למה אתם אוהדים את הקבוצה שלכם?

חח עוד מ2002 ואתה עוד לא זוכר? זיכרון קצר יש לך . http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx

 

חינוך מהבית. כל המשפחה שלי אוהדת של חיפה, ככה שזה דיי בא לי בטבעי. כדורגל אירופאי זה יותר מאבא, התחיל כנסיון למצוא מכנה משותף איתו והמשיך כאהבה מטורפת לריאל (שמתעלה על שלו).

שני אלה האהבות שלי בתחום הכדורגל.

סימפטיה מסוימת פיתחתי לכמה קבוצות בגלל כל מיני סיבות מוזרות. בגלל החבר או לעשות דוקא לאבא ולעודד את מינכן וכו'. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/rolleyes.Xxx

 

האהדה להפועל חיפה באה מאבא, שמשך אותי למשחקים כבר בגיל 4-5, אז בימים היפים...
היום, אני חלק מחוג האוהדים, מנסה למשוך את אבא שלי למשחקים, ללא הצלחה.

את האהדה למילאן לא לקחתי מאף אחד, כדורגל איטלקי תמיד היה האהוב עלי, וכשהתחלתי להתעניין בקבוצות (בערך 1999) אהבתי מאוד את מילאן, לא יודע למה, באמת לא יודע...מאז זה התפתח והתפתח.

 

ישראל - מכבי נתניה: בהתחלה לא ממש אהבתי אותם, למרות שכל המשפחה המורחבת שלי הייתה שרופה עליהם בגלל אותם שנות ה-70 העליזות. לאט לאט התחלתי לשמוע מאבא שלי סיפורים על שחקנים כמו מוטל'ה שפיגלר, עודד וגדי מכנס, בני לם ועוד רבים אחרים ואז התחלתי להרגיש שאני מזדהה מאוד עם הקבוצה. הרצון העז של האוהדים לשחזר את הימים של פעם היה דבר שריתק אותי והחלטתי שגם אני נרתם למשימה. כשדניאל יאמר בא ודיבר על ענק רדום, ישר הרגשתי שהוא הבן אדם המתאים ביותר למכבי נתניה, כי שמתי לב שהוא הרגיש בדיוק כמוני.

 

אני מאלו שניצלו ברגע האחרון..
עד 2004 ככה כדורגל לא הזיז לי את הביצה, לא ראיתי כדורגל. לא כלום.

כלומר, הייתי אוהד מכבי ת"א עוד מ95 בערך מכיתה א' שכולם בכיתה היו צמידים של קבוצות שונות, וכמעט כולם עם מכבי ת"א. אבל לא הייתי הולך למשחקים ומתעניין בהם.

ליברפול סימפטתי כל הדרך עד לגמר והעדפתי אותם עד פני היריבות האחרות שלהן, עד שכבר נגד יובנטוס ברבע גמר אמרתי שמע ישראל מול הטלוויזיה מול כל חצי הזדמנות, וזה המשיך עד לגמר..

אוהד הצלחות? כנראה... אבל אני נדבקתי לליברפול ואני לא אעזוב גם אם הם ירדו ליגה. ויש לי מספיק חומר עליהם במחשב, בראש, ולא מעט מ'רצנדייז.


ככה זה שאתה גודל למשפחה של פולנים מצד אחד ועיראקים מצד שני ואת אף אחד זה לא מעניין כדורגל.


אז הסיפורים אני אוהד ברצלונה מ94 ומנצ'סטר מ99', אז אני......אוהד ליברפול מ2005.. ככה קצת באיחור.

:aaa12:

 

אינטר:- האמת אני מת על אינטר ואהבתי אותם מסיבה מצחיקה קצת והיא כשהייתי בן 8 הלכתי 3 פעמים בשבוע אל ביתו של קרוב משפחה כדי לשחק על פיפא 98 הוא היה לוקח את מילאן ונותן לי את אינטר, ויום אחרי יום לא ידעתי איך שהפכתי לאוהד אמיתי של אינטר שמת על הקבוצה.

בני סכנין:- פשוט, כי אני מסכנין.


הפועל חיפה :- אבא שלי היה אוהד של הפועל חיפה משנות ה70 וכשהייתי בן 8 ראיתי אותו הרבה צופה במשחקים שלהם ואז אהבתי אותם הרבה ובאותה עונה הם לקחו את האליפות.

 

מכבי הרצליה, מאז 1995, הולכים למשחקים באופן קבוע, בהתחלה זה היה בעקבות אבא שלי, בשלוש השנים האחרונות אחרי האכזבות המרובות הוא התייאש, ואני נשארתי עם הקבוצה.

