מנצ'סטר יונייטד 2009/2010-העונה נגמרה

לא דחף ולא כח במשך השנים נבנתה מסורת באייסוקר שבערב הכתרה הדיון של הזוכה מתמלא בברכות עכשיו בודדים הגיעו ומצאו את הדרך ערן סטרטפורד חלק מאוהדי ארסנל וההעדרות הכי בולטת היתה של אוהדי הסגנית החדשה ציינתי מספר חברים מתוך עשרות כמוך שמודים שקשה להם או שאין להם צורך נסיתי להעיר אנשים כמובן שדווקא סטרטפורד שכן בירך החליט להיות סניגור (ומאוחר יותר הצטרף אליו עוזרו פאנצו שהלך לו המחשב )
ובכלל לקח את זה למקומות אחרים ,הדגש האחד והיחיד היה מסורת הרי רק ביום רביעי אנשים מצאו בלילה את הדיון של ספרס כדי לברך על תואר האליפות שהם זכו (סליחה לדעתי הם זכו בגביע האלופות )

עכשיו אתה לא מרגיש דחף לברך בסדר גמור ,הם יודעים בלי החיזוקים ,מה זה קשור ? עכשיו תלך 3 שנים רצוף אחורה ותראה עשרות דפים ביום של אליפות עם הברכות אלופה ראויה וברכות גם כמובן מאוהדי הסיטי ,היה לי דחף ? מסורת חבוב

 

איסטלנד,

יאללה,מספיק,היה נחמד אתמול,שברנו דיסטנס,קצת הומור,עכשיו תן לדיון של יונייטד
לחזור לשגרה,סיכומי עונה,אנשים כתבו תגובות וזה נעלם בין הודעות הסתם.

תודה ויום טוב.

 

ובהמשך הסיכומים,
לא יודע למה אבל אני לא נפלתי לקרשים,הרגשתי הרבה הרבה הרבה יותר גרוע בהפסדי אליפות קודמים.
אני מניח שסיבה עיקרית זה הרציונאל של בכל זאת אחרי 3 עונות של אליפות רצופה זה היה בונוס במשקל כבד לעשות זאת עונה רביעית גם כן.
זה בהחלט מציק שהיינו קרובים עד כדי נקודה ומי יודע מתי ואם בכלל תהיה לנו הזדמנות נוספת לעשות 4 ברציפות.
אני חושב שבפנים ידעתי שזה די גמור לאחר ההפסד לצ'לסי ועוד יותר אחרי התיקו מול בלקבורן,
אני תמיד אופטימי אבל זו באמת היתה מכה שקשה היה להתאושש ממנה.
ההפסד של צ'לסי לטוטנהאם היה בגדר בונוס שהחזיר אותנו לחיים אבל עמוק בפנים אני לא חושב שמישהו האמין שצ'לסי יהיו עד כדי כך פראיירים ושהם יאבדו את הפער שעדיין היה לטובתם.
מכת הפציעות שספגנו העונה היתה מכרעת,בכל מצב אחר אנחנו עם אליפות נוספת,
זה מדהים בכלל שהמשכנו להיות בתמונה עם הכאוס שזה יצר.
בהמשך לפציעות,להפסיד 7 פעמים העונה היה לוקסוס גדול מדי,גם בעונה שבה כולם איבדו יותר נקודות.
אברה אמר שלשום שיש הרגשה שזה יותר אנחנו הפסדנו את האליפות או הענקו את האליפות לצ'לסי,
חלק יכולים לראות זאת כשחצנות,אני די מסכים איתו,
אני מוריד את הכובע בפני צ'לסי,הם אלופים ראויים וניצחו על הדשא אבל אני בדעה שאנחנו ולמרות הכל קבוצה טובה יותר ועם כדורגל מהנה יותר(לא שזה תמיד מביא תוצאות).
מה שמנחם אותי,בעצם הרבה יותר ממנחם אותי זו הידיעה ואין לי שום ספק בעניין,שהעונות הקרובות ימשיכו להיות עם תארים כאלה ואחרים ובגלל שהמצב הקבוצתי ושל המועדון ובכל הנוגע לעניין המקצועי,
הוא מאוד יציב ומאוד מבוסס ועם המשכיות(החוזקה של קבוצות הנוער והמילואים,יש שם כמה פוטנציאלים שעושים רושם מצויין לקראת העתיד).
הסגל של הקבוצה הראשונה מצויין,פרגוסון דיבר על לשפר אותו בנקודה או 2 בכדי שנהיה מאוזנים יותר,
ברור שמדובר בחלוץ וקשר(בעצם אין ברור כשמדובר בפרגוסון,הוא תמיד יכול להפתיע).

