מחזור 32 בפלייאוף העליון: בית"ר מובסת בנתניה; ב"ש מגדילה את הפער ל-5 נק'

אני די אטחון פה מים אבל כולם יודעים שזה משחק מאוד קשה,רק האוהדים שלנו תמיד אומרים ששום דבר לא גמור.
גם ביתר יפסידו נקודות לכל קבוצה יש נקודות תורפה וכל קבוצה בפלייאוף יכולה לסבך את השנייה.

בן שהר עם כל האהבה עליו פשוט חלוץ עם אפס חשיבה,ובלי קילר אינסטינקט,הוא ממש איבד את הביטחון ברגע קריטי של העונה.

 

מכביזם במובן השלילי = שחצנות, יהירות, דורסנות, אנחנו מעל כולם, מי אתם בכלל, תשתחוו, המטרה מקדשת את האמצעים.

מה שאתה טוען אם אני מבין נכון זה שאין מכביזם במובן החיובי- של ווינריות, מצויינות, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לקח לבני יהודה גול. עוד פחדן

 

הניהול שלהם כזה, ניהול סטייל שמעון מזרחי. האוהדים שלהם לא שחצנים

 

אני טוען ששחצנות ויהירות (חיובית, שלילית, לא משנה) היא לא מאפיין של אוהדי מכבי תל אביב, אלא מאפיין של ישראלי ממוצע.

לכן אין כלום במילה "מכביזם". זה לא באמת קיים.
"ישראליזם" אם כבר.

 

‎#Bacharout

 

לאינטר.

 

תכלס עשה לכם בית ספר שנה שעברה, ועוד לפיולי שבעצמו מאמן לא פריאר

 

ומי הגדילה אמש את הפער ל-5 נקודות..?

 

זה אמנם נכון, אבל כל מה שתיארת היו מעידות ונגד הפועל ב"ש זו הייתה נפילה של ממש. גם בהפסד 4-1 לביתר ירושלים, שהוא כביכול בתוצאה די דומה לתבוסה נגד הפועל ב"ש, הקבוצה יצאה בתחושה לא רעה מדי נוכח יחסי הכוחות במגרש.
נגד הפועל ב"ש זו הייתה התרסקות מקצועית מוחלטת, במשחק ביתי ונכון שיכול להיות שמכבי נתניה תתאושש מזה תוך משחק אחד, אבל אני מתקשה לראות את זה קורה.

 

אנחנו יהירים? שחצנים? אלא ששרים אחרי ניצחונות באר שבע לא תרד הם היהירים?
ממש לא.
אפשר לחשוב שאנחנו שרים "אנחנו באר שבע מי אתם בכלל".
אתה לא מבין את ההבדל בין יריבות ספורטיבית לבין התנשאות או שחצנות.
מי שמנסה להתנשא מעלינו או חוגג עלינו כשאנחנו למטה והוא למעלה (גם אם הוא מעלינו באופן זמני, כמו נתניה שניצחו אותנו בסיבוב הקודם ושרו לנו "תשתחוו" ישר בסוף המשחק במקום לחגוג עם השחקנים שלהם כשהכרוז שלהם צועק שהנקמה הושלמה, לא לדבר על השלטים של אוהדי נתניה לאורך השנים אחרי שחזרנו לליגת העל, או אוהדי בית"ר בעונת האליפות הראשונה ששרים לנו "40 שנה בלי כלום", או אוהדי מכבי באליפות הראשונה ששרו "שש על הפנים"), יקבל את אותו יחס כשאנחנו נהיה למעלה.
לעומת זאת מועדונים כמו הפועל תל אביב ומכבי חיפה, שגם אותם ניצחנו בצורה משכנעת בטרנר לפחות פעם אחת בשנים האחרונות, לא קיבלו הקנטה, לא קיבלו שירים נגדם, בדיוק להפך, את אוהדי מכבי חיפה דחפנו עם שיר תמיכה לקראת גמר הגביע שלהם מול מכבי תל אביב כשהמשחק שלנו מולם הסתיים ולאוהדי הפועל תל אביב מחאו אצלנו כפיים בטרנר כשהם המשיכו לעודד גם כשהקבוצה שלהם הייתה בפיגור של כמה שערים.

