מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

מילת המפתח זה האולי הזה. כלומר אולי אצל אחד יכול להתפרש כ75 אחוז שהוא ישתנה קצת ויתאפס על עצמו והאחר יכול לחשוב שמוריניו בהמון דברים לא משתנה ולא ישתנה לעולם ואלה בסופו של דבר דברים שאפשר להבין מועדון שלא רוצה להכניס את הראש שלו אליהם(למשל הבדיחה שהוא אוהב לעשות משחקנים שלו בתקשורת-"אין לי חלוץ אחד באנגליה, שניה לפני משחק שאטו צריך לשחק", כל אחד מההיגדים שלו על קאסיאס בתקשורת בזמנו, הצורה שהאשים ממש את השחקנים שלו בהפסד, בכלל הצורה הוולגרית והמגעילה שהוא מתבטא בתקשורת, אנשים עם פה מלוכלך(כמוני) יכולים להתחבר לחלק מהפנינים שיוצאים לו, אבל מנהלים שרוצים לשמור על הפאסון של הקבוצה שלהם, בטח מול משקיעים מבחוץ וכשהמניה נסחרת, יכולים גם לא לאהוב את זה.

אז ההגיון הלוגי אומר שאם נניח עשית טעות פעם אחת אתה בהכרח חייב לעשות את אותה הטעות שוב(ואפילו באופן מיידי)?? אני קצת מבין מועדון שמאס כבר בפיגורות שהם יותר שואו ללשון שלהם מחוץ למסגרת האימון.
הבעיה עם מוריניו שהוא גם מאוד מאס על השחקנים שלו עצמו(כשאת חלקם הוא אפילו הביא- קוסטה, ססק, פליפה לואיז). עם ואן חאל זה עוד לא קרה, לפחות לא בצורה פומבית.

אני חופר על זה כבר תקופה ארוכה מאוד כי נדמה שזו הנחת העבודה הקבועה- שסימאונה הוא מאמן הגנתי מאוד ואתלטיקו שלו משחקת רק הגנתי.
שזה כמובן לא נכון ומי שלא רואה אותם רק נגד ברצלונה וריאל מדריד יוכל להנות מאוד מהכדורגל שלהם, הם גם מבקיעים לא מעט והם מראים אופי אדיר כבר כמה עונות ברצף ועם סגל שחקנים שמשתנה.
הוא המעומד מספר אחד שרציתי ואם אפשר להשיג אותו בקיץ? אני מוכן לסבול גם עוד חצי שנה של האין כדורגל של יונייטד שאולי יגרד מקום 4 ואולי לא(לדעתי כן).

 

הייתי רוצה לראות את יונייטד מפגינה יצירתיות, מוצאת מאמן צעיר, טרי, רענן, עם רעיונות חדשים שרק צריך במה. אבל אני לא מאמין ביכולת של המועדון שלנו לעשות את זה. הוא לא מסוגל ליותר מהמובן מאליו. השאלה אם המובן מאליו יהיה ללכת על מוריניו או לקדם את גיגס. אם אלו האפשרויות, אז אני לוקח את מוריניו בכל יום בשבוע (ופעמיים בשבת; אם ביום ראשון, אם המשחק מתקיים אז...).

 

מתי הגלייזרים יכירו בעובדה שאיש כדורגל צריך להריץ את העסק ולא איש שיווק.
ההחלטות או לעיתים חוסר החלטיות של וודי גורמות נזקים גדולים מאוד ואין לו שום ראיה מקצועית על הנעשה.
במקום לעבוד כבר בחלון הזה בשביל המאמן הבא, לא נעשה שום דבר.
בשלוש שנים יונייטד לא פספסה אף שגיאה אסטרטגית או טקטית.
גם יש לי ביקורת על הסר שלא דאג להכין את השטח לפרישה ואני חושש שהיו פה שיקולי אגו שידברו עליו הרבה אחרי הפרישה.

 

לגבי וודוורד, הדברים נאמרים בהנחה שבאמת יש לו שליטה גדולה כל כך. יכול להיות שלא כך הדבר. אנחנו פשוט לא יודעים מספיק על מה שקורה מאחורי הקלעים.

לגבי פרגוסון, אין לי ביקורת עליו. מי שעיניו בראשו ראה שגם הוא, מה לעשות, נשאר קצת מאחור בהשוואה למקומות אחרים. לא חושב שהיתה לו היכולת להכין את השטח לפעול אחריו. הוא בנה מפלצת שהותאמה במיוחד עבורו.

 

לא הגיוני שהם יהיו כל כך גרועים?? אתה יודע מה? אתה צודק ולכן אדרבא, בגלל זה לא הייתי הולך על מנג'ר שהצליח לקחת שחקנים כל כך טובים ולהוציא להם את החשק לשחק כדורגל/לשחק עבורו.

כנראה כבר הגיע לרמה שהם כל כך לא סבלו אותו שהכוכבים הגדולים ביותר שלו(כשלהזכירך שניים מהם הם חיילים שהוא הביא ועל השלישי הוא אמר רק לפני שנה שהוא לא נופל מרונאלדו ומסי...) רצו שהוא פשוט יעוף מהמועדון.

אצלי זה מדליק נורת אזהרה.

