מכבי נתניה 2017/18: למה שהפעם נאמין לך?

כן, זה בדיוק מה שאני אומר.
לשלב בכל מחיר, נכון?
כל מה שאני אומר זה שבנושא הנוער נשארתם מאחור ולי נראה שזו מדיניות. נקנה מי שטוב בהרבה כסף וזהו. וזה בסדר. אולי יש לכם פחות כסף מאשר מכבי ת״א ומכבי חיפה אבל המדיניות שלכם היא הרבה יותר קפיטליסטית ואנטי קהילתית מאשר הם. וזה מצחיק כי אתם אמורים להיות מועדון הרבה יותר קהילתי.
להגיד אין אף אחד מתאים ולקנות זה הכי קל.
נוצר פער עצום בין מה שאתם מביאום בכסף של אלונה לבין מה שאתם מסוגלים לייצר לבד.
וזה לא שאתם מביאים שחקנים מהאקדמיות של איאקס, סאותהמפטון, וברצלונה.
סה״כ אשדוד, הפועל חיפה, ומכבי פ״ת.

ודי, זה מביך לקרוא לעזרא ואלמוג כהן שחקני בית. אין לכם שום חלק בעיצוב שלהם כשחקני כדורגל. וכוח המשיכה היחיד שלכם מולם זה כסף. להבדיל מברדה נניח.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

ליגת החופים נפתחה אתמול. הספורט הזה מקבל חשיפה פחות או יותר רק בספורט 5 ודרכם שמעתי שמכבי נתניה לא הרימה תקציב כדי לצאת לייצג את המדינה בליגת האלופות כמו כפר קאסם שנה קודם. מביך.
הירידה בתקציב ניכרת וחבל.
הדעה שלי לגבי זרים ידועה. צריך פחות ואיכותי ובליגת החופים כאשר יש מגבלה ל 3(ונדמה לי 2 על המגרש) אנחנו רואים כל זר בצבע.
אם היה אפשר להביא 5 מניח שהרמת הזרים היתה יורדת. נתניה פחות טובה העונה ולדעתי בלי חיזוק לא תזכה באליפות השנה.
כפר קאסם נראית פייבוריטית וגם כרמיאל שנתניה ניצחה אתמול עם תצוגת שוערות אדירה של חן ברקוביץ׳ ושער זהב של הזר הכי טוב בליגה- נראית לי מועמדת רצינית לתואר.
זרים מצויינים, גורמזנו, ושני שחקנים משמעותיים שעברו אליהם מנתניה(אלון לוי וצברי)- יקחו אותה לטעמי עד הסוף.
בית״ר ירושלים עם נומה ועוזיה גופיה ביציע הפתיעה בגדול עם תצוגת יחיד של שלום אדרי. וב״ש נראית קבוצה מאוד מעניינת ומרעננת. עושה רושם שהשקיעו שם והגיעו עם הרבה רצון ותשוקה.
האם זה שום כפר קאסם מול נתניה לעוד קרב אליפות לוהט? לא בטוח.
הדבר המעודד לגבינו אתמול- הרבה אופי והעובדה שניצחנו בלי מאמן על הקווים(סאגת אוהד בוזגלו).
הפחות מעודד- הסגל קצר ופחות איכותי השנה. לא נראה שזה יספיק.




Sent from my iPhone using Tapatalk

 

ערן לוי בסגל?

 

כן.
בסגל הנבחרת הבוגרת של ישראל.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

חן עזרא התחיל לשחק בהפועל באר שבע בגיל 5 ועזב בגיל 15, הוא גדל, עוצב והתחנך אצלנו וגם היה בנבחרת הנערים של ישראל כשעזב לטוברוק. אתה חושב שהוא היה מה שהוא היה היום בלי התרומה שלנו כשהתחיל את צעדיו הראשונים וגם לאחר מכן בתחילת דרכו בכדורגל?

