למה לא? קודם כל צריך מספר מסוים של יחידות ריאליות. לטכניון צריך 9, יש לי 15... ותמיד כשאני ארצה לשלוח רזומה למקום שיקבל אותי, טוב שנוסף על ממוצע ציונים גבוה (את זה עוד אני צריך להשיג) יהיו גם מספר יחידות גבוה שמראה על רמה גבוהה... ככה נראה לי. וחוץ מזה, זה לא שיש לי ברירה. פעם אם היית עושה 2 מוגברים של 5 יחידות (אני בפיזיקה וכימיה) היית יכול לוותר על בגרות מיותרת כמו ספרות למשל (אני חושב שאבא שלי לא עשה) אבל אצלנו זה לא ככה. הדבר היחיד שמוסיף לי מעל ממוצע יחידות הלימוד הנורמלי זה עבודת גמר (שמשום מה, חייבים לעשות כשאתה בכיתת מחוננים על מנת לסיים את המסלול של 9 שנים. אם לא, לא נותנים לך תעודה שסיימת...) וזה שאני ב-5 יחידות של אנגלית ומתמטיקה. זה הכל.
מלבד הזן הנדיר הזה, שיכול לומר שהוא "נהנה מהצבא" (והוא נדיר, לא מאוד, אבל במיעוט קיצוני), ובראשם אני, שמתעב כל רגע מהצבא ומפלל ליום בו אצא לחופשי, זמנים קלילים כומ התיכון נהיים זיכרון מתוק, למרות שלא הכל בהם מתוק, והיו רגעים שהרגשתי בודד נורא בתיכון, אבל גם אליהם הייתי חוזר. כי כשהחובה היחידה שלך היא רק לקום בבוקר ללכת לבית ספר ולחזור, החיים נראים לך כל כך חופשיים פתאום! אוי אלוהים, תן לי את החופש שלי... אפשר לומר שכל חלומות הקצונה שלי נמוגו. אני יותר ויותר מתכנן את סדר הפעולות שלי ברגע שאשתחרר, די עצוב עם פז"ם קטנטן של 10 חודשים. אני כל כך רוצה לגמור עם זה כבר...! זה די עצוב גם שצה"ל מחזיק חיילים לא נחוצים. כמוני. לעדות, אני לא שווה אפילו קורס מבחינתם. די עצוב לי שיום אחד לילד שלי אולי יהיו פרוטקציות, והוא יפתח את המערכות של צה"ל ויראה שאבא שלו מוגדר "פקיד" (למרות שאני לא פקיד, אני במחשבים, פשוט בלי קורס). זה מטריד אותי ברמות שלא ייאמנו. מוטיבציה שלי כבר ממילא ברצפה, החלומות באוויר אבל הראש באדמה. לכל חד יש את הייאוש הצה"לי שלו. לי כבר היו יותר מדי. קודם הטירונות המפענה שהחזיקה אותי באוויר ולא ידעתי מה לעזאזל אני אעשה בשלוש השנים הבאות, אחרי זה הקצין מיון הבן זונה שלא נתן לי אפשרויות למרות נתונים טובים. איזה בעסה שאני לא יודע לעמוד על שלי. אני רואה כל כך הרבה שיצאו מזה לעמדת מוצא טובה בהרבה. ואחרי זה סתם, שרפתי את הזמן באיזה צוות סיוע טכני, הייתי עם כמה אידיוטים אבל הזמן רץ. אחרי זה שמו אותי על תקן "תכניתן שחור", שזה אומר מתכנת, אבל בלי קורס תכנות. וכמובן שלא נתנו לי חפיפה ראוייה וזלזלו בי נורא, אבל הזמן עבר מהר והיו שם חבר'ה סבבה. אחרי זה העבירו אותי לצוות תמיכה טכנית אחר, שטוחן כמו מטורף. איכס. ברחתי משם, ועכשיו אני במדור מחשוב שהמפקד שלו הוא בן זונה עם תעודות, אבל לפחות זה ארבע משמרות בשבוע. הרבה חופש.
גל אתה טועה. לעולם לא יהיה מצב שבו לא תתקבל לאיזשהו מקום בגלל מחסור ביחידות, וזו באמת טעות נפוצה של הרבה תלמידים. את האוניברסיטה מעניין הממוצע שלך, ולפעמים גם שתעשה 5 יחידות אנגלית ומעל 3 במתמטיקה, אבל זה בדרך כלל יש אצל כל מי שהולך לאוניברסיטה. עבודת גמר?? למה?? בכל מקרה היא תוריד את הממוצע בגרות שלך! עבודת גמר זו התרמית הכי גדולה בתולדות הבגרות, אתה גם קורע את התחת וגם דופק לעצמך את הציון. לא חאראם?
אני לומד מכיתה ז' בכיתת מחוננים יחודית. יש לי חברים שלומדים שם עוד מכיתה ד' כזה התחיל, ואני רק הצטרפתי לחטיבה כך שזו שנתי השישית בקריעת תחת במסלול קשה יותר. למרות זאת, משום מה חייבים לעשות עבודת גמר בהיקף של 4 יחידות במקצוע לא מוגבר ו-5 בכן מוגבר כדי לקבל "תעודת מחונן" שאומרת שעשית את המסלול הזה. לא מגישים, לא מקבלים תעודה כזו. לחרוש 6 שנים יותר קשה מכולם ובסוף שיסתכלו עליי כתלמיד מן השורה? לא חאראם? לומר לך את האמת, זה חרא ובחרתי נושא די דפוק ואין לי כוח לזה ולא התחלתי לעבוד בכלל, אבל אני אעשה את זה בשביל התעודה המסריחה הזו...מה לעשות.
