כן רק תזכור שצה"ל לפני המלחמה היה תדמית של צבא מצוין עם אחת מחיילות האויר הטובות בעולם ועם הצבא הטוב במזרח התיכון. ותזכור עוד משהו, החיזבאללה הוא "רק" ארגון טרור, תחשוב על זה שנייה: נלחמנו נגד ארגון טרור ואיבדנו קרוב ל-200 איש אם אני לא טועה ונחטפו לנו 2 חיילים שאם נחזיר אותם נשחרר מאות מחבלים מתאבדים. גם התדמית של הצבא שלנו נפגעה קשות ולמרות שאסד אומר שהוא לא רוצה מלחמה הוא כבר לא חושש כמו פעם מישראל. מכל כיוון שלא תסתכל על זה הפסדנו במלחמה הזאת.
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/goodpost.Xxx מחזק. יש לי דוד שהוא נמצא כרגע בקבע, וממה שהספקתי לדבר איתו אפשר לראות שינויים רבים וטובים שאשכנזי עשה מאז שמונה. יש הרבה מאוד מפקדים בכירים וקצינים שהחליטו לעזוב את הצבא לטובת השוק האזרחי, ולאחר שעזבו לא מעט הוא החליט לתת בונוסים / לשפר את התנאים על מנת שהם יישארו בצבא. בנוסף, רואים שאשכנזי מבין יותר את החיילים , אכפת לו יותר מה הם מרגישים, מה צריך לשפר לדעתם וכו'.
שמע,לפחות אני מבין מה אני כותב.זאת התקדמות. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx טוב,עכשיו ברצינות: אחרי האופוריה של גביע עולמי ופנדל של גרוסו {יום ראשון בערב},ביום חמישי בערב ישנתי מין "מנוחת צהריים" שנמשכה עד מאוחר....אני מתעורר מכל מיני טלפונים מבהילים,אנשים מקבלים פניקה..."מה קרה?מה קרה???" - "נפל איזה פג'ר בסטלה מאריס!!" - "לא נכון" - "לא צוחק,אתה בא מיד לכפר סבא!". אבא שלי בבהלה מתחיל לשים גז לכיוון חיפה,באותו ערב אכלתי במרכז חורב שכולו היה ריק לגמרי מאנשים,מראה מבהיל,כאילו סוף העולם הגיע. חודש משעמם עבר בכפר סבא שכולם מתקשרים ושואלים אם הכל בסדר,גם הקרובים והחברים מחו"ל. עד שנמאס לי, הגעגועים עשו את שלהם, רציתי לראות את אמא שלי מסתדרת עם האזעקות והאמבטיה האטומה. ביום שישי {חמישי לאוגוסט} אכלתי ארוחת ערב ביחד עם אסף, בן דוד שלי שגם כותב פה {Makaay} ישב בשולחן ואכל דג עם חומוס וכמובן הרבה סלט סלק. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/cool.Xxx ב21:13:43:011 בערב, נשמעה אזעקה מרחוק, וחשבתי שמדובר באמבולנס או משטרה שרודפת אחרי עברייני צעצוע חדרתים. מסתבר שלא - סבתא שלי חטפה התקף פאניקה, כל הבניין ירד למטה למקלט, אני ואבא בורחים ואפילו לא אומרים שלום. בתוך המולת חדר המדרגות, אנחנו נוסעים לחיפה. מסתבר הטילים שחסן רצה שיגיעו לתל אביב רבתי, הגיעו לתחנת הכוח. למחרת הלכתי לבקר את סבתא שלי שגרה בנווה שאנן, אני סתם דפדפתי בטלויזיה ופתאום נשמעה עוד אזקעה. סבתא שלי השניה, אדישה לגמרי. "אתה רוצה לרדת לשכנים?" - "לא,מה נעשה שם?" - "למקלט אני לא יורדת". טוב,אני מסתכל מהמרפסת על מספר טילים נוחתים בתוך הים ממש ליד החופים של הקריות,ואני מרגיש טיפה הדף,או שזה רק פסיכולוגי...."נו תחליטי,נופלים פה טילים!" - "בסדר,יורדים לשכנים!". זה היה באותו יום של הרקטות שנחתו בכפר גלעדי וגם אותו יום שנהרגו כמה תושבים של וואדי ניסנס. משעמם לא היה קיץ שעבר.