אלמוג כהן לא שיחק בהפועל באר שבע אלא במכבי באר שבע אבל הוא באר שבעי לכל דבר, עם בני משפחה שעבדו במועדון ואח שרוף שהיה בא איתו לכל משחק שלנו בבית ובחוץ. גם עזרא אגב היה אוהד שרוף במשך שנים גם לאחר שעזב לטובורוק.

שניהם אגב שמרו על החברים מבאר שבע עד היום כשאצל עזרא גם המשפחה שלו עדין כאן וגם הישיבה שאליה הוא הולך ולכן בשנים האחרונות הוא פעם בשבועיים בבאר שבע.

הקשר לבאר שבע הוא חזק ומיוחד, ולא סתם למרות שעזבו לפני שנים רבות הם בכל קיץ מועמדים אלינו והם בעצמם מדברים על קשר מיוחד לעיר.

 

היה לו איזה אח שהיה שרוף נתניה.
מעניין אם זה אותו אח שפשוט הולך בטירוף אחרי אח שלו(מה שקורה לרוב כשאח או בן עושים קריירה מקצוענית ולא משנה היכן הם משחקים- הם אוהדים של המקום שהילד נמצא).

בכל ראיון עם אלמוג כהן מאוד בולט לי שהשאלות הרגשיות הם על החיבור לנתניה והשאלות על ב״ש באות ממקום של ״ב״ש היום אימפריה ומאוד רוצים אותך ואתה גם באר שבעי לשעבר אז...״. חיבור כזה שנראה לאנשים הגיוני.
לגבי חן עזרא קצת קשה להגיד או להסביר כי הראש חלול.



Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לכתו בטרם עת של דוד ג'ורג' השתלטה לגמרי על כל השיח בקבוצת הפייסבוק. חלק כבר קראתי, חלק אקרא בהמשך. זה לא פשוט והתחושות הן קשות. האבל של המשפחה הפך להיות אבלם של כלל אוהדי מכבי נתניה. רבים העלו סיפור, תמונה או סרטון בימים האחרונים. אני משתדל לעבור על הכול וזה עושה לי להרגיש מעט טוב יותר, משום שזה עוזר להנציח אותו.

לא זכיתי להכיר את דוד ג'ורג' ז"ל. לעתים היה מסמן סמיילי צוחק לתכנים שהייתי מעלה בקבוצת האוהדים בפייסבוק, אבל מעבר לזה לא דיברנו. כשזה קרה, זה לא היה נראה משהו מיוחד והיום, בדיעבד, אני מבין שזה היה הכי מיוחד והכי חשוב שיש.

http://static.wixstatic.com/media/170032_c605233207bd4ee6b17121bc1f9362aa~mv2.Xxx/v1/fill/w_352,h_264,al_c,usm_0.66_1.00_0.01/170032_c605233207bd4ee6b17121bc1f9362aa~mv2.Xxx

יהי זכרך ברוך.

 

מעבר להיותו חבר קרוב שלי מחוץ לכדורגל , דודו ז"ל (עדיין הזוי לרשום את זה) היה חלק מהחבורה הקבועה איתה אני רואה משחקים. אוהד מסור שליווה את הקבוצה לכל מקום, אחד שלקח ללב את הקבוצה ובעיקר בן אדם נדיר שהחיוך והשמחה שלו היו סימני ההיכר שלו.
הלווויה הייתה קשה מאוד, לראות את חבר שלך נקבר כשברקע מלווה השיר "ברגעים" הוא ללא ספק רגע שאנצור איתי לכל החיים.
נוח על משכבך בשלום חבר יקר, מקווה שיום אחד תראה תואר מלמעלה.

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

 

שני שחקנים שהכי התבאסתי שלא זכיתי לראות בלייב הם מטלה שפיגלר ועודד מכנס. מאבני היסוד של האימפריה.