 

אני חושב שזה לא רק העליונות הכספית שלנו על בית"ר י"ם, כי בכל זאת בית"ר י"ם זה מועדון ענק עם קהל גדול, זה לא שאנחנו מתמודדים מול קריית שמונה בזמנו, כי גם עם תקציב קטן יותר בית"ר נחשבת כמועדון גדול בעיני אוהדי הכדורגל בישראל, אלא בעיקר כי אוהדים "ניטרליים" רוצים אלופה חדשה ולא לראות שושלת של 3 אליפויות רצופות.
אתמול הייתה דוגמא מובהקת לזה. לא יודע כמה כאן זוכרים את שנות ה-90, אבל פעם המשחקים של בית"ר י"ם מול בני יהודה היו משחקים עם המון שנאה ויריבות (היריבות נחלשה מאז שבני יהודה עזבו את המגרש בשכונת התקווה אבל היא עדין הייתה קיימת בשנים האחרונות), אתמול עברתי ליד היציע של בני יהודה בדרך ליציע שלנו, הגוש המעודד שלהם בדיוק נכנס, ואיך הוא נכנס ליציע? בשאגות של "ירושלים" "ירושלים" ירושלים"! לקח לי כמה שניות לעכל, כי אני זוכר מפגש כפול בבלומפילד ב1998 בזמנו (אנחנו מול הפועל תל אביב, 0-0 עם כדור של דודו חפר שהלך לקורה, בית"ר ניצחה את בני יהודה והמשיכה לאליפות) שהגאונים שקבעו את המפגש שמו את היציע של בית"ר ליד של בני יהודה בבלומפילד הפתוח מה שייצר בלאגן אטומי כששני הצדדים משליכים כל מה שיש להם ביד כולל כסאות שעפים, זה כמה השנאה הייתה גדולה בזמנו.
ולכן לראות את הקהל של בני יהודה תומך בבית"ר י"ם במאבק האליפות מולנו (בסוף המשחק עוד לפני השריקה הם חגגו, ושרקו כבר מתחילת התוספת זמן בוז כדי לשמוע את השופט שורק לסיום, לא כי הנקודה תעזור להם אלא כי אנחנו מפסידים 2 נקודות) זה מלמד עד כמה הרבה אוהדים כאן רוצים לראות אלופה שונה השנה.

 

דן מתח את המפשעה באימון המסכם ולכן לא שיחק אתמול.

לצערי, מאז ינואר ראדי מקבל דקות רק בגלל המוניטין והשם שייצר לעצמו בעבר.
לא זוכר הרבה זמן ירידה כל כך חדה ביכולת ובעיקר מבחינת מהירות בכל כך מעט זמן, זה כאילו שבחצי שנה האחרונה ראדי התבגר ב-5 שנים.
איטי מבחינת מהירות ותגובה, לא חד, לא דינמי, לא משפיע על המשחק, אפילו הבעיטות שלו שהיו פעם איום רציני הם לא באותה איכות. עם ראדי אתמול זה היה לעלות 10 מול 11.
ובניגוד לראדי, אייבנדר הוא דינמי מאוד, מנהיג, דוחף כל הזמן קדימה, לוחץ מצוין, רץ כל הזמן, מלהיב את הקהל, נלחם, חיסרון גדול מאוד לשחק בלי דן ועוד כשראדי מול 2018 משחק במקומו.

 

מוזר לי שבני יהודה לא פתחו רגליים אתמול.
אותי לימדו בסוף השבוע פה בפורום שקבוצה שאין לה כבר על מה לשחק בישראל עושה בית שאן לרוב.