 

אני אוהד רומא ומכבי חיפה בגדול.
רומא פשוט בגלל האופי של המועדון וסגנון המשחק שבו התאהבתי בעונה הגדולה של 2000 , עם האליפות המדהימה כאשר באטיגול וטוטי היו בשיאם מאז כל שנה אני רק אוהב יותר - מועדון שמזכיר לי את עצמי אטרקטיבי אך מאוד אימפולסיבי ורגשני חחח...
מכבי חיפה פשוט ככה שאתה ילד קטן בן 10 אתה אוהד את ההכי טובים ומאז זה נשאר... , מאז עונת האליפות הראשונה של ברקוביץ' ועטר ועם כל ההצלחות והאכזבות של אמצע שנות ה90.

 

רומא

התחלתי לאהוב את רומא,בעיקר ביגלל פרנצ'סקו טוטי.
כשראיתי את יורו 2000 נורא היתלהבתי מאיטליה ופרנצ'סקו טוטי (במיוחד אחרי ההפסד לצרפת שבו טוטי נתן את המשחק בכי טוב שלו בטורניר),והתחלתי לעקוב אחריו,וכבר עונה אחרי זה רומא לקחו אליפות גדולה ב-2001 עם טוטי ובאטיגול ומאז אני אוהב את רומא יותר ויותר למרות כל הכישלונות.

ארסנל

בעיקר ביגלל בן דוד שלי שאהד אותם וישבתי איתו וראינו את המשחקים של ארסנל,כשעוד שידרו את זה בערוץ הספורט.
ליראות את דניס ברקאמפ,מארק אוברמארס,פטריק ווירה ותיירי הנרי זו הייתה חוויה !
מה שגם היה יפה בארסל,שכמה שהם לא וויתרו על השחקנים המובילים שלהם,וונגר תמיד הביא מחליפים טובים כמו:פירס ווילטורד.
מה שאני בחיים לא ישכח כשארסנל לקחו ב-2001 את האליפות במיגרש של מנצ'סטר יונייטד,משער של ווילטורד.
אבל מאז "תופעת צ'לסי" אני כבר לא רואה את הליגה האנגלית.


ריאל מדריד

אני הולך עם ריאל מאז כשהם לקחו את הצ'מפיונס ליג משנת 2000.
ובמיוחד מאז שכול שנה פרז הביא גלקטיקו חדש,למרות שבשנים האחרונות ריאל לא מצליחה,אבל אני לא דואג ההצלחות יחזרו עוד לריאל.

 

אין סיבה טובה יותר להיות אוהד של קבוצת כדורגל מאשר ככה. זה פשוט קורה.

 

שימו לב שהדיון הוא לא על סיבה אלא על טריגר.

 

אינטר - אני אוהד שרוף של אינטר מאז שרונאלדו הגיע(1997/1998), אבל בניגוד לרבים, לא בגלל שרונאלדו הגיע. נדלקתי על השם, הסמל, הצבעים, השחקנים, האוהדים, האיצטדיון, והכל בשידורים בודדים שראיתי. כמובן שבנוסף שיחקתי עם אינטר בכל משחק כדורגל במחשב שהיה לי.

הפועל ב"ש - קודם כל זו הקבוצה של העיר שלי. את האהדה התחלתי בעקבות אבא שלי, ששיחק בעבר במחלקת הנוער של המועדון ובנבחרת הנוער של ישראל, אבל בגלל שבר בברך לא המשיך לבוגרים.
שהייתי קטן הייתי נוהג ללכת למשחקים. עכשיו, כידוע, כמעט ולא.

 

בטיס-ראיתי לפני שנתיים משחק נגד אספניול בטיס הפסידו 3-2 אבל מאז פשוט נדלקתי לא אהדתי אף קבוצה במיוחד בספרד וראיתי את אדו וחואקין וכל השאר ופשוט התאהבתי עקבתי אחרי כל משחק ואחרי החדשות של הקבוצה בדריכות שמחתי בעונה המאושרת שלנו והתעצבתי בשנה החולפת אבל לבטיס יש קסם שתופס אותך.

מכבי- במילה אחת מכביזם.לא צריך להסביר יותר מידי מי שאוהד מכבי יבין אותי.

 

מכבי חיפה-
באליפות של 94 סתם ישבתי מול הטלוויזיה והתלהבתי מהשיר אליפות.

ארסנל-
אין לי מושג למה.

AZ-
הביאו לי כמה זכיות יפות בווינר, ויש להם שם קטלני לא ככה?

http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx

 

הפועל פ"ת - אני אוהב לוזרים

מילאן - הקבוצה של ואן באסטן וחברים .