מחצית באיצטדיון רמת גן הריק. מכבי חיפה משחקת בשקט ובריכוז. חוץ ממשומר שפשוט גרוע כולם בסדר גמור. אני מקווה שנוכל לסגור את המשחק הזה מהר ובשבוע הבא עוד קצת לצמצם את הפער...האדומים באים לקרית אליעזר. הגיע הזמן לקצת נקמה. נו טוב, קודם כל המשחק הזה לעבור בשלום.
הפועל ת"א נגד בית"ר ירושלים:: הרבה יותר מעוד משחק צמרת בליגה או משחק שמושך רייטינג, יש היגידו גם 'הסופר-קלאסיקו' של הכדורגל הישראלי ולא פחות. לא חשוב מצב הקבוצות. העונה גם עושה רושם שהיריבות הכל-כך ידועה, שקצת דעכה אולי בשנה האחרונה - חוזרת ובגדול. השנאה הטהורה קיימת ועוד-איך. יהיה חם מחר בבלומפילד, זה בטוח ולא בגלל הבחירות שבפתח.. פשוט לא יודע מאיפה להתחיל: * הבגידה של אבוקסיס שהיה הקפטן והסמל של בית"ר. * הבגידה של גרשון שנולד בהפועל ת"א ונטש בשביל הסמל. * המשחק הסוער בטדי עם הגול הדרמטי של בן-שושן והמהפך הבית"רי. * החזיז שנזרק בבלומפילד ופגע ביוסי אבוקסיס. * שער הניצחון של טועמה אויב טדי בבעיטה חופשית ב-2000/01 במשחק 3-2 מטורף. * הדאבל המדהים של הפועל עם שער הזהב של ערן זהבי לפני שנתיים וחצי. * טלקיסקי רץ כל הדרך אל השער וכובש את שער העונה(2008). * ה-4:0 המדהים של גוטמן על עטר והתצוגה של לאלא(2009). * המשחק הנדיר של אניימה והעקיצה של יבואה בטדי באותה עונה. * המשחק הסוער העונה עם ההפתעה מצד בית"ר וטעויות השיפוט. וכל זה רק על קצה המזלג. חבל שאף-אתר ספורט רציני לא לקח על עצמו לכתוב כתבת צבע על המשחק הזה עם צירוף של מס' תמונות מרכזיות ממשחקי העבר. אולי זה גם היה זמן לשמוע מה קורה עם שמעון גרשון שנעלם מהמפה פחות או יותר מהזמן שהתגייסתי לצבא(ותנו לי לפרגן ל-11 חודשים שנותרו לי - הרבה זמן עבר!). אתם תסלחו לי על העצלנות והסתפקתי בתמונה אחת בלבד... קצת סטטיסטיקה: http://img295.imageshack.us/img295/7650/77433200.Xxx * הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים נפגשו 102 פעמים עד כה בליגה הראשונה. הפועל ניצחה 44 משחקים, בית"ר 29 ועוד 29 הסתיימו בתיקו. * הפועל תל אביב ניצחה 25 מ-51 המשחקים בהם אירחה את בית"ר ירושלים. הקבוצה מהבירה ניצחה 11 משחקים ועוד 15 נגמרו בתיקו. * יוסי אבוקסיס אימן ארבע פעמים נגד בית"ר ירושלים ניצח בבית פעם אחת והפסיד בחוץ שלוש פעמים. * השריף אימן 20 פעם נגד הפועל תל אביב ב-16 השנים האחרונות. הוא ניצח שש פעמים, סיים שישה משחקים בתיקו והפסיד שמונה פעמים. בחוץ המצב לא טוב: ניצח רק פעמיים, סיים שלושה בתיקו והפסיד שש פעמים. מאז אותו רגע אלוהי של ערן זהבי בטדי במשחק שהייתי בו ואני אזכור עד יומי האחרון - בית"ר