דווקא היתה, כשהצבא האמריקא החריב את גרמניה עד היסוד, כולל את הבונקר של הפיהרר...כשקיסר יפן הושפל כמו תולעת על נושאת מטוסים אמריקאית - זאת היתה מלחמה נוראית אבל עם סוף טוב. עד היום יש בסיסים אמריקאים שדואגים שהזבלים הגרמנים לא ירימו שוב את הראש הפשיסטי שלהם. מהגזע הארי הם הפכו לגזע הקאקי. היום, כשמרקל רוצה לרוקן את התחת הגדול שלה, היא צריכה לבקש רשות מבוש http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
זו גם הייתה אחת המלחמות היחידות שהיו במפורש "טוב" נגד "רע". מאז אני לא חושב שהיה דבר כזה. רק רוצה להוסיף שהאמריקנים לא ניצחו לבד את המלחמה הזו.
הם עשו את רוב העבודה, הבריטים למעשה סיפקו את שדות התעופה הרבים, אבל את הפצצות השטיח,ואת הציוד הרב , הביאו מאמריקה. הבריטים סיפקו נאומים. וגם שתי הפצצות על יפן היו תוצרת לוס אלאמוס ולא כיכר פיקאדילי. רוסים? בהתחלה הם היו שותפים ( ריבנטרופ -מולוטוב), עד בארבארוסה ב 1941 , אחר כך מקיזי דם. היתה ונשארה להם מנהיגות צבועה.
שנה למלחמה... אני אספר מנקודת מבט שלי בתור חייל היו הרבה בלאגנים.בסופו של דבר זה נגמר אבל להרבה אזרחים בצפון אם לא לכולם עדין נשאר צלקת. היום שנה אחרי המלחמה,לפי דעתי זה עדין לא עבר,מי שחושב ככה..שיחשוב שוב התקופה שהמדינת ישראל לא תוכל למחוק מדפי ההסטוריה גם בעוד כמה שנים. אומרים שמי שנפצע ואחרי זה יש לו שיקומים וטיפולים אז הוא מסכן והוא לא יודע מה הוא הולך לעבור,אבל לא זה לא הכל בחיים עוד כמה חודשים הוא יחזור לעצמו (וגם אם לא במאה אחוז לפחות הוא קיבל את החיים במתנה). אבל הפצע הכי גדול שיכול לקרות לבנאדם זה לאבד את החבר,בעל וכו'. להפצע זה כלום הכל עובר אבל בנאדם שמאבדים זה הפצע הכי גדול שיש נקווה שיהיה בסדר אני מאחל שיהיה רק טוב למדינה בעתיד ומי ייתן שלא רק במלחמה ניהיה מאוחדים. ומה שנותר לי לומר זה רק דבר אחד: לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם גם בצה''ל וגם מחוצה לו. מי ייתן ולא תדעו עוד צער.אנחנו איתכם.
דווקא לא התכוונתי עד כדי כך לאנגלים. חיים, עברת את שטיפת המוח של האמריקנים שעד היום מספרים לעולם איך הם רקדו מנורמנדי עד לסיום המלחמה. בתכל'ס, הרוסים עצרו את הנאצים בסטלינגרד והתישו את החזית המזרחית של הגרמנים שכל הזמן הייתה זקוקה לתגבור. גם הבריטים, עם ה-RAF וכוחות רגלים שנשלחו לחזית מאוד עזרו, שלא לדבר על העובדה שהם החלק היחיד באירופה שלא נכבש, ודרש הרבה מאמץ ותסכול מהנאצים, שלא לדבר על המודיעין הבריטי שהיה מעל כולם במלחמה הזו, hands down. נאומים? ממש לא רק זה.
א. לנו נחטפו 2 חיילים, לחיזבאללה 21. ב. לא אמרתי שלא הפסדנו, אמרתי שחיזבאללה לא ניצחו, ושמלחמה היא lose-lose situation.
גיא: לספיטפיירים ( איזה מטוס מעולה, עם מנועי הרולס רויס מארלין הנהדרים ), לא היה טווח גדול מספיק, וממילא היו מטוסי קרב שניסו להגן על שמי אנגליה. את העבודה הקשה ,הארוכה, והמסוכנת, עשו ה B29 שערכו הפצצות שיטתיות לילה לילה על החלאות. תראה את הסרט המצויין " ממפיס בל ", ואז תבין את ההבדל. החזית הרוסית? החלאות שם ניכשלו לא כל כך בגלל הלחימה הרוסית, אלא בגלל שהם פשוט טעו בתיכנון, סבלו מקווי אספקה ארוכים בטירוף, ומהקור - אלו הסיבות העיקריות לתבוסתם. לצערי, הנשק של החארות היה באיכות מעולה, גם הטנקים, גם התותחים,גם המטוסים, גם הצוללות, וגם התחמושת.
