מחזור 19 בליגת העל: תיקו 0 בין מ.חיפה להפועל ת"א

אוי-ואבוי, גם מול הפועל פ"ת המוגבלת, בית"ר ירושלים נראתה כמו כלום ושום דבר ואפילו יצחק שום מנמיך ציפיות - "אפשר לסיים גם במקום החמישי". השחקנים של בית"ר כלל לא נלחמים והכל מתחיל ונגמר שם. בעצם רק תמוז נלחם. קובי מויאל פתח בהרכב הראשון ואולי הוא חילץ כדורים, אבל גם כאשר עשה זאת - הוא מייד הרס גם מסירות לא מדוייקות. אני לא זוכר שבבני-יהודה הוא היה כזה אנטי-כדורגל. שמעון גרשון הוכיח גם היום שהשיא שלו מאחוריו. אני לא זוכר שמגמאדוב היה כזה גרוע בגיל 32, בטח שלא אריק בנאדו. אז מה אם גרשון איטי, לא יכול להיות שכל פעם ישיגו אותו במרדף אחרי הכדור, ומה שנשאר ממנו זה רק משחק הראש. לא היה אף מצב לגול במשחק הזה, אבל הפועל פ"ת הייתה יותר קרובה והשיפור במשחק של הקבוצה ממשיך, בעיקר בזכותו של עידן סרור. באשירו מנגד משתדל להרוס כל מהלך התקפי נורמלי.

מזל טוב למרקו בלבול על ניצחון בכורה על הקווים של בני-סכנין, 2-0 על בני-יהודה של לוזון שממשיכה להידרדר וחבל, אבל זה המצב.

גם ג'ון גרגורי רשם ניצחון בכורה, אבל הקבוצה שלו עדיין במקום האחרון.

מפתיע מאוד ההפסד של נתניה להפועל רמת-גן, בטח לנוכח היתרון שהיה לה - 2-0. תסלחו לי, זו פשוט שלומיאליות וחרפה לאבד ככה יתרון ועוד מול הקבוצה הכי חלשה בליגה. עומר פרץ כבש צמד...וואו, מאז הדרבי התל-אביבי במהלכו דהר 40 מטר ועבר שלושה שחקנים, אחד מהם יגאל אנטבי, ובישל בצורה נהדרת למשה ביטון נדמה לי - עומר פרץ נעלם. הוא פשוט קם מהקבר. נתניה הייתה יכולה לעבור את בית"ר.

אשדוד ורעננה עם תיקו מאופס - בידיוק כפי שחשבתי מראש. אשדוד הייתה יכולה לעבור את בני-יהודה.

 

http://msc.wcdn.co.il/archive/642667-35.Xxx

איצטדיון קללת אליעזר - כתבה ראשונה בסידרה.

חיזרו במנהרת הזמן תשע שנים אחורה. מכבי חיפה מארחת את הפועל ת"א והשעון נמצא כבר בדקה ה-95. הפועל הוליכה 1-0 משער של אבי תקווה ואז ירדה למגננה, אבל גם המארחת שיחקה כדורגל חלש ביותר. במידה והפועל תנצח, היא חוזרת למאבק האליפות. השופט מצביע על כדור שוער לטובת אלימלך, אלא שהקוון מתקן אותו. עטר מרים קרן, אלימלך יוצא לא טוב וקייסי נוגח פנימה עם כל הלב. 1-1 בסיום. למרות שנותרו עוד 13 מחזורים באותה עונה, אין ספק שהמשחק הזה חרץ את גורל האליפות. ניצחון היה מצמק את הפער מחיפה לחמש נקודות. אבל הפער נותר שבע, הפועל נשברה מנטאלית ולא הייתה מסוגלת להמשיך במאבק.

האם המשחק הזה גרם להשלכות כואבות מבחינת הפועל על הביקורים בקריית-אליעזר? – שאלה טובה. ייתכן שכפי שבהפועל מתגלגלת מסורת של הצלחה באירופה, כך השחקנים החדשים רואים גם את הצדדים השליליים – הכישלונות החוזרים בחיפה. הרי בסטמפורד ברידג' מול 50 אלף לונדונים, או במשחק החוץ בפארמה – הפועל הצליחה להציג כדורגל טוב ולהתעלות. מנגד, בקריית-אליעזר זה לא ככה. שבוע אחרי הניצחון הגדול על פארמה, כשהיא מחזיקה במקום הראשון אחרי שחיפה הובסה 4-0 מול קריית-גת, הפועל הגיעה לקריית-אליעזר וכבר אחרי שתי דקות ספגה מראשו של באדיר. חיפה ניצחה 3-0 מוחץ וסיפור האליפות הסתיים. "ההיסטוריה והסטטיסטיקה אלו דברים שרובצים מעל כולם. יש כאלו שאולי מושפעים פחות, אי-אפשר להגיד שזה לא נוגע בכלום", מסביר אסי דומב, שכבש את שער הניצחון מול מכבי חיפה בעונת 98\1997. גל סוקולובסקי, היסטוריון ואוהד הפועל מפורסם, הגדיל לתאר כאשר אמר:"מבחינת הפועל, לשחק שם זה כמו לשחק נגד ריאל במדריד או נגד ברזיל במארקנה".