המשיכה להיות קבוצה נחותה מהפועל מכל הבחינות אבל בכל-זאת השיגה תוצאות טובות. ב-2011 היא נתנה לנו בראש אחרי שפירקנו את חיפה במשחק שלדעתי הוציא אותה לדרך חדשה וגרם לחוסר ביטחון בהפועל; בבלומפילד באותה עונה יצאנו עם בית"ר רק 0:0; בעונה שעברה השמטנו יתרון ברגע האחרון וההפסד העונה בגלל השופטים יחד עם תצוגת הגנה מביכה. כמובן שאותו רגע שווה גם עשור שלם בלי ניצחון מול בית"ר, אבל בכל-זאת. אז למה זה קורה שבית"ר משיגה תוצאות טובות נגד הפועל? אני חושב שבבית"ר בולטת האווירה והדריכות לקראת המשחק. היריבות הספורטיבית והשנאה מורגשת אצלה הרבה יותר. הם שונאים את הפועל הרבה יותר ומבינים את משמעות המשחק וגם הקהל העוין בטדי דואג להבהיר להפועל מה המצב. כמובן שכך מתנהג אנדרדוג אבל זו לא הסיבה היחידה. בית"ר מפוקסת תמיד, נלחמת, עולה עם ביטחון בניגוד להפועל שנראה תמיד שהקהל צריך 'להעיר אותה' אני רוצה לראות מחר את הקבוצה שלי באה לתת את התחת ואז יהיה בסדר. לקצץ, לשבור, להרתיע, לשחק בחוכמה, לנצח. בתור שחקן אבוקסיס היה מאלה שהבינו בצורה הכי טובה מהי משמעות המשחק. הוא היה עולה באטרף ומנווט את המשחק ונותן בראש למי מהשחקנים שלא הבין. עם אבוקסיס בהפועל הפסדנו לבית"ר פעם אחת בלבד עד השנה האחרונה. הוא צריך להביא את הטירוף לשחקנים בתור מאמן. ניצחון מחר=מקום ראשון ומסר לכל הליגה. לא נתנו משחק טוב מאז אשדוד ואני בהחלט מודאג כי לבית"ר אין מה להפסיד, היא יכולה לעקוץ במתפרצות ויש לנו נחיתות בולטת בעמדת המאמן. אלי כהן מוציא מים מהסלע וערן לוי יכול לשגר פצצה אדירה מהחיבורים. לבית"ר הגנה לא טובה אבל הכישרון של הפועל בהתקפה לא ממצא את הפוטנציאל. קבלת החלטות רעה היא השם הנרדף של בן-חיים ועם ניר נחום כקיצוני אני לא אופטימי. טוב שלפחות גורדנה חוזר למרכז השדה כדי לעשות סדר. חנן ממן ישוחרר לעמדה מעט יותר התקפית וההצטרפות שלו מאחור תהיה קריטית. בית"ר העונה משחקת את הכדורגל הטוב בארץ יחד עם מכבי וזה לא יהיה פשוט אבל אסור לתת לצ'אנס לברוח, הלו בבלומפילד אנחנו השולטים ומה גם שבשבוע הבא מחכה לנו משחק חוץ סופר-קשה בקריית-אליעזר נגד מכבי חיפה. אני אמרתי את שלי, עכשיו תורך הפועל ת"א 'תראו הפועל, הנה מה שסיכמנו, אתם תשרפו את הדשא, ניתן את הגרון שלנו...' כבר לא יכול לחכות למשחק, מחר חותכים מוקדם מהצבא. נבוא לצבוע את בלומפילד באדום מוקדם מהרגיל. יאללה הפועל!
3-0 אזולאי. תמיד נחמד לראות איך מחליף נכנס למגרש, מגיע להשתתף בקרן ומיד מבקיע. מחצית שנייה די חלשה, אבל כנראה שמכבי חיפה כבר מתכוננת לשבוע הבא. זה שהאוהדים מקללים את היריבה הבאה לא קשור לשום דבר.