היו נקודות שפל ואכזבה העונה,
ההדחה מול באיירן מינכן היא העיקרית.
אני לא אשקר,כשראיתי את ההגרלה והדרך בליגת האלופות החל מרבע הגמר,כשידעתי שאנחנו צריכים לעבור את באיירן מינכן ולאחר מכן את אחת הצרפתיות,הייתי מאוד אופטימי לגבי גמר אירופאי שלישי ברציפות
ובלי מכשולים מיוחדים אבל המציאות חזקה יותר מכל תכנון מוקדם,
במפגש הכפול נגד מינכן היו לנו יותר מדי דברים שלא מאפיינים את יונייטד שהתקבצו דווקא ל 2 המשחקים מולם.
מרכז קישור מעובה שלא היה מספיק דומיננטי,שחקני הגנה שעשו טעויות של טירונים(נוויל,אברה),
חוסר ניסיון של מגן צעיר(רפאל)ויותר מהכל,הפציעה של רוני.
הכאב הגדול היה דווקא אחרי המחצית הראשונה באולד-טראפורד,זה היה תחילת ערב של לספר לנכדים
והוא נהרס.

אכזבה משחקנים או מאי התקדמות של שחקנים גם כן,
פוסטר,אני אוהב אותו,מאמין שיש לו את הפוטנציאל להצליח בעיקר בגלל שראיתי אותו בעבר מראה את הניצוצות ויותר מזה של הצלחה.
הוא בנוי מושלם לשוער,הוא אנגלי,הוא בחור סימפטי אבל הוא פישל הזדמנות אולי חד פעמית לגבי יונייטד ולגבי גביע העולם הקרוב.
פרגוסון לא מפסיק להלל אותו,גם אריק סטיל מאמן השוערים מדבר עליו גבוהה,אחרים נוספים,אנשי מקצוע גם כן,אבל ואן דר סאר נשאר עוד עונה ואני לא רואה את פוסטר נשאר ביונייטד בעונה הקרובה,
אין לי ספק שיהיה מושאל אחרת זה באמת מיותר,יש דיבורים גם על מכירה אפשרית,המייל כתב משהו על בירמנגהאם ו 7 מיליון עבורו...אם יש בזה משהו אז יהיה קשה לסרב למחיר כזה עבורו.
שבוע שעבר קיבל כותרות מחמיאות אחרי הופעה ועצירת 2 פנדלים בדו קרב בעיטות 11 נגד אסטון וילה במשחק האליפות הארצית לליגת המילואים,המשחק עצמו הסתיים בתיקו 3 כשהשער השלישי היה כדור קרן וכשהוא נכשל ביציאה אליו,שוב ושוב אותן נקודות תורפה אצלו,על מה לעזעזל עובדים איתו באימונים?

בארבטוב,האמת כל מילה מיותרת,ניתחנו את העניין שלו מכל זווית אפשרית.
ישאר או לא?אם יבוא סכום גדול עבורו אולי זה יהיה סוג של פיתוי עבור פרגי.
המשחקים האחרונים שבהם המשיך להחמיץ ממצבים קורצים...קשה היה שלא לקרוא את מה עובר לפרגוסון בראש כשהטלוויזיה צילמה אותו מאוכזב מעוד החטאה.
זה כבר הפך להיות מעורר רחמים והמעצבן הוא שגם נגד סטוק היה לו משחק טוב אבל שוב ושוב ההחטאות וזו בעיה.

רפאל,חייב להראות התקדמות בעונה הבאה,פחות חורים כמגן,הרבה יותר שכל.
להמנע מצהובים מיותרים,להיות מרוכז.
אחרי עונת בכורה מוצלחת היתה דעיכה מסויימת,לגיטמי אבל מעכשיו חייב לתת פוש קדימה.

מאכזב שמקיידה ו וולבק שתלינו בהם הרבה תקוות לא מימשו אותן העונה,
מקיידה לא היה מפוקס בהתחלה ולאחר מכן נפצע לתקופה ארוכה.
וולבק שיחק וגם כבש פה ושם(גביע הליגה)אבל הראה שהוא עדיין ירוק,
הושאל לפרסטון ונפצע גם כן,דארן פרגוסון רוצה אותו גם לעונה הבאה,
זה יהיה צעד חכם שיכול לחשל אותו אבל אני מפחד ממצב של הוא יילך לאיבוד בליגה נמוכה יותר,כמו טובים לפניו שתלו בהם תקוות גדולות ובסוף הם נשארו מאחור.