גל, אם תשקיע רציני בבגרויות תוכל להוציא ממוצע של 11. ממוצע כזה לא צריך להיות אכפת לך איך אחרים מסתכלים עלייך - אין אוניברסיטה בעולם שלא תקבל אותך.
מסכים עם גיא. אחרי התחלת הצבא, והאמת שגם קצת לפני, אני מתגעגע לימי הבצפר. שכונה מטורפת, מתראה עם חברים במשך לפחות חצי יום, חמישה ימים בשבוע, וזה מבאס שעכשיו במקרה הטוב אני רואה את אותם חברים בשישי-שבת. אפילו עם הכל הבאסה שבלימודים עצמם...האווירה, המסגרת והחברים זה דבר שהייתי בכיף חוזר אליו.
הצבא נראה לי רחוק. אני אמור תאורטית להתקבל לעתודה באוקטובר. ובכל זאת, אני כבר עכשיו מביט מגעוגועים ונוסטלגיה על בית ספר, מסיבה אחרת. לא כי עכשיו רע לי - פשוט אז הכל היה הרבה יותר פשוט וקל. עכשיו, אני מסתכל הרבה קדימה וחושב מחשבות רציניות למינהן. אז, הסתכלתי שבוע קדימה מקסימום, והכל בא והלך איזי. בעע
לגבי ממוצע בגרות, לי יש ממוצע של 108.33. זה נחשב "תלמיד מצטיין", לא? עשיתי 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, מחשבים. אני נורא מבסוט ממה שעשיתי בבגרות. לא רק בגלל הציון הסופי, אלא גם בגלל שזה הגיע לי די בקלות.
מה שאני לא מבין זה למה מלכתחילה הלכת לכיתת מחוננים?... אובחנתי כמחונן ופרשתי מהפרוייקט אחרי שנתיים כי ראיתי איזה יצורים מוגדרים כ"מחוננים"... כל מיני ילדים חסרי חיים שבאיזשהו טיול לירושלים, באוטובוס, במשפט שלא יישכח, במקום לשבת ולדבר עם החבר'ה, אחד מהילדים פנה לאמא שלו שליוותה ושאל אותה "האם הסלעים פה לידינו הם סלעי גיר?" מוות!!! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/mad.Xxx גל, מה תתן לך תעודת ה"מחונן"? נראה לי פאדיחה בכלל להסתובב עם זה... לא ככה?
גם אותי. סוף סוף נשתמש בסמיילי- http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/hahaha.Xxx טוב, אז זה לא ככה. יהיה שקרי להגיד שכל המחוננים הם בכלל מופרעים וקלאברים, אבל אחוז ממש ממש ממש קטן הוא "גאון בצורה בלתי אנושית" ו"קורא אנצ' לפני שהוא הולך לישון ב- 20:00". ובקטע הזה אני יכול לתת פה ציטוטים של איזה ילד אחד (היחיד שכזה! נגיד את זה ככה, הוא עושה 9 יחידות מתמטיקה) שיקרעו פה אותכם במשך דקות ארוכות. לא מוות ולא נעליים, זה האנשים הכי טובים שקיימים. חברים טובים אחד אחד. קשה לי להסביר, אבל זה פשוט חבורה של אנשים טובים וכן, עושים שכונה, מבריזים כדי לשחק כדורגל בחוץ וכאלה. בטח לא הסטיגמה המעצבנת. פדיחה? שם זין, מי שאיכפת לי ממנו יעריך את זה, מי שחושב שבושה להיות מחונן לא ראוי להתייחסות. ופולדש, מאחר שאני עובד עם מורים בבית ספר ועם דוקטור ומרצה לאותו נושא באוני' חיפה, אני חושב שהם לא יתנו לי להגיש משהו שיוריד לי את הממוצע, וכל מה שאני רוצה זה לקבל 90+ ולא לשמוע על זה (האחים המוסלמים) יותר.
גל, זה יוריד לך את הממוצע, וזו עובדה. הנוסחה פשוטה: על עבודת גמר לא מקבלים בונוס יחידות. נצא מתוך נקודת הנחה שאתה מקבל 100. עכשיו הממוצע שלך יהיה מעל 100 בגלל כל הבונוסים! שתבין, ממוצע של 90-95 זה ממוצע לא טוב. היום לאחוז ניכר מתעודות הבגרות יש ממוצע מעל 100. הממוצע שלך 105-110, עבודת הגמר שלך 100 - היא תוריד לך את הממוצע.
על 5 יחידות יש 125% לא? על 4 יחידות אין 1XX אחוז??? בגלל שזה עבודת גמר? אני אברר ביום ראשון. אם זה ככה זה שערוריה.
המקס' שיכול להיות על 4 יחידות לימוד (במקצוע שהוא לא אנג' או מת') הוא 10 נקודות. זה כלום. זה עדיין יוריד לך את הממוצע ואם לא אז זה רק במקרה שתקבל מאה ואז לא הרווחת פה כלום. מצד שני קיים סיכוי שאם אתה עושה את זה במקצוע שאתה כבר מגביר אז משקללים את זה אחרת.