רמי וייץ מאד בטוח שהמשחק הזה לא תרם דבר למכבי חיפה. אני רק יכול לצחוק מההערה הזאת כי במשחק הראשון שלנו העונה מול אותה קבוצה ראינו מכבי חיפה אחרת...בהחלט משחק לא גדול, אבל השיא בשביל הפועל רמת גן היה אחרי 2 דקות כששטרית טעה כשלא נתן לביתיים פנדל. אחרי זה ראיתי רק את האורחת משחקת כדורגל. היו שבועות שגם קבוצה חלשה כמו רמת גן עשתה לנו חיים קשים כך שאני מרוצה ששדר המשחק חושב שלא הרווחנו מהמשחק הזה דבר. אני חושב שמכבי חיפה מוכנה להחזיר קצת לאדומים. כרגע מכבי חיפה בכושר הכי טוב של כל קבוצות הליגה. אני מקווה ש'קללת קרית אליעזר' תחזור בשביל דור http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
חיפה ממשיכה לצמצם פערים ובשבוע הבא זה באמת משחק העונה מבחינתנו, ניצחון על הפועל ת?א יתן לנו דרייב ללכת עד הסוף
http://images.one.co.il/images/teams/Logos_111x111/5.Xxx הפועל תל אביב - בית"ר ירושלים http://images.one.co.il/images/teams/Logos_111x111/2.Xxx תאריך: יום שני 21.01.2013 שעה: 20:50 איצטדיון: 'בלומפילד' ביפו. שופט: אלון יפת. שידור: ערוץ 11 וערוץ 511. הפועל ת"א ובית"ר י-ם שוב נפגשות ושוב בשבוע בחירות, השמאל נגד הימין, קבוצת הממסד נגד הקבוצה של העם, התל-אביבים נגד הירושלמים, הפועל נגד בית"ר המשחק הכי טעון בישראל, כמה כבר נכתב על המשחק הזה ועל היריבות בין הקבוצות שסיפקה לנו הרבה רגעים זכורים וציוני דרך בכדורגל הישראלי: פיצוץ המשחק בבלומפילד בשנת 69' ע"י אוהדי בית"ר, משה סיני לוקח מבית"ר את אליפות 84' ומעניק אותה למכבי חיפה, משחק השרוכים ב-98', גמרי הגביע האדומים בעונותיים שלאחר מכן שהוכרעו בבעיטות הכרעה, המעבר של אבוקסיס קפטן בית"ר להפועל ת"א בקיץ 2001, המעבר של שמעון גרשון קפטן הפועל ת"א אל בית"ר בקיץ 2006, בן-שושן מנצח את הפועל ת"א בדקה ה-92 בטדי בדרך לאליפות ראשונה של בית"ר לאחר 9 שנים, הניצחון של בית"ר בפנדלים על הפועל בגמר 2008 בדרך לדאבל היסטורי של הצהובים-שחורים, הרביעיה של הפועל על בית"ר יום לפני בחירות 2009, השער של זהבי בדקה ה-92 שהביא להפועל דאבל בטדי, אירועי רבע גמר הגביע לפני שנתיים וגם המשחק הקודם בין הקבוצות. http://images.one.co.il/Images/Teams/Logos_55x50/5.Xxx הפועל ת"א מגיעה למשחק שהיא מדורגת במקום השני עם 36 נקודות, ניצחון יעלה אותה למקום הראשון. לאחר הרצף הרע של הקבוצה שכלל 4 משחקים ללא ניצחון עם שלוש תוצאות תיקו נגד הקבוצות החלשות בליגה והפסד לבני יהודה בהפועל ת"א חזרו לעצמם בשבועיים האחרונים עם שני ניצחונות רצופים, הראשון היה קשה, דרמטי ורטוב עם 0-1 על עירוני רמה"ש, השני כבר הרבה יותר עם 0-3 קליל ומרשים על סכנין בדוחא שמעמידים את הפועל עם עמדה מצוינת לעלות בתום המחזור אל המקום הראשון הנכסף. השחקן היחידי שיעדר בשורות