גארי נוויל פרשן מעולה ונכשל בולנסיה; פפ התחיל גבוה והמשיך עוד יותר גבוה. יש הכול מהכול, בדיעבד כולנו חכמים.
תמיד נותנים את הדוגמא של פפ, אבל לפפ מוח כדורגל מיוחד מה שלא יגידו. שנית כל גם הוא התחיל בסיטואציה נוחה בהרבה מזו של מונאקו. הוא ירש סגל חזק שזכה שנתיים לפני כן בהכל, שהיה צריך להבריא אותו ולתת לו רעיונות חדשים. רייקארד. מקום העבודה הראשון של ואן חאל כמאמן ראשי היה איאקס, אומנם הוא היה מן מאמן ראשי לא רשמי כזה כבר באלקמאר לפני.
לא כל פרשן טוב יכול להיות מאמן טוב, אבל כל מאמן טוב חייב להיות פרשן טוב, מהסיבה שכיום ידע טקטי הוא מצרך חובה למאמנים. יורגן קלופ למשל היה פרשן מבריק. ואם נגלוש לכדורסל אז גם סטיב קר וג'ף ואן גנדי.
אבל רייקארד לא הצליח. ירד ליגה בתפקיד הראשון שלו בהולנד, קיבל את בארסה בגלל קרויף והיה שם בשביל הנסיעה.
אימן את הקבוצת בת של בארסה ומשם קפץ לקבוצת האם. מי שישמע אותך יחשוב שזה איזה מאוריציו סארי שטיפס את כל הליגות. פפ מבחינת אימון הוא ילד שמנת(מוצלח במיוחד יש לאמר).
זו הנקודה, שים את הנרי של היום במקום רייקארד אז בברסה, לא חושב שהיינו מרגישים בהבדל. הייתה שם סיטואציה כזו שאפשר היה להצליח בגדול גם עם מאמן לא משהו. זה 180 מעלות ממונאקו של העונה.
קבוצת הבת של בארסה שיחקה בליגה הרביעית בספרד, זה ניסיון של שנה יותר מאשר יש להנרי כמאמן ראשי. מתחת לרדאר, בלי לחץ. כנראה שלא אבל הנרי היה נעלם בדיוק כמו רייקארד. אני מדבר איתך על מאמנים שהיכולת שלהם היא בטופ, ולא שהם פיזית הגיעו לטופ.
מה זאת אומרת אין לה רלוונטיות? הוא עבד כמאמן עם כל מה בא עם זה. בחירת שחקנים, אימון בפועל, התמודדות עם בעיות משמעת, בניית תכניות אימון, ניהול משחק.
בסדר אבל זה לא אותה רמה, בלשון המעטה. זה כמו שתביא לי את המאמן של בנות סכנין שיחליף את ברק בכר. גם בבנות סכנין היה בחירת סגל ואימון בפועל, אז מה אם זה במקרה נשים ולא גברים.