והינה מה שכתב עוזי דן על התאומים מכנס לכבוד יום הולדתם ה 62(לפני יומיים תוך כדי שהיינו עסוקים בלכתו הטרגי בטרם עת של ג׳ורג׳י):

יום הולדת לשתי אגדות. שם משפחה אחד, מאבני היסוד של המועדון. שם האחראי במידה רבה לתהילה וצריבת האתוס של מכבי נתניה בספורט הישראלי. כדי לציין את המאורע, אנחנו מארחים כאן את אחד מבכירי כותבי הספורט בארץ. הבמה שלו:

[emoji184] תאומי הקלאס | מאת: עוזי דן [emoji184]

אני אספר לכם איך אני מגדיר שחקן כדורגל גדול באמת-באמת, מהסוג שכבר כמעט אין. לא בארץ ולא בעולם. היכולת חשובה, כמובן; המספרים משמעותיים, בטח; התארים גם צריכים להיות שם, זה חלק מהעניין; אבל כל זה ממש לא מספיק. צריך להוסיף אופי, צריך להוסיף התנהגות – על המגרש ומחוצה לו. לא רק כלפי שחקנים מקבוצתך, אלא גם כלפי אלו מהקבוצה היריבה. לא רק למאמנים, עסקנים או תקשורת, אלא גם לאוהדים.

אחד כזה - וכאמור, הם היו נדירים כל כך שכמעט ופסו מהמשחק - מקבל אהבה מאוהדי קבוצתו, כמובן. אבל הוא זוכה לכבוד, הערכה והוקרה גם מאוהדי היריבות. הוא קונצנזוס, כי על אוהדים אי אפשר לעבוד. הם שיודעים שכדורגל הוא החיים עצמם, וכאשר יש מישהו נדיר כזה באיזור - הם יודו לאלוהי המשחק שזכו לראותו.

כזה היה עודד מכנס. גדול הסקוררים שראיתי בארץ, בכמעט חמישה עשורים שאני צופה במשחק היפה. מלך שערים ארבע פעמים; אליפויות, גביע, דאבל, שלוש פעמים כדורגלן העונה; אבל זה לא מספר את הסיפור. כמה קלאסה היתה לו על המגרש, כמה קלאסה היתה ויש בהתנהגות שלו. העובדה שלא הורחק אף פעם בטח לא מפתיעה.

כאוהד מכבי (תל אביב, כן. עבורנו מכבי יש רק אחת) גדלתי בתקופה שנתניה היתה היריבה הגדולה. אימפריה עם שחקנים אימתניים, קבוצה עצומה שלפעמים עשתה לנו בית ספר, ומולה התמודדנו על תארים. והגדול מכולם היה מכנס.

ידעת שהוא יבקיע מולך, ידעת שאי אפשר לעצור אותו - אבל להבדיל משחקנים אחרים אי אפשר היה לשנוא אותו, להגיד שהוא לא טוב, שיש לו רק מזל, שהוא לא הגון או הוגן. הוא היה פשוט משכמו ומעלה. כל שאפשר היה זה להעריך אותו. ידעת שהגולים יבואו, לאחריהם הקפיצה אל-על על עם יד שמאל מושטת מעלה, רק קיווית שהם לא יהיו נגדך.

גדי, באופן טבעי לשחקן הגנה, זכה בפחות תהילה, אבל כמובן שהיה חלק חשוב מאותה קבוצה אדירה. מניין התארים הקבוצתיים שלו במדי נתניה זהה לזה של אחיו, כשבראש 4 האליפויות. העובדה ששניהם התמודדו על מקום בהרכב הנבחרת, מול שחקנים גדולים בתקופה יפה של הכדורגל הישראלי, ושלגדי יש יותר הופעות - אולי מבהירה עד כמה היה מוצלח בתפקידו. וכמו עודד, היו לגדי את כל הדברים הללו, שעושים שחקן טוב לבן אדם. הדימיון הפיזי ברור ומובן מאליו, אבל אפשר היה לראות ממש גם את הדמיון בהתנהגות, באופי. כמעט לצייר באיזה בית גדלו וגידלו את התאומים.