האדומים הוא גילי ורמוט הפצוע שהפסיד גם את המשחק הקודם בין הקבוצות בגלל פציעה והשינוי היחידי בהרכב יהיה הכללתו של רועי גורדנה שחוזר מהשעיה אל ההרכב, גורדנה יוריד לספסל את אלרואי כהן ויפתח במרכז הקישור לצידו של דג'מבה-דג'מבה כאשר ניר נחום יפתח בצד ימין של הקישור, בצד שמאל יפתח טל בן-חיים שנמצא בכושר טוב כאשר בחוד אבוקסיס ישחק רק עם עומר דמארי כאשר טוטו תמוז שתופס הרבה כותרות במשחקים בין הקבוצות בשנים האחרונות יחכה להזדמנות שלו מהספסל. הרכב משוער: אפולה אדל - נעאל חוטבא, וואליד באדיר, סאבו פאביצ'ביץ', אלירן דנין - אריק דג'מבה דג'מבה, רועי גורדנה, ניר נחום, חנן ממן, טל בן חיים - עומר דמארי http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/472/095.Xxx יפתח על הספסל, טוטו תמוז http://images.one.co.il/Images/Teams/Logos_55x50/2.Xxx בית"ר ירושלים מגיעה למשחק שהיא מדורגת במקום החמישי עם 28 נקודות, ניצחון יעלה אותה למקום הרביעי בטבלה. בבית"ר י-ם זוכרים טוב מאוד את המשחק הקודם מול הפועל ת"א העונה, בטדי מלא לעיני יותר מ-19 אלף אוהדים בית"ר למעשה החלה את העונה באופן רשמי עם ניצחון מאוד דרמטי ואמוציונאלי 2-3 עם צמד נהדר של חן עזריאל ולמעשה זה היה המשחק שסימן יותר מכל את התפנית החיובית שקיבלה העונה של בית"ר, מעוד עונה שהייתה נראית בדרך לתחתית בית"ר הפכה מאז למועמדת רצינית לסיים בפלייאוף העליון בתום הליגה הסדירה. עמית בן-שושן שכבש את השער הראשון באותו משחק מחלים מניתוח בכף הרגל ויעדר, היעדרות נוספת ומפתיעה תהיה של אופיר קריאף, בבדיקה של ההתאחדות לכדורגל התגלו ממצאים חריגים הקשורים לליבו של הקשר המוכשר שלקח את הידיעה באופן קשה. החיסרון של קריאף למעשה צפוי להחזיר את קובי מויאל להרכב, מספר 21 שאיבד המון ממעמדו בחודש האחרון ונראה שעבר חתול שחור בינו לבין המאמן אלי כהן יקבל צ'אנס לא צפוי לפתוח מחר בהרכב של בית"ר ואולי לקנות מחדש את אמונו של השריף, עדיין קיים סיכוי שמויאל יפתח על הספסל ואת מקומו בהרכב יתפוס אלי דסה. הרכב משוער: אריאל הרוש - שי חדד, דינו שקוורץ, מתן בראשי, חיים מגרלשווילי - קובי מויאל, דאריו פרננדס, אבי ריקן, דומיניק גלאוינה - חן עזריאל, ערן לוי http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/472/100.Xxx כוכב המשחק הקודם יכבוש גם מחר? חן עזריאל דברי האוהדים: הפועל תל אביב- אז שוב הגענו לתקופת בחירות, וכיאה לתקופה כזו, הגורל מפגיש את הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים. כך היה בגמר 1999 (יומיים אחרי שאהוד ברק הביס את בנימין נתניהו וגרם למתפקדי מפלגת העבודה להרים את ראשם לראשונה מזה תקופה ארוכה), ב- 2006 (תחילת השתלטותו של ארקדי גאידמק על בית"ר) וב- 2009 (תחילת הסוף של הקדנציה של אותו ארקדי). בנוסף למאבק