ניצחון חשוב מאוד ועם הרבה מזל. אובייקטיבית, הגיע תיקו במשחק. הרבה זמן לא ראיתי משחק עם כל כך הרבה החמצות מצד שתי הנבחרות. בוליביה החמיצו יותר, קולומביה החמיצה מצבים יותר טובים. שיחקנו לא רע, ראיתי הרבה מאוד דברים טובים טצלנו, כמו הנעת כדור ויצירת מצבים. מצד שני, שוב החמצות מסמרות שיער, שמול נבחרת קצת יותר טובה זה יעלה לנו ביוקר כמו שכמעט עלה היום. גם ההגנה לא היתה טובה בלשון המעטה ואיפשרה לבוליביאנים להגיע יותר מדי לרחבה. מהבכורה של חאמס אני מאוד מאוד מרוצה. היה פעלתן, יצר מצבים והראה מדוע חיכו לו כולם לזימון הראשון שלו. גם פאבון היה טוב, ניצל את המהירות שלו וכבש את הראשון. היו לו עוד כמה מצבים טובים. טאו לא כ"כ הורגש וגם היתה לו החמצה נוראית במצה של 0-1 שהיה גומר את הסיפור. היה מקום להכניס את פאלקאו לפני הדקה ה-80, אבל למזלו של אלבארס הספיקו לטיגרה 10 דקות כדי לגמור את הסיפור.
ספרתי 14 בעיטות מחוץ לרחבה של הבוליביאנים, מעניין כמה מהן היו מסוכנות חוץ מהבעיטה של הגול. ----------- הגארה צ'ארואה והגוואראני מסיימים בתיקו 1 את המשחק בדפנסורס דל צ'אקו, משחק די פושר במחצית הראשונה וכמעט בלי מצבים ממשיים לשתי הקבוצות. במחצית השנייה לעומת זאת היה משחק טוב, הפראגוואים לחצו לאורך כל המחצית השנייה אבל חטפו כאפה מצלצלת מפורלאן אחרי מבצע נהדר של לוצ'ו סוארס, עד סוף המשחק הפראגוואים שלטו והגיעו להזדמנויות שלא נוצלו, האורוגוואים היו חייבים לנצל זאת ולסיים את הסיפור באחת המתפרצות שלהם אבל קאבאני דיי חרבן להם את ההזדמנויות. בדקה ה-92 הגווראני השיגו את השיוויון המוצדק מרגליו של אורטיס.
האפסים שלובשים את החולצה של ארגנטינה פשוט מביישים את השם של הנבחרת הגדולה הזו.. שום מחוייבות, אפס תועלת. לראות ולבכות מה נהיה מהנבחרת הזאת. כל כך הרבה שחקנים בינוניים, לצד פרימדונות כמו מסי. כשאתה רואה את סרט הקפטן עליו אתה מבין למה הנבחרת נראית ככה. אפס איכפתיות. בקושי רץ, בקושי יוזם, בקושי רוצה. עדיף היה לארגנטינה אם היה משחק בנבחרת ספרד.
בן, אוספינה עבד קשה אתמול ולקח לא מעט כדורים שנבעטו מרחוק, אבל פה בעצם הסתיים הסיפור של בוליביה, שכמעט ולא סיכנה אותנו בתוך הרחבה. הבעיה שהקשרים ההגנתיים וקו ההגנה שלנו, השאירו אותם יותר מדי בעמים לטווח את אוספינה מרחוק ופעם אחת זה נכנס ועוד איך, בלי כמובן שום אשמה של דויד. אנחנו לעומת זאת, הגענו כל כך הרבה פעמים לבד מול שוער, לדעתי 5 או 6 פעמים, כשמתוכם כבשו שניים וזה בלי לציין עוד הזדמנויות טובות אחרות. ההחמצות מאוד מדאיגות אותי, כי זה הספיק מול בוליביה אבל ממש לא עומד להספיק מול השאר, במידה ונמשיך ככה. קולומביה חייבת לשפר את אחוז ניצול המצבים. בכל מקרה, בפעם האחרונה שפתחנו את המוקדמות עם ניצחון וארגנטינה הפסידה כבר במחזור השני, היה במוקדמות ל-1998. מישהו רוצה להתנבא? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx פאלקאו :aaa8:, החזיר את החוב על החמצת הפנדל מול פרו בקופה אמריקה.