זהו,לבינתיים.

 

לירן,

תיארתי לעצמי שיהיו כאלה שיחלקו עלי ובגדול http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx

לצ'לסי היו פציעות,לשחקני מפתח אבל לא בכמות ובעוצמה כמו ליונייטד,הפגיעה אצלנו היתה עצומה הרבה יותר.
הגנתית אתה מציין בוסינגווה ושלושה חודשים של אשלי קול,
אני מדבר על ואן דר סאר שליש עונה,ריו ווידיץ עוד יותר,אושיי עונה שלמה,בראון און אנד אוף,
אפילו רפאל הצעיר היה פצוע לתקופה,כמו גם נוויל.
לא חושב שאתם הגעתם למצב שקשרים או שחקן ריסרב פתחו אצלכם בכמה משחקים בעמדות הגנה למשל.
אגב,למרות כל זה יוניייטד עדיין עם רקורד הספיגות הנמוך בליגה,מטורף ומדהים גם יחד!
אני יכול להמשיך ולציין פציעות לשחקנים בעמדות אחרות אם תרצה,הרשימה שם אצל יונייטד ארוכה יותר גם כן.

לעבור שחקן שחקן אין לי בעיה,אין ליונייטד במה להתבייש,להיפך אבל זה לא אומר דבר,
אסיין ולאמפארד אלו הם שמות גדולים ושחקנים גדולים,יותר איכותיים מפלטצר סקולס וקאריק?
בסדר,נניח וכן,הם השיגו דברים גדולים עוד יותר מלאמפרד ואסיין ביחד ולאורך כמה עונות כשהם בורג מרכזי,עובדה,לכן לא היחיד אלא הקבוצתי ואיך זה בא לידי ביטוי משחק תפקיד.

יונייטד לאחר שינוי משמעותי בקיץ מבחינת עזיבה של שחקן ענק ושינוי סגנון המשחק
וכל זה אחרי 3 עונות שיא ועדיין רק נקודה הפרידה בסופו של דבר בין הקבוצות.

אופי ומלחמה תמיד היו ביונייטד,הכדורגל העונה היה טוב,מבריק,התקפי ומהנה בהרבה מזה שבעונה שעברה שבה זכינו באליפות,בגביע הליגה והגענו לגמר באירופה,ברציפות גם כן.
שבוע מחורבן משולב בפציעות וטעויות פריקיות במיוחד טרף לנו את הקלפים בליגה ובאירופה,אחרת אין לי ספק שהתוצאות הסופיות היו אחרות לגמרי.

צ'לסי נראית לי כוחנית ועם אופי,פחות מבריקה מבחינת המשחק וזה בסדר גמור,בטח אם זה מספיק לאליפות.

 

לירן,

אני לא חושב שהמפגשים הישירים הם הוכחה לשורה התחתונה כי אם ננתח את הניצחונות שלכם עלינו אז נראה דברים שלאו דווקא מספרים על עליונות יוצאת דופן של צ'לסי.

במשחק הראשון יונייטד,בברידג',היתה טובה יותר וספגה שער ממצב נייח אחרי עבירה שלא היתה+שלא נשרקה עבירה על שחקן של יונייטד ברחבה במהך לגול.
במשחק השני הייתם אתם טובים יותר אבל במצב של 1-0 קיבלנו את הנוק-אואט בדמות שער שני מנבדל סופר ברור.
אני מקבל טעויות שיפוט כי אני יודע שזה מתאזן בסופו של דבר אבל העונה ובמפגשים הספציפים/ישירים בינינו זה שיחק תפקיד.

 

לירן,

אני אוסיף לך משהו שאולי יספר טוב יותר את התמונה מבחינתי.