שביט אלימלך שלקח חלק כמעט בכל המאבקים בין שתי הקבוצות בעשור האחרון, מדבר על מזל רע. "צריך להרים תחקיר על כל צירופי המקרים שהיו לנו נגד חיפה. אני לא מאמין בקאמרה, אבל יש קבוצות שפשוט לא הולך נגדן. בתקופתי, את בית"ר למשל היינו מנצחים כמעט תמיד. אולי מאז הגול המיתולוגי של לנדאו, משהו השתנה, והמזל פשוט הולך עם חיפה". סלים טועמה מוסיף:"גם כאשר היינו עם ניצחון ברגל וחצי, בא קייסי וכולם יודעים מה קרה. זה מעבר ליכולת. ניסינו כבר את כל הטקטיקות שם, הגענו תמיד מוכנים גם עם שום וגם עם קשטן וזה פשוט לא הלך".

רפי סרברו פסיכולוג ספורט, לא מסכים עם הקביעה - "מה זה רוח המועדון? הרי שחקנים ומאמנים מתחלפים כל הזמן, אז איפה נמצאת רוח המועדון? בקירות ? מחסום פסיכולוגי יכול להיות אצל יחידים ולא כקבוצה". סרברו גם חושב שמאזן גרוע נגד יריב מסויים לא יוצר חוסר ביטחון:"לדעתי, ההפסד של הפועל לחיפה בסוף העונה שעברה לא יצר פיק ברכיים, אלא דווקא מוטיבצייה גדולה. הבעייה היא שלא תמיד מוטיבצייה היא דבר חיובי, בארץ רגילים לחשוב שמוטיבצייה תגרום לשחקנים לרוץ יותר, אבל לפעמים היא גם יכולה לגרום להם להשתולל ולצאת מהמסגרת הקבוצתית".

או שאולי מכבי חיפה, בעשור המוצלח בתולדותיה, תמיד העמידה קבוצה טובה יותר?; בהחלט ייתכן. אלא שזו לא סיבה להיכשל בחיפה פעם אחר פעם. "קבוצות אחרות מצליחות לנצח את חיפה בקריית-אליעזר מידי פעם, אבל הפועל תמיד מגיעה מפוחדת. מבין ארבע הגדולות, היא זו שתמיד עושה שם במכנסיים", מספר איציק הברמן, ההיסטוריון של מכבי חיפה. ואכן, מבט על הסטט' מפרט כי הפועל ניצחה רק פעמיים בקריית-אליעזר ב-20 השנים האחרונות, ומנגד יש לה 16 הפסדים. בית"ר ניצחה בקריית-אליעזר ארבע פעמים וגם במשחקי הבית הולך לה הרבה יותר מול מכבי חיפה(בית"ר היא למעשה הקבוצה שניצחה את מכבי חיפה הכי הרבה פעמים בעשור האחרון), ומכבי אומנם גם לא אוהבת את המגרש הזה, אבל היא ניצחה שם במאני-טיים – בסיבוב השני של עונת 03\2002, אחרי שפיגרה כבר בשני שערים.

http://img27.imageshack.us/img27/7960/20012002f.Xxx

אין ספק כי בעונת הדאבל(00\1999), הפועל העמידה קבוצה יותר טובה ממכבי חיפה, וגם במשחק בסיבוב השני היא שיחקה טוב יותר, אך כמיטב המסורת – חיפה הצליחה לנצח תודות לשער של קלצ'נקו. על התוצאות העגומות ב-2002 או על השער האכזרי של קייסי כבר דיברנו. אבל גם בעונת 07\2006 הציגה הפועל קבוצה לא פחות טובה מחיפה, ואף הצליחה הפועל לנצח בבלומפילד 2-0. אבל בקריית-אליעזר? – הכל הולך הפוך. הפסד 3-2 בסיבוב השני אחרי שחיפה הוליכה כבר 3-0, ותבוסה מכפירה של 4-0 במשחק האחרון בין שתי הקבוצות באותה עונה, משחק ביזארי במיוחד – חיפה כבשה כבר אחרי שלוש דקות, הפועל החלה להשתלט על מרכז השדה ודגו החמיץ פנדל, ובמחצית השנייה – התפרקות. רפאלוב כבש את שער הבכורה שלו דווקא מול הפועל, אחרי מבצע מבריק אך גם אלימלך שגה, טועמה בישל לחיפה את השער השלישי בתוך הרחבה ודירסאו כבש את שער העונה בדקה האחרונה. "אני מתבייש, ביישנו את המועדון, לא מתאים לנו להיראות ככה", אמר יגאל אנטבי, שגילה יציבות באותה עונה, אך באותו משחק איבד את הצפון.

