לא האמינו בדקל קינן כי חבר שלך אמר לך? טוב. מה זה רלוונטי? מאוד האמינו בשלומי אזולאי עד שבא מאמן עלוב וזרק אותו מהמועדון. בוא תן את הדוגמה של ערן לוי שהיה פוטנציאל מטורף בנוער ולא באמת הגיע לכלום בקרירה (ויסלחו לי אוהדי נתניה) כדוגמה לכמה מועדון מכבי חיפה הורס כישרונות. רק שמהצד השני אפשר לדבר גם על זוהר חוגג. הוא היה טוב כמו בניון בתור ילד, לא? מה קרה שם? איך מחלקת הנוער של ב"ש הרסה אותו? חבל שלא עבר למכבי ת"א בתור ילד, אולי היה יוצא ממנו משהו.
בונפלד הרס את עצמו. עוד אחד מהשחקנים שהרגישו האלה שמרגיש ים שם נסיכים גם כי אביו היה סגן ראש העיר ואפילו כשנה ראש העיר(לפני טרנר). נחשב לכישרון גדול בשנתון שלו. יותר מברדה אבל היה עצלן ובליין. ברדה היה 180 מעלות ממנו. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
מה זה "לא האמינו"? דקל קינן היה הבלם המוביל במחלקת הנוער של חיפה ועלה לבוגרים בגיל 18. בקבוצה הכי טובה בארץ שמשחק בה אריק בנאדו, מה לעשות, אין מקום לבלם בן 18 שרק עלה לבוגרים והוא לא אחד לדור, אז השאילו אותו. זה הכל. בגיל 23 הוא כבר הפך לשחקן הרכב. גם תומר חמד אותו דבר. היה החלוץ המוביל בנוער למיטב זכרוני, עלה לבוגרים בגיל 18 ולא הכי היה לו מקום בין כל השחקנים הטובים באותה קבוצה. במקרה שלו, הוא הושאל ולא היה ממש טוב, בינוני בהרצליה, מתחת לזה בבני יהודה, ובאח"י היה קצת יותר טוב בעונה שהם ירדו ליגה אבל לא ברמה היסטרית, אז היו ספקות טבעיים לגביו, ולמרות זאת הוא חזר לקבוצה הבוגרת בגיל 22-23 ולקח לו, לא עלינו, סיבוב עד שהפך כבר לשחקן הרכב בקבוצה שרצה לאליפות. מה הבעיה? איפה "חוסר האמונה"? כדי לקבל הזדמנות בקבוצה גדולה אתה צריך להוכיח את עצמך במסגרת קצת פחות גדולה, או להיות משהו ממש מיוחד, אני לא מבין מה הבעיה.
לא האמינו בו "סתם" בגיל 18 החתימו אותו לחמש שנים גם אזולאי וחמד קיבלו בגיל 18 חוזים לחמש שנים איך אפשר להגיד שלא האמינו בהם?
1. אל תהפכו את הדברים כאילו הצטרפתי לביקורת על מחלקת הנוער במכבי חיפה. הלוואי היו לנו עוד מחלקות דומות בישראל והיא לטעמי המחלקה הבולטת בישראל כבר שנים ביחד עם זאת של מכבי תל אביב. נכון, יש שם טעויות (כמו העובדה שלפעמים שמים את הרצון לזכות באליפויות בגילאים הצעירים לפני הפיתוח של השחקן הספציפי), אבל סך הכל מדובר במחלקה שמושקעים בה הרבה כספים ושמטפחת הרבה מאוד שחקנים ישראלים לליגה ולנבחרת. 2. את המקרה של דקל אני מכיר מחבר ששיחק איתו, את המקרה של חמד אני זוכר כי זה קרה רק לפני כמה שנים, שניהם מקצועונים נדירים בנוף הישראלי ולכן היו מגיעים לאן שהגיעו לא משנה איפה הם גדלו, וכמו שכתבתי זה היה גם למרות מכבי חיפה שנתנה להם הזדמנות ראשונה בגיל 22-23 אחרי שנים של השאלות (רק בישראל 23 נחשב עוד גיל לגיטימי לשלב שחקן צעיר בקבוצה שלך). אותו הדבר אגב אליניב ברדה, שאומנם קיבל אצלנו את הדקות מגיל צעיר, אבל היה מגיע לאן שהגיע גם אם היה גודל במחלקת נוער אחרת, גם הוא כמו קינן וחמד היה מקצוען אדיר מגיל קטן וגם הוא הגיע רחוק יותר בקרירה מהכישרון שלו (בניגוד לבונפלד שהוזכר כאן והיה כישרוני יותר אבל היה חלש הרבה יותר באופי). 3. זוהר חוגג אגב קיבל אצלנו דקות מגיל צעיר מאוד אבל הפציעות גמרו אותו. אחד מהשחקנים העי פציעים שראיתי וראיתי לא מעט אצלנו לאורך השנים. 4. הזכירו כאן את לוסיו, זאת דוגמא למקרה שבו העדפנו את היחסים עם אשדוד על פני טובת השחקן ועל פני שיקולים מקצועיים (רצו את לוסיו קבוצות אחרות בישראל, ההחלטה לתקוע אותו בקבוצה נטולת קהל ושלא תוקפת הייתה לא נכונה מקצועית ודי ברור ששיקולים אחרים גברו כאן על המקצועיים). גם ההחלטה לשלוח את דן ביטון לאשדוד הייתה בגלל עסקת אוחנה ולא בגלל שיקולים מקצועיים, וכאן כבר מדובר בפגיעה בהתפתחות של אחד השחקנים הישראלים הכי מבטיחים בישראל. השאלה לקבוצה אחרת הייתה לדעתי הופכת את דן לשחקן שמספק מספרים מצוינים לליגת העל וגם הייתה מחזירה אותו לרוטציה שלנו. די עצוב היה לי לשמוע שבמשחק מולנו הוא קיבל בעיקר הוראות הגנתיות והתפקיד העיקרי שלו היה לרוץ אחרי שחקן מסוים שלנו ואפילו לא לעלות בהתקפות מסוימות אם אותו שחקן לא יורד לעומק. הדיון כאן מעולה אבל הוא די שחור ולבן כשהמציאות היא הרבה אפור, אתה יכול לקדם שחקן x ולעצור התקדמות של שחקן y, זה לא שכל שחקן וכל עסקה זהה לאחרת, בדיוק כמו שאין מקרה השאלה אחד דומה לשני. הדבר היחידי שאין לי ספק לגביו זה שקבוצות לא משקיעות מספיק חשיבה קדימה כשהם מחליטות לגבי הנוער שלהם. הכל במחשבה מהיום למחר.