ההרגשה שלי היא שבכל פעם שהיתה אלופה חדשה היא העלתה את הרף שהאלופה הקודמת הציבה
לפניה,מכל הבחינות.
אם נחזור אחורה לתחילת עידן הפריימיר ליג אז יונייטד היתה שם ראשונה,לבלקבורן לקח כמה עונות של תכנון ובנייה ועם הכסף של ג'ק ווקר עד שעקפה אותה והציבה רף גבוה יותר.
יונייטד עקפה זאת והציבה רף חדש משלה עד שהגיע ונגר עם הקבוצה הנהדרת של ארסנל ב 98
והרף שם היה רחב יותר,כמו בסגנון המקצועני שהנחיל לארסנל לעומת רוב הליגה.
יונייטד התגברה גם על זה,לאחר מכן שוב היתה זו ארסנל ושוב יונייטד ואז צ'לסי.
זה היה השלב הכי קשה לטעמי שיונייטד נתקלה בו ב 2 העשורים האחרונים,צ'לסי של מורניו על כל מרכיביה
ושהבסיס של זה עדיין שריר וקיים גם היום.
אני לא מרגיש שצ'לסי העונה הזו,כאלופה,הציבה סטנדרטים חדשים,התקדמות מעל כל השאר,
היא זכתה באליפות כי יש לה נקודה אחת יותר אבל לא הכדורגל,לא הסגנון,לא התקדמות/חידוש/שינוי של המועדון ולעומת כל השאר,לא לטעמי,חסר לי המשהו הזה.
הקרב על המקום הרביעי למשל הוא אותו הסיפור,טוטנהאם היתה צריכה כמה עונות של שינוי ובנייה בכדי סוף סוף להכנס ל 4 הגדולות,עכשיו התפקיד של שיטי ואחרות להתעלות מעל זה.
לכן אני עדיין בדעה שיונייטד היא הברומטר האמיתי,הגבוה של הליגה,שזה יותר היה תלוי ביונייטד מאשר התעלות באמת של צ'לסי.

 

צ'לסי זכתה באליפות בצדק גמור, אני לא מבין איך אפשר להגיד אחרת, הם נתנו עונה גדולה עם כמות שערים מטורפת ונצחונות על כל הגדולות, אי אפשר לבטל את זה.
להביא את האמסיק ויהיה בסדר לא צריך יותר מרכישה או שתיים

 

לירן,

בהחלט,טוטנהאם של העונה לדעתי טובה וחזקה יותר גם מליברפול של העונות האחרונות.
הבסיס אצלה נבנה לאט לאט,עוד לפני רדנהאפ,זה החל בקומת ההנהלה ודניאל לוי
שהחל להביא מנג'רים רציניים יותר,סקאוטים מובילים(ארנסן שעבר אליכם לאחר מכן)
היו גם טעויות על הדרך ואי הצלחה אבל לאט לאט זה נבנה ונבנה עד שרדנהאפ הגיע
ומשם היתה הקפיצה הגדולה.
טוטנהאם עם הנהלה יציבה יותר מליברפול.
טוטנהאם בדרך להגדיל את האיצטדיון ולעומת ליברפול מה שאומר הכנסות גדולות יותר.
הסגל טוב יותר,הכדורגל טוב יותר,בהחלט העלו את רף הכניסה למקום הרביעי מחדש,
אגב,הם לא היו רחוקים מדי ממקום שלישי גם כן.

צ'לסי קבוצה חזקה,כוחנית,אנצ'לוטי היה מתאים יותר מאשר סקולארי שהיה שם בתחילת העונה הקודמת,
אבל זו אותה צ'לסי של מורניו,מבחינת הסגל בגדול וסגנון הכדורגל.
דווקא עם הידינק ובתקופה הקצרה שלו שם,צ'לסי היתה הרבה יותר תוססת מבחינת סגנון המשחק שלה.

 

לירן,

צ'לסי ב 2005 היתה בכמה דרגות טובה וחזקה מעל כל הליגה,ללא תחרות.
זה גרם לפרגוסון לשנות את כל התפיסה שהורגל אליה בהכנה לליגה,במהלך העונה ובאילו שינויים דרושים בסגל של יונייטד בכדי שהיא תוכל לתת פייט שווה בשווה לצ'לסי,
זה ממש לא המצב כיום.

צ'לסי עד ההדחה מאירופה לא נראתה חזקה או מפחידה באמת.
ההדחה המוקדמת עשתה לה טוב,זה יכול היה להיות גם הפוך,כדור שלג שלילי ועל זה מגיע קרדיט גדול לאנצלוטי והשחקנים שלא ריחמו על עצמם אלא שילבו ידיים ויצאו לפוש אחרון
וגם כמעט ומעדו בסוף.

 

Michael Carrick

ב 2005 הבעיות של יונייטד היו בעיות "רגילות",שחקנים לא מספיק טובים,פציעות,דור שהצריך החלפה.
אבל העוצמה ושינוי התפיסה בצ'לסי הצריכו ביונייטד הרבה יותר מרק החלפת כמה שחקני רכש שלא הצליחו או כמה שחקנים שהזמן שלהם היה להמשיך הלאה.