940480_portadadelperiodico_grande.Xxx

"זה אנפילד - וזה כריסטיאנו רונאלדו"
- הפורטוגלי מחפש להבקיע לראשונה באנפילד וריאל מחפשת ניצחון ראשון נגד ליברפול במשחק רשמי.
- ג'רארד(למטה): "ריאל מדריד הרבה יותר טובה מהקבוצה ב-2009".
- ב-AS מדווחים הבוקר שארבלואה(הנרגש) יפתח הערב בהרכב נגד האקסית במקום קרבחאל שינוח לקראת הקלאסיקו.
- ההרכבים המשוערים:: ליברפול עם קוטיניו וסטרלינג מתחת לבאלוטלי ועם קישור מעובה - ג'רארד, אלן ואנדרסון.
המערך שלנו יהיה יותר 4-4-2 עם כריסטיאנו בשפיץ ליד בנזמה.
המגן אמר אגב - "זה אנפילד, אבל אנחנו ריאל מדריד".


כמובן שהפנים קדימה אל עבר הקלאסיקו הגדול, אבל יש התרגשות. זה משחק ענק, אין שום סיבה לנפילת מתח. אני בטוח שהשחקנים יודעים שהערב נראה לא את ליברפול שדומה לקבוצת פח מפתיחת העונה - אלא קבוצה אחרת. לא תמיד יש קשר בין הליגה לבין התוצאות באירופה, ואם יש שתי קבוצות שיכולות לסמל את זה בצורה הטובה ביותר ב-15 השנים האחרונות - אלה ריאל מדריד וליברפול.

זה פשוט טעות היסטורית ענקית שלא כבשנו אף שער נגדם, די מביך אפילו, והגיע הזמן לתקן את זה. לא מצפה להצגה, תוצאות פסיכיות ראינו אתמול בערב שממש לא הוסיף כבוד למפעל - אלא ניצחון רגיל, אם אפשר בלי לספוג. זה יהיה מבחן אמיתי להגנה שלנו שתפגוש בסילון כמו סטרלינג ושחקן פיזי כמו באלוטלי. החיסרון של סטארידג' כמובן משחק לטובתנו, אך ליברפול עדיין מאוד מסוכנת והם טסים קדימה(שוב, קצת פחות טוב העונה כי באלוטלי לא מתאים לשיטה וסטארידג' פצוע, אבל הם לא מחפשים להניע כדור). מצפה לנצח ולהגיע לקלאסיקו עם ראש מורם. שאיקר לא יעשה התקפי לב בכל כדור חופשי, מעניין איך יהיה האמצע שלנו כשאיסקו מוסיף לנו קצת יותר יציבות במקום בייל אך מצד שני הנטל ההתקפי על כריסטיאנו יהיה גדול יותר. אנחנו בונים בעיקר עליו כמובן וחשוב שאיסקו יהיה דומיננטי אף הוא. אני מצפה מהשחקנים לסוויץ' מנטאלי. זה עדיין לא משחק שאם נפסיד אני אגיד שזו בעייה של יכולת.

ניצחון היום, ובהנחה לא גסה מדי שנשכיל לנצח גם בברנבאו - ונבטיח את המקום הראשון בבית ואז ליברפול תהיה בצרות. אגב, חיכיתי לאיזה ראיון בתקשורת מצד אואן או מקמנמן. בכתבה לקראת המשחק הרחבתי מאוד על הקשר כי התקופה שלו בריאל הייתה הכי מעניינת, יותר משל אלונסו אגב. הוא די 'נבלע' בין כל הגלאקטיקוס ושינה את סגנון המשחק שלו - מדי פעם במרכז, פחות מלהטט עם הכדור ויוצא לדריבלים סוחפים - אבל הוא היה 'סופר-סאב' ואת הגולים הגדולים אנחנו זוכרים. ד"ש לרוברטו בונאנו. מקווה לנצח. תבואו לראות איתנו את המשחק. האללה מדריד!

 

אני לא מבין על מה אתה מדבר. נכון, זה לא נחמד לראות תבוסות כאלה על בסיס שבועי, אבל בפועל זה לא המצב. מה שקרה אתמול לא משקף את המפעל בשום צורה. אני אוהב להיכנס בפלטיני ובUEFA, אבל הקבוצות הגרועות האלה שאתה מדבר עליהן הן, בסופו של דבר, אלופות. אז נכון, הן משחקות בליגות חלשות יותר, אבל האם זאת לא המטרה של המפעל? הרי אם זו הייתה קבוצה ישראלית, היית מתלונן?

הליגות החזקות שולחות מספיק נציגות בכדי שבסופו של דבר יהיה מעניין. מה גם שהיינו עדים לנצחונות של בוריסוב, באזל (שכיום כבר לא כזאת אנדרדוג) ועוד קבוצות קטנות יותר בעבר, וזה תמיד מספק לנו בידור.

 

האווירה באנפילד במשחקים כאלה. ... באמת דבר שאין שני לו. מדהים. וזה עוד אני סופג בבית. הקהל חי וכאילו יושב לי בסלון. בחיי שאפילו בקלאסיקו שחקני ריאל לא יזכו לשחק באווירה כזו.

כמובן שהקבוצה עצמה זה כבר סיפור הרבה יותר עצוב..