איך אומרת הקלישאה, כבר לא מייצרים כאלו היום. זה כל כך נכון.

עוזי דן

יום הולדת 62 שמח, גדי ועודד.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לא מבין איפה הניגוד כאן?
אלמוג כהן מאוד מעריך את מכבי נתניה כי בסופו של יום זה המועדון שנתן לו את ההזדמנות הראשונה בליגת העל, זה המועדון שבו הוא עשה את השם שלו, זה גם המועדון הראשון שסידר אותו כלכלית וכהן והמשפחה שלו לא שוכחים את זה ובצדק.
מצד שני, אלמוג באר שבעי, עם חברים בעיר, היה אוהד שלנו עד שעלה לבוגרים בנתניה (כמו עזרא), ולכן זה טבעי מבחינתו לעשות סוג של סגירת מעגל עם העיר באר שבע ולחתום אצלנו.
ברור שאי אפשר לנתק את העובדה שאנחנו היום עשירים ומצליחים מהרצון של עזרא וכהן לחזור אלינו, אבל מצד שני כשהם חתמו בהפועל תל אביב נניח לא שמעתי מהם שזה לחזור הביתה או סגירת מעגל או לחזור למקורות כי אצלנו בנוסף לכסף ואיכות המקצועית כן יש משהו נוסף יש קשר נוסף וחברים של עזרא וכהן שהם אוהדים שרופים שלנו כן מספרים שלשחק בבוגרים של הפועל באר שבע מבחינתם זה משהו אחר לגמרי זה הגשמת חלום ילדות ולא מס שפתיים כמו זריהן כשאמר את הדברים אלא באמת בנוסף לכסף וליוקרה המקצועית גם סגירת מעגל של שניים שבילדות אהדו אותנו וחלמו ללבוש את המדים שלנו ונאלצו לנדוד לעיר אחרת בגלל הניהול השכונתי של זינו.

 

לפי ההיגיון הנ"ל גידי קאניוק שחקן בית של מכבי ת"א.
מה שלא נראה לי.

הרבה יותר טבעי לאלמוג כהן לשחק במכבי נתניה. "החברים בעיר" לא מרשים כלל וכלל, עד כמה שזכור לי כשהוא חוזר לארץ - ביקורים קבועים בנתניה מתקיימים. וכאן הוא יוצא מאזור הנוחות שלו, לכן לפי איך שאני רואה את הדברים - אלמוג כהן לנתניה זו הבחירה המתבקשת.
הבעיה היחידה זה הכסף שאייל פשוט לא ישלם.
חן עזרא לא באמת שווה דיון מוארך כי הוא שכיר חרב.

נ.ב.
החלומות שהיו לי בגיל 14, לא קיימים היום.
מה איתכם ?

 

כאחד שמכיר טוב את שניהם וחבר די טוב של אחד מהם אני יכול לומר לך שאתה מדבר לא מעט שטויות.
שניהם עם שורשים מאוד חזקים בעיר.
מכאן ועד לקרוא לזה שחקן בית? אני מסכים שזה קשקוש בפני עצמו.
אבל להגיד שאין להם חברים בעיר? שזה לא עושה רושם?
אתה לגמרי לא באיזור.

 

בכל אופן הדבר היותר מעניין כאן הוא שגם אם היה גדל בנוער של ברקת אלמוג כהן- אני מניח שהיינו שומעים גם עליו את המושג ״לא מספיק טוב לשאיפות שלנו״- וזה הסיפור העצוב של הכדורגל הישראלי. המועדון הבכיר בישראל היום מתנהל לפי איזה מודל לא ברור. ולמה אני אומר מודל לא ברור? כי אפילו מועדונים מאוד עשירים לא מוותרים על הניסיון לגדל ולשלב צעירים. בב״ש זה לא קורה וגם אם היה שם אלמוג כהן... לא חושב שהיינו שומעים כאן מנגינה אחרת.
חן עזרא בטח היה מוצא עצמו במצב של דן ביטון ולא ממש הולך קדימה...
על פניו זו מציאות מאוד עצובה שכנראה רק מועדוני הביניים יכולים להציל.
ואני מקווה שזה מה שיקרה ושזה גם ישתלם. כי זו הדרך הנכונה לכדורגל הישראלי עם כל הכבוד להגעה לליגת האלופות והשאיפה לעשות סנסציה שם ולקחת 4 נקודות.
מי ישמע הכסף שיכנס באמת ילך לאן שצריך ולא כדי לקנות עוד מיכאל אוחנה, חאתם אלחמיד ודור אלו...