אני מבין את ההערצה והערכה שלך למוריניו, את האמת גם אני ממש התלהבתי ממנו באנגליה אחרי שנחת מריאל מדריד(וכן השתמשתי בעונת ה121 שערים כדי לתרץ את זה שהוא יודע להעמיד קבוצה התקפית...), אבל מאז עברו הרבה מים בנהר ובאיזשהו מקום לי מרגיש שהתחנה הבאה שלו(אם תהיה באנגליה) תהיה יותר המשך ישיר לקריירה הדועכת שלו מאשר איזה נוסחת קסם, הוקוס פוקוס שיחזיר אותו למסלול.
אם תרצה, על מדרון מהסוג של ואן חאל.
גם הוא היה שם אטרקטיבי, פה גדול וסוחף, קבלן תארים עם רזומה עשיר מאחוריו, באיזשהו מקום מנצ'סטר יונייטד כבר הייתה תחנה אחת יותר מדי ואני מבין את הגלייזרים אם הם רוצים להמנע מגורל דומה בבחירה שמה לעשות? דומה.

 

סימאונה הוא לא מאמן כזה לשיטתך?

 

יכול להיות שכן, אבל אני מפקפק מאוד בהתאמת הכדורגל והאופי שלו לכדורגל האנגלי. בוא נאמר שהוא עוד משהו שיונייטד עשויה לשקול בגלל שהוא שם גדול בהתהוות.

 

אני לא אוהב לתייג מאמן כבעל כדורגל מסוג X או Y בלבד, כיצור שלא מתפתח ולא משתנה.
לואיס אנריקה של ברצלונה זה לואיס אנריקה של סלטה או של רומא מבחינת סגנון המשחק, שיטה וטקטיקה?
מוריניו של פורטו זה מוריניו של הקדנציה הראשונה בצ'לסי זה מוריניו של אינטר זה מוריניו של ריאל מדריד זה מוריניו של הקדנציה השנייה בצ'לסי?
אפילו אצל פרגוסון לדעתי אפשר היה לראות כדורגל אחר וקבוצות אחרות לגמרי לאורך שנים כאלה ואחרות.

כשהמטרות הם X, והתקציב הוא Y, והסגל הוא Z, והיריבות לתואר הם N, אז אתה תשחק כדורגל M. אבל אם תשנה את אחד מהפרמטרים, אולי אפילו את כולם במעבר חד מקבוצה שהיא השלישית בספרד לצד שתי ענקיות כשהיא חייה תמיד בצל שלהם מבחינת חומר שחקנים ותקציב, לקבוצה שהיא הגדולה באנגליה אם בוחנים את עשרים השנה האחרונות מבחינת הפרמטרים השונים ומבחינת הרף שהמועדון יכול להגיע אליו אז יכול להיות שהכל ישתנה, גם הכדורגל.

זאת אגב גם הסיבה שאני רוצה את מוריניו. כי בזמן שכולם מזכירים לי את העונה הנוכחית של מוריניו אני זוכר את חצי העונה הראשונה שלו בשנה שעברה כשצ'לסי דרסה כל מה שזז באנגליה ולקחה אליפות בסוף דצמבר. כשמזכירים לי את הקבוצה הטקטית של מוריניו באינטר אני זוכר את מוריניו ששובר את שיא ההבקעות בריאל.
כלומר יכול להיות תחום שמאמן מאוד בולט בו, נגיד הנושא הפסיכולוגי או הטקטי, אבל מבחינת שיטת משחק מבחינת רעיונות כדורגל אני חושב שמאמן כדורגל זה יצור שהרבה פעמים משתנה בהתאם לכלים שיש לו ובהתאם לכלים שעומדים נגדו.

גם ואן חאל, שנכשל אצלנו ומשחק כדורגל הגנתי ומשעמם, ידע קדנציות עם כדורגל התקפי ושמח במקומות אחרים, ידע קדנציות שבו הקבוצות שלו והנבחרות שלו מימשו את הפוטנציאל שלהם, ידע גם לשחק כדורגל אחר.

אני דווקא חושב שסימאונה, כמו מוריניו, הוא מאמן אדיר מבחינה טקטית ומבחינה פסיכולוגית, ושאם באמת יגיע ליונייטד ויבין את רוח המועדון ורוח הקהל, ויחבר את זה לשני היתרונות האלה, אנחנו יכולים לקבל קבוצה שעומדת מצוין על המגרש, שחזקה מאוד מנטלית, אבל גם שכובשת במספרים גדולים ומשחקת כדורגל אטרקטיבי. בדיוק כמו שפפ חיבר את היתרונות שלו לרוח המועדון ולרוח הקהל בברצלונה.

 

מה יש להגיד, הכל באוויר והכל אפשרי. ספק הוא עכשיו גם חלק מהחיים שלנו.

 

מצאנו זמן לתת לשניידרליין מנוחה-בידור.

השחקן היחיד שבערך מסוגל להתמודד הגנתית עם הפיזיות שלו ועם הסגירות מול הקישור ההתקפי שלהם.

פלאיני זה כמו זיקית, לא להאמין איך הנסיבות מסתדרות תמיד שהוא יהפוך לאיזה שחקן הרכב.

ומאטה ולינגארד-אוי וואי איזמיר אם הם יראו כמו במשחק הגביע.

 

היצורים שישארו אחרי מלחמה גרעינית בסדר הבא:
1) ג'וקים
2) פלאיני בהרכב יונייטד
3) לוקאס בהרכב של ליברפול
4) ונגר מנסה לסגור מעיל על הספסל של ארסנל

 

למען האמת אני מאמין שאם מילאן היו מתאמצים קצת יותר הם היו משיגים אותו, אבל גם הם ירדו ממנו בשלב מוקדם.

לוקאס בליברפול?לנצח, הוא בלב של כולנו.