ארגנטינה מפסידה 1-0 מוצדק מארץ המוצדקים, היה לה גם מזל שלא חטפה עוד עם ההצלות של אנדוחאר. לטעמי האשם הוא סאבלה שהעלה למשחק הזה 3 בלמיםעם שני קאריז'רוס ושחקן מרכז שדה אחד בלבד מה שמזמין לחץ ונצואליאני שאכן הגיע, אותה הטעות שבורגי עשה מול ארגנטינה עשה המאמן פה, סאבלה בנה על זה שהוא יצליח להבקיע שער אחד לפחות אבל עם מערך כל כך אנמי אין פלא שהוא לא הצליח להבקיע למרות לחץ בתחילת המשחק. את שאר הג'ורה שלי אני אשמור ליותר מאוחר.
עוד מחזור משחקים שאני מפספס, ראיתי רק את הדקות האחרונות בפאראגוואי שם אורוגוואי יוצאת בנס מלחץ גדול של המארחים. למרות שער שוויון בסיום, תוצאה טובה לצ'ארואס, להם יש היסטוריה לא טובה במגרש זה. לדעתי יותר מ-5, גם יותר מה-7 שמותר בליגות השונות, משהו כמו עוד הרכב בחוץ. אבל לא בדקתי את זה בתקנון של הקונמבול.
בטח אני לא הראשון שכותב על זה, אבל הפרסומות בקאראקול זה משהו קטסטרופלי.... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx
אם שניכם הייתם יודעים כמה גולים בשידור חי פיספסתי בגלל החרא הזה......... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dry.Xxx
הפסד כואב, גם בגלל שזו צ?ילה וגם בגלל שלפרו הגיע יותר. 20 דקות ראשונות פשוט זוועתיות של הבלנקירוחה, שהראתה הרבה אופי במחצית השנייה עם החזרה ל-3-2, אבל השחקנים יצאו יותר מדי קדימה למרות שהיה מסםיק זמן, וחטפו את הרביעי דווקא בדקות שנראה היה שנס איסטנבול הפעם יהיה נגד הקבוצה באדום. ארבע קורות ושני פנדלים שלא נשרקו, שהשופט הבוליביאני הפלה את פרו לא בפעם הראשונה, זה יותר מדי עבור משחק חוץ, גם אם היריבה כביכול מוכה. אני מאוד מעריך את מארקאריאן, אבל לדעתי הוא נכנע לדעת הקהל ואולי ליחסים הרעים עם בורגי ולקח הימור גדול מדי עם הרביעייה הקדמית. היה עדיף לספסל את פיסארו או וארגאס, ולשחק עם לובאתון לצדם של באלבין וקרוסאדו במרכז המגרש, במערך ה-4-5-1 שהביא את ההצלחה בקופה. עדיין, זה רק משחק אחד והמטרה צריכה להיות המקום החמישי, שבהחלט אפשרי עם הירידה של פראגוואי. היו גם דברים חיוביים במשחק - פיסארו כבש במוקדמות אחרי שבע שנים, פארפאן המשיך להראות טוב בכל מקום והראה שהוא הכוכב של הנבחרת, והגישה של השחקנים שלא הרימו ידיים עד לשריקה, כולל קורה של צ?ירוקה באקורד הסיום. בחודש הבא משחק מפתח בקיטו, שבמחזור השלישי פרו נחה אז היא תתאמן בארקיפה ותתאקלם לגובה, ושם אני מקווה שכבר נראה פרו יותר סולידית.