משחק העונה בשנה שעברה הציג את שתי הקבוצות בדרגות שונות לחלוטין – חיפה שכבה על השער של הפועל במשך כל המשחק והייתה ראויה לניצחון מוחץ, אם כי ברור שאילו לא הפערים בין הקבוצות. "אני לא מבין למה הגענו למשחק בכלל", אמר דימיטאר טלקיסקי, מבין היחדים שניסו לעשות משהו. גם אניימה, שהציל את הקבוצה פער אחר פעם, הדגיש כי הפועל שיחקה בצורה ביזיונית. השוער זרק בקבוק מים על הריצפה וצעק:"אנחנו לוזרים, נתנו להם את האליפות ולא היוונו יריב בכלל". אבל בסיבוב השני, לדוגמא, הפועל הוליכה פעמיים בקריית-אליעזר וספגה שער אחד מאופסייד ברור של ארבייטמן ושער אחד ממצב נייח(שי מימון).

אחרי ההפסד המאכזב, בהפועל הסתכלו קדימה בלית ברירה ודיברו על מה יקרה כאשר הקבוצה שוב תגיע למעמד הזה בשנה הבאה. בין השאר צוינו ביבראס נאתכו, לו העיר גוטמן בלי הפסקה ואמר לו ללמוד מכיאל, שהוא שחקן פחות טוב ממנו(לדברי גוטמן), אך באותו משחק הוא ניצח אותו בענק, וגם גילי ורמוט שהציג את משחקו הגרוע ביותר במדי הפועל. לפני המשחק הקודם בבלומפילד בין השתיים, גוטמן ואבוקסיס הראו לשחקני הפועל את התמונות לאחר אותו משחק – שחקני חיפה חוגגים עם הקהל והאדומים מנגד אדומים מבושה, במטרה לדרבן. מעניין מה גוטמן ואבוקסיס יכינו לשחקנים הפעם.

 

http://msc.wcdn.co.il/archive/642667-35.Xxx

אני לא מפחד - כתבה שנייה בסידרה

כדור חופשי מורם מצד ימין. איתי שכטר, החלוץ האלמוני שהגיע מנצרת עילית משתלט היטב על הכדור, מנער את אולארה בעזרת תרגיל עקב מתוחכם ויורה לרשת. מכבי נתניה עולה ליתרון של 2-0 על האלופה מכבי חיפה במשחק הפתיחה של עונת 07\2006. לאחר אותו שער, כל ילד במדינת ישראל ידע מי זה איתי שכטר, הממזר הקטן הזה עם תנועת הברווז. הופעת הבכורה של שכטר לא הייתה יכולה להיות מושלמת יותר. הקהל הנתנייתי התאהב בחלוץ החדש שלו.

איתי שכטר לא הוגדר כהצלחה מסחררת במכבי נתניה. הסיומת לא הייתה הצד החזק שלו, הוא לא השקיע מספיק באימונים וכאשר היה צריך למסור הוא בעט, כאשר היה צריך לבעוט הוא מסר ותמיד הוא החזיק בכדור שנייה אחת יותר מידי. הוא לא היה מספק בהשארת שלושה שחקנים מאחור. במקום להזכיר יוסי בניון הוא הזכיר את ראובן עובד. שבעה שערים בעונה זה מעט מאוד ביחס לכישרון המדהים של הילד מרמת-ישי. אבל הצל של שכטר המשיך לרדוף את שחקני מכבי חיפה לאורך אותן שנים. עונה לאחר-מכן נגיחה שלו העיפה את מכבי חיפה מהגביע בשלב שמינית הגמר. בעונה שעברה הוא כבש בשני המשחקים הראשונים של נתניה מול חיפה, גם בבית וגם בחוץ. גם העונה הוא היה מבין הבודדים שתיפקדו היטב במשחק בין הפועל ת"א למכבי חיפה במחזור הרביעי. מלבד השער, שכטר עשה מספר פעולות טובות ואף הגיע לו פנדל.

