מחזור 28 בלאומית: באר שבע ועכו עדיין לא עלו רשמית

משחק מהנה מאוד, 6 שערים, התקפות מצד לצד, מתח בדקות הסיום, כל מה שאפשר לבקש מהליגה הלאומית.
האווירה דווקא לא הייתה משהו לדעתי. נכון ש11 אלף צופים זה משהו שקורה בב"ש רק במשחקי גביע גדולים בשנים האחרונות כמו נגד ת"א, אבל יותר מדי דקות ללא עידוד, רק בדקות הסיום הקהל התעורר. אני מצפה מהקהל הענק הזה להרבה יותר.
וזאת הפעם הראשונה שאני רואה את שערים 9-10 מלאים מאז שהיינו בליגת העל(וגם זה רק נגד חיפה בית"ר ות"א). הנוכחות של הקהל הייתה פשוט מרגשת. אני מחכה כבר לליגת העל, מחכה כבר למשחקי בית נגד הגדולות... נמאס כבר מקבוצות עם 4 וחצי אוהדים.


הבסיס של באר שבע לא טוב לליגת העל. דוידי חייב לקבל הזדמנויות בשער כדי לראות אם הוא יכול להתאים בעונה הבאה, כי עם כל הצער שבדבר אסי כבר גמר את הסיפור. שחקני ההגנה חלשים מאוד, קישור חלש, ובקיצור, חוץ ממליקסון עדיין אין לנו אף שחקן שהוא יכול להיות יותר מבינוני בליגת העל. אבל בעונה הבאה עם הכסף אני מקווה שהרכש יהיה יותר חכם, ולא לשכוח לתת ליוסי אלקיים לפרוץ.

 

באר שבע ועכו יכולות לעלות רשמית במידה ורעננה תנצח מחרתיים את אחי נצרת או תסיים איתה בתוצאת תיקו.
תחזיקו לנו אצבעות... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx

 

ואוהד קדוסי.

אגב, המשחק היום עשה שירות להפועל באר שבע, למקרה שהיא אולי חשבה להמשיך עם אותו מרכז הגנה בעונה הבאה. הם צריכים להביא בלם שישדרג את החוליה האחורית, כדי שלירן זרקו יהיה בעונה הבאה מחליף. כמובן בהנחה שהם בונים על נדב קידר לטווח הרחוק.

 

מצטרף לדבריו של אבירם, עם הגנה כזו הקבוצה תהיה בשר תותחים בליגת העל, בעיקר במשחקים מול הגדולות.
כסף לא חסר במועדון, אם צריך אלונה תשקיע עוד קצת, מה שנותר עדיין בסימן שאלה הוא - מי יאמן את הקבוצה? מעניין ...

 

הייתה אוירה מדהימה , היה תענוג ממש , התוצאה הייתה צפוייה מראש תמיש שיש יותר מ6 אלף אוהדים לשחקנים האלה רועדים הרגליים. לשנה הבאה אנחנו נצטרך שחקנים שלא מפחדים לשחק במגרשים עם הרבה קהל.

הלוואי ואסי יחזור מפרישתו , אני לא רואה שאפשר להביא שוער ישראלי (חבל לבזבז על המשבצת הזו זר) טוב במקומו , היחיד שעולה לי לראש ואני רוצה זה אוהד כהן (יש גם את איתמר ניצן אבל הוא גן צעיר).
וצריך לנצל את חמשת הזרים בצורה הטובה ביותר ,לכל עמדה כמעט אנחנו חייבים זר מצויין.

 

וזה מה שמפריע לי יותר מכל. בכל מקום מדברים על תצוגת הקהל של ב"ש כאילו מדובר ב"פיק" והתלהבות חד פעמית. אך לחלוטין לא כך הדבר.
גם בשבועות הקשים, כשהמקום השישי היה במרחק 3 נקודות והקבוצה הציגה יכולת גרועה מספר שבועות, הגיעו כ-6000 צופים בממוצע למשחק בליגה לאומית נגד יריבות מוק-יקיוניות כדוגמת רמה"ש (משחק קודם), בני לוד והפועל ר"ג. חשוב לי להדגיש שהכוונה הכמובה כמובן ליריבות לא מושכות קהל ולא חלילה לזלזל ברמתן.

 

דווקא בעקבות העובדה שאיתמר ניצן שוער צעיר אתם צריכים לבנות עליו, אוהד כהן כבר בן 34 בערך, תקנו אותי אם אני טועה, כמה זמן עוד נשאר לו לשחק? עדיף בשבילכם לבנות על שוער צעיר ומוכשר כדוגמת איתמר ניצן, זה לא שלבחור אין נסיון, הוא שיחק כבר בליגת העל ואפשר לסמוך עליו.

