מחזור 33: הקלאסיקו הגדול - ריאל מדריד נגד ברצלונה| משחק אליפות?

ההבדל הוא שמתיה משחק בעיקר כשאין ברירה, ואני גם לא רואה שאנדרה גומש מקבל מקום בהרכב ללא תנאי(מה גם שזו עונה ראשונה שלו אז מנסים לתת לו צ'אנסים).
אי אפשר להשוות את זה לבנזמה שלא פוגע מתחילת העונה(והאמת ברוב הזמן בקבוצה) בעוד מוראטה מוכיח את עצמו בכל הזמדנות, וכבר הוכיח שהוא תפור למשחקים גדולים, אבל קארים עדיין החלוץ המוביל כי הוא שם נוצץ יותר.

אגב עוד שחקן שצריך לתת את הדין חוץ מבנזמה ובייל, הוא טוני קרוס. מדהים אותי איך בכל פעם שהכדור אצל בארסה, הוא כאילו מלווה את השחקן שלו ובפועל רק מסתכל עליו כמו משקיף מהאו"ם. הקפיצה מול ראקיטיץ' בגול, לפנתיאון...

 

מודה שלא צפיתי המשחק. אבל ראיתי את התקציר.
אם יש משהו שמרתיח אותי זה היחס של זיזו לאיסקו,לא פתח איתו שזה שערעוריה בפני עצמה,אבל גם לא כמחליף ?! שוב קרוס,שוב בייל,שוב בנזמה. אף אחד מהם לא מספק קבלות. איסקו השחקן הכי חם שלו בחודש האחרון ועדיין מייבש אותו על הספסל !!
אם לאיסקו יש איזה ספק הכי קטן אתמול הוא נעלם,כל עוד זידאן על הקווים אין לו מה לחפש בריאל מדריד.

 

ראיתי אומנם רק את התקציר אבל אם כל הסופרלטיבים על ראמוס והווינריות שהוא מציג - איזה גליץ' אומלל וחסר מחשבה. כמה שזה מרתיח לראות שחקן מתנהג בכזו חוסר אחריות וזורק משחק לפח.

לפחות לפי התקציר נראה שהיה משחק מאוד מהנה,עם הפקרות הגנתית בשתי הצדדים של המגרש, מסכים עם מי שכתב שניימאר היה מאוד נהנה לאנוס את השטחים האלו שריאל נתנה.

לגבי המאמנים - שניהם לא הוכיחו עצמם ברמה הזו וכבר קיבלו את ג'וב החלומות, ההצבה של בייל מוזרה מאוד,לא בגלל שהוא לא שחקן טוב אלא כמובן בגלל הכשירות, עכשיו הם שוב יתקעו בלי בייל לתקופה והמחליפים שלו לא מקבלים בטחון.

 

ברצלונה צריכה עוד לעבור בקורנייה לה פראט, זה המוקש הכי גדול שנשאר לה ולא משנה בכלל איך אספניול נראית.

לדרבי חוקים משלו, עם כמה שזה קלישאתי.

 

תגידו, מה השטויות האלה שהDNA של ריאל זה לשחק כדי להבקיע? ריאל משחקת כדי לזכות בתארים, גם אם זה לרדת לבונקר בדקה ה90. אתמול היה משהו הזוי ולא תואם את הDNA הזה, ויסכים איתי כל אוהדי ריאל שהוא לא מנהל במדרידיסטה.

 

דקה 86, בחיסרון מספרי, חמס רודריגז משווה את התוצאה ל-2:2. הפער נשאר על 3 נקודות, כשעוד יש לנו משחק חסר. לכאורה, כול מה שנשאר זה להחנות את האוטובוס ברחבה ולתת לקטאלנים לחזור הביתה עם תחושת החמצה. על הנייר, הגיוני ומתבקש כשאתה בנחיתות מספרית וזה עתה ניצלת מהפסד, אבל זה לא בא בחשבון כשאתה ריאל מדריד, לא כשאתה המועדון הגדול בעולם. דקה אחרי השוויון, כשהם עוד בהלם, כשהם לא מבינים איך זה ברח להם, הקולומביאני מראה להם איך הברק יכול להכות פעמיים. בום, מנצחים 3:2.

זו הייתה יכולה להיות תגובתו של אוהד ריאל מדריד אם כדורגל לא היה משחק כה נזיל.

 

נזיל או לא, ההתקפה האחרונה הייתה ביזיון ענק. התקפה של שבעה על שלושה, אלה לא דברים שקורים.

 

גם לא ראיתי את המשחק ועוד לא הספקתי לראות את התקציר, אבל ראמוס היה אידיוט ויישאר אידיוט, הוא באמת כובש כמות של שערים שמעמידה בספק את ההנחה הבסיסית שבלם צריך להיות טוב בהגנה אבל הנחת המוצא היא שהוא ידפוק לך כמה משחקים כל עונה. העונה הוא עומד לדעתי על באיירן ובארסה בדפיקה ישירה ועוד כמה חורים שאין לי כוח להתחיל להסתכל אחורה ולבדוק.

אף אחד לא החמיץ כלום. אם כבר אנחנו החמצנו בזה שהמשחק הכי גדול בכדורגל העולמי ואנחנו צופים בו בלחץ או לא יכולים להנות משחקנים כמו מסי ורונאלדיניו בשיאם.

 

בדיעבד כולם חכמים. אבל הרעיון ללחוץ גבוהה את ההגנה של בארסה ולמנוע ממנה לצאת קדימה כמו שריאל ניסתה לעשות בהתקפה האחרונה דווקא מתקבל על הדעת. העניין הוא שסרג'י רוברטו יצא כמו איילה קדימה, ניטרל את הלחץ, נפנף את מודריץ' ומרסלו על הדרך וחתם מתפרצת מושלמת לפי הספר. שלוש-ארבע נגיעות תודה ולהתראות. גם החגיגה אחרי השער הייתה בקלאסה הראויה למעמד. לא עוד הורדת חולצה משעממת, אלא נטול אמוציות וכמו רוצח שקט מסי יישר מבט לקהל המקומי כששם להם את חולצת הבלאוגרנה בפנים.

 

התמונה של מסי ״מניף״ את החולצה של ברצלונה בברנבאו = אחת התמונות הגדולות של השנים האחרונות.

בשביל רגעים כאלה I fucking love this game.