הפוליטי המתמשך והבלתי נגמר ביניהן, המשחקים בין 2 הקבוצות הללו היוו מאז ומתמיד את הסופר-קלאסיקו האמיתי של הכדורגל הישראלי. דרמות גדולות למכביר ביחד עם שערוריות גדולות לא פחות (הפריצה של אוהדי בית"ר ב- 1969 אחרי השער של קלדרון, 2 השערים של משה סיני ברבע גמר הגביע ב- 1983 כאשר אחד מהם לא עבר במלוא היקפו את קו השער, זריקת החזיז של אוהדי הפועל על יוסי אבוקסיס ב- 2007 שבעצם כוונה לשמעון גרשון וכו'). אך הפעם נדמה שהמצב שונה. בניגוד למאבק הפוליטי המתמשך והבלתי נגמר ביניהן, 2 הקבוצות מחליטות שנמאס להן מבעלים שעושה מה שבא לו, ומגייסות אוהדים במטרה לרכוש אחוזים מהבעלות על המועדון הכל כך נערץ עליהן. אמנם שתיהן נמצאות בצמרת, אבל בניגוד להפועל שמרגישה שהיא חייבת ללכת על האליפות בכל מחיר, אצל בית"ר פשוט רוצים ליהנות מכדורגל, וכל האמצעים כשרים (כולל נסיעה לצ'צ'ניה). לפעמים הדרך חשובה הרבה יותר מהתוצאה וברגע שיש המשכיות, התוצאה כבר תבוא לבד. תשאלו את מכבי ת"א שלא מפסיקה לנצח בזכות דרך ושיטה שמצליחים להאפיל על הכסף הבלתי נגמר שיש בקבוצה. אני באופן אישי לא רואה כאן שום אינטרס פוליטי והיריבות מבחינתי היא נטו בגלל הקהלים והמסורת הגדולה. מה לא אמרו על הקהל של הפועל? שאנחנו כפויי טובה, שקרנים, גזענים, שונאי מזרחים (ממש לא נכון), צבועים, שרים שירי שואה (אני ממש לא), מחפשים להחליש את החזק (למרות שאנחנו נתפשים כאליטות - מוזר משהו), מחללי קברים, צפונבונים (לכו תספרו את זה למזרחי כמוני), פנאטיים... כבר התעייפתי. על דבר אחד אני מסכים : אנחנו לא מוותרים על העקרונות שלנו כל כך מהר. גם אם זה בא לנו במחיר של ויתור על תארים, דרך ושיטת משחק, וגם אם העקרונות שלנו לא תמיד משקפים את המציאות באותו רגע. אנחנו תמיד מחפשים את המקום הטוב באמצע. אז בואו נאחל שטוטו תמוז יאכל את הבננה הנכונה לפני המשחק וישחרר בננה לא פחות טובה מזו של חן עזריאל. נכתב ע"י עידן (שער 7) בית"ר ירושלים- אני שונא את הפועל ת"א. אני שונא את הצבע האדום, את בלומפילד, את וולפסון, את אבוקסיס, את טוטו, את טועמה, את באדיר, את שער 5 ואת כל מה שקשור למועדון הזה. אבל השנאה הזאת יוצרת סוג של חיבה כלפי המועדון הזה, וכן לא התבלבלתם, אני בתור אוהד בית"ר כתבתי את זה. למה חיבה? כי המשחקים נגד הפועל הם היחידים בשנה שגורמים לי להתרגשות שבוע לפני המשחק, הם היחידים בשנה שיכולים להסיח את דעתי מכל דבר אחר כבר כמה ימים לפני המשחק, הם היחידים שגורמים לי באמת להיות באטרף למשחק. והמשחקים עצמם? תענוג, למרות ההשפלות שחווינו לא פעם מהם. זה לא מה שקורה על הדשא בעיקר, אלא מה שקורה ביציעים. כל השנאה, ההתגרויות והיצרים בין הקהל זה משהו שאין באף משחק אחר בארץ, לא ברמה הזאת. ואני מת על זה, אני אמנם לא הגעתי אף פעם לרמת האלימות למעט פעם אחת