זה לא אומר כלום, בטח שהרבה פעמים בשלוש מתוך חמש השנים השחקן מרוויח משכורת חייל ואין לך בעיה לשלם את החוזה שלו גם אם הוא לא רלוונטי עבורך. בשנים האחרונות אנחנו מחתימים כמעט כל שחקן סביר מהנוער שלנו על חוזה לחמש שנים, אחוזים בודדים לא משוחררים חינם אחרי שנה - שנתיים (כשאופיר דוידזאדה הוא היחידי ששרד את החוזה חמש שנים שחתם עליו, בינתיים אין עוד כאלה, עמית ביטון ואלקרנוואי הם היחידים שלא שוחררו מגל ההחתמות של השנים האחרונות, גם דן ביטון היה נכנס לכאן אם אשדוד לא הייתה מממשת את האופציה עליו וקונה אותו).
גם ריאן קיבל מה זה קשור. מי בדיוק האמין בחיפה בחמד? כאמור רוני לוי שנתקע בלי חלוצים נורמליים אחרי מכירה של קולאוטי ברגע האחרון, עדיין העדיף לשלוח את חמד להשאלה ולשחק עם אושרי גיטא. אלישע לא תופס מחמד עד היום. במכבי חיפה הוא רק בפוקס נכנס להרכב, בלית ברירה כי לדו נפצע ורגע אחרי שכבר היה צריך להשלח להפועל חיפה. איזה האמינו? ובכלל איך יכול מועדון ללא מערכת מקצועית רצינית, ללא תוכנית מסודרת, שיום ראשון מחליט ככה ויום שני מחליט הפוך, להאמין בצעיר זה או אחר? מכבי חיפה היא אחת המערכות הנוראיות ביותר לשחקנים צעירים להתפתח בהם. זה בלוף נוראי. אנשים סתם מתלהבים מהמעטפת. היום גם מברקו ועטר לא היינו מצליחים להנות.
אתה יכול לגדול בלה מאסיה ובקיץ להיות בקייטנה באקדמיה של אייאקס, בסופו של לא תצליח אם לא תהיה לך הגישה הנכונה והנכונות להשקיע, זה תקף לכולם. מחלקת נוער נמדדת בכלים ובידע שמקנה לאותם משקיענים, ובסוף יוצאים מזה שחקנים טובים יותר. שחקן כמו ברדה היה יוצא טוב יותר במחלקה שהייתה מספקת לו מה שמספקים במכבי היום, לצורך העניין.
אני חושב שהצעד הראשון הוא להפנים שבישראל אנחנו לא יודעים כדורגל. כמו שמדינות אחרות לא מרגישות פחיתות כבוד להביא מומחים ישראלים ללמד אותם על ביטחון ולוחמה בטרור. הרבה פעמים בהקשר של הנבחרת עולה הטענה שגם שפותחים הרבה ליגיונרים אנחנו לא טובים. אני חושב שביום שיהיה למאמן הנבחרת מאגר של 20+ ליגיונרים פעילים בליגות טובות לבחור מהם את ההרכב מצבנו יהיה יותר טוב. זה מה שקורה ברוב הנבחרות שעקפו אותנו בסיבוב אגב
אקדמיה כמו באשדוד עולה הרבה מאוד כסף. אני מתפלא שתושבי אשדוד חיים עם ההשקעה של עירית אשדוד בפרויקט שקשה להגיד שמשרת את תושבי אשדוד. Sent from my iPhone using Tapatalk
אולי הבעיה הבסיסית שלנו שאנחנו מסתכלים יותר מידי על מודלים אירופאים- כשבפועל אנחנו הרבה יותר דומים במנטליות למקומות אחרים בעולם שמצליחים לא רע. Sent from my iPhone using Tapatalk
שטויות. יש פשוט אנשים, נעזוב לרגע שחקני כדורגל, עם אופי מקצועוני בלי קשר לזהות המקום שהם גודלים בו (אפשר להוסיף לשמות שציינתי גם את ראדי). פעם אחרונה שבדקתי השחקן הכי גדול והכי מצליח בכדורגל הישראלי אי פעם גדל במחלקת הנוער של הפועל באר שבע ולא של מכבי תל אביב (יוסי בניון), קצת חבל האמת על כל השחקנים שעברו אצלכם בשנים האחרונות, עם החום והאהבה והיחס האישי אצלנו הם היו יוצאים טוב יותר, לצורך העניין.