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אנחנו מדברים על רובוטים או על בני אדם? ילד שגדל בבאר שבע מגיל 0 עד גיל 15, חונך כאן, עוצב כאן, החברים שלו מהעיר, כל הילדות שלו הייתה בעיר, במקרה של עזרא גם המשפחה שלו נשארה בעיר, מתנתק מהזהות המקומית רק בגלל שבגיל 15 הלך לשחק בטובורוק?
בטח בעיר כמו באר שבע, שבניגוד לתל אביב וערים אחרות, היא עיר שונה מאוד, שכולם מכירים את כולם (בטח באותם שנים),עם חמימות וקשרים שאין בהרבה מקומות אחרים בארץ (חברים רבים שלי מהיציע הם חברים קרובים עד היום של כהן ועזרא).

אלמוג כהן מעולם לא שיחק בהפועל באר שבע, ולכן הוא לא נופל להגדרה הקלאסית של שחקן בית, יתכן שגם חן עזרא לא נופל להגדרות החדשות של אופ"א היום של מי נחשב "home grown", אבל זה מגוחך לטעון שהם רואים בהפועל באר שבע עוד מועדון או שאין להם כבר קשר למועדון ולעיר.
מזכיר לכולם שאלמוג כהן היה זה ששכנע את פקהארט לחתום בקיץ שעבר כשהוא התלבט רבות אם להגיע לישראל. תקשיבו לדברים שעזרא אמר כשחתם אצלנו, דברים שונים מאוד מהדברים שאמר כשחתם במכבי חיפה, הפועל ת"א, בית"ר י"ם ואפילו נתניה בזמנו.

אין לי ספק שהניסיון להחזיר את אלמוג כהן בעבר כמו גם ההחתמה של עזרא הקיץ היו לא מעט בגלל שהם נולדו בעיר ובמטרה להוסיף זהות באר שבעית לקבוצה.
אין לי ספק גם שההתאקלמות של עזרא תהיה קלה יותר משחקנים אחרים שחתמו אצלנו (הוא במילא נמצא בעיר פעם בשבועיים למשפחה או לישיבה שבה הוא לוקח שיעורי תורה), ואני גם חושב שאם הוא יצליח הקשר שלו עם האוהדים יהיה חזק יותר מאשר משחקנים אחרים שהצליחו אצלנו בגלל הזהות המקומית שלו.

מי שצריך הוכחה לדוגמא שלי, יש אחד בשם אנדרס אינייסטה, שנולד באלבסטה וגם שיחק במחלקת הנוער של המועדון עד גיל 12 אז עזב לברצלונה.
למרות שעזב בגיל צעיר את אלבסטה והוא נמצא כבר עשרות שנים בברצלונה, שמרוחקת משהו כמו 600 ק"מ מאלבסטה, הוא כבר הציל את אלבסטה פעמיים מירידת ליגה כששילם את החובות שלה בשני מקרים שונים.
מעניין למה מכל הקבוצות בספרד איינייסטה החליט להציל כלכלית דווקא את אלבסטה? אולי זה קשור לעובדה שלפעמים כשאתה גדל במקום מסוים בטח מקום חם אתה נקשר למקום, לאנשים, גם אם בשלב מסוים של החיים אתה עובר למקום אחר?

 

להגיד שאלמוג כהן שחקן בית של הפועל באר שבע בגלל שהוא גדל בעיר. וואו