שהייתי צריך לגונן על עצמי, אבל כל ההתגרויות בין הקהלים זה משהו שמוסיף כל כך הרבה לאווירה, ומבחינתי שכל משחק יהיה ככה. הפועל נגד בית"ר זה המשחק שמרים את הכדורגל הישראלי, זה משחק שהוא אירופה מכל הבחינות והדבר היחידי שעוד דומה לו זה הדרבי התל אביבי, למרות שלדעתי רמות השנאה לא דומות לאלה של בית"ר נגד הפועל. האנטיתזות הנצחיות, היריבות הענקית הזאת שהשפיעה כל כך הרבה על הכדורגל הישראלי עם השבת השחורה בימק"א 1984, עונת 1997/8, גמרי הגביע ומאי 2010, זה הדבר הכי טוב שיש לעונה הממוצעת להציע לי ולעוד מאות אלפי אוהדי בית"ר והפועל ובכלל אוהדי כדורגל ישראלי. וזה למה אני לא רוצה שהפועל ת"א תרד ליגה. שיהיו כל עונה בתחתית, שיסבלו, שיבכו, רק שלא ירדו ליגה. כי ביום שזה יקרה, אני אאבד לעונה אחת לפחות את היריבה הכי גדולה ושנואה שיש לי ולקבוצה שלי, ואני לא רוצה שזה יקרה. אז כמו שפתחתי, כך אני אסיים אני שונא את הפועל ת"א, ובבקשה ממכם שחקני בית"ר, תנו לנו את הניצחון קטן גדול הזה בבלומפילד שכל כך הרבה זמן כבר לא יצא לנו לחוות אותו. 5 שנים ראבק, 5 שנים. אם כבר בלומפילד, הייתי בבלומפילד לא מעט פעמים, ברובן סבלתי ויצאתי מופסד, אבל היה באמת משחק אחד שהפסדתי, אבל הרגשתי מנצח. זה היה בתחילת העונה שעברה. הגענו לבלומפילד לאחר פתיחת עונה יוצאת מין הכלל עם שתי ניצחונות משני משחקים אחרי הקיץ הקשה ביותר שעברנו בעונות האחרונות, והייתה הרגשה שזה בהחלט אפשרי, שאפשר סוף סוף לנצח בבלומפילד לאחר 4 עונות. הפסדנו בסופו של דבר, אבל מה שקרה על הדשא היה משני לגמרי. הקהל של בית"ר נתן תצוגה מדהימה שלא ראיתי משהו דומה לה מהקהל שלנו, 90 דקות של עידוד בלתי פוסק של אחוז ניכר מהיציע, ומפגן תמיכה אדיר של הקהל שנשאר חצי שעה אחרי המשחק להודות לשחקנים על ההקרבה והלחימה שלהם במשחק, שלצערי לא הספיקה. נאלצתי לצאת מהאצטדיון מוקדם יחסית, ולמרות שהפועל ניצחה, כשיצאתי שמעתי בקול חזק וברור "גם בתקופות הכי קשות, את שמך צועק ברחובות" וזאת הייתה הרגשה של ניצחון ענק, אדיר. האמת? למרות שהפעם יש יותר סיכוי מכל העונות האחרונות לעשות משהו בבלומפילד, ושבית"ר באה מהצמרת בדיוק כמו הפועל, אני לא אהיה עצוב אם זה יהיה התסריט עוד פעם. יש דברים יותר חשובים מה-3 נקודות, והרוח הבית"רית שהייתה באותו המשחק היא אחת מהן. עד המוות גם אם זה כואב, בית"ר ירושלים. נכתב ע"י אור (or cohen) http://img.mako.co.il/2012/10/28/330292_C.Xxx
זאת כבר מזמן לצערי לא קללת אליעזר עבור הפועל תל אביב. בתקופת רוני לוי הפועל היו במאזן דומה לזה של מכבי היום. אבל מאז התמנה אלישע לוי, לדעתי בשלוש השנים האחרונות מלבד הניצחון בעונת האליפות אחרי הקיזוז, אני מתקשה לזכור מתי ניצחנו אותם בקרית אליעזר. הלוואי וננצח בשבוע הבא, אבל זה ממש לא יהיה פשוט גם הפעם.