http://img716.imageshack.us/img716/2031/96649026.Xxx

מכבי חיפה לא מפחידה את איתי שכטר וקללת קריית-אליעזר לא חלה עליו, לא נוגעת בו, לא קשורה אליו. שכטר מחזיק בארבעה נצחונות ליגה על הקבוצה מהכרמל – יותר מאשר עשתה הפועל במשך העשור האחרון, והוא גם כבש חמישה שערים – אולי התפוקה הפורייה ביותר שלו נגד קבוצה מסויימת – צריך לבדוק את זה. מה שיפה אצל שכטר הוא התעוזה והתשוקה. המילה פחד כלל לא קיימת אצלו. מבחינתו, משחק מול איצטדיון מלא הוא שווה ערך לסטנגה עם החברים מרמת ישי בזמן הפנוי. שכטר כבר הוכיח את זה במשחקים של הפועל העונה באירופה, והשיא היה נגד המבורג. הוא נכנס לשחק אחרי עשרים דקות כאשר הפועל בפיגור של שני שערים. שכטר התמקם מצויין בכדור החופשי של ביבראס ונגח לרשת לפני המחצית. במחצית השנייה אוהדי המבורג תפסו את הראש. שכטר קיבל כדור ארוך, ניער שחקן, עבר עוד אחד והראה שהוא לא נחות מהגרמנים בכל הקשור לפיזיות, ומסר כדור על מגש של זהב ליבואה שמול שער ריק לא התבלבל. הפועל ספגה ביקורות קשות מהביקורת על משחק הגנה נרפה, אולם שכטר הוכתר כשחקן המצטיין וזכה לציון 8 בעיתון. גם במשחק החוץ נגד סלטיק, כאשר חבריו לא היו בשיאם – שכטר גרם לכאבי ראש בקרב הסקוטי שפשוט היו פחות מהירים, פשוט חזקים ופחות זריזים ממנו.

העונה, כאמור, שכטר שבר את שיא ההבקעות שלו והוא רחוק רק גול אחד מהשוואת מספר השערים שלו בשנתיים במדי נתניה. שכטר נמצא במרדף אחרי ארבייטמן, לו יש 15 שערים – שניים יותר משכטר, בקרב על מלכות השערים, דבר שלא הייתם מאמינים שהוא מסוגל לו לפני שנה או שנתיים. שכטר כבר ניצח השנה יותר ממשחק אחד עבור הפועל, גם במסגרת הליגה. הוא מתאמן ברצינות, שיתוף הפעולה שלו עם ורמוט נראה נהדר וגוטמן לא נותן לו לאבד שליטה.

אלא ששכטר מגיע למשחק העונה בתקופה לא טובה. מובן מאליו שרצף הכיבושים המרשים לא ישמר למשך עונה שלמה, ולכל שחקן יש עליות ומורדות. אבל לא מדובר רק על המספרים הלא מרשימים שלו – שני שערים בששת משחקי הליגה האחרונים, ושניהם ממש מקו השער – ושכטר העונה הרגיל את אוהדי הפועל לשערים מרהיבים, כמו שער הניצחון מול סכנין בדוחא בדקה האחרונה, אחרי שסיבב את טל חן ובעט ברגל שמאל החלשה שלו לרשת. שכטר נראה פחות חד. הדריבלים הסוחפים שלו באגף כבר אינם, הוא לא מצליח להשיג את שחקני ההגנה וגם מחמיץ ממצבים קורצים. בתקשורת אף פורסם כי גורמים בקבוצה מתחו ביקורת על משחקו של שכטר מול הפועל באר-שבע. כדי לנצח במשחק העונה, ברור שהפועל חייבת את שכטר בכושר טוב. הרי שכטר לא שחקן שייעודו היחיד הוא לשים את הכדור ברשת. שכטר יכול לצאת להתקפה מתפרצת בכוחות עצמו. על איזה צד יקום איתי שכטר ביום שני? – ימין או שמאל? – תשובה נקבל רק ביום שני. צפו להשלכות משמעותיות על החלק הקידמי של הפועל.

 

לא ייאמן שלמרות הקבוצה החולה שיש לנו אנחנו כבר היינו צריכים להיות במקום החמישי לפחות... בית"ר, נתניה, אשדוד ובאר שבע (האמת שבני יהודה גם ברשימה), כולן גרועות, רק 2 "יזכו" בפלייאוף העליון... הייתי מעכשיו מוותר על זה, עדיף שלא, גם ככה לא נותן כלום השטות הזאת.