 

אני חושב שהתבוסנות היחידה הייתה היום ברוח של הקבוצה ולא אצל הקהל. 12 אלף איש התייצבו באדום, הרימו תצוגת עידוד לא רק מבחינת הרעש שהרעיד את וסרמיל אלא מבחינת האביזרים. דגלי ענק, דגלים קטנים ,דגלי פריסה, קונפטי, שלטים, עד כה נשמע די רגיל, אבל יש להוסיף לזה דיוקנים של כל 16 השחקנים בסגל הקבוצה כולל אחת אלונה ברקת (השלט של מלכת המדבר למי שראה). מיוחד במינו, מרגש, ייחודי בארץ.

לאור כל מה שהקהל הכין, והכמויות שהגיעו, הקבוצה הייתה חייבת להביס היום, לא לנצח, להביס. אנחנו טובים יותר, הקהל דוחף את הקבוצה ונותן לה את הגב שהיא צריכה, והיא מצידה צריכה לשחק כדורגל. וגם אם לא להביס, לנצח.
לצערי בבאר שבע לאורך השנים, במיוחד בקרב שחקני הבית, נוצרה תבוסתנות מסוימת שגורמת לכך שכל משחק עם קהל גדול וציפיות, במיוחד בבית, גורם לאכזבה. וגם היום, שחקני הבית, אביתר, אסי,ומעל כולם אלול, היו פשוט קסטרופה.

אני חושב שאנחנו הכי הפועל איוב שאפשר. תמיד עוברים את הדברים הקשים ביותר שקבוצה בסדר הגודל שלנו יכולה לעבור, תמיד הכל הולך קשה, ואז, רגע לפני ההודעה הרשמית שהכל גמור, אנחנו קמים על הרגליים כאילו כלום לא קרה וממישכים הלאה. ככה היא כשאלי להב פירק את הקבוצה והצלחנו להינצל ואפילו לשרוד עשור עם זינו. ככה היה כשלי זינו עמד לפרק את הקבוצה ואלונה באה והצילה את הקבוצה. ככה היה היום שב3-1 לרמת השרון שהכל נראה היה אבוד וזה היה נראה כאילו האוהדים הולכים ללכת הביתה מאוכזבים, הקבוצה חזרה משום מקום והשוותה.

הבטחנו לדעתי היום את העלייה, עשינו צעד נוסף בדרך למקום הראוי שלנו. נכון, אפשר וצריך לחגוג, אבל את החגיגה האמיתית נעשה בשנה הבאה או בשנה לאחר מכן כשנזכה בתואר בליגה הראשונה, כפי שראוי לקבוצה בסדר גודל שלנו. 12 אלף איש, איצטדיון מפוצץ בליגה הלאומית, ולפי מה ששמעתי בשלב מסוים פשוט נגמרו הכרטיסים והיו גם אוהדים שנשארו בחוץ.

האימפריה בדרך לחזור, שבת שלום לכולם.

 

במקרה וגיא לוי יעזוב, מה שסביר להניח שיקרה, איזה מאמן ישראלי תרצו מבין כל השוק?
יצחק שום, ניר קלינגר, רוני לוי, אלי אוחנה, מוטי איווניר, לופא קדוש או אולי אייל לחמן? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx סתם העלתי את השאלה הזו, בכדי לדעת מהי ההעדפה האישית של כל אחד מכם.

 

אני רוצה את שום (שדורש יותר מדי כסף) או את לופא .
תוסיף לשמות גם רוני לוי שאדון יו"ר ההתאחדות מנסה לדחוף.

אני בכלל לא אוהב את זה שלוזון מתקרב יותר מדי לאלונה , הוא מייעץ לה ונותן לה טיפים.

 

הראל מה קשור עכשיו לופא קדוש? היה, עשה דברים טובים, גם דברים רעים, ועכשיו הוא חלק מההיסטוריה שלנו.
הייתי מאוד שמח לשום, אבל נראה לי שדווקא קלינגר יהיה זה שיחתום כי גם מבחינת אופי הוא הכי קרוב לגיא לוי בתפיסת המשחק שלו.

 

לא הייתם מעוניינים בקדנציה נוספת של גילי לנדאו?
נראה לי דווקא שאופי המשחק של הקבוצות בהן אימן דווקא מתאים לאופי הקבוצה ורמת הציפיות של האוהדים. הקהל של באר שבע אוהב כדורגל התקפי ושמח, מה שלדנאו דוגל בו בכל הקובצות שאותן אימן.