יאלה חיפה קחו תאליפות ממכבי בבקשה, לא אעמוד באליפות שלהם. לפחות יש קבוצה שבאמת יכולה לאיים על מכבי ולא הפועל העלובה
זה יצטרך להיות ערב מאוד מיוחד כדי שננצח היום בבלומפילד. ניסיון העבר מלמד אותנו שלא משנה עד כמה נשחק טוב ומה יקרה על הדשא איכשהו נפסיד או במקרה הטוב נעשה תיקו. אני רוצה לראות אותנו עולים היום במטרה לנצח, משחקים התקפי ומסתכלים להפועל בלבן של העיניים, אני לא חושב שהם קבוצה טובה יותר מאיתנו השנה והם בטח לא משחקים טוב יותר מאיתנו, ההבדל היחידי בין הקבוצות הוא שחקני החוד, בעוד אנחנו משחקים עונה שלמה ללא חלוץ להפועל יש את דמארי, תמוז ובן-חיים שהם למעשה ההבדל בין הקבוצות וסיכוי לא רע שגם היום הם אלו שיעשו את ההבדל לטובת הפועל כי כל אחד מהם שווה שער בכל משחק. ב-15 השנים האחרונות ניצחנו בבלומפילד את הפועל 3 פעמים בלבד. פעמים מתוך שלושת הניצחונות ניצחנו 0-1 משער של שחקן זר עם הספרה 19 על הגב, אולי זה יהיה תורו של גלאוינה היום להמשיך את המסורת? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
גלאבינה ועזריאל שחקני מפתח לא פחות מערן לוי או דאריו לדוגמה. רוב תשומת הלב של שחקני הפועל תהיה על דאריו, ריקן וערן לוי, גלאבינה וחן יהיו אלה שבסופו של דבר יהיה להם את השטח לעשות דברים, ואני בטוח שהם מסוגלים. מתרגש בטירוף, אבל התחושות טובות. אפשר לעשות את זה. אופיר קריאף בסגל של בית"ר אחרי שעבר בדיקות חוזרות ונמצא כשיר לשחק.
ובקטלוג של בית"ר לא חסרות יריבות דוחות, מחיפה ועד מכבי ת"א דרך סכנין והפועל ירושלים ומול כולן אני ישן מצוין וגם כשאני מתעב אותן מאוד אני בסך הכל מתעב. כשאתה אוהד בית"ר אתה מתרגל לשנוא באופן כמעט דתי כל קבוצה שהיא לא אתה. אבל בין כל אלה זורח בברוטליות מפגש אחד מול קבוצה אחת שהתיעוב כלפיה הוא מעבר לתיעוב. הוא כל כך הרבה יותר מזה. וזו לא הפוליטיקה, אלה לא הבננות, ואפילו לא אבוקסיס. את כל אלה אפשר לשפוך לאסלה ולהוריד את המים, על כל אלה יש תאריך תפוגה ויום אחד נשכח מהכל ובאותו יום מיוחד כשנשב בסוף היקום וננסה להיזכר למה שנאנו אותם כל כך אני אהיה שם כדי למלמל שאני לא יודע... כדי לומר שאתה נולד עם הסלידה הזאת, השנאה התהומית לכל מה שהם. הם האנטיתזה השחצנית, הזחוחה והמרוצה מעצמה עד כדי בחילה. האנטיכרייסט הצבוע שלובש לבן לרייבים בגיהנום, אדום לחתונות בגן עדן. הם יטפחו אחד לשני על השכם, יקראו לעצמם נאורים וידברו על לדבר על דו קיום וישירו את האינטרנאציונל. הם יגידו בבונים ודיסלקטים, יצעקו חסרי השכלה ואלימים. הם יצעקו ואנחנו נחייך. נחייך בראשון, נשיר בשני, נחייך בשלישי ונמשיך לתקוף, ואם צריך נשיר גם ברביעי. כי בימים כאלה מלכים נמשחים וגיבורים נרצחים, ואנחנו לא נלך משם בשקט. לא נשאיר את הדשא ירוק, לא ניתן להם את התענוג. וגם אם נפסיד והשמחה הרגעית שלהם תהיה בעיניהם ניצחון הטוב על הרע אנחנו נחייך. נחייך בראשון, בשני ובשלישי. אנחנו בית"ר ירושלים ואנחנו באים לכל מגרש כדי לנצח, בין אם קוראים לו וומבלי או בלומפילד. ואנחנו לא נלך בשקט, לא ניתן לאף אחד את התענוג הזה. אחד עשר גלדיאטורים יעלו הערב על הדשא באצטדיון השנוא עליו תמיד לעוד קרב בסאגה הנצחית הזאת. מי שלא מבין את המשמעות של זה כנראה ניצל. לנו הארורים, כבר מזמן נגמר החבל. למות או לכבוש את ההר. בלומפילד, יפו, בית"ר. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/multi.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/multi.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/multi.Xxx
